• Shuffle
    Toggle On
    Toggle Off
  • Alphabetize
    Toggle On
    Toggle Off
  • Front First
    Toggle On
    Toggle Off
  • Both Sides
    Toggle On
    Toggle Off
  • Read
    Toggle On
    Toggle Off
Reading...
Front

Card Range To Study

through

image

Play button

image

Play button

image

Progress

1/45

Click to flip

Use LEFT and RIGHT arrow keys to navigate between flashcards;

Use UP and DOWN arrow keys to flip the card;

H to show hint;

A reads text to speech;

45 Cards in this Set

  • Front
  • Back

מה זה Cerebral Palsy?

הפרעה ביציבה ובתנועה שנגרמה מפגיעה מוחית בתקופה הפרה/פוסט נטלית, מפריעה לתפקוד.


פגיעה ב:


מערכת מוסקולוסקלטלית, מוטוריקה, חישה, תפיסה, תקשורת, קוגניציה, התנהגות, אפילפסיה.

מהם הגורמים האימהיים ל Cerebral Palsy?

1. מחלות כרוניות, נטילת תרופות, תת תזונה, הפרעות בקוגניציה, הפרעות גניקולוגיות, היסטוריה מילדותית מורכבת, הפרעות גנטיות, זיהומים, מומים מולדים.


2. הפרעות בלידה- מוקדמת, מורכבת, ארוכה.

מה הם הגורמים הפרה ופוסט נטליים?

1. משקל לידה נמוך, אספיקציה ממושכת, פגות מורכבת, זיהומים, פירכוסים, דימום תוך מוחי, מקוניום, הנשמה.


2. מנינגיטיס, encephalitis, פגיעת ראש, טלטול.


3. גורם לא ידוע.

מה הפתופיזיולוגיה של Cerebral Palsy?

1. לא הוכחה באופן גורף.


2. יתכנו מלפורמציות במוח, אטרופיה, חוסר נוירונים, משקל מח נמוך.


3. אנוקסיה הכי משמעותית לפגיעה מוחית שעלולה לגרום ל CP.

מה זה (Spastic (Pyramidal?

הצורה הנפוצה ביותר!!


שיתוק מוחין ספסטי והופיעה טונוס מוגבר של הגפיים, נוקשות של הגפיים וקושי בתנועה. קיימים תת-סוגים לפי סוג השיתוק.

מה זה (Dyskinetic CP (Extrapyramidal?

היפוטוניה בינקות ותנועות כוריאו אטטואידיות, קוגניציה ואינטליגנציה שמורה. קיימים תת-סוגים.


Atonic (Ataxia)- טונוס ירוד. הליכה על בסיס רחב. תנועה לא תקינה.


2. משולבות

מה הקליניקה של CP?

1. עיכוב התפתחותי מוטורי (של המוטוריקה הגסה).


2. אבנורמליות תפקודים מוטוריים זחילה לא תקינה, העדפת יד דומיננטית, הליכה על קצות אצבעות, תנועות חוזרות של הלשון/ אצבעות, מציצה לא תקינה.


3. שינויים בטונוס שרירים.


4. יציבה לא תקינה.


5. רפלקסים ערים/ לא תקינים לגיל.


6. הפרעות נלוות- פרכוסים, הפרעות התנהגותיות, הפרעות בחושים.

מה האבחנה של CP?

1. בדיקה נוירולוגית והיסטוריה רפואית.


2. MRI


3. אי היעלמות רפלקסים מולדים (הסייף, מורו)


4. אין הסכמה לגבי הגיל להבחנה.


5. ילד עם גורם סיכון ידוע יש לעקוב אחרי סימנים של חוסר תפקוד שריר ולאתר את ההפרעה בהקדם.

מה נכון לגבי מתן תרופת בקלופן תוך שדרתי באמצעות משאבה מושתלת תת עורית?

זוהי פעולת סיעוד לאחיות מוסמכות!!


למה משמשת התרופה בקלופן?

טיפול בספסטיות. הטיפול מומלץ במקרים של ספסטיות חמורה שאינה מאוזנת היטב באמצעות תרופות פומיות.


מתן ראשוני של התרופה יינתן על ידי רופא.


מהי התרופה Baclofen?

1. אנטיספטי, מרפה שרירי שלד. Gaba Agonist.


2. טיפול לספסטיות קשה שמקורה בנזק מוחי או בעמוד השדרה.


3. מעכב רפלקסים של חוט השדרה.


4. משפר תפקודי מעיים ושלפוחית שתן.

התרופה בקלופן וחולי CP

1. שיפור בספסטיות, באיכות חיים, כאבים ובמתן שתן.


הפחתה בפצעי לחץ, שיפור ביכולת אינטלקטואלית.

מהו אופן מתן החומר בקלופן?

בקלופן תוך שדרתי ניתן בעזרת משאבה המושתלת בגוף המטופל כאשר החלק הפרוקסימלי מורכב מצינורית שהקצה שלה מצוי בתוך תעלת השדרה, והחלק הסופי מסתיים במשאבה עצמה.


המשאבה מוחדרת בניתוח לכיס שממוקם תת עורית בבטן.


קיימות משאבות על סוללות ומשאבות שהן ללא סוללות.

מילוי המשאבה

1. כל 30- 120 יום יגיע הילד למילוי מחדש של המשאבה- פרוצדורה זו מתבצעת במסגרת מרפאתית/ אשפוז יום ואיננה דורשת אישפוז או היערכות מיוחדת כלשהי.


2. מילוי המשאבה מתבצע בזריקה תת עורית בגישה סטרילית.

SMA- Spinal Muscular Atrophy

Werding- Hoffman Disease


1. תורשה אוטוזומלית רצסיבית.


2. אטרופיה פרוגרסיבית שלה קרניים קדמיות של חוט השדרה ושל הגרעינים המוטוריים בגזע המוח.


3. ישנם סוגים שונים למחלה (Type 1+2+3).

מה הם הקריטריונים והסיווג?

1. גיל ההופעה הראשונה משתנה.


2. ככל שההופעה מוקדמת יותר המחלה תהיה קשה יותר.


3. בדרך כלל ההופעה סמוכה ללידה. לעיתים אף ברחם.


4. תוחלת חיים עד גיל שנתיים. מוות מאי ספיקה נשימתית.


5. מסווג לעיתים לפי יכולת תפקודית- סוג 1 לא יושבים, סוג 2 יושבים, סוג 3 מהלכים.


6. קיימים גם סוג 0 עם תמותה סמוכה מאוד ללידה וסוג 4 תוחלת חיים של בין 30 ל-40 שנים.

מהי הקליניקה של סוג 1 SMA?

הופעה לפני גיל 6 חודש:


1. חולשה בהיפוטוניה של שרירי הגפיים. "תנוחת צפרדע".


2. העדרות רפלקסים תנועתיים. רפלקס מציצה ירוד.


3. FTT והפרעות התפתחותיות


4. בכי חלש ושיעול.


5. אינטלקט ותחושה שמורים.


6. עם הזמן ירידה בתפקוד נשימתי מלווה באספירציה בגלל בעיות בליעה.

מהי הקליניקה של סוג 2 SMA?

הופעה לפני גיל 18 חודש:


1. מוקדמת- חולשת גפיים, בעיקר רגליים.


2. מתקדמת- חולשת שרירים כללית.


3. תמותה בן 7 חודש ל 7 שנים.


4. ישנם חולים עם תוחלת חיים ארוכה מכך ועד לתוחלת חיים רגילה.

מהי הקליניקה של סוג 3 Kugelberg Welander Syndrom?

הופעה לאחר 18 חודש:


1. מסוגלים לשבת לבד


2. חולשת שרירי ירכיים ואגן.


3. סקוליוזיס.


4. בדרך כלל לא מהלכים.


5. מי שהולך- על בסיס רחב.

מהי האבחנה של SMA?

בדיקה גנטית- GoldStandrat!!!


כ


1. הגן אחוז על כרומוזום 5Q13


2. ניתן לאבחן בדם אמהי וכן במי שפיר.


3. לאחר הלידה ניתן לאבחן בנוסף בעזרת EMG וביופסיית שריר.

מה הטיפול ב SMA?

1. מחלה חשוכת מרפא.


2. טיפול סימפטומטי ומונע.


3. מניעת קונטרקטורות.


4. טיפול אורטופדי במידת הצורך לסקוליוזיס.


5. הגעה למיצוי היכולת התפקודית.


6. שילוב בחיי המשפחה והחברה.


7. תמיכה בהורים ובמשפחה.

Duchenne Muscular Dystrophy

1. השכיח החמורה ביותר ממשפחת הדיסטרופיות השריריות.


2. הליקוי אחוז על הזרוע קצרה של כרומוזום X.


3. בעל שיעור מוטציות גבוה.


4. נשאיות יכולות להראות סימני מחלה (CPK גבוה, קרדיומיופתיה ב 10 אחוז).

מה פתופיזיולוגיה של דושן?

1. הפרעה בגן האחראי על ייצור דיסטרופין, זה חלבון שפועל בתאי שריר.


2. ני בין מחסור מוחלט לחוסר חלקי (Becker).


3. החוסר גורם למספר בעיות בשריר העיקרית היא ניוון סיבי השריר.


4. המחסור יכול לגרום גם לפגיעה באינטלקט.

מה הם מאפייני המחלה של דושן?

1. התחלת הסתמנות בין גילאים 3-7.


2. משיגים אבני דרך התפתחותיות. יתכן עיכוב.


3. הידרדרות איטית.


4. חולשת שרירים פרוגרסיבית ו קונטרקטורות.


5. מעורבות שרירי שוק, ירכיים וזרועות.


6. אבדן ניידות בגיל 12.


7. חולשה כללית בגיל ההתבגרות. 8. הידרדרות עד מוות כתוצאה מכשל נשימתי או לבבי.

מה הקליניקה של דושן?

1. תחילה קושי בהליכה, עליה במדרגות במעבר מישיבה לעמידה.


2. לורדוזיס פרוגרסיבית שגורמת לחולשת שרירים באגן- זה מוביל להליכת ברווז.


3. מרבים ליפול.


4. התעבות שרירים בשל הסתננות של תאי שומן לתוכם- נראה כמו הגדלת שרירים (פסאודו היפרטרופיה).


5. הידלדלות שרירים- בשלבים מאוחרים יותר.


6. קונטרקטורות ודיפורמציות עם מעורבות מפרקים.

המשך קליניקה של דושן

1. ניידות בדרך כלל ואפשרית לאחר גיל 12.


2. סיבוכים מחוסר ניידות- אוסטאופורוזיס, שברים, עצירות, עור שביר, בעיות רגשיות והתנהגותיות.


3. בשלבים מתקדמים של המחלה- חולשת שריר הסרעפת והגדלת שריר הלב.


4. נראה פגיעה מנטלית. איי קיו נמוך ב 20 נקודות מהנורמה.


5. בעיות רגשיות ניצפו יותר בקרב חולי דושן מחולים עם נכויות אחרות.

סיבוכים של דושן

1. קונטרקטורות- אגן, ברכיים וקרסוליים. 2. אטרופיית שרירים- מחוסר שימוש.


3.סקוליוזיס- בשל חוסר איזון שרירים. מחמיר עם מעבר לכיסא גלגלים.


4. זיהומים.


5. השמנת יתר.


6. פגיעה לבבית וריאתית.

אבחנה של דושן

1. אבחנה ראשונית ניתנת באמצעות בדיקת PCR לאיתור מוטציה בגן המייצר דיסטרופין.


2. ניתן לבצע EMG וכן CPK.


3. האבחנה עצמה ניתנת בבדיקה גנטית של DNA בדם או בעזרת ביופסיית שריר.


4. אבחון טרום לידתי אפשרי בשבוע 12 והלאה.

מה הטיפול בדושן?

1. אין כעת טיפול קורטיבי לדושן.


2. קיימים מספר מחקרים מתקדמים.


3. טיפול סטרואידי משפר נפח וכוח שריר. 4. שיפור בתפקוד הריאתי והלבבי, שימור ניידות מניעת סקוליוזיס נצפו בשימוש בפרדניזון ממושך (בין 6 חודשים עד שנתיים).


5. תופעות לוואי משמעותיות מנטילה ממושכת של סטרואידים.

המשך טיפול בדושן

1. שמירה על תפקוד מקסימלי- זה מטרת העל.


2. מניעת קונטרקטורות- זה המטרה המשנית.


3. ביצוע תרגילי כושר, חיזוק שרירים, תרגילי טווח תנועה, תרגילי נשימה.


4. טיפולים ניתוחים לעומת שמרניים.


5. ביצוע Baseline בדיקות לתפקוד ריאתי ולבבי.


6. מעבדת שינה.

המשך טיפול בדושן

1. מולטידיסיפלינרי.


2. מעורבות ההורים הכרחית


3. יש לשקול לימודי בית כדי לשמור על בטיחות הילד ומניעת נפילות.


4. יש לעודד את ההורים להמשך ביצוע שוטף של מעקבים.


5. יש לעודד חיסוני שפעת עונתית וכן חיסוני פנאומוקוק.


6. יש להעלות אפשרות של טיפול פליאטיבי ותמיכתי וכן להציג אפשרויות להנשמה מלאכותית ארוכת טווח.


7. יש להציע עזרה של פסיכולוג או פסיכיאטר בעת הצורך.

Guillian Barre Syndrome

1. לא שכיח


2. פולינוירופתיה אקוטית עם מהלך פרוגרסיבי


3. סימן ההיכר- חולשה מוטורית הולכת ומתפשטת מעלה!


4. 10 ימים לאחר מחלה ויראלית או לאחר מתן חיסונים ספציפים שהם כלבת, שפעת, פוליו, מנינגוקוק


5. ישנם מספר תתי סוגים לפי האזור הפגוע בעצב.

מהי השכיחות?

1. גילאים 4-10 יותר מועדים לחלות.


2. בנים יותר מבנות


3. מבוגרים יותר מצעירים.

מה הפתופיזיולוגיה של גיליאן ברה?

1. מחלה אימונית שמתפתחת כ-10 ימים לאחר זיהום או חיסון


2. ישנם מספר מחוללים שמתקשרים עם גיליאן ברה כמו: EBV, CMV, חצבת, חזרת, גסטרואנטריטיס מקפילובקטר, מחלת ליים.


3. שינויים פתולוגיים בעצבים ספינה לימו קרניאלים עם מיאליניזציה וכיווץ של שורשי העצב בשכבת הדורה.


4. ההולכה העצבית נפגעת.


5. התוצאה זה שיתוק חלקי או מלא שמתקדם מהפריפריה למרכז הגוף.

מהו השלב האקוטי במחלה גיליאן ברה?

שלב הופעת הסימפטומים. נמשך עד להפסקה של הופעת סימפטומים חדשים. בדרך כלל 4 שבועות.

מהו שלב הפלאטו בגיליאן ברה?

סימפטומים יציבים בלי החמרה או שיפור. יכול להימשך בין ימים לשבועות.

מהו שלב ההחלמה של גיליאן ברה?

שיפור הדרגתי במצב המטופל. עד להחלמה אופטימלית. יכול להימשך שבועות – חודשים תלוי בחומרת המחלה.

מה הקליניקה של גיליאן ברה?

1. משך המחלה יכול להיות מהיר או איטי.


2. תחילת המחלה בחולשת שרירים שמלווה בנימול או התכווצויות.


3. החמרה הדרגתית עד לשיתוק רפה של השריר.


4. לרוב מופיע בידיים וברגליים באופן סימטרי. משם מתקדם למרכז הגוף.


5. עצבים קרניאלים נפגעים. לרוב עצב 7 (פציאלי).


6. רפלקסים מוחלשים עד לא קיימים.


7. השיתוק יכול להתפשט עד לפנים, לוע, סרעפת ולגרון להפרעות בבליעה ובנשימה.

מה הקליניקה בילדים של גיליאן ברה?

1. כאבים בגפיים תחתונות וכאבי גב.


2. עצירת שתן או בריחת שתן.


3. עצירות.


4. כאבי בטן.


5. עייפות.


6. מעורבות מערכת עצבים אוטונומית- יתר לחץ דם. ברדיקרדיה. אסיסטולה, חסם הולכה לבבי.

כיצד לאבחן גיליאן ברה?

קליניה


CSF


EMG


בדיקת הולכה עצבית.

מה הטיפול בגיליאן ברה?

ברובו תמיכתי.


אשפוז המטופל בשל החשש מצורך בהנשמה.


נתן הנשמה בכשל נשימתי.


IVIG- מומלץ בילדים אם תחילת המחלה הייתה לפני פחות משבועיים. זה מקצר את משך המחלה.


סטרואידים.


פלזמה פרזיס.


מדכאי מערכת חיסון.

מה הטיפול הסיעודי?

מניעת עצירות


נוגדי כאבים


קלקסן למניעת DVT


לכאבים עצביים כרונים לאחר החלמה אנחנו ניתן גאבאפנטין


שיקום לאחר החלמה


פרוגנוזה טובה

מה הם הסיבוכים של גיליאן ברה?

אספירציה


דלקת ריאות כתוצאה מהנשמה


DVT


פצעי לחץ


פחד וחרדה


חוסר תפקוד


כאב

המשך התערבות סיעודית

בשלב האקוטי:


מעקב צמוד אחר סימני החמרה


מודעות לסיכון לאספירציה מעקב אחר הפרעות בליעה והפרעות נשימתיות


הכנת ציוד חירום ערכת הנשמה ‏suction זונדה


ניטור סימנים חיוניים מצב נוירולוגי ומצב הכרה


שמירה על נתיב אוויר פתוח עם suction הקפדה על סטריליות ומניעת העברת זיהומים


מניעת סיבוכים DVT עצירות פצעי לחץ

המשך התערבות סיעודית

מניעת קונטרקטורות


שינוי תנוחה תכופים


לעודד את ההורים למגע ותקשורת עם הילד


למנוע כאבים


הנעה פסיבית של השרירים לשימור טווח תנועה


תמיכה משפחתית