Use LEFT and RIGHT arrow keys to navigate between flashcards;
Use UP and DOWN arrow keys to flip the card;
H to show hint;
A reads text to speech;
25 Cards in this Set
- Front
- Back
|
אורגנום |
הז'אנר הפוליפוני הראשון. שם כולל לכל היצירות הפוליפוניות, יתכן כי מקור השם נובע מתוך כלי נגינה שנקרא אורגן ומאפשר לנגן יותר מצליל אחד בו זמנית. שני מלחינים גדולים מהתקופה. לאונין - מוזכר בשנות ה50 של המאה ה-12 ונחשב למעיין המשמעותי הראשון של האורגנום הפוליפוני. שירת בקטדרלה ושם חיבר את ספר האורגנום הראשון. לאונין אסף מוזיקה לכל ימי החג בלוח השנה הכנסייתי. הוא הלחין מוסיקה פוליפונית בשני קולות, ויתכן כי היה המלחין הראשון שכתב מתוך תבניות קצביות מאורגנות ואף המציא דרך לתוות אותם. עצם העובדה שלאונין עבד מתוך משקלים קבועים ומודוסים רתמים, הייתה לפריצת דרך משמעותית בהלחנת מוזיקה פוליפונית. ממשיך דרכו היה פרוטין - ופעם בראשית המאה ה -13. פרוטין הרחיב ופיתח את ספר האורגנום הגדול ואף שיפר את התיווי המוסיקלי. פרוטין כתב ב3 קולות- זהו אורגנום טריפלום ואף לארבעה קולות זה האורגנום קוודרופלום. היצירות היחידות שנמצאו מאותה תקופה שהיו של 4 קולות היה של פרוטין |
|
|
אורטוריה |
אורטוריה היא למעשה כמו האופרה. יצירה קולית רחבת מימדים לסולנים, מקהלה ותזמורת, המורכבת מאריה ורציטטיב ומגוללת סיפור עלילתי. מקור האורטוריה באיטליה. ההבדל המרכזי בין אופרה לאורטוריה הוא שבאופרה יש הצגה עם תפאורה, תלבושות ואביזרים בעוד שאת האורטוריה מבצעים באולם קונצרטים וללא המחזה. בנוסף, הנושאים באורטוריה יהיו נושאים מתוך העולם הדתי כמו סיפורי התנ"ך וכו'. אחד מגדולי מהלחינים בז'אנר זה הוא קריסימי |
|
|
אטיוד |
אטיוד היא יצירה קצרה שהתפתחה בתקופה הרומנטית (בדרך כלל לפסנתר אך יכולה להכתב גם לכלים אחרים) ותפקידה היה ללמד טכניקה כלשהי על פסנתר או לתרגל איצבועים או בעיות טכניות מסויימות הקשורות בנגינה על הכלי. לרוב האטיודים היו יצירות שנועדו לתרגל את הנגן אך יחד עם זאת יש להן ערך אמנותי. בין האטיודים המפורסמים נמצא את האטיודים של שופן, ליסט ודביסי |
|
|
אימפרומפטו |
אימפרומפטו הוא סוג של יצירה קצרה לכי סולו (בדרך כלל פסנתר) אשר התפתחה בתקופה הרומנטית והמאפיין המרכזי שלה הוא אופיה החופשי, ללא צורה מוסיקלית מובנית ובעלת אופי אילתורי ומשוחרר. בין כותבי האימפרומפטו הגדולים של התקופה הרומנטית נמצא את שוברט, שומן ושופן. |
|
|
אנטיפון |
אחת התופעות המוסיקליות הנפוצות בימי הביניים היא האנטיפון. אנטיפון זאת המלודיה הראשית שעוטפת את ההקראה של פרק התהלים. זהו למעשה הופעתו הראשונה של מבנה מוסיקלי בהיסטוריה של המוסיקה. מבנה של A-B-A. בהתחלה שרים את האנטיפון, לעתים על ידי המקהלה. בדרך כלל הצליל שהאנטיפון מסתיים עליו הוא הצליל שעליו הכומר מדקלם. הצליל שעליו האנטיפון מסתיים נקרא צליל הפינאליס והצליל שעליו הכומר מדקלם נקרא טון הרסיטציה. לאחר שהכומר מסיים להקריא את פרק התהלים שרים שוב את האנטיפון.הטקסט של האנטיפון לקוח מתוך תהלים אך יכול להיות לקוח גם ממקורות אחרים. |
|
|
באס ממוספר/ באס קונטיניואו |
עקרון הבאסו קונטינואו מתפתח בבארוק והופך להיות אחד מהמאפיינים הבולטים ביותר בתקופה זאת. ניתן לשמוע אותו כמעט בכל יצירה ווקאלית או אינסטרומנטלית. זהו למעשה עקרון מארגן: ישנו תפקיד בס אשר מכתיב את ההרמוניה, את האקורד המנוגן והיפוכו. במסגרת עקרון זה, המלווה (נגן ההרפסיקורד) יודע כיצד עליו ללות את הקו המלודי. הוא עושה זאת במסגרת המספרים שמופיעים מעל תפקיד הבס (למעשה רשום שם עם לנגן אקורד במצב יסודי או היפוך כלשהו). הנגן המלווה מגלם את הליווי בצורה שהוא רואה לנכון, בהתאם למספים (התפקיד של הליווי אינו כתוב בתווים אלא נגזר מתוך המספרים שמופיעים מעל תפקיד הבס). מכאן גם נובע ההקשר האילתורי לתקופת הבארוק. אותה יצירה נשמעת אחרת בשני ביצועים שונים. הבאסו קונטינואו סולל את הדרך לסגנון ההומופוני שיגיע בהמשך (מלודיה וליווי). |
|
|
המזמור הגרגוריאני |
עקרון הבאסו קונטינואו מתפתח בבארוק והופך להיות אחד מהמאפיינים הבולטים ביותר בתקופה זאת. ניתן לשמוע אותו כמעט בכל יצירה ווקאלית או אינסטרומנטלית. זהו למעשה עקרון מארגן: ישנו תפקיד בס אשר מכתיב את ההרמוניה, את האקורד המנוגן והיפוכו. במסגרת עקרון זה, המלווה (נגן ההרפסיקורד) יודע כיצד עליו ללות את הקו המלודי. הוא עושה זאת במסגרת המספרים שמופיעים מעל תפקיד הבס (למעשה רשום שם עם לנגן אקורד במצב יסודי או היפוך כלשהו). הנגן המלווה מגלם את הליווי בצורה שהוא רואה לנכון, בהתאם למספים (התפקיד של הליווי אינו כתוב בתווים אלא נגזר מתוך המספרים שמופיעים מעל תפקיד הבס). מכאן גם נובע ההקשר האילתורי לתקופת הבארוק. אותה יצירה נשמעת אחרת בשני ביצועים שונים. הבאסו קונטינואו סולל את הדרך לסגנון ההומופוני שיגיע בהמשך (מלודיה וליווי). |
|
|
טקסי האופיס והמיסה |
אופיסהטקס הראשון נקרא טקס האופיס (office). טקס האופיס הוא הדרך הפורמלית להסדיר את חיי הנוצרים במסדר. זהו למעשה שם כולל לשמונה טקסים קטנים שפזורים לאורכה של היממה ומתרחשים כל שלוש שעות. אלה הם הזמנים בהם מתפללים תפילות קצרות במהלך היום. כחלק מתקסטים אלה ניתן למצוא את השירה הגרגוריאנית והאנטיפון.מיסהטקס נוסף הוא המיסה (mass). זהו טקס חשוב יותר מטקס האופיס והוא מתרחש פעם בשבוע, זהו אירוע שבא לשחזר את הסעודה האחרונה. המזמורים הגרגוריאנים יושבים על שתי יחידות. למעשה ישנם שני חלקים למיסה. חלק אחד הוא קבוע ונקרא אורדינרי (ordinary) וחלק שני הוא משתנה ונקרא פרופר(proper). |
|
|
טרופ |
הטרופ מתפתח מתוך רצון להרחיב את המזמור הגרגוריאני. ישנם כמה סוגים של טרופים. הסוג הראשון הוא הרחבה טקסטואלית של המזמור. למעשה לוקחים את אותה המוסיקה ומוסיפים לה עוד טקסט ובכך מקבלים מזמור ארוך יותר. הסוג השני הוא הרחבה מוסיקלית של המזמור. בדרך זו, לקחו קטעים שהיו סילבים והפכו אותם למליסמאתים (היו הברות שכעת קיבלו כמה צלילים במקום אחד). לעיתים היה גם שילוב של שתי הטרופים |
|
|
טריו סונטה |
סונטה היא למעשה שם כולל (בבארוק) ליציריה מוסיקלית אשר מנוגנת על כלי נגינה (בניגוד לקנטטה המיועדת לשירה). ניתן לראות סונטות לכלי סולו (למשל כינור או הרפסיקורד) אך אחד ההרכבים הנפוצים ביותר היה הטריו סונטה שהיא בעצם יצירה כלית לשלושה כלי נגינה ועוד הרפסיקורד שמשלים את תפקיד הקונטינואו. |
|
|
ליד |
ליד הוא שיר גרמני אמנותי. אמנם הליד התחיל בתקופה הקלאסית אך שיא פריחתו הוא בתקופה הרומנטית. השיר לרוב מבוצע על ידי זמר/זמרת וליווי פסנתר. לעתים ניתן לראות ידים עם ליווי של תזמורת. המלחין פרנץ שוברט, נחשב גדול כותבי הלידים, הן בשל היקף העבודות שלו בתחום והן בשל החלצויות שלו ביחס לקשר בין טקסט למוסיקה |
|
|
מדריגל |
אחת מההתפתחויות המוסיקליות המשמעותיות ביותר ברנסנס המאוחר הוא המדריגל. המדריגל הוא בעצם שיר. שיר זה איננו קשור למדריגל כחלק מהפורום פיקס. במדריגל של המאה ה-16 ההלחנה נעשית ללא מבנה קבוע או צורה כלשהי אלא הטקסט מולחן בשיטת הThrough Composed העיקרון המנחה הוא התייחסות למילה הכתובה. הטקסט זה הדבר החשוב ביותר והוא יקבע את אופי המוסיקה.מקרו השם מדריגל הוא מהמילה Matrialis, שפירושה: חומר, תוכן, טקסט. |
|
|
מוטט |
המוטט היא יצירה פוליפונית, בדרך כלל לשלושה קולות, כאשר כל קול שר בערכים רתמיים שונים ולעתים אף לטקסט שונה. המוטט החל את דרכו כיצירה דתית אך עם הזמן הפך להיות חילוני. פירוש המילה מוטט הוא מילים, ולכן יצירות אלה קיבלו את השם מוטט, מכיוון שהוסיפו עוד מילים במקביל למזמור המקורי. המוטטים נכתבו תוך שימוש במודוסים הרתמיים, כאשר החלוקה המקובלת הייתה לערכים של שלוש. |
|
|
מוסיקה רזרווטה |
מוסיקה רזרווטה פירושה מוסיקה אשר מתייחסת לטקסט, למילה. תפקידה של המוסיקה היא להעביר את הטקסט בצורה הטובה ביותר. מושג ששייך למוסיקה רזרווטה הוא "Word Painting" - שזה "ציור מילה", הכווונה שמנסים ממש להעביר את המילה בצורה גרפית או בכזה אופן שהצלילים ממש "יראו" את המילה. |
|
|
סוויטה |
סוייטה היא אחת מהצורות המוזיקליות הנפוצות ביותר בתקופת הבארוק. מקור השם מגיע מהמילה בצרפתית SUITE, שפירושה "עקיבה". למעשה הסוויטה היא רצף של פרקי ריקודים עוקבים כאשר מקדימה את הסוויטה פרק פתיחה, פרלוד או אוברטורה. כל פרק הוא ריקוד המאופין במשקל מסויים, מהירות ומקצבים אופיינים לאותו ריקוד. לעיתים הסוויטה תקרא: פרטיטה או פנטזיה. בין סוגי הריקודים השונים ניתן למצוא:אלמנד - ריקוד חגיגי שמקורו בגרמניה במשקל ארבעה רבעים קוראנט - ריקוד צרפתי במשקל משולש סרבנד - ריקוד ספרדי במשקל משולש בעל מהירות איטיתג'יג - ריקוד אנגלי, בעל אופי מהיר ונמרץ, לרוב מסיים את הסוויטה. הוא בעל משקל משולש, שלושה רבעים או תשע שמיניות. |
|
|
סימפוניה |
סימפוניה היא ז'אנר מוסיקלי מרכזי המתפתח בתקופה הקלאסית. אבי הסימפוניה נחשב המלחין ג'וזף היידן.סימפוניה היא יצירה רק פרקית אשר כתובה בצורת הסונטה להרכב של תזמורת סימפונית מלאה. הסימפוניה בנויה לרוב משלושה פרקים. מהיר - איטי - מהיר. גדול כותבי הסימפוניה בתקופה הקלאסית היו היידן ומוצארט. הסימפוניה הופכת להיות אחת הצורות המרכזיות והחשובות בהיסטוריה של המוסיקה בכלל |
|
|
פורסמה סימפונית |
פואימה סימפונית היא יצירה מוסיקלית אשר התפתחה בתקופה הרומנטית. פואימה סימפונית היא למעשה מוסיקה תכניתית. תפקידה של המוסיקה הוא לתאר רעיון או סיפור חוץ מוסיקלי. כלי הנגינה מסמלים דמויות בסיפור וההתפתחויות המוסיקליות בהכרח קשורות לנארטיב אותו המוסיקה באה לגולל. הסיפורים בדרך כלל יהיו מתוך סיפורי עם או המיתולוגיה היוונית. מבחינה מוסיקלית, הפואימה תהיה יצירה להרכב תזמורתי (כמו סימפוניה) אך בעל פרק אחד ארוך. פרק זה יכול להתחלק לחטיבות פנימיות בהתאם להתפתחות העלילה. סגנון סימפוני זה, הומצא ופותח על ידי המלחין פרנץ ליסט אשר כתב כ - 13 פואימות סימפוניות. |
|
|
פובורדון |
פובורדון Fauxbourdon- פובורדון (בס מזויף) הוא טכניקת הלחנה מהתקופה של האסכולה הבורגונדית, המלחין דופאי הרבה להשתמש בא ויש האומרים כי הוא המציא אותה. הכוונה לכתיבה בשלושה קולות. לוקחים את הקול העליון, שהוא לפעמים קנטוס פירמוס, ומוסיפים לו עוד קול קוורטה מתחתיו ועוד קול סקסטב מתחתיו ובכך מקבלים תנועה מקבילה של סקסטאקורדים. |
|
|
פורום פיקס |
פורום פיקס הן מבנים מוסיקליים קבועים. יש שינוי בתפיסה הקומפוזיטורית. עכשיו, מלחינים בוחרים לכתוב בתוך צורות מוסיקליות קבועות. בפעם הראשונה מדברים על צורות עבור ז'אנרים חילוניים בניגוד למוטט של המאה ה-13 שנוצר עבור הכנסיה. הפורום פיקס מראשיתן נועדו עבור שירת אהבה חילונית. ישנם בסה"כ 5 צורות כאלה. 3 באיטליה ו-2 בצרפת. בגלל הפורום פיקס יש במאה ה-14 יותר יצירות חילוניות מדתיות לראשונה בהיסטוריה של המוסיקה. צרפת:VirelieBalladeRondo איטליה:BallataMadrigal |
|
|
פרלוד ופוגה |
פוגה היא שיטת יצירה קונטרפונקטית למספר קולות ובעצם מהווה את פסגת הקומפוזיציה הקונטרפונקטית שכה אופיינית בשיאו ובבשלותו של הבארוק. הפוגה מורכבת בבסיסה מנושא ראשי הנקרה נושא פוגלי, נושא זה יופיע בקולות השונים במרווחים כלשהם. כאשר הנושא הפוגאלי ינוגן באחד הקולות, הקולות האחרים יעשו נושא אחר הנקרא נושא נגדי. הפוגה נחשבת לצורה הקונטרפונקטית המורכבת ביותר.באך מפרסם את הפסנתר המשווה בוא הוא מציג פרלוד (יצירה פותחת המציגה את הסולם) ולאחריו פוגה באותו הסולם. כך באך כותב פרלוד ופוגה לכל אחד מהסולמות במעגל הקווינטות. לקראת סוף חייו של באך, הוא מפרסם שתי יצירות הנחשבות לפיסגת הכתיבה הפוגאליתץ האחת נקראת אומנות הפוגה והשניה מנחה מוסיקלית. |
|
|
צורת סונטה |
צורת הסונטה היא המבנה המוסיקלי הנפוץ ביותר בתקופה הקלאסית ולמעשה אחד המאפיינים המרכזיים של המוסיקה בתקופה הקלאסית. מרבית מהיצירות בתקופה הקלאסית כתובות בצורת הסונטה.צורת הסונטה מורכבת משלושה חלקיםA - החלק הראשון נקרא אקספוזיציה ובו מוצגים הנושאים המוסיקלים של הפרק בדרך כלל יש נושא ראשון ונושא שני הנמצאים בהנגדה אחד לשניB - החלק השני נקרא פיתוח ובוא המלחין מפתח את אחד או יותר מהנושאים המוצגים באקספוזיציהA - החלק השלישי נקרא רפריזה או מחזר והוא בעצם חזרה (עם מספר שינויים) על האקספוזיציה.צורת הסונטה למעשה מייצרת איזון ובהירות מבנית שהן מהתכונות אליה שאפו בתקופה הקלסית. צורה זאת מקפלת בתוכה שני אלמנטים מרכזיים בסגנון הקלאסי. הראשון: ניגודיות בין נושאים מוסיקליים והשני: פיתוח מוטיב. |
|
|
קונדוקטוס |
קונדוקטוס הוא למעשה הרחבה של המוסיקה הפוליפוניות בסוף ימי הבינייםלוקחים קטע קיים ומנסים ליפות אותו. הקונדוקטוסים הראשונים נועדו ליפות את חלק המיסה. יש במיסה קטעי מעבר (הקנטור מסבר כוסות, לוקח את ספר התפילה ועובר בין האנשים), ברגעים אלה נכנסים הקונדוקטוסים ובכך הם עוזרים לעבור בין הפרקים השונים. לאחר מכן הקונדוקטוס הופך ליצירה שעומדת בפני עצמה.לעתים הקונדוקטוסים היו יצירות מקוריות לחלוטין, ללא מזמור גרhגוריאני שעליו התבססה היצירה הפוליפוניות, גם התפקיד של הטנור, הקנטוס פירמוס היה מקורי |
|
|
קונצ'רטו |
יצירה כלית אשר התפתחה בתקופת הבארוקפירוש המילה קונצ'רטו באיטלקית הוא שיתוף פעולה. מכאן שמהות הקונצ'רטו הוא שיתוף פעולה בין כלי סולו אחד (לפעמים מספר כלים) אל מול תזמורת שלמה. קונצ'רטו מאפשר לנגן להראות את יכולותיו הווירטואוזיות על כלי הנגינה ובכך ניתן ביטוי לאחד ממאפייני התקופה המרכזיים. הקונצ'רטו היא יצירה במבנה רב פרקי. לעתים בנויה משלושה פרקים כאשר הפרק הראשון מהיר, השני איטי והשלישי מהיר. לעתים יכתב בארבעה פרקים כאשר מקדים לשלושת הפרקים, פרק איטי נוסף. |
|
|
קנטטה |
קנטטה היא יצירה ווקאלית מתקופת הבארוק בעלת כמה פרקים הכוללת אריה ורציטטיב. קיימות שתי סוגי קנטטות.קנטטת סולניםמתפתחת באיטליה שייכת למאה ה-17, חילונית, קצרה, מבוצעת על ידי סולן אחד וליווי כלי נגינה אחד או שניים (בדרך כלל הרפסיקורד או לאוטה).קנטטה גרמניתמתפתחת במאה ה-18, בעיקר דתית וכתובה להרכב גדול של סולנים, מקהלה ותזמורת. |
|
|
רצ'טטיב ואריה |
מושגים המתייחסים לאופן ביצוע השירה במוסיקה ווקאלית בבארוק. ניתן לשמוע אריות ורציטטיבים באופרות, קנטטות ואורטוריותרצ'יטטיברצ'יטטיב הוא סגנון שירה בעל אופי לא מלודי ויותר דיבורי. תפקידו של הרציטטיב הוא לקדם את העלילה.אריהאריה היא קטע שירה בעל אופי מאוד מלודי. בדרך כלל באריות (שירים) אלה, הדמות תבטא את רגשותיה בצורה יפה ואקספרסיביתבנוסף לקטעי האריה והרצ'יטטיב (שהם המרכיבים המרכזיים של האופרה), ניתן למצוא גם פרלוד (שהוא קטע אינסטרומנטלי הפותח את האופרה), קטעי דואט טריו ואף מקהלה, שבדרך כלל תפקידה יהיה לתת פרשנות על המתרחש בעלילה. |
