מיקרוביולוגיה וירולוגיה

Front 1

וירוס טפיל

Back 1

אובליגטורי, אל תאי.

בנוי רק מחומר תורשתי וקרום חלבוני

Front 2

בקטריופאג'

Back 2

וירוס שמתפקד כמו מזרק, מזריק לחיידק את החומר הגנטי שלו והחיידק מייצר האת תכונות הוירוס.

Front 3

מבנה וירוס

Back 3

חומצת הגרעין עטופה בקפסיד (קופסית חלבונית) המקנה לנגיף את צורתו.

Front 4

חומצת גרעין + קופסית

Back 4

נוקלאוקפסיד

Front 5

תפקיד הקופסית

Back 5

הגנה מהסביבה

תפקיד בחדירה למאכסן

Front 6

מעטפת

Back 6

Envelope

לחלק מהנגיפים

מקיפה את הקופסית, שכבה שומנית כפולה וחלבונים.

מרכיבים חלבוניים מוכתבים עי הגנים הנגיפיים ואת החלק השומני תורם התא המאכסן.

הנגיף רוכש את המעטפת בזמן ההנצה מהתא, לרוב נעטף בממברנה החיצונית של התא.

Front 7

הנצה, איפה?

Back 7

באזורים מיוחדים בממברנה בהם משובצים חלבןני נגיף, כך רוכש הנגיף ממברנה שמכילה חלבונים נגיפיים. (אנטיגנים)

Front 8

מעטפת תפקיד

Back 8

- אתר קישור לקולטנים עפ התא המודבק.

- חלבוני איחוי שמאחים את המעטפת עם ממברנת התא.

- חיידקי מעטפת רגישים לדטרגנטים וממיסים בגלל שהיא שומנית. נגיפים ערומים לא רגישים.

Front 9

אנזימים

Back 9

משתתפים בתהליך ההתרבות של הנגיף בתא המאכסן.

גורמים לדנא של התא לייצר דנא/רנא ויראלי.

Front 10

סיווג נגיפים

Back 10

סוג חומצת גרעין-

דנא/רנא

חד גדילי/דו גדילי

קווי/מעגלי

צורת קופסית-

סלילנית /פאון משוכלל אקיזהדרית

נוכחות/ העדר מעטפת

Front 11

מחזור התרבות של וירוס

Back 11

ספיחה לשטח המאכסן.

חדירה לתא והשלת הקופסית. עטופים משילים גם מעטפת.

סינתזה: שכפול הגנום הנגיפי (גרעין או ציטופלסמה) , התבטאות הגנום (ציטופלסמה) .

הבשלה: הרכבת הווירונים מהגנום והחלבונים

שחרור: הווירונים יוצאים מהתא המאכסן

Front 12

אנדוציטוזה

Back 12

הנגיף נבלע לתוך התא (ערומים ועטופים).

עטופים: איחוי מעטפת הנגיף עם קרום התא.

הנגיף נקשר לקולטן עפ שטח התא.

נוצרת גומה מצופה (coated pit) שניתקת מהממבראנה ויוצרת שלפוחית vesicle.

השלפוחית משחררת את הנוקלאוקפסיד בתוך התא.

Front 13

שחרור ערומים

Back 13

יגרמו לליזיס התא ברוב המקרים, התא נמס ונהרס.

או מייד עם סיום ההרכבה או לאחר שיצטברו הרבה ווירונים.

Front 14

שחרור עטופים

Back 14

מתעטפים בממברנת התא בשחרור בשיטת ההנצה budding. לרוב לא יהרוס את התא המודבק.

Front 15

הדבקה דרך העור

Back 15

או דרך פצעים וכד'

או דרך וקטור או הזרקה מזוהמת.

Front 16

Yellow fever

Back 16

נגיף שמתרבה בדופן מעי יתוש ומשם עובר למאכסן.

מחלה קטלנית נגיף flavivirdae.

הורס את הכבד. קיים חיסון.

Front 17

הדבקה מחרקים

Back 17

- חרק המשמש מחט, הדבקה מכאנית

- חרק המשמש מאכסן הכרחי במחזור החיים של הוירוס.

Front 18

נוגדני iga

Back 18

אמצעי הגנה ייחודיים של מערכת החיסון

Front 19

Rota viruses

Back 19

עמידים בפני הגנות מכ' העיכול

האנזימים הפרוטאוליטים אף מסייעים להם.

Front 20

העברה אנכית

Back 20

מההורים לצאצאים

עד חודש לאחר הלידה.

נגיף אנדוגני שנמצא בתאי הרבייה.

הדבקה דרך השלייה או בלידה.

ישירה: הדבקה של העובר

עקיפה: פגיעה של הוירוס ברחם או בשלייה.

אדמת (חירשון ועיוורון)

Cmv- הרפס

חייבת להיות וירמיה!

Front 21

הידבקות מולדת קוגניטלית

Back 21

קוגניטלית

אנכית

תאי רבייה או מהלך ההריון

Front 22

הידבקות יילודים

Back 22

ניאונטליות

אנכית

לידה ועד חודש לאחר

Front 23

הדבקה מקומית

Back 23

הרס רקמות מקומי בלבד

Front 24

הדבקה מערכתית סיסטמית

Back 24

התפשטות דרך דם (וירמיה), לימפה או מערכת העצבים. ן

Front 25

הדבקה מערכתית, תקיפת תאים לבנים

Back 25

איידס, מתרבה בלימפוציטים t.

תוצאה הרסנית כי הוא מגיע לכל מקום בלי שיתקפו אותו. בעיקר לאברים עשירים בכלי הדם.

Front 26

הדבקה מערכתית דרך תאי עצב

Back 26

כלבת,

Front 27

הדבקה מערכתית מאפיינים

Back 27

וירמיה

נגיף מגיע לאיבר המטרה ומתרבה בו לאחר שעבר מסלול מורכב שנמשך ימים ללא סימפטומים.

לכן עובר זמן מההדבקה ועד הופעת הסימנים.

זמן זה נקרא תקופת דגירה.

Front 28

מסלול התפשטות מורכב

Back 28

זמן דגירה ארוך

Front 29

מרחק בין איבר מטרה למקום חדירה

Back 29

ישפיע על זמן הדגירה.

לדוג' כלבת ונשיכה בראש

Front 30

אתר חדירה

Back 30

לרוב רק כאבים וחום שמקורם במע' החיסון

Front 31

אברי מטרה

Back 31

הרס תאים ושחרור חומרים מהם (היסטמין וסרוטונין)

מיקום ואנטומיה של איבר המטרה קובע את הפתוגנזה.

דלקת במוח- קטלנית

Front 32

חזרת

Back 32

זיקה לרקמות בלוטיות

בשחלות נזק הפיך, באשכים בצקת שעלולה להסתיים בעקרות.

Front 33

זיקה בין נגיף לאיבר המטרה

Back 33

טרופיזם

מע' העצבים נוירוטרופי

כנראה נקבע לפי קולטנים, ואולי צפיפותם.

Front 34

מחלות לפי אברי מטרה וחדירה

Back 34

Front 35

הדבקה חבויה

Back 35

הדבקה ללא סימנים קליניים, מקנה חיסון

Front 36

נגיפי מע הנשימה

Back 36

לרוב דרכי נשימה עליונות

Front 37

הפטיטיס a, e

Back 37

מזון מזוהם והגיינה לקויה

Front 38

הפטיטיס b, c

Back 38

דם ומוצריו

Front 39

פריחה אדמת וחצבת

Back 39

נקודתית ללא שלפוחיות

Front 40

בדיקה ישירה

Back 40

זיהוי מרכיבים ספציפיים כגון גנום, חלבוני מעטפת וקפסיד עי נוגדנים שמאתרים אנטיגנים אלה.

Front 41

בדיקה עקיפה

Back 41

זיהוי נוגדנים אצל המטופל.

אבחון סרולוגי: זיהוי נוגדנים בנסיוב החולה

Front 42

זיהוי ישיר בדגימה

Back 42

מדגירים באינקובטור ומזהים אפקטים מורפולוגים שנגרמו לתא עי הנגיף.

חיסרון: לוקח זמן רב.

Front 43

אימונופלורסנציה

Back 43

צובעים נוגדנים בפלורסנט, לוקחים דגימה מהמטופל ושמים על סלייד.

מתקבל אות של צבע כימי כשהאנטיגן נקשר לוירוס.

שיטה איכותית.

חיסרון: אם זה וירוס לא מוכר, אין לנו נוגדנים

Front 44

אימונופלורסנציה ישירה

Back 44

כמותי

נוגדן ספציפי פלורסנטי, נקשר לאנטיגן של הוירוס עג התא ונדלק.

יתרונות: פחות תגובה צולבת.

Front 45

אימונופלורסנציה בלתי ישירה

Back 45

כמותי

נוגדן שניוני צבוע קבוע (נוגדנים צבועים זה יקר) שיודע לזהות נוגדן תפוס.

יתרונות: זול וזמין, אות חזק יותר כי יותר נוגדנים שניוניים מתחברים.

Front 46

אגלוטינציה הצמתה

Back 46

איכותית

שמים תאים אדומים שיוצרו במעבדה בקרקעית המבחנה עם אנטיגנים ספציפים לוירוס, אם תיווצר הצמתה עם דם החולה נדע שהוא נגוע.

הצמתה: הדם ישטתח על פני המבחנה.

Front 47

Elisa

Back 47

כמותית

עקיפה

ספציפית

מאפשרת זיהוי נוגדנים,

Iga

Igg בעבר

Igm חולה עכשיו

שמים במבחנה אנטיגן,

הנוגדנים במסיוב החולה מהווים נוגדן ראשוני,

נוגדן שניוני מסומן באנזים

מוסיפים סובסטרט מייצר צבע

מודדים את כמות הצבע בספקטרפוטומטר וכך יודעים מה כמות הנוגדנים והוירוסים.

Front 48

שיטת הסנדויץ אליזה

Back 48

נוגדן ראשוני (של החולה)

נוגדן שניוני מסומן באנזים

בשלב הסופי מוסיפים סובסטרט של האנזים המייצר צבע ואז מודדים את כמות הצבע עי ספקטופטומטר.

Front 49

Pcr

Back 49

Polimerase chain reaction

שיטה מוחקולרית לשכפול מהיר של דנא או רנא.

מאפשר מדידה של משקל מולקולרי של הדנא או רנא ועי כך זיהוי הוירוס.

Front 50

אבעבועות שחורות

Back 50

אבעבועות שחורות- חודר דרך פה ואף, מתרבה ברירות, חודר לדם ומגיע לאברים פנימיים. שם מתרבה שוב וחודר בוירמיה שניונית לזרם הדם, מגיע לעור ולריריות וגורם לפריחה. חום כאבי ראש וחולשה קשה. כל הפצעים באותו שלב.

Front 51

נוגדן

Back 51

רגל נקשרת לתא חולה (לא ספציפית)

ידיים נקשרות לאנטיגנים ספציפיים, אליהם נקשר התא הלבן.

הנוגדן הוא קישור בין הפתוגן לפאגוציט.