• Shuffle
    Toggle On
    Toggle Off
  • Alphabetize
    Toggle On
    Toggle Off
  • Front First
    Toggle On
    Toggle Off
  • Both Sides
    Toggle On
    Toggle Off
  • Read
    Toggle On
    Toggle Off
Reading...
Front

Card Range To Study

through

image

Play button

image

Play button

image

Progress

1/22

Click to flip

Use LEFT and RIGHT arrow keys to navigate between flashcards;

Use UP and DOWN arrow keys to flip the card;

H to show hint;

A reads text to speech;

22 Cards in this Set

  • Front
  • Back

מיקרוביולוגיה

מחקר אורגניזמים החיים כיחידה אחת, תא אחד או צבר. אורגניזמים הקטנים מידי לראייה בעין רגילה


זהו מדע יישומי ובסיסי וקל לעבוד עם יצורים כאלו כי הם מתרבים מהר ופשוטים מבחינה גנטית וביוכימית.


כוללת את תחומי: מורפולוגיה, פיזוילוגיה, גנטיקה, טקונומיה וציטולוגיה מיקרוביאלית.

קבוצות מיקרואורגניזמים

1.ווירוסים-


2.פרוקריוטים- בקטריות, חיידקים וארכאות


3.אאוקריוטים-אצות, פרוטאזות, שמרים ופטריות


ניתן לסווג את המיקוראורגניזמים לפי מורפולוגיה/ביוכמיה (גראם חיובי/שלילי) או לפי קרבה גנטית.

מאפייני תאים

מטבוליזם


חלוקה למדורים


גדילה וחלוקה


אבולוציה


תנועה


דיפרנציאציה, התמחות


תקשורת

מיקרואורגניזמים

בעיקרון הם חד תאיים, חיים בסביבה מגוונת, בעלי פעילות מטבולית גבוה, מתרבים מהר, גיוון גנטי גבוה ומשפיעים על חברת בני האדם בדרכים רבות.

בגדלים 1-100 ננומטר צפייה במיקרוסקופ אלקטרונים


בגדלים 1 מיקרומטר-1 מילימטר צפייה במיקרוסקופ אור


קיימים בגוף האדם (נורמל פלורה), וכמותם פי 10 מאשר מספר התאים


הם נמצאים בעור ושכבותיו העמוקות, בהפרשות, במעיים ובאזורי רבייה.

פעילות לואי פסטר 1822-1895

ביטל את התאורייה הספונטנית.

הראה שתסיסות הן תוצאה של פעילות מיקרוביאלית.


פיתח את תהליך הפסטור


ניסוי צוואר הברבור של פסטר:


1.מחממים נוזל בכלי מדידה בעל צוואר מכופף.


2.הנוזל מתחמם ועובר חיטוי.


3.הנוזל מתקרר ויוצאים אדים


4.החיידקים לא יכולים לזהם את הנוזל כי האוויר בצוואר הבקבוק יבש, ואין להם יכולת לנוע אל הנוזל.


5.אם הנוזל ינוע אל תוך קיפול צוואר הבקבוק יווצר מגע והנוזל יזדהם.

פעילות קוך 1843-1910

גילה את הקשר הקיים בין מיקרואורגניזמים ומחלות


פיתח 4 קווים מנחים:


1.המיקרואורגניזם חייב להימצא בדם/גוף של החיה החולה


2.יש לבודד את הפתוגן החשוד ולגדולו בתרבית טהורה


3.הפתוגן יוזרק לחיה בריאה ויגרום לה לתסמינים הזהים לאלו של החיה החולה המקורית.


4.בידוד המיקרואורגניזם מהחיה החולה השנייה.


קוך פיתח את האגר, צלחות הפטרי ושיטות לבידוד חיידקים

פעילות מדענים נוספים

לי ואן הוק-בנה מיקרוסקופים והראשון שצפה ותיאר מיקרואורגניזמים


ליסטר-פיתח מערכת ניתוח למניעת כניסת מיקרואורגניזמים לפצעים


הס-הציע את האגר כסוכן גיבוש היות ואינו נאכל ע"י רוב הבקטריות


פלמינג-בדק תרביות שאינן טהורות וגילה פטריות שמפרישות פנצליום שהורג חיידקים סביבן, ופיתח מהחומר אנטיביוטיקה, פנצילין


ואן ניל-בודד חיידק גופרית סגול(אנאירובי) ותרם להבנת כימיית הפוטוסינתזה.


הונגייט-המשיך את עבודת ואן ניל עם חיידקים אניאורבים

פעילות וינוגרסקי 1856-1953

פיתח את תאוריית הכימואוטוטרופים: קבלת אנרגיה מחמצון כימי של תרכובות אנ-אורגניות ושל פחמן מפד"ח.


פיתח את התאוריה בעזרת בידוד בקטריה מקבעת חנקן בעמודה המכילה חול ומים, וייצר סביבה אנוקסית, ונכנסו אליה חיידקים אנאירובים מגוונים שקיימו תהליכים של חנקן, גופרית וברזל.

סיווג בקטריות בשיטה הנוחה

1.מורפולוגיה- ספרי, קוקי, צילינדר, רוד.


2.ביוכימית-צביעת גראם, חיידקי גראם שלילי בעלי דופן תא דק יבצעו וורוד/אדום וחיידקי גראם חיובי בעלי דופן תא עבה יצבעו סגול.

צביעת גראם

1.צביעה עם קריסטל וויולט=כל החיידקים סגולים

2.קיבוע עם יוד=כל החיידקים נשארים סגולים


3.שטיפה עם כוהל=חיוביים סגולים ושלילים חסרי צבע


4.צביעה עם ספראנין=שלילים נצבעים בוורוד

קוליפורמים

חיידקים גראם שלילים בצורת מתג



בצילוס

חיידקים גראם חיוביים בצורת מתג


מייצרים נבגים

סיווג בקטריות בשיטה הפילוגנטית

מבוססת על דנ"א ריבוזומלי ורצפים שמורים


שלוש על ממלכות: בקטריה, ארכאה, ואאוקריוטים


שש ממלכות: בקטריה, ארכאה, פרוטיסטה,פלנאטה, פאנגיי ואנימליה

בקטריה (פרוקריוטים)

מתחלקת לשתיים:


1.פרוטאובקטריה-רוב הבקטריות, בד"כ פתוגנים.


2.גראם חיוביים-מאחד בקטריות הדומות בדופן התא שלהן (עבה), מכיל בתוכה גם את קבוצת המיקרופלסמים, אשר הם חסרי דופן, בעלי גנום קצר מאוד ורובם פתוגנים

ארכאה (פרוקריוטים)

חיים בתנאים קיצוניים, הם הלופילים (אוהבי מלח), ותרמופילים (אוהבי חום), וחיים ברמת חומציות קיצונית.


הארכאות מתחלקות לשני ענפים פילוגנטים עיקריים: אוריארכאואטה, וקרנארכאואטה.

פטריה (אאוקריוטים)

דופן תא עשוי כיטין (רב סוכרשיים גם בשלדי חרקים)

משתמשים בחומרים אורגניים ליצירת אנרגיה כימית


טחב ופטריות הם רב תאיים ושמרים הם חד תאיים

פרוטאזות (אאוקריוטים)

סופגים/מעכלים חומרים אורגנים. יכולים לנוע באמצעות פסודופדיה, שעריות או שוטונים

ויירוסים

לא תאיים, מכילים רק חומצות גרעין רנ"א/דנ"א.


הליבה מוקפת במעטפת חלבונית/שומנית.


מתרבים רק כאשר הם בתוך תא מארח

נומקלטורה של מיקרואורגניזמים

השיטה פותחה ע"י לינאוס


מתן שם ע"פ מורפולוגיה/ מדען/סביבת חיי האורגניזם.


שם המין ואז שם הזן


בפעם הראשונה בשימוש בשם במאמר נציין את השם המלא, ובפעמים האחרות בקיצור.

תכולת תא בקטריאלי

50% פחמן


20% חמצן


14% חנקן


8% מימן


3%פוספט


1%גופרית

דרישות התא הכימיות לשם גדילה

מאקרונוטריאנטים:פחמן, חמצן, מימן, חמצן, גופרית.


קטיונים: אשלגן, קלציום, מגנזיום וברזל


מיקרונוטריאנטים: מנגן, אבץ, נחושת ועוד.


ויטמינים: ביוטין, חומצה פולית, חומצה פנטוטנית, תיאמין, בי-6,12, ריבופלאבין, ניאצין, חומצה ליפואית

מי ים כסביבה עבור גידול מיקרוביאלי

מעט מאוד אלמנטים ביולוגים להם נזקק המיקוראורגניזם קיימים בכמויות נמוכות מאוד בים ולכן הים הוא כמו מדבר עבור יצורים אלו.