Use LEFT and RIGHT arrow keys to navigate between flashcards;
Use UP and DOWN arrow keys to flip the card;
H to show hint;
A reads text to speech;
91 Cards in this Set
- Front
- Back
|
הפולפיט של ניקולה פיזאנו בפטיסריום (בית תבילה) בפיזה
פיזאנו מקבל השראה אמנותית מאנות קלאסית רומית - עמודים עם כותרות קורינטיות, קשתות מעוגלות, אריות למרגלות העמודים |
|
|
פרוטו - רנסנס פרט מתוך הפולפיט של ניקולה פיזאנו בפטיסריום בפיזה
הורר ווקאווי - הפחד מהריק רחיצתו של ישו - הבחירה בסצנה שולית זו מפני שהפולפיט יושב בבית טבילה, ופיזאנו מכניס קונטקסט לעבודה שלו והמיקום שלה יש כאן סיפור המשכי |
|
|
הפולפיט של ג'ובאני פיזאנו (בנו של ניקולה) בכנסיית סנט אנדריה בפיסטויה
כאן ישנה איקונוגרפיה זהה לזו של הפולפיט של אביו של ג'ובאני, אך יש שינוי סגנוני שבא כביקורת על סגנון אביו
הסגנון של ג'ובאני נשאב מהגותיקה, כמו רזון הדמויות, ישנם משטחים ריקיםף והדמויות יותר פרופורצנליות ודינמיות לעומת אביו ששואב השראה מהאמנות הקלאסית |
|
|
פרוטו - רנסנס צ'ימבואה - מריה על כס המלוכה מחזיקה את ישו העולל ומוקפת במלאכים - פירנצה
צ'ימבואה יוצר בסגנון האיטאלו ביזנטי- רקע זהב - רקע שמימי- תמונת מזבח- |
|
|
פרוטו - רנסנס ג'וטו - מריה על כס המלוכה מחזיקה את ישו העולל ומוקפת במלאכים - פירנצה
האיקונוגרפיה זהה לשל צ'ימבואה, אך יש שינוי סגנוני מהותי - שינוי המראה את נקודת המפנה בין הסגנון האיטלו-ביזנטי שאותו מייצג צ'ימבואה לבין הפרוטו - רנסנסי שאותו מייצג ג'וטו
זהו קו מפנה מימי הביניים (סכמות של ציור) לסגנון הפרוטו-רנסנסי - המעבר להתבוננות.
תיאור תלת מימד על ידי הצבת הדמויות לעומק והסתרה |
|
|
פרוטו - רנסאנס ג'וטו - קפלה ארנה של אנריקו סקרובנדי בפאדובה |
|
|
פרוטו - רנסאנס ג'וטו - הקינה לישו - פרט מתוך קפלה ארנה\סקרובני בפאדובה
נסיון לחלל ריאליסטי, רקע כחול להבדיל מהזהב הביזנטי סידור הדמויות במישורים, דבר שאינו היה קיים באמנות הביזנטית תאור דמויות מינימליסטי אח בעלות אקספרסיביות רבה, דמויות מונומנטאליות וייחודיות לא ברור מאין מגיע האור בעייתיות נמצאית בנקודת המבט של האנשים מעל ישו |
|
|
פרוטו - רנסאנס ג'וטו - פרט מתוך קפלה ארנה\סקרובני בפאדובה
כאן רואים דמויות יושבות עם הגב לצופה, מכניסות את הצופה לסצנה
בציור רואים את אנריקו סקרובני אשר בנה את הקפלה, מגיש דגם של הקפלה למריה. סקרובני מגיש את הקפלה כדי לכפר על חטא אביו אשר הלווא בריבית גבוהה |
|
|
פרוטו רנסאנס דוצ'ו - תמונת המזבח הראשית בקתדרלה של סיינה
האמנות בסיינה מושפעת מהסגנון הגותי
בסצנה רואים את מריה עם ישו העולל בסצנת מאסטה, להבדיל מהסצנות של ג'וטו וצ'ימבואה שם הקבוצה מסביב למריה הייתה קטנה
בסיינה מריה היא הקדוש הפטרון
הדמויות של דוצ'ו מלאות בפרטים בהשוואה לג'וטו. ריבוי קפלים ואטריבוטים |
|
|
צידו האחרוני של תמונת המזבח הראשית בקתדרלה של סיינה - דוצ'ו
שלל סצנות המתארות את חייו ומותו של ישו |
|
|
פרט מתוף תמונת המזבח הראשית בקתדרלה של סיינה - דוצ'ו
העלייה לירושלים
ישנפ לפחות חמישה מישורים בתמונה עיוות הפרספקטיבה עם כמה נקודות מבט כדי לתת כמה שיותר פרטים על הסצנה ישנן המון דמויות חלקן לא קשורות לישו או למאורע |
|
|
פרוטו רנסאנס ג'וטו - העלייה לירושלים
לעומת דוצ'ו, בסצנת העלייה לירושלים של ג'וטו אפשר לראות את סגנונו המינימאליסטי מעט מאד דמויות, מראה רק את מה שצריך |
|
|
רנסאנס איטלקי מאה 15 המס לקיסר - מזאצ'ו - קפלה בראנקאצ'י פירנצה
נחשב לאמן החשוב במאה ה-15
סצנת המס לקיסר פטרוס מופיע שלוש פעמים ונציב המס פעמיים - סיפור המשכי הסיפור קופץ שמאלה ואז ימינה כדי להשאיר את ישו במרכז בשל חשיבותו
שני סוגי פרספקטיבה - לינארית ואטמוספרית
בהשוואה לג'וטו ניתן לראות את ההמשכיות בסגנון האיטלקי - דמויות נפחיות, בדים ללא דגמים בצבע אחד, מנימליזם שברקע והפוקוס בדרמה |
|
|
רנסאנס איטלקי מאה 15 השילוש הקדוש - מזאצ'ו - כנסיית סנטה מריה נובלה בפירנצה
השילוש הקדוש מריה ויוחנן האוונגליסט
הפטרונים של הכנסייה מחוץ לקפלה השלד והכיתוב - ממנטו מורי הקפלה נראית כמו שער הניצחון - רינשימנטו דל אנטיקיטה הניצחון של ישו על המוות
להסתכל על האלוהות - למעלה ולהסתכל על הגורל - למטה
פרספקטיבה מדעית |
|
|
רנסנס איטלקי מהמאה 15 נולי מא טאנג'רי (אל תגע בי) - פרה אנג'ליקו, מנזר סן מרקו
ישו ומריה מגדלנה |
|
|
רנסנס איטלקי מהמאה ה15 סצנת הבשורה למריה - פרה אנג'ליקו - מנזר סן מרקו
מריה יושבת בארכדה
המלאך גבריאל בדיוק נוחת על הקרקע
ישנה הגדלה והגזמה של מריה בהשוואה למלאך כחול מאד כהה ואדום מאד בהיר קשורה לסימבוליקה של המנזר אשר לבושים בו בשחור ולבן רצון להראות את מריה כהאם הרוחנית של המנזק הדומיניקני |
|
|
רנסאנס איטלקי במאה ה-15 אנדרה מנטניה - פלאצו דוקלה הארמון במנטובה של לודוביקו גונזגה
קמרה דליספוזי - החדר של אלו שזה עתה נישאו
אוקולוס - פתח מצוייר בו רואים פתח לשמיים הדמויות המסתכלות הן פוטי וטווס יצירה דו מימדית בה תעתוע העין הוא הנושא טרומפ לויי |
|
|
פירו דה לה פרנצ'סקה דיוקנאות פדריקו דה מונטפלטרו ובטיסטה ספורצה אורבינו, איטליה
פנדטים הגבר מתואר בצורה נטורליסטית בעוד האישה בצורה אידאלית וריזם רקע האיש - נמל, איש חופשי, סוחר רקע האישה - חומה, האישה כלואה
הסיבה לפרופיל הנשי היא להראות את סמל המשפחה אליה שייכת על הכתף
כנראה שהדוכסית מתה וככבוד אחרון צויר הדיוקן בצד הגברי או שהדוכס סוחב איתו צלקת בצידו הימני שרצה להסתירה |
|
|
רנסאנס איטלקי המאה ה-15 בוטיצ'לי לידת ונוס חצר המלוכה של לורנצו דה מדיצ'י בפירנצה
בוטיצ'לי הביא סגנו ןשונה משאר האמנים האיטלקיים עד כה - אין עומק לדמויות, כולן באותו המישור, כנראה שהן באו אחרי שצייר את הנוף קיימת סכמטיות ודוגמאות, בבדים, בעצים ובים. פרופורציות הגוף של ונוס - חסרת פרופורציות, צוואר ארוך ומעוות
דברים אלו מאפיינים אמנות צפונית יותר, אמנות גותית. כנראה העדפה אישית של הפטרון המזמין.
|
|
|
פיסול ברנסאנס האיטלקי המאה ה15 - לורנצ'ו גיברטי - עקדת יצחק הדלתות הצפוניות של הבפטיסטריום בפירנצה
ג'ילברטי זכה במכרז על פיסול הדלתות השתמש ב30 אחוז פחות ברונזה
אברהם רגוע, השיא במבט שלו לעבר יצחק, שיא פסיכולוגי
חלוקת הסצנה יותר זורמת וטבעית התמודד טוב יותר עם מסגרת הקווטראפויל, שמר עליה ללא חריגות דמויות המשנה אינן מסיחות את הדעת מהמאורע המרכזי |
|
|
פיסול ברנסאנס האיטלקי במאה ה-15 פיליפו ברונלסקי - עקדת יצחק - הצעה למכרז על הדלתות הצפוניות של הבפטיסטריום בפירנצה
לא זכה במכרז, אברהם מאד דינמי, מתאר את רגע השיא של הסיפור, כשהמלאך תופס בידו של אברהם
הפרדה בין המשרתים לאברהם ויצחק היא הפרדה אופקית מעט מלאכותית
המשרת מצד שמאל מוציא קו מרגלו כמחווה לפסל רומי קלאסי - רינשימנטו דה אנטיקיטה
חורג מגבולות הקווטראפוויל |
|
|
פיסול ברנסאנס איטלקי מהמאה ה-15 לורנצ'ו גיברטי - הכניסה הצפונית לבפטיסטריום של פירנצה
לאחד שזכה במכרז על הכנת הדלתות הוחלט לשנות את נושא הדלתות מהברית הישנה לברית החדשה
לוקח 20 שנה לסיים את הדלתות |
|
|
פיסול ברנסאנס איטלקי מהמאה ה-15 לורנצ'ו גיברטי - הדלתות המזרחיות של הבפטיסטריום של פירנצה
לאחר הצלחת עבודתו בדלתות הצפוניות, הוחלט לתת לו את העבודה על הדלתות המזרחיות
לוקח לו 27 שנה לסיים את הדלתות המזרחיות
מיכלאנג'לו כינה את דלתות אלו דלתות גן העדן כשהוא ראה אותן 100 שנה אחרי בשל היופי שלהן.
כבר לא קוואטרפוייל אלא ריבוע, הסצינות הן מהברית הישנה |
|
|
פיסול ברנסאנס איטלקי מהמאה ה-15 לורנצ'ו גיברטי - פרט מתוך הדלתות המזרחיות של הבפטיסטריום של פירנצה
יעקב ועשיו
גיברטי מצטט את המס לקייסר של מזאצ'ו בדמותו של עשיו עם הטוניקה
משתמש בתבליט גבוה ותבליט נוך כדי להגביר את תחושת התלת מימד
פרספקטיבה לינארית עם ארכיטקטורה ודמויות |
|
|
פיסול ברנסאנס האיטלקי במאה ה15 בניין אור סן מיקלה למסחר בפירנצה |
|
|
פיסול ברנסאנס האיטלקי במאה ה-15 לורנצ'ו גיברטי - יוחנן המטביל - פיסול ב-14 הנישות על הקירות החיצוניים של בניין אור סן מיקלה עשוי ברונזה
גיברטי מוזמן על ידי סוחרי הצמר בפירנצה לפסל עבורם את הניזה יוחנן המטביל לובש כותונת מצמר גמלים, קישור לסוחרי הצמר
הסגנון של גיברטי - הבד לא משקף את גופה של הדמות, נראה מעוצב. הראש של יוחנן המטביל נראית כמו מסכה, משום ההקפדה על כל פרט בנפרד
גיברטי מייצג את האמנות הגותית מבחינת הסגנון |
|
|
פיסול ברנסאנס האיטלקי במאה ה-15 דונטלו - מרקוס הקדוש - פיסול ב-14 הנישות על קירותיו החיצוניים של בניין אור סן מיקלה בפירנצה
הפסל עשוי שיש, להבדיל מהברונזה ביוחנן של גיברטה, מראה שלגילדה המזמינה היה פחות כסף.
שייכת לגילדת אורגי הפשתן, לכן מרקוס עומד על כרית
הפסל של דונטלו משכנע יותר משל גיברטה, ומייצג את סגנון הרנסאנס החדש
הקפלים משקפים את הגוף תחת הבגד, את העמידה. דונטלו חופר עמוק יותר בחומר כדי להשתמש באור וצל לאפקטים חזותיים האור יוצר דרמטיזציה
דונטלו מתייחס לנקודת המבט של הצופה ומעוות את הפרופורציות מקצר את הרגליים ומאריך את הראש והחזה
מביע תפיסה של כתם, כהתייחסות למרחק הצפייה של הצופה |
|
|
פיסול ברנסאנס האיטלקי במאה ה-15 דונטלו - דויד (ברונזה) - החצר הפנימית בארמון המידיצ'י בפירנצה
דוד באמנות נחשב לפרה פיגורציה לישו, נצון דוד על גוליית מסמל את נצחון ישו על השטן
המשמעות הפוליטית - נצחונה של פירנצה הקטנה על יריבותיה בני המדיצ'י רצו להיות מזוהים עם דמות חיובית זו
עמידת הקונטרפוסטו - מקושרת בתקופת הרנסאנס לתקופה הקלאסית
פסל העירום העצמאי הראשון מאז התקופה הקלאסית
דוד מתואר כאנדרוגני, לאחר עריפת ראשו של גוליית |
|
|
ארכיטקטורה ברנסאנס האיטלקי הקטדרלה של פירנצה
נבנתה כולה במאה ה-13 מלבד הכיפה, כאשר את הכיפה בנו ברונלסקי וגיברטי בתכנונו של ברונלסקי רק מאה שנה מאוחר יותר |
|
|
ארכיטקטורה ברנסאנס האיטלקי הקטדרלה של פירנצה - הכיפה שנבנתה בתכנונו של ברונלסקי
הכיפה נשארה פתוחה ליותר ממאה שנה עד שברנולסקי זכה במכרז על בנייתו לאחר ששיכנע את השופטים שיוכל לבנותה
יחד איתו עבד גיברטי
החידושים של ברנלוסקי: הבניה נעשתה בלבנים ולא באבן הכיפה מחודדת ולא מעוגלת כדי שתתמוך בעצמה הכיפה מתומנת לפי התוף שכבר הונח כבסיס
ברנולסקי סוגר את הכיפה באמצעות טבעת (אוקולוס) ובונה לנטרנה - פעולה קונסטרוקטיבית ודקורטיבית. |
|
|
ארכיטקטורה ברנסאנס האיטלקי לאון בטיסטה אלברטי - כנסיית סנטה מריה נובלה בפירנצה
כנסייה מימי הביניים שהוחלט לשפץ את חזיתה
חזית של מקדש יווני בחלקו העליון
סימטריה והרמוניה חשובה מאד לאלברטי שימש בקברים כיחידות גאומטריות החוזרות על עצמן בחזית המבנה השפעות קלסיות מובהקות בדמות גמלונים וסרקופגים וחזית שנראית כמו מקדש יווני |
|
|
ארכיטקטורה ברנסאנס האיטלקי לאון בטיסטה אלברטי - פלאצ'ו ברוצ'לאי בפרינצה
פלאצ'ו של משפחת ברוצ'לאי
בדר"כ שלוש קומות:ראשונה - לעסק המשפחתי, קומה סמי ציבורית שניה - מקום מגורי המשפחה שלישית - מקום מגורי המשרתים
הקומה התחתונה הכותרות הן דוריות, כי לפי ארכיטקטורה רומית הכותרות הדוריות הינן גבריות, נושאות את משקל המבנה
התייחסות למבנה הקולוסיאום ברומא
|
|
|
ארכיטקטורה ברנסאנס האיטלקי מיקלוצ'ו - פלאצ'ו מדיצ'י בפירנצה
נבנה בחלק הצפוני של הקתדרלה בפירנצה באיזור יחסית מבודד לתקופה ההיא. בשל היכולת להתפרש וגם כי חוזקה של משפחת מדיצ'י באותה תקופה מנסה להמנע מהתקוממויות של התושבים.
הבית נבנה ליד כנסיית סן לורנצ'ו ובה יש את קפלת מדיצ'י ובה קבורים בני המשפחה.
בנייתה דומה מאד לבניית פלאצ'ו ברוצ'לאי של אלברטי - ישנו שוני אחד מובהק שתיה קומות העליונות האבנים מסותתות בצורה מושלמת ואילו בקומת הקרקע האבנים גסות ואינן מסותתות רוסטיקציה - תפקידה לתת הרגשה של מבנה חסין ומבצרי |
|
|
ארכיטקטורה ברנסאנס האיטלקי מיקצלוצ'ו -פלאצ'ו מדיצ'י בפירנצה
החצר הפנימית של הבניין, תפקידה לאוורר את המבנה ולווסת את הטמפרטורה (בעיקר בקיץ)
|
|
|
ארכיטקטורה ברנסאנס האיטלקי ברונלסקי - אוספלדה דה אינוצ'נטי - פירנצה
בית חולים לתמימים באיטלקית מדובר בבית יתומים
האלמנט הבולט ביותר הינו החלק הקדמי - לוג'יה - פרוזדור שקיר אחד שלו פתוח לרחוב והיא נבנית מכמה סיבות: המשך ארכיטקטוני של הכנסייה הקרובה למבנה מימד פסיכולוגי - יוצרת מסתור מגשם ושמש ובכך מקרבת את התושבים לבית היתומים
בין העמודית טונדות של תינוק בחיתוליו - האיקונוגרפיה של המבנה
|
|
|
ארכיטקטורה ברנסאנס הגבוה תחילת המאה ה-16 בראמנטה - טמפייטו ברומא
נבנה במקום בו נצלב פטרוס הקדוש המבנה הינו מרטיריום - מבנה הנצחה
מזכיר מקדשים רומיים ומכאן שמו
בראמנטה קורא את ספרו של אלברטי על בניית הכנסיה המושלמת ומושפע מדבריו
העיקרון החשוב ביותר בספרו הוא שכנסייה צריכה להיות עגולה - הצורה המושלמת והבסיסית ביותר בטבע מבחינה סימבולית מסמל העיגול את השילוב ההרמוני בין אדם לאלוהים עוד עיקרון הוא הגבהה של הכנסייה כדי להבדיל בין קודש לחול
בונה לנטרנה בקצה הכיפה כמו בדומאו בפירנצה
|
|
|
רנסאנס צפוני מוקדם המאה ה-15 האחים לימבורג - ספר השעות לדוכס דו-ברי
חודש מאי מציג את חצר האצולה של הדוכס יוצאת לטבע וחוגגת את האביב "פלורליה"
סגנונית אנו רואים הפעה מהאמנות הגותית, דוגמאות ופטרנים חוזרים דמויות מאורכות וחסרות פרופורציות עם ראש קטן
כאן רואים את ההשפעה של האמנות הצפונית על בוטיצ'לי בלידת ונוס
המיניאסטוריסטים החשובים ביותר באותה תקופה
|
|
|
רנסאנס צפוני מוקדם המאה ה-15 האחים לימבורג - ספר השעות לדוכס דו-ברי
חודש פברואר
הספר מציג סמל סטטוס של משפחת דו-ברי ולא משהו פרקטי לאותה התקופה
זו היא סצנת השלג הראשונה באמנות המערבית. האיור כולו מכיל סצנות מאד נטורליסטיות באופי שלהן
הורדת הקיר היא פתרון קונספטואלי לרצון האמן להראות לנו גם את הפנים וגם את החוץ
מגכיחים בצורה קיצונית את האנשים תחת משפחת הדוכס בתצוגת אברי מינם במקום לפאר את הדוכס ומשפחתו |
|
|
רנסאנס צפוני מוקדם המאה ה-15 יאן וואן אייק - תמונת מזבח - קתדרלת העיר גנט
פוליפטיך אשר סגור ברוב הזמן - ימי חול במצב הסוגר רואים בקומה העליונה את סצנת הבשורה. כניסת המילים הקדושות לאזנה של מריה מכניסים אותה להריון
מהנוף נשקפת העיר גנט - העברת הבשורה לעיר בה המזבח נמצא
קערת מים ומגבת - סימון לשטיפת הידיים של הבישוף לני טקס המיסה.
הדמויות החיצוניות -- הפטרונים שהזמינו את תמונת המזבח
במרכז התחתון - יוחנן האוונגליסט ויוחנן המטביל מתוארים כפסלים במהלך שנקרא גריזאי (אפור) כדי להפרידם מהפטרונים |
|
|
רנסאנס צפוני מוקדם מהמאה ה-15 יאן וואן אייק - תמונת מזבח - קתדרלת העיר גנט - מצב פתוח
השילוש הקדוש נמצא בציר האנכי המרכזי של היצירה
באדום - אלוהים האב לובש כתר כמו של האפיפיור לצדו יוחנן המטביל עם כותונת הגמלים - כמו בפסל של לורנצו גיברטי באור סן מיקלה
אדם וחווה משני הצדדים נמצאים כדי להזכיר למתפלל על החטא הקדמון
ישו מתואר כשה כדי להתמקד בתפקיד הקורבני שלו
המעיין מוציא מים הנשפכים אל נקודת המבט של הצופה - כלומר המעיין מטביל את המאמינים וגואל אותם
מבחינה סגנונית רואים את הדגש על פרטים, חומר ודגמים, דברים המאפיינים את הרנסאנס הצפוני המוקדם - השפעה מהאמנות הגותית |
|
|
רנסאנס צפוני מוקדם מהמאה ה-15 יאן וואן אייק- פרט מתמונת המזבח בקתדרלת העיר גנט
הכבש שופך דמו לתוך כוס, אזכור לטקס המיסה המזרקה מפילה מים לנקודת המבט של הצוה ובעצם מטבילה את הצופה וגואל את המאמינים |
|
|
רנסאנס צפוני מוקדם מהמאה ה-15 המאסטר מפלאנל - אמן לא ידוע
טריפטיכון שכנראה נועד לפולחן פרטי
בגלל שמדובר בתמונת מזבח האמן משבץ לתוך הבית סימבוליקה דתית למשל: החבצלות שנמצאות באגרטל כסמן לבתולין של מריה קערת מים ומגבת לטקס המיסה הספר על השולחן הוא הברית החדשה
ישנו מוטיב אנכרוניסטי בישו התינוק הנכנס לחדר עם הצלב עליו הולך להיצלב - פרה דסטינציה
משמאל - הפטרונים מימין - יוסף בונה את מלכודת העכברים כסמל לנישואי למריה אשר נועדו לרמות את השטן שלא יפריע בלידתו של ישו
יוסף מתואר כחיצוני לסיפור כמו בפוליפיטים של משפחת פיזאנו
|
|
|
רנסאנס צפוני מוקדם מהמאה ה-15 יאן וואן אייק- נישואי הזוג ארנולפיני
חתונתו של ג'ובאני ארנולפיני עם ג'ובאנה צ'נאמי.
יד ימין ליד ימיןנחשב לסימן של ברית הנישואין
ג'ובאנה מרימה את שמלתה כדילהראות הריונית - אידאל יופי לאותה תקופה כי זה מעיד על פוריות, כמו גם הצבע הירוק של שמלתה
מיקום הדמויות רומז על התפקיד המגדרי של אותה תקופה, הגבר ליד החלון, איש העולם הגדולף איש עסקים - לעומתו האיש ליד המיטה, דואגת לבית ולילדים
רקע עמוס בפרטים סימבוליים ספק יום יומיים ספק לרעיונות דתיים כגון - הרגליים היחפות, סימן לכבוד טקס הנישואין או כדי לא ללכלך את הרצפה הכלבלב, מסמל את הנאמנות בנישואין או שמא פשוט היה להם כלב? וואן אייק שוכח לצייר את הכלב השתקפות
שלושת התפוזים הם שם כי היו שם או שהם סימן לשילוש הקדוש?
בשנדליר שתלוי מהתקרה יש רק נר אחד דולר נר כלה = הנר שהזוג מדליק בליל הכלולות שנשאר דולק עד שהזוג מממש את ברית הנישואין
על מסגרת המראה ישנם מדליונים המספרים את סיפור סבלו של ישו
שמו של וואן אייק נמצא על הקיר כמאין מסמך שמאשר שהנישואין כשרים כסוג של תיעוד והנצחה של המאורע |
|
|
רנסאנס צפוני מאוחר מהמאה ה-16 גרונוולד - תמונת המזבח בתוך בית החולים אנטוניוס הקדוש בעיר איסנהיים
מצב סגור
מופיעים הקדושים אליהם מתפללים בעת מחלה - אנטוניוס וסבסטיאן אנטוניוס הוא הקדוש הפטרון של בית החולים והמחלה נקראית על שמו סבסטיאן נמצא כיוון שהוא הראשון להתפלל אליו בעת מחלה.
בצד השני מופיע יוחנן המטביל ולא יוחנן האוונגליסט וזאת בגלל שהמים הם אמצעי שמקל על הכאבים של המחלה
הצלב אינו ממוקם בדיוק במרכז הקומפוזיציה, וזאת כי כשפותחים את הדלתות נכרתות ידיו ורגליו, סממנים של אותה מחלה
ישו מתואר כסובל מאד, חולה , הדבר יוצר אמפתיה וקשר בין החולים לישו. |
|
|
רנסאנס צפוני מאוחר מהמאה ה-16 גרונוולד - תמונת המזבח בתוך בית החולים אנטוניוס הקדוש בעיר איסנהיים
מצב פתיחה ראשון
ישו העולל מחזיק מחרוזת תפילה כשכל חרוז מסמל תפילה למריה, באמצעות תפילה תגאלו.
על כד החרס יש כתב עברי - היהודים נתפסו כמומחים בכישוף וריפוי כלי הזכוכית מתואר ככלי של אלכימאים |
|
|
רנסאנס צפוני מאוחר מהמאה ה-16 גרונוולד - תמונת המזבח בתוך בית החולים אנטוניוס הקדוש בעיר איסנהיים
מצב פתיחה שני
אנטוניוס הקדוש יושב עם פאולוס הקדוש, ישנם צמחי מרפא במישור הראשון.
בסצינה הימנית אנטוניוס הקדוש מותקף על ידי שדים ביער - מפתים אותו מדרך הישר.
בצד השמאלי התחתון של אותה תמונה מתוארת דמות המחזיקה בסימפטומים של מחלת אנטוניוס הקדוש. אבעבועות על כל הגוף ובטן נפוחה.
|
|
|
רנסאנס צפוני מאוחר מהמאה ה-16 אלברכט דירר - האביר, המוות והשטן (הדפס תחריט)
האיש הזקן עם נחשים על הראש - האנשה של המוות החיה ההיברידית ליד - השטן החייל וסוסו אינם סוטים מדרך הישר
כנראה שההדפס היה מאין תפילת דרך לעולי רגל. העוים כנראה רכשו את ההדפס ולקחו אותו איתם כזכר לאיך צריך לנהוג. |
|
|
רנסאנס צפוני מאוחר מהמאה ה-16 האנס הולביין - השגרירים הצרפתיים
צד שמאל השגריר הצרפתי אשר מייצג את המדינה וצד ימין איש דת על השידה בניהם מונחים חפצים שמצביעים על תחומי העניין שלהם - כלי חישוב מתמטיים, גלובוסים, כלי נגינה, ספר תפילה פתוח ומפה.
סגנון צפוני ברור: טקסטורות ובדים, הדגם שיוצרות המרפסות
במרכז למטה ישנה גולגולת שמצויירת בעיוות פרספקטיבי - אנאמורפוזיס - הצגת הווירטואוזיות של האמן לצופה.
ממנטו מורי - למרות הישגם של השגרירים המוות עדיין נוכח, רק שבשביל לזכור אותו יש להסתכל בזווית אחרת.
הגלובוס הוא סמל לרעיון הבריאה
הכלים מסמלים את בריאת העולם.
מצד שמאל למעלה מציץ פסלון ישו הצלוב.
ציור שבמבט ראשון נראה חילוני הוא למעשה דתי. |
|
|
רנסאנס צפוני מאוחר מהמאה ה-16 פיטר ברוייגל - netherlandish
מראה לכאורה סצינות מחיי היום יום של כפר איכרים אך במבט עמוק ישנם המוני אזכורים לפתגמים מאותה התקופה
אישה מחזיקה בדלי מים וביש השניה ברזל רותח - אי אפשר איתן ואי אפשר בלעדיהן
איש נושך עמוד - סימן לצביעות
איש מחרבן על הגלובוס - מחרבן על העולם
איש משתין מהחלון על דגל הירח -לא רואה ממטר
וכו'
|
|
|
רנסאנס צפוני מאוחר מהמאה ה-16 פיטר ארטסן, דוכן הקצבים
במבט ראשון נראה הציור קשור לחיי היום יום של השוק, אבל במבט נוסף ניתן לזהות ברקע סצנה דתית - המשפחה הקדושה בורחת למצרים יוסף מוביל את מריה וישו העולל, הסצינה מתרחשת בין הנשים והגברים שיוצאים מהכנסייה.
הציור הינו אזהרה - לשים לב למה חשוב בחיים, בעוד הציור מתעסק בתאוות בשרים ומיניות, אתם מתעלמים מהמעשים הטובים מאחור - תפישה פרוטסטנטית |
|
|
הרנסאנס בשיאו - סוף המאה ה15 תחילת ה-16 לאונרדו דה וינצ'י - הבתולה בין הסלעים - מילאנו
סצנה שלא קיימת בברית החדשה - מתוארת באמנות כהשלמת פער למה שלא כתוב
בציור מתוארים אתמריה במרכז, מחבקת את יוחנן המטביל בידה הימנית. ומשמאלה ישו בליווי מלאך המצביע על יוחנן.
חידושים בציור - קומפוזיציה משולשת בקודקודה יושבת מריה ומסמלת את השילוש הקדוש תיאור של דמויות בקו מתאר מטושטש - ספומטו טכניקת הצללה הדרגתית של אובייקט לקבלת נפח - קיארוסקו
לא ברור איפה מתרחשת הסצנה |
|
|
הרנסאנס בשיאו - סוף המאה ה-15 תחילת ה-16 לאונרדו דה וינצ'י - הסעודה האחרונה - רפקטוריום במנזר סנטה מריה דה לה גרציה במילאנו
ציור זה הוזמן ע"י הדוכס של מילאנו, לודוביקו ספורצה - סמלי המשפחה בלונטות שלמעלה
נעשה בטכניקת הטמפרה - ערבוב פגמנטים עם חלמון של ביצה - טכניקה שאינה מתאימה לקיר
ישו במרכז - לאונרדו היה הראשון להציב את יהודה ביחד עם השאר מאחורי השולחן מחולקים לקבוצות של שלושה שלושת החלונות מאחור - השילוש הקדוש - מכניסות אור ליצירה
דמותו של ישו משולשת - סימבוליקה של השילוש הקדוש חשובה יותר מאנטומיה של הגוף, עיוות כתפיו של ישו.
יש פה שני אירועים לפחות - ישו מודיע לתלמידיו שבגדו בו והדמות של יהודה איש קריות מחזיקה בשק הכסף לאחר השוחד שקיבל מהרומאים על הסגרתו של ישו (פרה-פיגורציה) יש הנגדה בין ישו ליהודה בתנוחת ידיהם
הידיים של ישו מושטות, האחת לעבר כוס יין והשניה ללחם, טקס המיסה |
|
|
הרנסאנס בשיאו - סוף המאה ה15 תחילת ה-16 לאונרדו דה וינצ'י - המונה ליסה (לה ג'וקונדה) - פירנצה
מאחורי הדמות מתואר נוף מסתורי לאונרדו מתאר את המרפסת עליה נמצאת המונה ליזה - עוד חידוש לתקופה
מהציורים הראשונים באמנות הרנסאנס האיטלקי של דיוקן נשי שנמצא בפרופיל של שלושה רבעים
התאוריות בנוגע לחיוך של מונה ליסה אשתו של פרנצ'סקו דל ג'וקונדו ג'וקונדו = המחייכת באיטלקית
או שדה וינצ'י סחר ליצנים ומוזיקאים כדי לשעשע אותה בזמן שצייר אותה
|
|
|
הרנסאנס בשיאו - סוף המאה ה15 תחילת ה-16 רפאל - אסכולת אתונה- קיר הפילוסופיה סנטנה דה לה סניטורה - רומא
פרסקו רפאל מוזמן על ידי האפיפיור יולויוס השני את חדר החתימה - המשרד והספרייה של האפיפיור יוליוס השני נחשב לאפיפיור הומניסט שמתעניין בכתסים קלאסיים, במיתולוגיה ועוד.
מתא מפגש פסגה בין פילוסופים, מדענים, אנשי דת ואינטלקטואלים בתקופה היוונית, הרומית והרנסאנסית.
המבנה הארכיטקטוני המונומנטלי ברקע מדגיש את שתי הדמויות החשובות - אריסטו ואפלטון, שמחזיקים בספרים שהם כתבו. נקודת המגוש מגיעה לספר של אפלטון - תימאוס, נחשב לאבן יסוד לכל הפילוסופיה המערבית.
בתמונה נמצאים גם פיתגורס וסוקרטס, שני אסטרונומים המחזיקים גלובוס דיוגנס - פילוסוף שהיה ידוע כמיזנטרוף ולכן מתבודד על הרצפה
רפאל לוקח את ההמלצות של אלברטי לגבי ציור מושלם
מאפיין את הדמויות עם דקורום (הלימה) - האטריבוטים המזוהים עם הדמות ומבנה גוף מתאים.
רפאל משתיל עצמו בציור ומסתכל על הצופה כאילו מזמין אותנו לצפות ביצירה ועם הבעת פניו ניתן להבין מה אופי הרגשי של היצירה
|
|
|
הרנסנס השיאו - סוף המאה ה15 תחילת ה-16 רפאל - גלתיאה - צויר קיר, פרסקו, לחדר אוכל של אגוסטינו קיצ'י ברומא
סיפור מיתולוגי - קיקלופ שמתאהב בגיתאה היפה והיא בורחת על צדף קשור לדולפינים
בהשוואה ללידת ונוס של בוטיצ'לי ניתן לראות את השימוש של רפאל בחלל, הדמויות מפוזרות בצורה הגיונית יותר ולא נראות מודבקותף ציור הרבה יותר דינמי, הבד האדום של ונוס ועמידת הקונטרופוסטו מראה את התנועה של הדמות.
|
|
|
הרנסאנס בשיאו - סוף המאה ה15 תחילת ה-16 מיכאלאנג'לו - דוד -פיאצה דלה סניורה בפירנצה
הוזמן על ידי הממש בפירנצה כדי לתאר בצורה סימבולית את נצחונה של פירנצה על אויביה (כמו בדוד של דונטלו)
אותם אוייבים הם משפחת המדיצ'י המסולקים מהעיר באשמת שחיתות.
משמעות דתית - ישו שנלחם ומנצח את השטן
מיכאלנ'לו בוחר לתאר את דוד רגע לפני הקרב עם גוליית סימן הזיהוי היחידי לדוד הינו המקלע על הכתף
הפסל המונומנטלי הראשון ברנסאנס
הייתה בעיה עם העירום של הפסל בקרב תושבי פירנצה
דגש על תוי הפנים וידיים גדולות - הדגשת רגשות הדמות |
|
|
הרנסאנס בשיאו - סוף המאה ה15 תחילת ה-16 מיכאלאנג'לו - הקפלה הסיסטינית - הוותיקן ברומא
יוליוס השני מזמין את מיכלאנג'לו לצייר את תקרת הקפלה
התכנית של הציור מורכבת משני איזורים מרכזיים - הפרוזדור האמצעי בו מתוארות 9 סצנות מספר בראשית - דרך בריאת האדם, בריאת חווה, גירוש מגן עדן וסצינת שכרותו של נוח.
כל סצנה תחומה במסגרת עם ארבעה גברים עירומים לא מזוהים, בלי אטריבוטים ברורים - חלק טוענים כי אלו מלאכים ללא כנפיים וחלק טוענים כי הם שם כדי להראות את הווירטואוזיות של מיכלאנג'לו כאמן
אינודי = באיטלקית גברים עירומים. בהקשר אמנות מדובר בדמויות העירום של מיכלאנג'לו, בהקשר לאמן אחר יאמר כדי להראות את השפעת מיכלאנג'לו עליו
מסביב לסצנות - גברים ונשים ישובים - הנשים מתוארות מאד גבריות, וזאת כי מיכאלאנג'לו מתבסס על מודליסטים גברים. הנשים - סיבלות = אישה נביעה שקוראת את העתיד באוקארקל האמינו כי הן נבאו את בואו של ישו
|
|
|
הרנסאנס בשיאו - סוף המאה ה15 תחילת ה-16 מיכאלאנג'לו - פרט מתוך הקפלה הסיסטינית - בריאת האדם
הקומפוזיציה מחולקת בבירור לשניים - האדם ואלוהים ומלאכיו היא שם כדי להראות את ההבדל בין האדם לאלוהים - זקן אל מול צעיר, לבוש אל מול עירום, פסיבי למול אקטיבי. האדם רפא ואלוהים דינאמי. בודד למול אלוהים ומלאכיו
אלוהים מרחף - זוהי הפעם הראשונה באמנות שאלוהים מתואר כמרחף בשמיים, עד כה תואר כיד היוצאת מהשמיים או ישוב על כסא. ייתכן כי מיכלאנג'לו מושפע מלידת ונוס של בוטיצ'לי - רוח אלוהים מרחפת מעל פני המים
מרכז הקומפוזיציה נמצאת בכמעט נגיעה - רגע אחרי שאלוהים יצר את האדם ורגע לפני שהוא שם בו את הנפש שלו
אלוהים מחבק את מריה, ונוגע בשתי אצבעותיו בתינוק - ישו העולל - פרה-פיגורציה למה שעתיד לקרות ביד ימין אלוהים נוגע באדם שחוטא בחטא הראשון, ביד השניה באדם שעתיד לכפר על כך
|
|
|
רנסאנס גבוה בונציה - סוף המאה ה-15 תחילת ה16 ג'ורג'ונה - הסערה - ונציה
אחד הציורים המסתוריים בתולדות האמנות המערבית.
הטקסט המוקדם ביותר שנכתב על היצירה מתאר "תמונת הנוף הקטנה על קנווס עם הסערה, צועניה וחייל" אין אטריבוטים לאישה העירומה, ולמה החייל הוא חייל אם הוא מחזיק במקל? העיר בלתי מזוהת תאוריה אחת גורסת כי הנושא אינו חשוב אלא הרקע עם ,הסערה, היא יושבת בציר המרכזי של הציור ויוצרת קומפוזיציה משולשת
היצירה הזו היא חריגה מהאיקונוגרפיה והסכמות המוכרות והנדונות לאורח התקופה
נעשה רנטגן לציור וגילו כי לפני החייל צוירה שם עוד אישה עירומה - כך עולה שהאמן אינו יודע בעצמו מה האיקונוגרפיה של הדמויות |
|
|
רנסאנס גבוה בונציה - סוף המאה ה-15 ותחילת ה-16 טיציאן - המדונה של משפחת פיזארו - שמן על קנווס
נעשה לכנסיית סנטה מריה די פרארי בונציה
נעשה כמחווה ואות תודה למריה וישו לניצחון ונציה במלחמה על טורקיה שקרתה 20 שנה לפני שצויר
בין בני משפחת פזארו למריה ישנם קדושים מתווכים, פטרוס האפיפיור הראשון עם המפתח, והקדוש השני הינו פרנצ'יסקוס.
ליד יעקובו פיזארו רואים את השבוי התורכי עם הטורבאן, החוליה המקשרת בין הציור למאורע
למעלה נראה שני מלאכים המחזיקים בצלב של ישו, שתי הסברות לכך - פרה דסטינציה לצליבתו של ישו או איזכור לחלום של קונסטנטינוס הקיסר במאה הרביעית - לאחר שראה צלב בחלום המיר את דתו לנצרות ומנצח בקרב.
בפעם הראשונה מריה וישו אינם מתוארים במרכז התמונה אלא בצד ימין.
|
|
|
רנסאנס גבוה בונציה - סוף המאה ה-15 ותחילת ה-16 טיציאן - הפשטת עורו של מרסיאס
מרסיאס קורא את אפולו לתיגר של תחרות נגינה, מפסיד ומוענש על חטא ההיבריס על ידי הפשטת עורו
נעשה בסוף חייו של טיציאן - סגנון הזקנה - משיכות מכחול מהירות - מאופיין על ידי מלנכוליה ופסימיזם - נושא של מוות וצבעים מונוכרומטים המצביעים על פסימיות. קומפוזיציה קלסטרופובית ועמוסה, כולם במישור הראשון. האומן עצמו מתואר בצד ימין, יושב ומהרהר במותו שלו כשאשר הוא צופה במותו של מרסיאס |
|
|
מנייריזם - המאה ה-16 פרמז'נינו (פרנצ'סקו מריה מזולה) - המדונה בעלת הצוואר הארוך - פרמה - שמן על עץ
הציור לא גמור
מאפיינים מניאריסטים בציור - תנוחת גוף - פרופורציות מעוותות ומאורכות ביחס לראש. גם ישו העולל מגודל אמביוולנטיות של החלל - לא ברור היכן הם נמצאים, בפנים או בחוץ, מה קשר הרקע מאחור. התנוחה של ישו מזכירה את הפייטה - רמז על מה שעתיד לקרות - פרה דסטינצינ
תיאור הפטמה - מריכה של החלב, מריה המניקה את ישו העולל
פיגורה סרפנטינטה - תנוחה דרמתית בצורת להבה או נחש מתפתל
תחושה קלסטרופובית בנוגע להעמדה של כל הדמויות משמאל
מריה בצורת המפורה - ככלי קיבול לבן האלוהים |
|
|
ציור בבארוק האיטלקי המאה ה-17 קרבאג'ו - באקחוס
בקחוס - אל היין בקחוס מתואר כנשי, אנדרוגני
פותח את החגורה שלו - מזמין ליין ולסקס מציג את הדמות כילד שמחופש לאל ולא כאל עצמו, בעזרת הציפורניים המלוכלכות והידיים השזופות, מנפץ אשליה
תיעוד של רגע לאחר שנמזג היין, לתפוס את הרגע ברצף מסוים של אירועים - מאפיין בארוקי
תיאור הפירות הרקובים הם ואניטאס - ז'אנר של ציורים המדגישים את המוות המתקרב. צריך לעשות מעשים טובים ולזכות לגאולה ולהמנע ממנעמי החיים (סקס ויין) או נהפוכו, החיים קצרים וכולנו נמות. ציור אמביבלנטי
|
|
|
בארוק איטלקי המאה ה-17 קראבג'ו - סאן לואיג'י די פרנצ'זי
נמצא בקפלת קונטרלי
בצוך הכנסייה ששייכת לקרדינל הצרפתי מתיאו קונטרלי - ובגלל השם שלו מזמין את קראבג'ו לצייר את חייו של מתי הקדוש |
|
|
בארוק איטלקי המאה ה-17 קראבג'ו - הקריאה למתי הקדוש - כנסיית סנט לואיג'י די פרנצזי - הכנסייה הצרפתית ברומא
אחד משלושת הציורים בצייר לכנסייה זו
מצטט את בריאת האדם של מיכאלאנג'לו בתנועת ידו של ישו, כנראה כדי לסמן את השפעתו ואת הדמיון בשמותיהם קרבאג'ו מלביש את הקדושים וישו בבגדיים קלאסיים, אך את הסובבים לשולחן בבגדים הקשורים לתקופה, יותר אמפתיה בין הצופים ליצירה באותה תקופהץ
הכנסייה חשבה שהקשר ישיר מדי בין הצופה לישו ולכן קרבאג'ו נאלץ להוסיף את פטרוס הקדוש כמתווך
ישנו אלמנט בארוק מובהק- מעברים חדים בין החשוך לספוטלייטים של האור |
|
|
בארוק איטלקי המאה ה-17 ארטמיסיה ג'נטליסקי - יהודית עורפת את ראשו של הולופרנס
הושפעה רבות מקרבאג'ו
|
|
|
הבארוק האיטלקי מהמאה ה-17 אדם אלסהיימר - הבריחה למצרים
קראווג'יסט גרמני הפועל ברומא
בציור יש תיאור מאד נטורליסטי של השמיים - המשך ישיר של הנטבריזם של קראבג'ו
נראה שהסיפור פחות מעניין את האמן לכן מתמקד יותר באפקטים של האור |
|
|
הבארוק האיטלקי מהמאה ה-17 גווידו רמי - אורורה
ז'אנר ציורי תקרה - גווידו משתמש בטכניקת קוואדרו ריפורטטו -ציור שהעבירו אותו מקום . זאת אומרת שהאמן אינו מתייחס לעובדה שהציור הוא על התקרה |
|
|
הבארוק האיטלקי מהמאה ה-17 גווירצ'ינו (הפוזל) - אורורה
די סוטו אין סו - תפיסת חלל שנקודת המבט שלה נמוכה, יש התייחסות לנקודת המבט של הצופה גם הארכיטקטורה מצוירת מנקודת מבט נמוכה - קוואדרטורה
מונומנטליות של החלל, גורם לחלל להראות גדול יותר ממה שהוא, הארכיטקטורה המצוירת ממשיכה את הארכיטקטורה הפיזית
|
|
|
פיסול בבארוק האיטלקי מהמאה ה-17 ז'אן לורנצו ברניני - דוד (שייש)
אחד מהאמנים החשובים ביותר בבארוק איש אשכולות - צייר, פסל, ארכיטקט נוף ועיר
בוחר לתאר את רגע השיא של בתנועה של דוד, מאפיין בארוקי. הפיסול בבארוק מבליט את הדינמיות אל מול הרנסאנס
קומפוזיציה אלכסונית הפסל בגודל אנושי ונמצא בגובה העיניים של הצופה, מחבר את הצופה והחלל אל הפסל הפסל מזמין את הצופה להסתכל עליו מסביב - מפעיל את הצופה אקספרסיביות דרמטית בפניו של דוד |
|
|
פיסול בבארוק האיטלקי מהמאה ה-17 ז'אן לורנצו ברניני - האקסטזה של הקדושה תרזה - קפלה קורנארו, סנטה מריה דה לה ויטוריה, רומא
כל הקפלה עוצבה בידי ברניני - אלמנט בארוקי - האחדה של כמה מדיות שונות במבנה - פיסול וציור מאוחדים ליצירה אחת הרמונית
שיש בצבעי אדום וצהוב, צבעים דינאמיים וחמים.
בונה לפסל במה תיאטרלית - עמודים קלאסיים וגמלון מעוגל, סטייה מהאמנות הקלאסית.
הפסל מתאר את תרזה הקדושה יושבת על ענן, כשבחזיונה מגיע מלאך שדוקר אותה עם חץ בליבה שוב ושוב וממלא אותה באהבה אלוהית - טרנס ורברציה
תרזה נראית במצב אורגזמי - על מנת לקרב אנשים לדת כדי שיוכלו להזדהות איתה, להשוות אורגזמה לחוויה אלוהית ולגרום להם לרצות להשאר בכנסייה
בחלק האחורי רואים קרני אור מלאכותיות - אפקט אור מלאכותי, אשר משולב עם האור האמיתי - אפקט בארוקי |
|
|
פיסול בבארוק האיטלקי מהמאה ה-17 ז'אן לורנצו ברניני - קפלה קורנארו, סנטה מריה דה לה ויטוריה, רומא
פרט מתוך הקפלה שעיצב ברניני משני צדי הפסל של מריה הקדושה ישנם תאי תיאטרון שברניני פיסל, בהם רואים את בני משפחת קורנרו
בכך יוצר ברניני קפלה שהיא תיאטרון - תיאטרון שמימי עלי האדמות.
הצבת בני המשפחה כעדים לאקסטזה של תרזה, כסוג של תיעוד לדבר שבאמת קרה. פדריקו קורנארו מסתכל לעבר הצופים ומזמין אותם להביט ביצירה |
|
|
ארכיטקטורה בבארוק האיטלקי מהמאה ה-17 ז'אן לורנצו ברניני - הפיאצ'ה שבחזית כנסיית סנט פטרוס בוותיקן
הכיכר מורכבת משתי צורות גאומטריות - טרפז ואליפסה. האובליסק והמזרקה שנמצאת מצד ימין היו אובייקטים נתונים שברניני התבקש להתחשב בהם כשהוא תכנן את הכיכר.
ברניני יוצר העתק של המזרקה ומציב אותה בצד השני לשם סימטריה
בבארוק הצורה האידאלית הייתה האליפסה, יש יותר מתח בתנועה של האליפסה אל מול העיגול
הצורה של הפיאצה נראית כמו ידיים המחבקותאת המאמינים הבאים להתפלל - ארכיטקטורה אנטרופומורפית |
|
|
ארכיטקטורה בבארוק האיטלקי מהמאה ה-17 פרנצ'סקו בורומיני - כנסיית סאן קארלו אה לה קוואטרו פונטנה (סאן קרלו וארבע המזרקות)
היה תלמידו של ברניני
בעל תפיסה הרבה יותר הנדסית משל ברניני - בניין זה היה הראשון שבנה לבדו ללא עזרת ברניני
מדובר בחזית בניין עם תפיסה בארוקית
השוואה לחזית הרנסאנסית של אלברטי - החזית הבארוקית הרבה יותר תלת מימדית
בשתי החזיתות יש חלוקה לשתי קומות וניכרת במידה רבה הסימטריה של המבנה
החזית כולה נראית כמו גל עם גיעורים וקימורים - סטייה מארכיטקטורה קלאסית
האליפסה - החלל הפנימי הוא אליפטי, בניגוד לברניני הציר הארוך של האליפסה הינו הציר החשוב שמוביל לאפסיס |
|
|
ציור בבארוק הספרדי בסוף המאה ה-17 תחילת המאה ה-17 אל גריקו - טיהור בית המקדש -
אמן ממוצא יווני שמנסה את מזלו באיטליה ולאחר מכן עובר לספרד
ציור המראה את ישו מגרש את הסוחרים מבית המקדש, סיפור מהברית החדשה
פרספקטיבה לינארית - השפעה מאסכולת אתונה של רפאל המבנים בנויים בארכיטקטורה רנסאנסית
בצד ימין ארבע דמויות שלא קשורות למקרה, ארבעה אמנים איטלקיים שהושפע מהם רבות - טיציאן, מיכלאנגלו, רפאל וג'וליגו קלוביו. |
|
|
ציור בבארוק הספרדי בסוף המאה ה16 תחילת המאה ה17 אל גריקו - קבורתו של הרוזן מאורגז - סנטה טומא בטולדו
הכנסייה נלחמת בתושביה שמאסו בתשלום מיסים, ולשם הניצחון שלה היא מזמינה את אל גריקו לצייר תמונה מעל הקבר של הרוזן שקבע שהאזרחים צריכים לשלם לכנסייה 250 שנה קודם לכן
בתמרוה מתוארות שתי ספרות: הארצית בה מתוארת הקבורה של האוזן והשמימית בה מתואר ישו והקדושים האחרים
הספרה הארצית - הרוזן מונח בתוך הקבר שלו על ידי שני קדושים (שמתו הרבה קודם לכן אך באופן פלאי באים לקבור אותו) הוא זכאי לקדושה זו מפני שתרם כסף לכנסייה
מסביב לקבורה נמצאים אזרחי תולדו מתקופתו של אל גריקו - כבוד אזרחי ודתי כאחד
הספירה השמימית - , המון דמויות קדושות, מריה, ישו, פטרוס עם המפתחות כאן הקומפוזיציה כאוטית לעומת הסדר בספירה הארצית תאורה לא טבעית - הבזקי אור חזקים
הדמויות בספירה השמימית מאד מאורכות והראשים שלהם קטנים , מדגיש את ההפרדה יש שימוש בלונטה בראש הציור, שם בדרך כלל יצויר החלק הדתי והקדוש
בצד שמאל למטה ילד שמסתכל לעבר הצופים ומצביע על הרוזן, כאילו אומר לנו שאם תתרמו כסף לכנסייה כך תגיעו לגאולה וקדושה
|
|
|
ציור בבארוק הספרדי בסוף המאה ה-16 תחילת המאה ה-17 אל גריקו - טיהור בית המקדש - הכנסייה הצרפתית של סן גינז במדריד
כאן מצייר אל גריקו את אותה הסצנה שצייר בצעירותו, אך ניתן לראות את שינוי בסגנונו כאשר הגיע לזקנה - סגנון הזקנה - משיכות מכחול ארוכות יותר, יד רועדת, יותר בסגנונו היחודי רקע סום, תחושה קלסטרופובית, אין פרספקטיבה. הדמויות הרבה יותר רזות וגרומות
|
|
|
ציור בבארוק בספרדי בסוף המאה ה16 תחילת ה17 דייגו ולאסקז - הכניעה של העיר ברידה
פרויקט שניתן לו על ידי המלך פליפה - תיאור ניצחון ספרד על הולנד
הציור מחולק לשני חלקים - צד ימין, הצד הספרדי המנצח, בו דיוקנאות של אנשים מפורסמים בספרד כולל דיוקן עצמי, ישנו סדר מופי של החניתות - מראה על חוסן הצבא
הסוס שמראה את אחוריו מכניס אותנו לקומפוזיציה
בצד שמאל כאוס, מבוכה ועצבות בצד המפסיד ההולנדי
במרכז רואים את שני הגנרלים - המנהיג ההולנדי נותן את מפתחות העיר ברידה לגנרל הספרדי מתוארים בצורה מאד ידידותית, המראה את חוזקה של ספרד ונציחונה הנכון, הם נותנים כבוד למפסידים ונותרים צנועים.
|
|
|
ציור בבארוק הספרדי בסוף המאה ה-16 תחילת ה-17 דייגו ולאסקז - לאס מנינאס (בנות הלוויה)
מדובר בשתי הבנות המתוארות מצידי הנסיכה הספרדית, הן המשרתות האישיות של הנסיכה.
יש כאן דיוקן עצמי ודיוקן קבוצתי - שילוב של שני ז'אנרים.
בדיוקן הקבוצתי יש קבוצת דמויות הניתנות לזיהוי - במרכז הנסיכה מרגריטה, מצידה שתי בנות הלוויה,שני גמדים וכלב - דמויות אמיתיות שנועדו לשעשע את חצר המלוכה מאחור רואים את המשרת האישי של המלכה, ובמראה האחורית את מלך ומלכת ספרד
סצינה המתוארת בארמון
ולאסקז מצייר את עצמו עומד מול ציור ענק מימדים, דבר המעלה תהיות בנוגע לתוכן הציור, באותה תקופה לא צוירו דיוקנאות המלוכה על קנווסים כל כך גדולים, אח למרות זאת הם משתקפים במראה מאחור היכן שהציור אמור להיות
ולאסקז מצייר את הציור משתי סיבות - רוצה להעלות את מעמדו ומעמד האמן בממלכה, עד אז לא ניתנה אבירות לאנשים אשר עבדו עם הידיים, הוא בוחר לצייר את הציור הזה כדי להראת את כישוריו הידניים והשכלתניים
הוא מצייר את עצמו בחשיבות הכי גבוהה בציור מצייר את הגמדים ליד הנסיכה כדי להראות את יכולתו לצייר גם את היפה וגם את המכוער.
\נקודת המגוז נמצאית במרפקו של המשרת מאחור
בציור נראה צלב על חזהו, שכנראה הוסיף מאוחר יותר לאחר שקיבל את אות האבירות מהמלך
המאפיינים הבארוקיים של הציור - שימוש בספוט לייטים בצורה ברורה על הדמויות המרכזיות בציור הקנבס שנחתך בצד שמאל נקרא קומפוזיציה פתוחה, העין משלימה את הקנבס שחתוך בתמונה
ישנם אזכורים לציורו של ואן הייק "נישואי הזוג ארנולפיני רק בשינוי משמעות - ואן הייק צייר את עצמו במראה האחרוית כעד לחתונה, כאן ולאסקז מצייר עצמו במישור הראשון. כמו גם הצבת הכלב והמראה בקיר האחורי.
|
|
|
ציור בבארוק ההולנדי במאה ה-17 פראנץ הלס - המליציה של אדריאנוס הקדוש
דוגמא מצוינת לנושאים שצוירו באותה התקופה בהולנד, אשר הייתה פרוטסטנטית - הציורים נועדו לאזרחים במעמד הבינוני והנושאים התמקדו בנוף דומם, סצינות ז'אנר ודיוקנאות
כאן ישנו דיוקן קבוצתי של מיליציה צבאית, בה כולם מוצבים בצורה ספונטנית. משיכות מכחול מאד עבות ממחישות את התחושה הספונטנית שבציור
הביגוד השחור הינו אלמנט פרוטסטנטי - הטפה לצניעות של ג'ון קאלווין |
|
|
ציור בבארוק ההולנדי במאה ה-17 רמברנט - שיעור באנטומיה של ד"ר טולפ
תיאור גילדת המנתחים באמסטרדם בניתוח השני המתרחש שם אי פעם.
אנשים שתרמו את גופם למדע היו פושעים שלא היו ראויים לקבורה הולמת.
בנתיחות באותה התקופה בדר"כ התחילו בניתוח דרך בית החזה והאיברים הפנימיים, אך ד"ר טולפ האמין כי האדם נעלה מכל חיה אחרת בגלל ההפרדה של האגודל משאר האצבעות, רמבראנט מזדהה עם תפישה זו.
מבחינת הקומפוזיציה הבארוקית של הציור - שימוש בטנבריזם - ספוט-לייטים, תאורה ממוקדת על הדמויות ובעיקר על הגופה המוארת במיוחד
ישנו אלכסון ברור של הגופה, יוצרת דינמיות בגופה דבר שלא היה מקובל עד אז
יש שבירה של קומפוזיציה מאוזנת על ידי הצבת רוב האנשים משמאל, הגופה במרכז וד"ר טולפ מימין, עם הרבה איזורים מוחשכים וריקים
הדמויות אינן עסוקות בצופה אלא במתרחש מולן - חידוש של רמבראנט באותה התקופה |
|
|
ציור בבארוק ההולנדי במאה ה-17 רמברנט - משמר הלילה
החושך בציור הנו דפקט טכני בשל הלכה שנמרחה כדי לשמור עליו, ועם השנים התלכלך והתכהה
דיוקן קבוצתי וסצנת ז'אנר - כאילו מתרחשת ביום יום, דמויות שנראות מתכוננות לקרב.
הציור הוא ציור חתוך, לאחר שהחליטו להעבירו. חיתוך הציור שינה את הקומפוזיציה. בציור ישנו ילדה, אישה גמדה עם פנים מבוגרות, יש עליה ספוט לייט מאד ברור, כנראה הייתה חשובה לצייר, אולי הנצחת אשתו של רמבראנט
|
|
|
ציור בבארוק ההולנדי במאה ה-17 יאן ורמיר - אישה מחזיקה מאזניים
הקומפוזיציה של ורמיר בדר"כ תהיה בתוך חדר, כשמשמאל חלון המכניס אור ודמות או שתיים העוסקות בפעילות יום יומית.
הציור מראה אישה במבט מהורהר, המאזניים ריקות, הן מרכז הפרספקטיבה
מאחורי האישה ציור - יום הדין, ישו שופט את הנשמות, המלאך מיכאל מחזיק מאזניים ושוקל את הנשמות
האישה בעצם לוקחת את תפקידו של מיכאל פסיכופומפוזס ושוקלת את נשמתה שלה, שופטת את מעשיה לפי בגדיה מזכירה את מריה, היא מתווכת בין הצופה לבין אלוהים
ורמיר היה קתולי למרות שחי בהולנד הפרוטסטנטית - כנראה שיש מסר דתי מרומז למרות האיסור הפרוטסטנטי על דימויים דתיים |
|
|
ציור בבארוק ההולנדי במאה ה-17 וויליאם קלז הדה - ואניטאס
דוגמא לז'אנר בציור ההולנדי של טבע דומם עם דגש על הואניטס (הבל, ריק)
לא משנה כמה עשיר וכמה משכיל תהיה בסוף תמות. יש לזכור את זה ולהיות צנועים ולהתפלל לעולם הבא.
עוד חלק במסרים של ג'ון קלווין - הזרם הקאלווניסטי
המוטיבים של המוות בציורים : גולגלות, פרחים נובלים, חרקים, נר שכבה וזכוכית שבורה |
|
|
ציור בבארוק הפלמי במאה ה-17 רובנס - העלאת הצלב
פלנדריה = בלגיה של היום שליטה ספרדית קתולית
טריפטיכון - סצנה יוצאת דופן - העלאת הצלב של ישו, עד כה בדר"כ נראה כבר צלוב ופה אנו עדים לאפיזודה שקוראת במהלך הצליבה - הקפאת הרגע, מאפיין בארוקי הצלב בציור יוצר אלכסון, דינאמיות בארוקית.
ספוט על גופו של ישו - הצגת הטוהר לעומת שאר הדמויות הכהות
קומפוזיציה פתוחה על ידי חתיכת הסוס בצד ימין
משיכות מכחול וכתמיות גדולה של הצבעים
מאפיינים צפוניים - טקסטורה ופירוט מוגזם בתיאור הפרווה של הכלב |
|
|
ארכיטקטורה בבארוק הצרפתי במאה ה-17 לואי לה-וו וצ'ארלס לה-ברון, הצד המזרחי של הלובר
מאפיינים לארכיטקטורה הצרפתית בתקופת הבארוק - מבנים רוחביים ואופקיים, לאו דווקא בנייה לגובה
מבנה הצד הזרחי של הלובר לדוגמא רואים את ההשפעות הקלאסיות. מקדימה שורה של קולונדות, במרכז גמלון והבלטה של הקולונדות שנותרו ונותנים מראה של חזתית מקדש יווני קלאסי |
|
|
אדריכלות בבארוק הצרפתי במאה ה-17 ג'ולס הארדוין-מאנסוט וצ'אלרס לה-ברון - אולם המראות בארמון ורסאי
פרויקט הבניה החשוב ביותר בבארוק הצרפתי שנבנה עבור לואי ה-14
פונה לגני וורסאי. מראה בצורה מדויקת את הארכיטקטורה הבארוקית באותה התקופה - דרמטיזציה של התאורה - קיר של חלונות שלמולו קיר של מראות, תאורה טבעית הפוגעת במראות ויוצרת משחקים של אור וצל כמו כן מגדילות את החלל בתחושה, נותן לחלל מראה של קומפוזיציה פתוחה, אין סוף ואין התחלה
|
|
|
ציור בבארוק הצרפתי מהמאה ה-17 ניקולא פוסיין - רבקה ואליעזר ליד הבאר
סצנה מהברית הישנה, אברהם שולח את אליעזר למצוא אישה לבנו. בציור הבעות פנים שונות של אדישות וקנאה, 12 נשים כמו 12 השליחים מיקום הבאר במרכז, אולי טבילה, הדרך לגאולה.
המאפיינים הבארוקים - הציור באופיו דומה יותר לרנסאנס, לזרם זה בבארוק קוראים "הבארוק הקלאסיציסטי" אין אלכסונים, הקוים רוחביים ואופקיים, יש מישורים ברורים, הצורה והקו חשובים יותר מהצבע, סגנון פוסמיסטי - דוגל ברישום, קו, צורה
להבדיל מהזרם הרובניסטי |
|
|
רוקוקו צרפתי במאה ה-18 אנטואן ואטו - העלייה לרגל לאי קיטארה
אי האהבה שמוקדש לונוס, זוגות מגיעים לאי ועושים פיקניק הציור מראה את שעות הפנאי של האריסטוקרטים, הוכרז על ז'אנר אמנותי חדש פט גלאנט - תיאורים של שעות הפנאי של האריסטוקרטים
בציור אלמנטים מסגנון הרוקוקו - תאורה מאוזנת, עד כדי כך שדמויות נראות שהאור מגיח מהןף אין כיוון תאורה ברור.
צבעי פסטל מעודנים עם הרבה לבן בתוכם
כתמיות של הצבעים, מגיעה מהאסכולה הרוביניסטית - הרוקוקו ממשיך אותה
אין קווים אלכסוניים או אנאכיים, הציור מצויר במאין גל, רוגע, אין קווים חדים אלא זורמים ונעימים לעין. |
|
|
רוקוקו צרפתי במאה ה-18 פראגונר - הנדנדה
פט גאלאנט פארק פרטי של אריסטוקרטים
אלמנטים אירוטיים בציור: דולפין ופוטי - סמלים של ונוס ספל קופידון של פלקאנה מהתקופה הקלאסית הנדנדה היא סמל למין באותה התקופה הגבר מחזיק את הכובע - סמל פאלי לאישה המתנדנדת עף כפכף - אומר שהיא זורמת |
|
|
רוקוקו אנגלי במאה ה-18 ויליאם הוגארט - נישואים שבאופנה
מבקר את החברה האריסטוקרטית בלונדון - סדרת ציורים המתארות חתונה שלא נעשתה מתוך אהבה אלא מתוך תועלתנות
ביקורת על הרוקוקו |
