Use LEFT and RIGHT arrow keys to navigate between flashcards;
Use UP and DOWN arrow keys to flip the card;
H to show hint;
A reads text to speech;
28 Cards in this Set
- Front
- Back
|
סרקולמה |
הממברנה הפלסמתית של תא השריר, אינה חלקה - נכנסת ויוצאת ובכך יוצרת T-tubules |
|
|
α motor neuron |
עצב מוטורי שמגיע מעמוד השדרה ונותן פקודות לשריר להתכווץ או להיות רפוי |
|
|
Neuromuscular junction |
סינפסות על גבי הסרקולמה (ממברנה של תא שריר) : תא עצב מוטורי+ תא שריר קיומם של סנפסות רבות הוא הכרחי על מנת לאפשר התכווצות מסונכרנת של כל המיוציט שיכול להיות ארוך מאוד |
|
|
T-tubules |
צינוריות שמהוות המשך של הסרקולמה,הן חוצות את התא לרוחבו. תפקידם: החדרת הפולס העצבי מקצה העצב שמחוץ לתא, אל תוך התא |
|
|
Sarcoplasmic reticulum |
SRנמצא מתחת לסרקולמה, מבנה אופייני לכל שריר. זה כמו ER בתאים אחרים אבל בSR יש ריכוז תמידי של יוני סידן.כאשר יש אות מתא עצב מוטורי להתכווץ, הסידן משתחרר מהSR וזה גורם לתכווצות מכאנית |
|
|
מיטוכונדריות בתא שריר |
כמות גדולה של מיטוכונדריות. מייצר הרבה ATP. תופס כשליש מנח המיוציט |
|
|
מיופיברילה |
יחידת ההתכווצות. בנויה מפילמנטים אקטין ומיוזין |
|
|
סרקומר |
יחידת תפקוד בסיסית של שריר משורטט. בין פסי Z בנויה מכמה ממיפירברילות. 2 סוגי הפילמנטים הם אקטין ומיוזין |
|
|
סרקופלסמה |
נוזל ציטופלסמטי של תא שריר |
|
|
Motor end plate / neuro-muscular junction |
הסינפסה בין אקסון הנוירון המוטורי למיוציט. נוירונים מוטוריים שמקורם בחוט השדרה שולחים שלוחות לכיוון השריר, כל אקסון מגיעה לתא המטרה שלו – המיוציט, ויוצר סינפסה עם תא השריר. בד"כ אקסון אחד ייצר עשרות, מאות או אלפי סינפסות, כדי לוודא שהפקודה העצבית תתמלא ב-100%. |
|
|
מבנה סרקומר |
A-band מכיל גם אקטין וגם מיוזן I-band מכיל רק סיבי אקטין H-band – אזור בהיר יותר בתוך ה-A-band המכיל רק סיבים עבים (מיוזין). M-line – קו בהיר במרכז ה-A-band. טיטין – חלבון ארוך המחובר ל-z-line בצד אחד ול-m-line בצד שני ומכוון את הסיבים העבים, לא מאפשר סטייתם מהמסלול. מוטציה בכל אחד מהחלבונים הנ"ל תגרום לדיסטרופיה– פגיעה במבנה שריר השלד: |
|
|
מיוזין |
הסיב העבה: זה שבאמצע, המוט במרכז. הרבה מולקולות מיוזין שמחוברות זו לזו בקצוות. בניה כזאת נותנתאזור שהוא חופשי מראשי המיוזין וזה נקרא Bare zone . לסיב ישכיווניות מכל צד, בעל ראש וזנב שמסודר במבנהשל α-helix , לזנבות יש נטייה להתחבר זה לזה.מיוזין שייך למשפחה של חלבוני מנוע וקשור במגוון מערכות הובלהבתאים שלנו. על ראשי מולקולות המיוזין יש לפחות 3 אתרים חשובים:1. ATPase site - יכול לקשור מולקולה של ATP , לפרק אותו ל- ADP + P לספק אנרגיה לכיווץ 2. Actin biding site - קושר בצורה ספציפית סיבי אקטין. |
|
|
אקטין |
אקטין: בעל אתר פונקציונלי אחד לקשירת מיוזין. מונומריםשל G-actin מתחברים יחדיו ליצירת F-actin – סיבבודד. הסיבים מתחברים זה לזה בצורה של double helix.
|
|
|
טרופומיוזין וטרופונין |
טרופומיוזין - ׁ(טרופו = שינוי)בעל צורה של הליקס (סליל). הוא מתיישב על הסיב האקטין בצורה כזו שהואמסתיר את אתרי הקישור בין האקטין ומיוזין ולאמאפשר קישור תמידי בין הסיבים. טרופונין= (troponin complex ) הוא הסנסור, רגישלריכוז של יוני סידן. כאשר יש עלייה בריכוז הסידן בציטוזול (נוזל פלסמתי) הטרופונין משנה צורה ומאפשר לטרופומיוזין להתקצר ולחשוף אתרי קשירה לאקטין. נמצא בכל תא שריר, גם בחלק וגם בלב. על מנת לדעת אםם אדם עם אוטם שריר לב מבצעים בדיקה לאקטין C. אקטין זה יחודי רק ללב. אם ישנו אוטם בלב תאים ימותו ויפרישו את האקטין. אם יש אקטין זה בדם משמע ישנם תאי שריר לב מתים. |
|
|
עצבוב |
הפקודה לעצבוב עוברת ממערכת העצבים המרכזית ל-Alpha motor neuron הנמצא ב-Ventral Horn בחוטהשדרה – בנוירון זה נוצר פוטנציאל הפעולה. ה-MotorNeuron נקשר לתא שריר המכיל סינפסות רבות המכונות Neuromuscular Junction. כל Alpha motor neuron אחראי לעצבב מיציט אחד או יותר. נוירון+מיוציט אותם הוא מעצבב = קבוצה/ יחידה מוטורית. הנוירון שולח אקסון אל מחוץ לחוט השדרה, מצטרף לעצב – קב' של מס'נוירונים מכל מיני כיוונים, מגיע לשריר ויוצר סינפסות עם המיוציטים. פוטנציאלפעולה מגיע מגוף הנוירון המוטורי, מתפשט במהירות גבוהה לאורך האקסון וגורם לשחרורשל נוירוטרנסמיטור אצטילכולין מהאזור הפרה-סינפטי. וזיקולות של אצטילכולין מופרשות למרווח הסינפטי, עובר בדיפוזיה ומגיע לרצפטורים ע"ג המיוציט הפוסט-סינפטי –תעלות יוניות מסוג N שקושרות אצטיל כולין,התעלה נפתחת כתוצאה מהקישור ומאפשרת זרם נתרן לתוך התא ויצירת פוטנציאל פעולה בתאהשריר. מתרחש באופן מסונכרן לאורך כל ממברנת השריר. אצטילכולין מפורק ע"יאצטילכולין אסטראז בסינפסה. פוטנציאל הפעולה מתפשט בכל הסרקולמה באופןאקטיבי דרך ה-T-Tubulesהסמוכות לSR – ומוביל לשחרור סידן. שחרור הסידן מוביללכיווץ מכני, ע"י מעבר המיקרופילמנטים וחפיפתם.9MzIi9wN |
|
|
Cleft Synapti |
המרחק בין האקסון לתא שריר, מרחק מאוד מינימאלי Cleft -סדק |
|
|
SynapticVesicles |
Vesicles = שלוחיות. סינפסות בצד של האקסון |
|
|
Post Synaptic |
השריר בו נמצאים הרצפטורים מסוג N. |
|
|
EMG Recording |
בדיקה לפעילות השריר ושלמות העצב. ניתן לגרות את העצב או השריר חשמלית ולתעד את הסיגנלים החשמליים הפועלים בשריר עצמו. הבדיקה משמשת כאשר ישנן בעיות עצביות ומתבצעת במערכת העצבים הפריפרית.
האמפליטודה של הסיגנל גדלה ככלשהגירוי של העצב או השריר גדל |
|
|
ElectroMechanical Coupling |
איך נוצר כיווץ? הפעולה לשחרור הסידן בתא. בעבר סברו שפוטנציאל הפעולה מוביל לפתיחת תעלות סידן על גבי ממברנת התא המאפשרות חדירת סידן חיצוני. אולם, לאחרונה הסתבר כי כלל לא מדובר בתעלה אלא בחלבון בשם DHPR שנמצא על הממברנה, אחראי על המרת הסיגנל החשמלי של פוטנציאל הפעולה לפקודה לשחרור סידן. ל-DHPR יכולת להרגיש מתח חשמלי (Voltage Sensor) והוא קשור באופן מכני ׁׁׂ(סוג של משיכת חוט)לתעלת הסידן שנמצאת על ה - SR שנקראת RYR. בכתוצאה מכך, הסידן יוצא מה-SR לכיוון ה-Myofibrils. |
|
|
twich |
התכווצות של סיב שריר בודד |
|
|
אצטיל כולין |
נוירוטרנסמיטור המופרש בסינפסות בעקבות פוטנציאל פעולה שמגיע מאקסון. הוא נקשר לרצפטור- תעלה יונית--> נוצר פוטנציאל פעולה בצד הפוסט סינפטי (שריר) --> פוטנציאל חשמלי מתפשט בכל הממברנה--> התכווצות אצטיל כולין מתפנה בשתי צורות: מפורק ע"י acetyl choline esterase או מוחזר חקצה סיב העצב |
|
|
תהליך היקשרות המיוזן והאקטין |
1. קשירה: לראשהמיוזין מחוברת מולקולת ATPוברגע הקשירה לאקטין פוספט אחד מתפרק מאתר של ATPase ורק מולקולת ADPנשארת קשורה לראש המיוזין. עקב זאת, נוצר שינוי בזווית בין הראש והזנב במולקולתהמיוזין משתנה – שינוי זה נקרא Strike והוא מעניק את הכוח לתזוזת האקטין על המיוזין 2. פירוק ADP: לאחר הפירוק ראש מולקולתהמיוזין עדיין קשור לאקטין. המיופלמנטים יתנתקו רק ע"י נוכחות של ATP, כלומר ה-ATP דרושלפירוק בין המיופילנטים ולא לכיווץ או להיקשרות. לכן,בגוויה, היות ולא נוצרות מולקולות ATP,ישנה תופעה הנקראת RigorMotoris בה השרירים קשיחים. 3. חזרתיות: מידלאחר קשירת ATP ופירוק הקשר בין ראש המיוזיןלאתר הקשירה באקטין, ה-ATP שוב מתפרק ל-ADP ופוספט והמעגל מתחיל מחדש. כל עתשאתרי הקשירה חשופים, מעגל ההתכווצות וההרפייה יתקיים. התהליך יופסק כתוצאה מירידהבריכוז הסידן המובילה לתזוזת הטרופומיוזין החוזר לחסום את אתרי הקישור. |
|
|
Cross bridge movement |
האינטראקציות בין ראשי מיוזין לאקטין |
|
|
גירוי וכיווץ |
בשריר השלד גירוי אחד יוביל לכיווץ אחד, אם זה לאקורה מדובר במצב פתולוגי muscle twitch 1 . Latent phase = כאשר נגרה את העצבלוקח זמן ליצירת והתפשטות פ"פ,לשחרור אצטיל כולין ומעבר שלובדיפוזיה לרצפטור וקשירתו. לאחר מכןפ"פ מתפשט בסרקולמה של השרירגורם לשחרור של סידן מה- SR שעוברבדיפוזיה למיופיברילות. כל אלהגורמים לאיחור במספר מילי שניות לפניתחילת ההתכווצות. 2. Contraction phase = פיתוח של כוחוהתכווצות ע"י החלקה של סיבי מיוזיןעל גבי סיבי אקטין. Relaxation phase .3= ירידה בכוחוהרפיה בעקבות חזרה של יוני סידן ל-SR |
|
|
מה ההבדל בין המנגנון בשריר לב ובשריר שלד? |
הבדלה בין שריר השלד לשריר הלב היא ששריר הלב שיש עליו בקרה מכמה מקומות. עבור תא שריר לב בודד ניתן לקבל טווח רחב של כוח מכמעט 0 לכוח מאוד חזק שריר השלד פעול ע"פ עיקרון all or none . אם נגרה את תא שריר השלד נקבל כיווץ בכוח מסוים המקסימלי האפשרי בהתאם לכמות יוני הסידן ששוחררה. |
|
|
דרכים לשינוי כוח השריר |
1. סומטציהזמנית: כאשר מגרים בתדר מסויים את השריר, ההתכווצות הראשונה יחסיתחלשה ומתגברת עם מספר ההתכווצויות. הסיבה היא שסידן שהגיע אחרי ההתכווצות הראשונהעוד לא הגיע לאותה רמה מקסימלית ולכן בגירוי השני נשתמש גם בו. הסידן לא מספיקלהגיע לרמה הקודמת ונוצרת בין ההתכווציות בניית סידן. ככל שיש יותרסידן נוצרת התכווצות חזקה יותר. בהתכווצות רביעית מגיעים לכוח מקסימאלי. אםנגרה את שריר השלד בתדר יותר גבוה נקבל תופעה הנקראת טטנוס – כאשר יש גירוי של השריר בקצב כלכך גבוה שהוא לא מספיק אפילו להתחיל בהרפייה, כל פוטנציאל פעולה מגיע כמעט מיידאחרי התכווצות. · בתדרנמוך יותר: יתקבל טטנוס חלקי· בתדרגבוה יותר: נקבל טטנוס חלק - רמה אחידה ומקסימאלית של כוח-מגיע לפלטאו. בסוףהגירויים ישנה חזרה להרפייה. רוב שרירי השלד פועלים כך, ע"י תגובה טטנית. כלומר,רוב השרירים שלנו לא עובדים בטוויצ'ים בודדים אלא מגיבים בטיטנים – שחרורפוטנציאלי פעולה בזמנים קבועים, כך שרמת הסידן יכולה להגיע למקסימום ולהישאר שם. 2. גיוס: כל תאשריר מעוצבב ע"י נוירון אחר, אולם לרוב MotorNeuron אחד מעצבב קבוצת שרירים המכונה קבוצה מוטורית. על כן,כוח השריר ויכולתו לתפקד לאורך זמן גדלים משמעותית בעת הפעלת כמה קבוצות מוטוריותבו זמנית. כך למשל, בעת עצבוב מתוזמן של שני MotorNeurons כוח השריר גדל פי 5-6. יצויין כי במקרה שלשרירים שנחוצה פעילות מהירה כמו העין יש נוירון אחד לתא אחד.
|
|
|
טטנוס |
כאשר אנחנו מגרים את השריר בקצב מאוד גבוה שהוא לא מתחיל בתהליך ההרפיה. |
