Reading...
Play button
Play button
Use LEFT and RIGHT arrow keys to navigate between flashcards;
Use UP and DOWN arrow keys to flip the card;
H to show hint;
A reads text to speech;
146 Cards in this Set
- Front
- Back
- 3rd side (hint)
|
גירויים סביבתיים environmental stimulus
|
הם כל הדברים בסביבה שלנו שאנחנו תופסים באופן פוטנציאלי.
|
|
|
|
גירוי נתפס
|
attended stimulus גירוי ספציפי בסביבה אליו מופנה הקשב. הגירוי משתנה מרגע לרגע בהתאם לשינוי תשומת הלב.
|
|
|
|
התמרה transduction
|
זוהי העברה מאנרגיה לאנרגיה אחרת.
|
|
|
|
Visual form agnosia
|
חוסר יכולת לזהות אובייקטים.
|
|
|
|
עיבוד מלמעלה למטה bottom - up/data based
|
זהו עיבוד שמתבסס על קבלת נתונים.כניסה של נתונים מהווה נקודת פתיחה לתפיסה. ללא נתונים אין תפיסה.
|
|
|
|
עיבוד למעלה למטה Top down/ knowledge based
|
מתייחס לעיבוד שמתבסס על ידע. מה ידוע על הגירוי. ידע לא תמיד מעורב בתפיסה, אבל אם הוא קיים לא תמיד אנחנו מודעים לכך
|
|
|
|
גישה פסיכופיזית psychophysical approach to perception
|
המושג פיסכופיזי מתייחס לשימוש בשיטות כמותיות שמודדות יחסים בין גירוי (פיזיקה) לבין תפיסה (פסיכו). - PP
|
|
|
|
גישה פיזיולוגית physiological approach to perception
|
מתייחס למדידה של יחסים בין גירוי ותהליך פיזיולוגי (PH1) ובין תהליכים פיזיולוגיים ותפיסה (PH2). התהליכים האלו נלמדים ע"י מדידת תגובה חשמלית במערכת העצבים אבל גם מערב למידה אנטומית או תהליכים כימיקליים
|
|
|
|
תיאור Description
|
כאשר החוקר מבקש מאדם לתאר את מה שהוא קולט, או להצביע על התרחשות של תפיסה ספציפית, החוקר משתמש בשיטה פנומנולוגית phenomenological method. שיטה זו יכולה להיות שלב בסיסי מאוד.
|
|
|
|
זיהוי recognition
|
כאשר אנחנו מקטלגים גירוי על ידי שיום שלו, אנחנו מודדים זיהוי. למעשה גירוי מוצג והצופה מצביע מהו. (הציור של העכבר איש הוא מדידה של זיהוי).
|
|
|
|
איתור Detection
|
יש מספר שיטות כמותיות למדידת הקשר בין גירוי ותפיסה. שיטות אלה נקראות שיטות פיסכופיזיות קלאסיות classical psychophysical methods.
|
|
|
|
גבולות method of limits
|
החוקר מציג גירוי או בסדר עולה (עוצמה גדלה) או בסדר יורד (עוצמה קטנה).
|
|
|
|
התאמה method of adjustment
|
החוקר או הצופה מתאים את עוצמת הגירוי עד שהצופה בקושי יכול לאתר את הגירוי.
|
|
|
|
גירוי קבוע method of constant stimuli
|
החוקר מציג בין 5 ל-9 גירויים עם עוצמות שונה בסדר אקראי. הסף מוגדר בדרך כלל כעוצמה שמאותרת ב50% מהטריילים.
|
|
|
|
סף השוני difference threshold (DL)
|
השוני הקטן ביותר בין שני גירויים שאדם מזהה.
|
|
|
|
response compression
|
כאשר העוצמה גדלה הגודל גדל, אבל לא מהר כמו העוצמה. למעשה כשהעוצמה גדלה, הגודל הנתפס פוחת.
|
|
|
|
Response expansion הרחבת התגובה
|
ככל שהעוצמה עולה, העוצמה הנתפסת עולה אפילו יותר.
|
|
|
|
הספקטרום האלקטרומגנטי (Electromagnetic Spectrum)
|
רצף גלי אנרגיה אלקטרומגנטית.
|
|
|
|
האור הנראה (Visible Light)
|
טווח אנרגיה בתוך הספקטרום האלקטרומגנטי שעליו מבוססת יכולת הראייה שלנו.
|
|
|
|
אורך גל (Wavelength)
|
המרחק בין שיאי (Peaks) הגלים.
|
|
|
|
פוטון (Photon)
|
חלקיק האנרגיה האלקטרומגנטית הקטן ביותר
|
|
|
|
פיגמנט ויזואלי (Visual Pigments)
|
מגיב לאור ע"י הפיכתו לשדרים חשמליים
|
|
|
|
הקרנית (Cornea)
|
כיסוי שקוף המצוי בקדמת העין. אחראית על 80% מכח המיקוד של העין
|
|
|
|
התאמה (Accommodation)
|
שינוי קמירות העדשה ע"י השרירים הריסניים (Ciliary Muscles) המצויים בקדמת העין.
|
|
|
|
הנקודה הקרובה (The Near Point)
|
הנקודה שבה לא ניתן כבר למקד את הראייה באובייקט מסוים הנמצא קרוב מדי לעין.
|
|
|
|
קוצר - ראייה (Myopia)
|
חוסר יכולת לראות אובייקטים רחוקים היטב.
|
|
|
|
ראייה רפרקטיבי (Refractive Myopia)קוצר
|
קוצר - ראייה הנובע משבירת קרני האור יתר על המידה ע"י הקרנית ו/או העדשה.
|
קוצר
|
|
|
קוצר - ראייה אופקי (Axial Myopia)
|
קוצר-ראייה הנובע מהיות גלגל העין ארוך מדי.
|
|
|
|
רוחק ראייה (Hyperopia)
|
חוסר יכולת לראות אובייקטים קרובים היטב.
|
|
|
|
ניוון מקולרי (Macular Degeneration)
|
מחלה התוקפת בעיקר זקנים, שבה נהרסת הגומה והאזור הסמוך לה.
|
|
|
|
רטיניטיס פיגמנטוזה (Retinitis Pigmentosa)
|
מחלה תורשתית שבה נהרסים הקנים בפריפריה, וכך שדה הראייה ההיקפי אינו נראה
|
|
|
|
פוטורצפטורים
|
השכבה האחרונה (ב"גב" העין). כאן מוחלף האור לשדרים חשמליים ע"י הפיגמנטים הויזואליים, והמידע מועבר לשכבה הבאה.
|
|
|
|
תאים ביפולריים (Bipolar Cells)
|
מקבלים את המידע מהפוטורצפטורים ומעבירים אותו לשכבה הבאה.
|
|
|
|
תאי גנגליון (Ganglion Cells)
|
מקבלים את המידע מהתאים הביפולריים. האקסונים שלהם נאספים לעצב הראייה ומעבירים את המידע אל המח. |
|
|
|
תאים אופקיים (Horizontal Cells)
|
מעבירים מידע בין הפוטורצפטורים.
|
|
|
|
תאים אמקריניים (Amacrine Cells)
|
מעבירים מידע בין תאים ביפולריים לתאי גנגליון.
|
|
|
|
מפה רטינוטופית retinotopic map בLGN
|
מפה שמייצגת כל נקודה ברטינה.
|
|
|
|
עקומת כוונון אוריינטציה orientation tuning curve |
עקומה שמייצגת את .היחס בין אוריינטציה לבין ירי הנוירון
|
|
|
|
end stopped cell
|
אלו תאים שמגיבים לקווים זזים באורכים מסוימים, או לזוויות ופינות בתנועה
|
|
|
|
לגדילה סלקטיבית selective rearing.
|
הרעיון מאחורי גדילה סלקטיבית הוא שהחיה מגודלה בסביבה שמכילה רק סוג אחד של גירוי, אז הנוירונים שמגיבים לגירוי זה יהפכו להיות יותר שכיחים.
|
|
|
|
גמישות עצבית neural plasticity או גמישות תלוית התנסות experience dependent plasticity
|
זה אומר שמאפייני התגובה של נוירון יכול להתעצב ע"י חוויה תפיסתית
|
|
|
|
מנוירופסיכולוגיה neuropsychology
|
מחקר של השפעות נזקי מוח על התנהגות בני אדם
|
|
|
|
ניתוק dissociation
|
מצב בו יכולת אחת קיימת ויכולת אחרת חסרה.ישנם שני סוגים של ניתוקים - ניתוק בודד single dissociations - נלמד ע"י אדם אחד . ניתוק כפול double dissociation - דורש 2 אנשים או יותר. |
|
|
|
ניתוק בודד single dissociations
|
נלמד ע"י אדם אחד.
|
|
|
|
ניתוק כפול double dissociation
|
דורש 2 אנשים או יותר.
|
|
|
|
אשליית קו ומסגרת rod and frame illusion
|
באשליה זו יש 2 קווים קטנים בתוך ריבועים מוטים שנראים שמוטים לכיוונים שונים אפילו שהם בעצם מקבילים זה לזה
|
|
|
|
opagnosia
|
קושי בזיהוי פנים של אנשים מוכרים.
|
|
|
|
Parahippocampal place area PPA
|
אזור שמעדיף גירויים ביתיים או חוץ ביתיים.
|
|
|
|
Extrastriate body area EBA
|
מופעל ע"י תמונות של גוף או חלקי גוף.
|
|
|
|
viewpoint invariance
|
היכולת לזהות אובייקט מזוויות שונות
|
|
|
|
סטרוקטורליזם structuralism
|
עקרון אחד מאחורי הגישה הוא שהתפיסה שלנו נוצרת באמצעות חיבור אלמנטים חישתיים sensations - הרעיון שתפיסה היא תוצאה של הוספת אלמנטים חישתיים מנוגד לרעיון הגשטלט שלפיו " השלם שונה מסך חלקיו".
|
|
|
|
צורה טובה pragnaz/ law of good figure/law of simplicity
|
כל דפוס של גירויים נתפס בדרך כזו שיוצרת מבנה פשוט ככל האפשר.(חלק מעקרונות הקיבוץ)
|
|
|
|
סנכרון synchrony
|
אירועים ויזואליים שמתרחשים באותה זמן נתפסים כשייכים זה לזה.
|
|
|
|
בעלות גבלות border ownership
|
קווי המתאר שמפרדים בין הדמות לרקע נראים כשייכים לדמות
|
|
|
|
כהיוריסטקים heuristics
|
כללי אצבע שמספקים את הניחוש הטוב ביותר לפתירת בעיה (מתייחס להגדרה כיום של חוקי הגשטלט)
|
|
|
|
אלגוריתם algorithm
|
תהליך שמבטיח פתירת בעיה. (ההפך מהיוריסטקים).
|
|
|
|
גיאונים geons
|
מושג שמשמעו "יונים גיאומטריים", כיוון שכמו שיונים הם חלקי המולקולה כך גיאונים הם חלקי האובייקט.
|
|
|
|
תכונות לא מקריות non accidental properties NAPs
|
אלו הם תכונות של קצוות התמונה הרטינית שמתאימים למאפייני קצוות של האובייקט התלת מימדי , האובייקט שבסביבה.
|
|
|
|
discriminability
|
כל גיאון מובחן מגיאונים אחרים
|
|
|
|
principle of componential recovery
|
אם אנחנו יכולים לזהות גיאונים של אובייקט, אנחנו יכולים לזהות את האובייקט.
|
|
|
|
סצנה scene
|
מבט על סביבת העולם האמיתי שמכיל - (1) אלמנטים של רקע (2) הרבה אובייקטים שמאורגנים בצורה משמעותית ביחס אחד לשני וביחס לרקע |
|
|
|
מאפייני תמונה גלובלית global image features
|
מאפיינים שיכולים להתפס במהירות ומקושרים לסוגים מסוימים של סצנות
|
|
|
|
סדירות regularities
|
מאפיינים שמופיעים לעיתים קרובות בסביבה ומוכרים לנו מחוויות קודמות.
|
|
|
|
סדירויות פיזיקליות physical regularities
|
סדירויות שמתרחשות לפי מאפיינים פיזיקליים של הסביבה
|
|
|
|
היוריסטיקת האור מלמעלה light from above heuristic
|
נובע מסדירות פיזיקלית ואומר שיש לנו הנחה שהאור מגיע מלמעלה כי בסביבה שלנו לרוב מקור האור מגיע מלמעלה
|
|
|
|
סדירויות סמנטיות semantic regularities
|
סמנטיות היא משמעות הסצנה. המשמעות הזאת בדרך כלל מתייחס לתפקיד של הסצנה - מה מתרחש בתוכה. סדירויות סמנטיות הם מאפיינים שקשורים לתפקידים שבאים לידי ביטוי בסוגים שונים של סצנות.
|
|
|
|
תיאורית ההיסק הבלתי מודע theory of unconscious inference
|
תיאוריה זו טוענת שחלק מהתפיסות שלנו הם תוצאה של הנחות לא מודעות שאנחנו מבצעים על הסביבה
|
|
|
|
עקרון הסבירות likelihood principle
|
תיאוריית ההיסק טוענת שאנחנו תופסים את האובייקטים שסביר ביותר שגרם לדפוס שאנחנו רואים.
|
|
|
|
מסקנה ביסיאנית Bayesian inference
|
שיטת סטטיסטית שלפיה מודדים את תיאוריית ההיסק, ע"י לקיחת הסתברויות.
|
|
|
|
region of interest approach ROI
|
שיטה זו מתמודדת עם הבעיה בה מציגים לאדם גירוי שנלמד לפני שמריצים ניסוי. מיקום הROI לפני שעושים את הניסוי מאפשר לחוקים להתרכז באזור המסוים במוח, לכל אדם ספציפי
|
|
|
|
Binocular rivalry תחרות דו עינית
|
תופעה שלפיה אם תמונה מוצגת לעין אחד ותמונה שונה מוצגת לעין השניה, התפיסה תשתנה הלוך ושוב בין שתי התמונות.
|
|
|
|
צבעים חוץ ספקטרליים (Extraspectral Colors)
|
צבעים שאינם מופיעים בטווח האור הנראה.
|
|
|
|
עקומות החזרה (Reflectance Curves)
|
התפלגויות המתארות את אחוז האור המוחזר מאובייקטים שונים לפי אורכי גל.
|
|
|
|
החזרה (Reflectance)
|
כמות אור באורך גל מסוים המוחזרת מאובייקט. קובעת את צבעו של האובייקט.
|
|
|
|
החזרה סלקטיבית (Selective Reflection)
|
אורכי גל מסוימים בהם מוחזרים יותר מאחרים
|
|
|
|
צבעים אכרומטיים (Achromatic Colors)
|
צבעים חסרי גוון. האור המוחזר זהה לכל אורך טווח האור הנראה
|
|
|
|
העברה סלקטיבית (Selective Transmission)
|
מעבר אורכי גל מסוימים בלבד דרך החומר.
|
|
|
|
חיבור צבעים (Additive Color Mixture)
|
ערבוב אורות המכילים אורכי גל שונים, כך שיותר אורכי גל חוזרים אל העין
|
|
|
|
חיסור צבעים (Subtractive Color Mixture)
|
ערבוב צבעים הסופגים ומחזירים אורכי גל שונים, כך שפחות אורכי גל חוזרים אל העין.
|
|
|
|
מטמריזם (Metamerism)
|
תפיסת שני גירויים המכילים אורכי גל שונים כשני גירויים זהים. הסיבה לכך היא כי אורכי הגל בשני הגירויים גורמים לדפוס תגובה זהה ב-3 המדוכים.
|
|
|
|
עיוורון צבעים מלא (Monochromacy)
|
כל הצבעים נתפסים כגווני אפור. במצב כזה, לא ניתן להבחין בין צבעים על בסיס אורכי הגל המוחזרים מהם.
|
|
|
|
עיוורון צבעים חלקי (Dichromacy)
|
במצב כזה ראיית צבעים אפשרית, אך נתפסים פחות צבעים מטווח האור הנראה. ניתן להבחין בין אורכי גל, מפני שכעת הרצפטורים מופעלים באופן שונה בעוצמות אור שונות.
|
|
|
|
ליקויי צבעים (Color Deficiency)
|
אובדן חלקי (בד"כ) של יכולת תפיסת הצבעים עקב ליקוי ברצפטורים ברשתית.
|
|
|
|
דיכרומטיות חד צדדית (Unilateral Dichromatism)
|
ליקוי נדיר שבו עין אחת רואה כרגיל ועין אחת היא דיכרומטית.
|
|
|
|
אכרומטופסיה מוחית (Cerebral Achromatopsia)
|
עוורון צבעים הנגרם עקב פגיעה קורטיקלית.
|
|
|
|
קביעות צבע (Color Constancy)
|
תפיסת צבעו של אובייקט כקבוע יחסית בתאורות משתנות
|
|
|
|
קביעות צבע חלקית (Partial Color Constancy)
|
השארות צבע האובייקט קבוע בתנאי תאורה שונים, אך לא לגמרי.
|
|
|
|
צבע זכרון (Memory Color)
|
השפעת הידע שלנו על אובייקטים וצבעם על תפיסת מראה האובייקטים.
|
|
|
|
פנומברה (Penumbra)
|
הגבול המטושטש בקצה הצל (המתאר של הצל)
|
|
|
|
רמזי תנועת עיניים (Oculomotor Cues)
|
רמזים המבוססים על יכולתנו לחוש בזווית הראייה שלנו ובמתח שרירי העיניים.
|
|
|
|
רמזים חד עיניים (Monocular Cues)
|
רמזים שאינם דורשים ראייה בשתי העיניים.
|
|
|
|
רמזים דו עיניים (Binocular Cues)
|
רמזים התלויים בשתי העיניים.
|
|
|
|
התלכדות (Convergence)
|
תנועת העיניים לכיוון האף כאשר אנו מביטים באובייקטים קרובים.
|
|
|
|
התאמה (Accommodation)
|
שינוי צורת העדשה המתרחש כאשר אנו מתמקדים באובייקטים במרחקים שונים.
|
|
|
|
רמזי תמונה (Pictorial Cues)
|
מידע לגבי עומק המצוי בתמונות דו-ממדיות (כגון ציור או התמונה הנוצרת על הרשתית).
|
|
|
|
רמזים מבוססי-תנועה (Movement-Based Cues):
|
מבוססים על מידע לגבי עומק הנוצר ע"י תנועה
|
|
|
|
הסתרה (Occlusion)
|
חפיפה חלקית או מלאה של אובייקטים היוצרת את הרושם שהאובייקטים המוסתרים רחוקים יותר
|
|
|
|
גובה יחסי (Relative Height)
|
אובייקטים מתחת לקו האופק: ככל שבסיסם גבוה יותר בשדההראייה, כך הם נתפסים כרחוקים יותר. אובייקטים מעל לקו האופק: ככל שהם מצויים נמוך יותר בשדה הראייה, כך הם נתפסים כרחוקים יותר |
|
|
|
גודל יחסי (Relative Size)
|
כאשר שני אובייקטים זהים בגודלם, האובייקט הקרוב יותר הוא זה שיתפוס יותר מקום בשדה הראייה.
|
|
|
|
גודל מוכר (Familiar Size)
|
תפיסת מרחק המתבססת על מידע קודם בנוגע לגודלם של אובייקטים
|
|
|
|
פרספקטיבה אטמוספרית (Atmospheric Perspective)
|
אובייקטים רחוקים יותר נתפסים כחדים פחות ולעתים כבעלי גוון כחלחל, וזאת מפני שאנו מביטים בהם מבעד ליותר אוויר וחלקיקים
|
|
|
|
הדרגתיות הטקסטורה (Texture Gradient)
|
גירויים בעלי מרווחים שווים ביניהם ייראו לנו קרובים יותר אחד לשני ככל שיהיו רחוקים יותר מאיתנו
|
|
|
|
צל (Shadow)
|
א. מספק מידע לגבי מיקומם של אובייקטים בסצנה. ב. מגביר את אופיו התלת-ממדי של האובייקט ומסייע לנו בהגדרת המתאר שלו |
|
|
|
היסטי תנועה (Motion Parallax)
|
כאשר אנו זזים, אובייקטים קרובים נעים במהירות לכיוון הנגדי לתנועתנו, בעוד אובייקטים רחוקים נעים לאט יותר
|
|
|
|
הורופטר (Horopter)
|
קו מעוגל דמיוני החוצה את נקודת המיקוד (Point of Fixation, המקום בו אנו ממקדים את מבטנו). כל האובייקטים המצויים על ההורפטר נופלים על נקודות מקבילות ברשתיות
|
|
|
|
נקודות מקבילות ברשתיות (Corresponding Retinal Points)
|
נקודות על כל רשתית שהיו חופפות לו היינו "מדביקים" את שתי העיניים אחת על גבי השנייה באופן תואם.
|
|
|
|
נקודות לא-מקבילות ברשתיות (Noncorresponding Retinal Points)
|
נקודות על כל רשתית שלא היו חופפות לו היינו "מדביקים" את שתי העיניים אחת על גבי השנייה.
|
|
|
|
סטריאופסיס (Stereopsis)
|
תפיסת העומק הנוצרת ע"י הפער העיני.
|
|
|
|
זווית ויזואלית
|
הזוית בין הגירוי לעין
|
|
|
|
זרימה אופטית (Optic Flow)
|
תנועת האובייקטים בסביבה כנגד כיוון תנועתנו
|
|
|
|
אגנוזיית תנועה (Motion Agnosia) מדגימה את חשיבותה הרבה של תפיסת התנועה. חוסר יכולת לתפוס תנועה עקב פגיעה באזור הקורטיקלי האחראי לכך.
|
|
|
|
|
לכידת הקשב (Attentional Capture)
|
יכולתה של התנועה לגרום למיקוד הקשב שלנו בה (למשל חבר שמנופף לנו כשאנו מחפשים אותו בין אנשים רבים).
|
|
|
|
ארגון תפיסתי ע"י תנועה (Perceptual Organization by Motion)
|
תפיסת כל חלקי האובייקט לכדי תמונה שלמה כאשר האובייקט נמצא בתנועה
|
|
|
|
תנועה אמיתית (Real Motion)
|
תנועה ממשית של אובייקט
|
|
|
|
תנועה מדומה (Apparent Motion)
|
סוג של אשליית תנועה. אשליה זו מהווה את הבסיס לתנועה שאנו תופסים בסרטים, בטלוויזיה ובשלטי ניאון "נעים".
|
|
|
|
תנועה מוסקת (Induced Motion)
|
תפיסת תנועתו של אובייקט נייח כתוצאה מסמיכותו לאובייקט נע. בדרך-כלל, האובייקט הנע גדול יותר מהנייח
|
|
|
|
תגובות לוואי של תנועה (Motion Aftereffects)
|
תנועה מדומה של אובייקט נייח לאחר צפייה באובייקט נע למשך 30
|
|
|
|
הגישה האקולוגית לחקר התפיסה (Ecological Approach to Perception)
|
גישה המבקשת להסביר את תפיסת התנועה ע"י בירור השינויים שאנו יוצרים (כשאנו נעים) במערך האופטי, ללא התייחסות למה שקורה ברשתית או במח.
|
|
|
|
המערך האופטי (Optic Array)
|
המידע מהסביבה
|
|
|
|
הפרעה מקומית במערך האופטי (Local Disturbance in the Optic Array)
|
שינוי במערך האופטי הנוצר כאשר אובייקט מסוים נע באופן יחסי לסביבה, וכך מכסה ומגלה את הרקע הנייח. שינוי זה מספק לנו מידע לגבי תנועתו של האובייקט.
|
|
|
|
זרימה אופטית גלובלית (Global Optic Flow)
|
תנועת כל האובייקטים בסביבה ביחס לאדם הנע.
|
|
|
|
הגישה הפיזיולוגית לחקר התפיסה (The physiological Approach to Motion Perception)
|
בניגוד לגישה האקולוגית, גישה זו מבקשת לחקור את הקשר בין פעילות עצבית לבין תפיסת תנועה
|
|
|
|
MT (Medial Temporal Cortex)
|
אזור המסכם את תגובותיהם של נוירונים מורכבים
|
|
|
|
תצוגת נקודות נעות (Moving Dot Display)
|
תצוגה ממוחשבת של נקודות שאת תנועתן ניתן לתכנת
|
|
|
|
קוהרנטיות (Coherence)
|
מידת האחידות בתנועת הנקודות
|
|
|
|
תנועה מרומזת (Implied Motion)תופעה שבה תמונה מסוימת מתארת מצב הכולל תנועה (התמונה נתפסת כלכידת פעולה המכילה תנועה כלשהי).
|
|
|
|
|
מומנטום ייצוגי (Representational Momentum) המשך התנועה המתוארת בתמונה בדמיוננו. תופעה זו מדגימה את השפעת ההתנסות על התפיסה
|
|
|
|
|
קשב מחולק (Divided Attention)
|
הפניית הקשב לכמה דברים בעת ובעונה אחת.
|
|
|
|
קשב סלקטיבי (Selective Attention)
|
התמקדות באובייקטים מסוימים והתעלמות מאחרים.
|
|
|
|
נקודות מיקוד (Fixations)
|
מקומות מסוימים בסצנה שבהם העין עוצרת לשם עיבוד מידע
|
|
|
|
סאקאדים (Saccades)
|
תנועות עיניים. הקווים המחברים בין נקודות המיקוד.
|
|
|
|
בולטות הגירוי
|
מאפיינים יוצאי דופן בסביבה שמושכים את הקשב שלנו בתחילת סריקת הסצנה
|
|
|
|
מפת בולטוּת (Saliency Map)
|
תמונה המעובדת ע"פ צבע, קונטרסט ואוריינטציה, וכך מדגישה את האזורים הבולטים בסצנה.
|
|
|
|
עיוורון קשבי
|
קושי בתפיסת גירוי שאיננו מפנים אליו את הקשב, אפילו אם ניתן לראותו בבירור
|
|
|
|
עוורון לשינויים (Change Blindness)
|
קושי בתפיסת שינויים בסצנות שעברו שינוי קל.
|
|
|
|
רמז מקדים (Precueing)
|
שיטה המשמשת להכוונת הקשב של הנבדק. רמז מקדים מגביר את מהירות התגובה
|
|
|
|
התפשטות השיפור (Spreading Enhancement)
|
התפשטות זמן התגובה המשופר לכל האובייקט, גם אם מיקוד הקשב מופנה רק לחלק מסוים ממנו.
|
|
|
|
קשירה (Binding)
|
תפקיד נוסף של הקשב. שילוב מאפייני הגירוי (צורה, תנועה, מיקום וצבע) ליצירת תפיסה קוהרנטית שלו.
|
|
|
|
השלב הקדם קשבי (Preattentive Stage
|
שלב מהיר ובלתי - מודע שאינו תלוי בקשב. פירוק האובייקט למאפייניו (צבע, אוריינטציה, מיקום ועוד).
|
|
|
|
שלב מיקוד הקשב (Focused Attention Stage)
|
שלב הקשירה. שילוב המאפיינים מחדש ע"י הקשב, כך שאנו תופסים את האובייקט בשלמותו
|
|
|
|
חיבור אשלייתי (Illusory Conjunction)
|
קישור מאפיינים השייכים לאובייקט אחד עם אובייקט אחר בטעות.
|
|
|
|
חיפוש ויזואלי (Visual Search)
|
הפעולה שאנו מבצעים כשאנו מחפשים אובייקט מסוים בין אובייקטים אחרים (כמו ב"איפה אפי")
|
|
|
|
תסמונת באלינט (Balint's Syndrome)
|
דוגמה נוספת לחיבור אשלייתי. ליקוי הנגרם מנזק לאונה הקודקודית. חוסר יכולת למקד את הקשב באובייקטים יחידים.
|
|
|
|
חיפוש לפי מאפיינים (Feature Search)
|
מציאת אובייקט ע"פ מאפיין יחיד.
|
|
|
|
חיפוש לפי צירוף (Conjunction Search)
|
מציאת אובייקט ע"פ שילוב של 2 מאפיינים או יותר
|
|
|
|
opagnosia
|
קושי בזיהוי פנים של אנשים מוכרים.
|
|
