Reading...
Play button
Play button
Use LEFT and RIGHT arrow keys to navigate between flashcards;
Use UP and DOWN arrow keys to flip the card;
H to show hint;
A reads text to speech;
33 Cards in this Set
- Front
- Back
|
חללי הלב
|
• הלב נחלק לשני חצאים ע"י מחיצה אטומה- Septum. כל מחצית מורכת משני חללים-
Atrium (עלייה) ו- Ventricle (חדר). כלומר, בסך הכל הלב כולל 4 מדורים. לכל עלייה נכנסים ורידים, המזרימים דם אל הלב. מכל חדר יוצא עורק המזרים דם מהלב החוצה. |
|
|
Atrioventricular Orifice
|
זהו הפתח המקשר בין העלייה והחדר בכל צד.
|
|
|
Atrioventricular Valve
|
ה- Atrioventricular Orifice ניתן לסגירה ע"י מסתם זה הנקרא בקיצור A. V. Valve. קיימים שני מסתמים כאלו, אחד בצד ימין ואחד בשמאל-
- Tricuspid Valve: ה- A. V. Valve בין העלייה הימנית והחדר הימני. - Mitral (Bicuspid) Valve: ה- A. V. Valve בין העלייה השמאלית והחדר השמאלי. |
|
|
מחזור הדם הקטן
|
המחזור הריאתי- לב >ריאות > לב
מחזור הדם הקטן, מתחיל עם "זריקת" הדם הבלתי מחומצן מהחדר הימני אל ה-Pulmonary Trunk. משם הדם זורם ב0 Pulmonary Arteries (אחד לכל ריאה), מתחמצן בריאות וחוזר דרך ארבעה Pulmonary Veins (שניים מכל ריאה) אל העלייה השמאלית בלב. |
|
|
מחזור הדם הגדול
|
המחזור המערכתי- לב >גןף > לב
מחזור הדם הגדול מתחיל עם "זריקת" הדם המחומצן מהחדר השמאלי אל ה-Aorta.משם, הדם זורם בעורקים ומגיע לכל הגוף. בתאי הגוף, החמצן שבדם עובר לתאים, והדם המחוזר חוזר אל העלייה הימנית בלב. |
|
|
כלי הדם במציאות לא כפי שנהוג לחשוב עליהם ביומיום
|
באופן כללי, ורידים מובילים דם אל הלב ועורקים מובילים דם מהלב. לכן, בעורק לא בהכרח זורם דם מחומצן ובווריד לא בהכרח זורם דם מחוזר. ניתן לראות כי ה- Pulmonary Trunk (העורק היוצא מהחדר הימני בלב) המוביל דם מהלב אל הריאות נושא דם מחוזר (למרות שזהו עורק).
בנוסף, ה- Pulmonary Veins, המובילים דם מהריאות אל העלייה השמאלית בלב, נושאים דם מחומצן ( למרותו שאלו וורידים). |
|
|
כלי הדם הנכנסים ויוצאים מהלב
|
אל העלייה הימנית נכנסים שני ורידים: ה- Superior & Inferior Vena Cava.
אל העלייה השמאלית נכנסים 4 ורידים הנקראים Pulmonary Veins. מהחדר הימני יוצא ה- Pulmonary Trunk המתפצל ל- Right & Left Pulmonary Artery. מהחדר השמאלי, יוצא העורק הגדול ביותר בגוף, ה- Aorta. |
|
|
Cardiac Cycle
מחזור הלב |
מחזור הלב הוא פעימת לב אחת.
פעימה היא פעולת לב בה נשאב דם מהורידים ומוזרם דם אל העורקים. הלב התקין, במצב מנוחה, פועם כ- 70 פעם בדקה. הדופק הוא מספר הפעימות בדקה אחת. בכל פעימה ישנם שני שלבים הבאים בזה אחר זה וביחד מהווים את מחזור הלב- Cardiac Cycle Diastole & Systole |
|
|
Diastole
התרופפות חדרים |
כאשר החדרים מתרופפים, לחץ הדם בתוכם קטן בהדרגה. כאשר לחץ הדם בחדרים נמוך מלחץ הדם בעליות, הדם שואף לעבור מהעליות אל החדרים. תוך כדי כך, הדם דוחף את המסתמים (ה- A.V Valves) קדימה והם נפתחים.
i. בחלק הראשון של ה- Diastole, הנמשך כשני שליש מזמן ה- Diastole, כמות הדם העוברת מהעליות אל החדרים ממלאת כ- 70% מנפח החדר. בשלב זה של ה- Diastole, מעבר הדם הוא פאסיבי. ii. בחלק השני של ה- Diastole, הנמשך כשליש מזמן ה- Diastole, העליות מתכווצות ודוחפות את הדם לחדרים. כלומר, שלב זה של ה- Diastole הוא אקטיבי. |
|
|
מדוע בשעת הדיאסטול לא חוזר דם מהעורקים לחדרים
|
בזמן התרופפות החדרים, לחץ הדם בתוך העורקים היוצאים מהחדרים, גבוה יותר מאשר בחדרים הדם "רוצה" לעבור מהעורקים אל החדרים. תוך כדי כך, הדם דוחף את עלי מסתמי העורקים לאחור, המסתמים נסגרים. לכן, בזמן התרופפות החדרים דם לא יכול לעבור חזרה מהעורקים אל הלב.
|
|
|
Systole
התכווצות החדרים |
כאשר החדרים מתכווצים, לחץ הדם בתוכם גדל במהירות.
כאשר לחץ הדם בחדרים גבוה יותר מאשר בעורקים היוצאים מהחדרים, הדם רוצה לעבור מהחדרים לעורקים. הדם דוחף את עלי המסתם של העורקים, המסתמים נפתחים ודם פורץ לתוך העורקים. באותה עת בה הדם פורץ לתוך העורקים, העליות מתרופפות ומתמלאות בדם. |
|
|
מדוע בשעת הסיסטול לא חוזר דם מהחדרים לעליות
|
בזמן התכווצות החדרים, לחץ הדם בחדרים גדול מלחץ הדם בעליות. לכן, הדם בחדרים "רוצה" לחזור אל העליות. תוך כדי כך, הדם דוחף את עלי ה- A. V. Valve לאחור והמסתמים נסגרים. לכן, בזמן התכווצות החדרים, דם לא יכול לחזור מהחדרים לעליות.
|
|
|
A.V. Valves
|
א. Tricuspid Valve: המסתם התלת-צניפי (3 עלי-מסתם). המסתם ממוקם בין עלייה ימין לחדר ימין ומונע חזרת דם מהחדר לעלייה. המסתם נסגר לאחר תחילת ה- Systole, ונפתח בשלב מוקדם של ה- Diastole.
ב. Mitral (Bicuspid) Valve: המסתם הדו-צניפי (2 עלי-מסתם). המסתם ממוקם בין עלייה שמאל לחדר שמאל ומונע חזרת דם מהחדר השמאלי לעלייה השמאלית. המסתם נסגר לאחר תחילת ה- Systole, ונפתח בשלב מוקדם של ה- Diastole. |
|
|
Arterial\ Semilunar Valves
|
ג. Pulmonary Valve: מסתם עורק הריאה, בנוי מ- 3 עלי מסתם בצורת חצי-ירח הנקראים Semilunar Cusps. למסתם יש כיסים המסוגלים להתמלא דם. כאשר הם מתמלאים דם הם משטחים ונסגרים. המסתם ממוקם בפתח ה-Pulmonary Tr. ומונע חזרת דם ממנו אל חדר ימין. הוא נסגר לפני תחילת ה- Diastole, ונפתח במהלך ה- Systole (בשלב השני).
ד. Aortic Valve: מסתם אבי העורקים, בנוי מ- 3 עלי-מסתם בצורת חצי-ירח הנקראים Semilunar Cusps. למסתם יש כיסים המסוגלים להתמלא דם. כאשר הם מתמלאים דם הם משטחים ונסגרים המסתם ממוקם בתחילת ה-Aorta ומונע חזרת דם ממנו אל חדר שמאל. הוא נסגר לפני תחילת ה- Diastole, ונפתח במהלך ה- Systole (בשלב השני). |
|
|
פעולת המסתמים והמושג
Regurgitation |
ניתן לראות כי פעולת המסתמים היא פאסיבית ותלויה בהפרשי לחצי הדם. כאשר לחץ הדם דוחף את עלי המסתמים קדימה, המסתמים נפתחים. לעומת זאת, כאשר לחץ הדם דוחף את עלי המסתמים אחורה, המסתמים נסגרים. כלומר, תפקיד המסתמים הוא למנוע חזרת הדם לאחור, בניגוד לכיוון מחזור הדם- Regurgitation.
המסתמים עובדים תמיד בזוגות- שני ה-AV פועלים במקביל, ושני המסתמים העורקים פועלים במקביל. כאשר ה-AV פתוחים, מסתמי העורקים סגורים, ולהיפך. |
|
|
מהם הקולות אותם אנו שומעים בשעת פעימה
|
בשעת הפעימה אנו שומעים שני קולות-
הקול האחד קורה בזמן ה- Systole והוא קשור בהתכווצות החדרים ובסגירת מסתמי ה- A. V. Valves. הקול השני קורה בזמן ה- Diastole והוא קשור בסגירת מסתמי העורקים. בלב תקין, ניתן לשמוע את שני הקולות בשעת מנוחה. |
|
|
Valvular Stenosis
|
זהו מצב של היצרות של המסתם בין העלייה לחדר השמאליים. בגלל היצרות המסתם, פתיחת המסתם איננה מוחלטת. לכן, במצב זה יש הפרעה במעבר הדם מהעלייה השמאלית לחדר השמאלי. כתוצאה מההפרעה בפעילות המסתם, בעליה השמאלית הולכת ומצטברת כמות גדולה של דם. לחץ הדם הגבוה שנוצר בעליה השמאלית, גורם להרחבת העלייה. בהמשך, אותו לחץ דם גבוה, גורם לגודש בורידים הריאתיים עד כדי בצקת ריאות-
Pulmonary Edema. במצב כזה, הנקרא אי ספיקת לב שמאלי, ללב יש קושי לתפקד כמשאבה ששואבת דם מן הריאות. |
|
|
Valvular Insufficiecy
|
בשעת ה- Diastole הדם ב- Aorta רוצה לחזור מהעורק אל החדר השמאלי ותוך כדי כך גורם לסגירת המסתם המונע את חזרת הדם. אולם, כאשר המסתם אינו תקין ואין סגירה מוחלטת שלו, מתאפשרת חזרת דם מהעורק אל החדר, בניגוד לכיוון מחזור הדם. כאשר יש זרימת דם דרך המסתם אל החדר, מעבר הדם יוצר מערבולות אותם ניתן לשמוע בסטטוסקופ כאוושה.
כתוצאה מחזרת הדם, החדר השמאלי הולך ומתמלא בדם, בנוסף לדם שהגיע מהעלייה (ב- Diastole). כלומר, החדר השמאלי הולך ומתמלא בכמות גדולה של דם. כדי להתגבר על כמות הדם הגדולה, החדר השמאלי הולך ומתרחב ע"י התארכות סיבי השריר. כאשר החדר השמאלי אינו יכול להתגבר על הכמות הגדולה של הדם, הלב אינו יכול לשמש כמשאבה המזרימה דם אל הגוף. מצב זה נקרא אי ספיקת לב שמאלי. במצב זה, הריאות סובלות מהיעדר חמצן. בהמשך, לחץ הדם הגבוה בחדר השמאלי, גורם להפרעה במעבר הדם מהריאות אל העלייה השמאלית. שוב יש גודש בורידים הריאתיים , עד כדי בצקת ריאות. |
|
|
מומים במסתמים של המדור הימני
|
בדומה לאי ספיקת לב שמאלית, אי ספיקת לב ימנית הוא מצב בו הלב אינו מתפקד כמשאבה השואבת דם מהגוף אל הלב. המצב מתבטא בבצקת בכל הגוף שבאה לידי ביטוי בכבד וברגליים.
|
|
|
מיקום הלב בבית החזה
|
הלב מוקם במרכז החזה, ב- Middle Mediastinum, בין שתי הריאות שמחפות עליו מקדימה. הלב נמצא מאחורי הסטרנום וסחוסי הצלעות 2-6 כך ששליש ממנו "מציץ" ימינה ממרכז הסטרנום ושני שליש ממנו "מציץ" שמאלה מהסטרנום.
מאחור, ניתן לראות כי החלק העליון של הלב מגיע לקו הדמיוני המחלק את ה- Mediastinum לעליון ותחתון. |
|
|
מבנה הלב
|
הלב הוא מעין חרוט ששוכב על צידו, כאשר בסיס החרוט פונה ימינה ולמעלה וה- Apex (חוד הלב) פונה שמאלה ולמטה.
|
|
|
חריצים בהיקף החיצוני של הלב
|
במבט קדמי, כאשר מסתכלים על הלב, ניתן לזהות את ארבעת החללים, עוד לפני שפתחנו את הלב בדיסקציה. זאת תודות לשני חריצים, בהם עוברים כלי דם, שעוברים ומקיפים את הלב באופן שלם וחלקי. חריצים אלו תוחמים את ארבעת חללי הלב-
1. Atrioventricular Sulcus (Groove): חריץ זה מקיף את הלב ועובר בין העליות לחדרים. 2. Interventricular Sulcus (Groove): חריץ זה עובר בין החדרים. |
|
|
גבולות הלב במבט קדמי בתוך בית החזה
|
גבול ימני: העלייה הימנית.
גבול תחתון: החדר הימני. ה- Apex: החדר השמאלי גבול שמאלי: החדר השמאלי. את העלייה השמאלית, כמעט ולא ניתן לראות במבט קדמי, מבלבד ה"אוזנית" שלה- Auricle. למעשה, העלייה השמאלית מהווה את הפן האחורי של הלב ומתייחסת אל הושט (העוברת מאחורי הלב). ההיכרות עם גבולות הלב חשובה מכיוון שהיא מתארת כיצד נראה הלב בצילום רנטגן. הכרת ה"סילואט" של הלב מאפשרת לדעת באיזה חלק של הלב קיימת בעיה מהסתכלות בצילום רנטגן. |
|
|
Pericardium
שק הלב |
הלב נתון בתוך שק הנקרא פריקרדיום, הבנוי משני שקים-
1.Serous Pericardium (Visceral & Parietal) 2. Fibrous Pericardium |
|
|
Serous Pericardium
|
תוך כדי ההתפתחות העוברית, הלב נדחק לתוך השק בתהליך של Invagination. תוך כדי תהליך זה הלב הולך וגדל ולבסוף הלב מוצא את עצמו, מחוץ לשק אך עטוף על ידו. כלומר, הלב מוקף ע"י שק אחד בעל שתי שכבות:
א. Visceral Serous Pericardium ב. Parietal Serous Pericardium בין שני השקים קיימת רציפות - Reflection, הנמצאות באזור כלי הדם הגדולים היוצאים ונכנסים אל הלב. (יש כמה Reflection במספר מיקומים). |
|
|
Pericardial Cavity
|
זהו החלל הנמצא בין שתי השכבות של ה- Serous Pericardium.
בחלל זה אין אוויר אלא שכבה דקה של נוזל סירוזי שתפקידו להקטין את מידת החיכוך של הלב עם המבנים הסובבים אותו כאשר הלב מתנועע (למשל בשעת הנשימה, כאשר הסרעפת משתטחת והל יורד יחד איתה). ה- Pericardial Cavity הוא אינו חלל ממשי. החלל יהפוך לחלל ממשי רק במצבים פתולוגיים כשייכנס לתוכו אוויר או נוזל. לדוגמא: תפליט פריקרדיאלי- כאשר נכנס נוזל (חוסר איזון בין הפרשה וניקוז הנוזל). |
|
|
Fibrous Pericardium
|
שק זה עוטף את השק הסרוזי והוא צמוד לשכבה הסרוזית הפריאטלית. (הפן הפנימי של השק הפיברוטי היא בעצם השכבה הסרוזית הפריאטלית, לא ניתן הפריד ביניהם). השק הפיברוטי עשוי רקמה פיברוטית שנצמדת אל כלי הדם הגדולים, כלומר, הוא מכיל בתוכו חלק מכלי הדם הנכנסים אל הלב. בנוסף, השק הפיברוטי נצמד אל הגיד המרכזי של הסרעפת וקשור ע"י רצועה אל הסטרנום. היאחזות השק הפיברוטי בכל המבנים הסובבים, מעגנת את הלב במקומו. ע"י כך, היא שומרת על התנוחה הטבעית של הלב ומונעת מהלב "לשוט" בתוך בית החזה.
|
|
|
Myocardium
שריר הלב |
דפנות החדרים עשויים שריר שנקרא Myocardium. זהו שריר משורטט המתנהג מבחינה פיזיולוגית כשריר לא רצוני.
העובי של הדופן השמאלית, גדול פי 3 מהעובי של הדופן של החדר הימני. זאת מכיוון שהמסלול שהדם צריך לעשות מהחדר השמאלי אל כל הגוף ארוך בהרבה מהמסלול הקצר שהדם עושה מהחדר הימני אל הריאות. כתוצאה מכך, כאשר הדופן השמאלית מתכווצת היא מפעילה לחץ החזק פי 6-7 מהלחץ המופעל בחדר הימני. שני החללים בתוך החדרים זהים בנפח שלהם- אותה כמות דם נכנסת ויוצאת. כלומר, ההבדל בין החדרים הוא הלחץ הנוצר בתוכם. |
|
|
Endocardium & Epicardium
|
• Endocardium: זוהי רקמת אנדותל המצפה את החללים בלב. רקמה זו רציפה עם כלי הדם. בתוך כלי הדם הרקמה נקראת Intima .
• Epicardium: זוהי רקמה המצפה את חללי הלב מבחוץ. למעשה, שכבה זו היא ה- Visceral Serous Pericardium. |
|
|
Cardiac Skeleton
שלד הלב |
שלד הלב מורכב מ-4 טבעות פיברוטית שמהוות את התמיכה המרכזית של הלב. ארבעת הטבעות מהוות מאחז חזק של סיבי השריר שבונים את הדפנות וכן מהוות מאחז יציב של עלי המסתם.
את שלד הלב ניתן לראות בצורה הטובה ביותר אם עשה חתך באזור שבין העליות לחדרים. א. שתי הטבעות הקטנות: מקיפות את פתחי שני העורקים היוצאים מהלב. בחתך זה, ניתן לראות שה- Pulmonary Trunk נמצא בצד שמאל ואבי העורקים נמצא בצד ימין (הפוך ממה שניתן היה לצפות). מצב זה נוצר עקב רוטציה שהלב עובר במהלך ההתפתחות העוברית. ב. שתי הטבעות הגדולות: מקיפות את פתח ה- Atrioventricular Orifice (הפתח שבין העלייה לחדר). סיבי השריר שבונים את הדפנות של החדרים נמצאים בתוך שק משותף ומסודרים בצורת לולאות הנאחזות בטבעות הסחוסיות משתי צידיהן. באזור האחיזה בטבעות, הסיבים הופכים להיות פיברוטיים. סיבי השריר הבונים את העליות גם הם מסודרים בצורת לולאות וגם הם הופכים לפיברוטיים באזור האחיזה. אולם, יש פחות סיבי שריר בדופן בעליות לעומת החדרים. |
|
|
תפקידו העיקרי של שלד הלב
|
חסימת מעבר אלקטרופיזיולוגי מהעליות לחדרים.
ניתן לראות כי אין רציפות שרירית בין העליות לחדרים. לכן, כאשר גירוי חשמלי עובר בסיבי השריר של העליות הוא אינו יכול לעבור לשרירי החדרים. כלומר, יש חסימה של מעבר הגירוי החשמלי ההכרחית לפעילותו התקינה של הלב. |
|
|
The Septum
|
ממיקום סיבי השריר הבונים את דפנות החדרים והעליות ניתן ללמוד על מחיצת הלב-
א. המחיצה בין החדרים: Fibrous Part of Interventricular Septum: חלקה העליון של המחיצה בין החדרים העשויה רקמה פיברוטית. Muscular Part of Interventricular Septum: שאר המחיצה בין החדרים העשויה שריר. ב. המחיצה בין העליות: המחיצה היא כולה פיברוטית. |
|
|
Papillary Muscle
|
אלו הן בליטות שריריות היוצאות מה- Myocardium של החדרים וגם מה- Septum בין החדרים. בחדר השמאלי הבליטות הרבה יותר גדולות מאשר בחדר הימני. מה"פטמות" האלו יוצאים חוטים גידיים שנקראים Corda Tendinea. חוטים אלו נאחזים בעיקר בעלי המסתם השכן, ומעט יותר בעלי המסתם הנגדי. כאשר ה- Papillary Muscles מתכווצים, ה- Corda Tendinea נמתחים ומושכים את עלה המסתם. משיכה זו מונעת Eversoin של עלי המסתם- מונעת מעלי המסתם "לברוח" לאחור בשעת ה- Systole. כלומר, תפקידם של ה- Papillary Muscles הוא למנוע את חזרת הדם לאחור, אל העליות.
א. בחדר הימיני: קיימים שלושה Papillary Muscle, בהתאם לשלושת עלי ה- Tricuspid Valve: i. Anterior & Posterior Papillary Muscle: גדולים יותר ויוצאים מדופן החדר ii. :Septal Papillary Muscle קטן יותר ויוצא מה- Septum. ב. בחדר השמאלי: קיימים שני Papillary Muscles, בהתאם לשני עלי ה- Mitral (Bicuspid) Valve. שני השרירים נקראים Anterior & Posterior Papillary Muscle ויוצאים אך ורק מדופן החדר. השרירים בחדר השמאלי גדולים בהרבה מהשרירים בחדר הימני. * לעלי ה-Arterial\Semilunar Valves אין Papillary Muscles מכיוון שהם אינם נחוצים. המבנה של מסתמים אלו לא מאפשר את התהפכותם. |
