מבחן בהיסטוריה

Front 1

ציין מהם עקרונות האידיאולוגיה הנאצית

Back 1

1. תורת הגזע

2. אנטישמיות

3. עיקרון המנהיגות

4. מרחב מחייה

5. עליונות המדינה

6. שלילת הדמוקרטיה - ליברליזם - קומוניזם

7. מחיקת החרפה

Front 2

הצג מהי תורת הגזע

Back 2

- דרוויניזם חברתי – תורת הגזע באידיאולוגיה הנאצית הושפעה מתורתו של דארווין שחקר את תורת האבולוציה וקבע שקיימת ברירה טבעית בין בעלי-החיים. כלומר, שבעולם קיימת מלחמת קיום בין בעלי החי, מלחמה שבסופה החזק שורד וגם רק מי שמצליח להשתנות ולהתאים עצמו לסביבה ולשינויים, שורד.

- האידיאולוגיה הנאצית עיוותה את תורתו של דארווין. לטענתה גם באנושות, בקרב הגזעים, קיימת מלחמת קיום וברירה – כמו בטבע. לפי תורת הגזע, הגזעים אינם שווים. להיפך, ישנה היררכיה:

1. יוצרי התרבות – בראש סולם הגזעים עומד הגזע הארי-הנורדי-הצפוני. זהו הגזע היוצר את התרבות והוא נחשב ל"גזע האדונים". תפקידו לתקן את העיוותים שבעולם ולבנות 'סדר עולמי חדש'.

2. נושאי התרבות – אחרי הגזע הארי באים העמים הסלאבים – הם נחותים מהגזע הארי ותפקידם בעולם הוא לשרת את גזע האדונים. זהו הגזע שנושא את התרבות (מפיצים את התרבות של היוצרים).

3. הורסי התרבות – אחרונים באים הגזעים השמים (היהודים) והצוענים. לטענת הנאצים אלו הם תת-גזע שהורסים את התרבות, ולכן חובה להשמידם.

- כל בני הגזע מתאפיינים בתכונות מולדות קבועות שעוברות בתורשה ואינן ניתנות לשינוי.

- כדי לשמור על טוהר הגזע אסור לערבב בני הגזעים כי

עירוב בין הגזעים מביא להחלשה ולניוון של הגזע העליון.

תורת הגזע הארית עובדת על מדרג סגור ומעמדי היררכי ולפיו אין שוויון בין גזעי העולם – אלא שוני ולכן ישנה היררכיה של עליונים מול נחותים ולכל גזע ייעוד ברור וסגור. ערכי כל גזע וגזע הם טהורים מוחלטים ואין לערבב, לזהם או לטמא ולכן גזע חלש יהא סגור בעצמו ולא יתערבב עם גזע עליון שכן היעוד הגזעי הוא בלתי הפיך ולא ניתן לשינוי. במרכז השוני בין הגזעים עומד הדם וטוהרו.

ולבסוף...לתורת גזע יש יומרה למדעיות מוכחת כמו השימוש ב"דרוויניזם" והעברתו מעולם החי שבו חזקים שורדים אל עולם בני האדם.

כאמור, הנאצים הדגישו את טוהר הדם/הגזע- יסוד מרכזי בתורת הגזע. לכל האנשים ששייכים לקבוצת גזע מסוימת יש את אותן תכונות. תכונות אלה הנמצאות בדמם ובאופיים של בני האדם - הן מולדות, קבועות, עוברות בתורשה ובלתי ניתנות לשנוי.

בראש סולם הגזעים נמצא הגזע הארי הגרמני/אוסטרי . אחריו בסולם הנורדים(סקנדינבים), אנגלו-סקסים(אמריקאים ובריטים),סלאבים (מזרח אירופה ואסיה הצפונית נועדו להיות עבדי הגזע העליון),שחורים (אפריקאים) וצוענים (נוודים).

מחוץ להיררכיה הגזעית נמצאים היהודים שהם למעשה נחשבים כתת- גזע וכתת- אדם. תכונותיהם השכליות, הגופניות והרוחניות של הגזעים טבועות בגופם לכן טוהר הדם הוא הבסיס לחיוניות הגזע הארי.

מיזוג בין דם לדם יוביל לניוון ולהרס הגזע העליון, לכן יש לעשות כל מאמץ למנוע מיזוג בין הגזעים, לשמור על טוהר הדם, וכך למנוע הרס גזע האדונים.

לפי תורת הגזע הנאצית: במאה ה-20 יתחולל מאבק איתנים בין הגזע הארי העליון לבין הגזע הנחות, ובו ינצח הגזע הארי בתהליך הברירה הטבעית ויחזיר את הסדר הגזעי התקין למקומו הטבעי.

הגרמנים בשל היותם הגזע העליון נועדו לשלוט בעולם ולהיות אדוניו (עם האדונים)

Front 3

הצג מהי אנטישמיות

Back 3

שנאתו החולנית של היטלר ליהודים, הייתה גם לצורך גיבוש העם הגרמני סביב גורם המאיים עליו, אויב, זר ואחר שעטה על עצמו תחפושת וחדר לתוככי האומה הגרמנית - היהודי. היטלר עצמו אמר : "אלמלא היו היהודים קיימים – הייתי ממציא אותם".

- היהודי נתפס כאויבו של הגזע הארי וכניגוד המוחלט שלו – במראה ובתכונות.

- היהודי מסמל כל מה ששנוא ומפחיד והוא מייצג את כל התכונות השליליות וההרסניות. תכונות אלה עוברות בירושה ולא ניתן לשנותן, אפילו לא ע"י המרת דת ("טוהר הדם").

- היהודים הם תת גזע בעל תכונות שטניות, בוגדניות, ערמומיות. הוא נצלן וטפיל המשועבד לכסף.

מהות האנטישמיות המודרנית בגלגולה הנאצי מאמינה כי היהודי לא יכול לשנות את גורלו באמצעות המרת דת/השתלבות בחברה . בשל תכונותיו הביולוגיות/הגזעיות תמיד יהיה יהודי ותמיד יהיה נחות. היהודי גם קשור לבני גזעו בקשר יהודי עולמי השואף לשלוט על העולם כולו ועל הגזע הארי בפרט "קנוניה עולמית". על-פי עיקרון זה, היהודים הם כמו חיידקים המפוררים את האומה הגרמנית ומנוונים אותה. בנוסף היהודים מהווים סכנה לכל האנושות.

- היהודים הם יוצרי הליברליזם, הסוציאליזם והקומוניזם, ולכן הם שנואי נפשם של הנאצים. היהודים הם שתקעו סכין בגב האומה בתקופת מלחמת העולם הראשונה, הם שהביאו לפרוץ המלחמה והם שהביאו לחתימה על חוזה ורסאי המשפיל. בנוסף הם שגרמו להקמת הרפובליקה הווימארית. (מיתוס "תקיעת סכין בגב האומה").

ייחודה של האנטישמיות הנאצית – האנטישמיות הנאצית השתמשה במוטיבים אנטישמיים קודמים (בהיבט הדתי – היהודים הם רוצחי ישו, בהיבט הכלכלי – היהודים משתלטים על כלכלת העולם וכו') והוסיפה למוטיבים אלה את ההיבט הביולוגי – התבססות האנטישמיות על תורת הגזע שהיא תורה 'מדעית'.

הגזע הארי המגלם את הטוב והטהור והוא "מכונן תרבות" ואילו היהודים הנעדרים דם טהור מגלמים את מהות הרוע ,חיים חיי טפילות והם גזע של "הורסי תרבות".

היהודים ראויים שישנאו אותם בשל תכונותיהם הפיזיות והנפשיות- לכלוך, אף מעוקם וארוך, ממדי גוף מעוותים, תאווה לכסף, חמדנות, סטייה מינית ועוד. היהודי מתואר כשטן, חיידק טפיל/פרזיט, עכברוש, , נגיף הרוצה להרוס ולזהם את העם הגרמני.

חובתו ושליחותו על העם הגרמני ,כצו היסטורי, להילחם ביהודים כדי למגרם.

Front 4

הצג מהו עיקרון המנהיגות

Back 4

האידיאולוגיה הנאצית הדגישה את חשיבותו של המנהיג – הפיהרר, אשר מבטא על-פי עיקרון זה את רצונו של העם הגרמני ורצון האל.

עקרון המנהיג ("פיהרר פרינציפ") הוצג בסיסמה- "מרות המנהיג כלפי מטה, אחריותם של המונהגים כלפי מעלה"-יש להפעיל סמכות מוחלטת מלמעלה כלפי מטה ואז תהא משמעת מוחלטת מלמטה-מן הציבור כולו. עיקרון המנהיגות הוא ערך עליון בחיי האומה.

נדרשת נאמנות וצייתנות מוחלטת למנהיג. הפרט אינו חשוב אלא המנהיג.

המנהיג יודע מה טוב למדינה, והוא שיוביל את האומה בדרך הבטוחה להגשמת מטרותיה, להבטחת חוסנה ולהמשך התפתחותה. היטלר נתפס כמקור כל החכמה וכמקור החוק.

המנהיג הוא יורשו של הקיסר הגרמני מתקופת ימי הביניים. רצונותיו ופקודותיו הם חוק ואין לערער עליהם. המנהיג הוא המחליט, היודע שכן הוא סמכות החוק – הוא בא מלמעלה מעל כל חוק. הוא המכוון את המדינה ועל הגרמנים לציית למנהיג ללא כל תנאי ובאופן עיוור.המנהיג הוא יורשו של הקיסר הגרמני מתקופת ימי הביניים. רצונותיו ופקודותיו הם חוק ואין לערער עליהם. המנהיג הוא המחליט, היודע שכן הוא סמכות החוק – הוא בא מלמעלה מעל כל חוק. הוא המכוון את המדינה ועל הגרמנים לציית למנהיג ללא כל תנאי ובאופן עיוור.

גרמני הגון וראוי יודע לכוון לרצון הפיהרר וקולע לרצון הפיהרר בכל מעשה ומעשה שלו, קטן כגדול וזאת מבלי להטריד את הפיהרר יתר על המידה שכן עליך לדעת לעשות המעשה הראוי שהפיהרר היה מצפה ממך לעשות בכל רגע נתון.

Front 5

הצג מהו עיקרון מרחב המחייה

Back 5

יש לדאוג לחייהם, לשרידות ואיכות חייהם של עשרות מיליוני דוברי גרמנית באירופה, בגרמניה ומחוצה לה וזאת יש לעשות על-ידי חיבור ואיחוד כל הארים הללו תחת אדמה אחת שתפתח ותקדם אותם- אלה הם מרחבי הרייך החדש. ב"סדר החדש" השטח המיועד לחיים הפוריים יצרניים של הארים מיועד להיות במזרח אירופה ולא רק שם.

על-פי עקרון זה הזכות על הקרקע-השטח שייכת למנצחים- לכובשים וזאת כיוון שהגבולות הישנים אינם מספיקים לעם הגרמני. העם הגרמני גדל וכדי שהוא לא ייחנק בשטח שהוקצה לו על-ידי חוזה ורסאי (שצמצם את שטחיה של גרמניה לאחר מסירת השטחים), עליו ליצור לעצמו שטח מחייה נוסף, כדי שלא יכחד. מרחב המחייה מצוי במזרח אירופה על חשבון העמים הסלאבים שהם הגזעים הנחותים, אשר חייבים לשרת את הגרמנים כעבדים. לאחר כיבוש מרחב המחייה ישליטו הנאצים בעולם "סדר חדש".

זכותו וחובתו של העם הגרמני להתפשט על חשבון העמים בני הגזעים הנחותים החיים במזרח אירופה, כדי להבטיח את המשך התפתחותו- ההיסטורית, כלכלית ופוליטית. העמים הנכבשים במזרח אירופה יהפכו לעבדי הגזע הארי .

היטלר נותן לכיבוש מזרחה מספר הסברים; ע"י השתלטות על המזרח, בדגש על ברית המועצות, יחסלו הגרמנים את אויביהם היהודים והקומוניסטים (הסבר פוליטי), הצורך להשתלט על אסמי התבואה של מזרח אירופה (הסבר כלכלי) ושהאזור היה שייך לאבירים הגרמנים עוד מימי הביניים (הסבר היסטורי).

היטלר לא הסתפק רק בשטחים במזרח אירופה ותכנן הקמת רייך גרמני בשטח אירופה כולה. היטלר היה מוכן להסתכן במלחמה כדי להשיג את מרחב המחיה ולהגדיל את השטח המצומצם שהוקצה לגרמניה על פי חוזה ורסאי לאחר מלחמת העולם הראשונה וכל זאת ימומש דרך "הסדר החדש".

Front 6

הצג מהו עיקרון עליונות המדינה

Back 6

על פי השקפה זו, בראש ובראשונה העם הוא העיקר, במובן שהדגש הוא על צרכי המדינה לפני הכל ואין חשיבות רבה לצרכיו של היחיד. היטלר ראה בעם הגרמני לאום מיוחד, עליון ששאר העמים נחותים ממנו. העם הגרמני נועד לשלוט ולדחוק בכך את רגלי החלשים. לכן, באומה שהלאום בה הוא הערך העליון, מעשיו של האדם צריכים להיות מכוונים לטובת הלאום ולא לטובת עצמו. היחיד איננו חשוב כפרט. המדינה היא זו המכוונת את חייו של הפרט והיא הקובעת מה טוב לו ומה רצוי לו. סיסמת הנאצים הייתה: "אתה הנך לא כלום, העם הוא הכל".

וזה אומר כי הערך המרכזי הוא; אחדות כל העם הגרמני, איחוד ואחדות דוברי הגרמנית: "עם אחד, רייך אחד, פיהרר אחד - אנו דורשים ליכוד כל הגרמנים" שיבה לרעיון גרמניה הגדולה על טהרת העם הגרמני, התרבות והשפה הגרמנית תוך שמירה על טוהר הגזע. המדינה ניצבת מעל הכול ועל האזרחים מוטלת חובה לנאמנות ראשונה ומוחלטת כלפיה.

בעם/לאום הגרמני משולבים שלושה ערכים; דם, אדמה, אדם (המתכתב עם הסיסמא; עם אחד-רייך אחד-פיהרר אחד) . המכנה המשותף בין הגרמנים טמון במוצאם הגזעי לכן היהודים והסלאבים אינם חלק מהלאום הגרמני.

יש להחזיר את גרמניה לעברה ההיסטורי המפואר כבימי האימפריה הגרמנית הגדולה שהתקיימה בימי הביניים.

מתוך עקרון זה הנאצים הבליטו את "קדושת האימהות" – עקרון שבו תפקידה העיקרי של האישה היה ללדת ילדים טהורי גזע למען גרמניה, תוך ויתור על רצונותיה האישיים.

Front 7

הצג מהו עיקרון שלילת הדמוקרטיה - הליברליזם - הקומוניזם

Back 7

הדמוקרטיה נתפסה כמחלישה את העם וכמזיקה לליכוד הלאומי ואמנם היא חלק מהמודרנה אבל מודרנה וקדמה שבה מקדשים בעיקר זכויות אדם וזכויות פרט לא עניינו את הנאצים. וגם, הדמוקרטיה זוהתה עם רפובליקת וויימאר שחתמה על הסכם ורסאי ושלטונה לא היה יציב.

על-פי עקרון זה, הנאצים שללו את זכויות הפרט. הם היו נגד שוויון בפני החוק (הם טענו שיש שווים ושווים יותר מבחינה חוקית וגזעית). הם היו נגד חופש המחשבה, חופש המצפון, חופש ההתארגנות וחופש ודיבור. היטלר היה נגד פלורליזם פוליטי ותרבותי (היה נגד ריבוי מפלגות) ולכן שלל את הדמוקרטיה והליברליזם- שייצגו את זכויות הפרט.

הנאצים האמינו בשכבה פיננסית גבוהה, באליטה שלטת כלכלית וצבאית. במנהיג אחד ומפלגה אחת העומדים מעל החוק. היטלר מנמק את טענותיו בכך שהוא מראה כי כל הבעיות של הרפובליקה הווימארית (הכלכליות והחברתיות) הן תוצאה של דמוקרטיה וליברליזם. גם הקומוניזם הוא אויבו של הנאציזם משום שהוא מתחרה בו. האידיאולוגיה הסוציאליסטית (שהיא האידיאולוגיה בבסיסו של הקומוניזם) היא ניגוד לאידיאולוגיה הנאצית משום שהקומוניזם מאמין בשוויון בין בני האדם ללא ניצול, ללא מעמדות ובהלאמת רכוש. כמו כן הקומוניזם מאמין באחדות בין הלאומים, בשלום ובאחווה, ואילו הנאציזם מאמין במדינה סמכותית, בשלטון של קבוצה נבחרת. הנאציזם מדגיש את קיום המעמדות ומדגיש את חוסר השוויון בין הגזעים ובין בני האדם. הנאציזם מאמין בשלטונו של החזק על החלש. זהו שלטון הדוגל במלחמות, דם וכיבושים לפני זכויות האדם.

Front 8

הצג מהו עיקרון מחיקת החרפה

Back 8

הסכם זה שגם הוא נעשה ונחתם תחת ידם של היהודים וביוזמתם, לא רק שהטיל את האשמה לפרוץ המלחמה הגדולה(1914) על גרמניה שהפסידה, אלא גם פגע וכרסם בה בממד; הפסד שטחים, הפסד אוכלוסיות דוברות גרמנית שנותרו מחוץ לרפובליקת ויימאר, הצבא הגרמני סורס, עוקר וצומצם משמעותית, נאסר על גרמניה לכרות בריתות עם מדינות אחרות ובכך נפגעה ריבונותה להחליט בעצמאות על גורלה, ומעל הכל גרמניה נצטוותה לשלם מיליארדי מארקים כפיצויים ושילומים למדינות הנפגעות ובכך נפגעה כלכלית אנושות.
עכשיו את כל אלה – מבטיח היטלר בתעמולתו למחוק, לשנות מן היסוד ולהשיב את הכבוד והגאווה הלאומיים לכל גרמני וגרמניה - כך שיוכלו לזקוף ראש ולאכול בכבוד ולא להתבזות מדי יום כחסרי כבוד וערך.

Front 9

ציין מהם הגורמים לעליית הנאצים (1918-193)

Back 9

1. החרפה של 1918 - תוצאות מלחמת העולם הראשונה וחוזה ורסאי

2. משברים כלכליים

3. חולשתה של רפובליקת ויימאר

4. פעילותה של המפלגה הנאצית

5. הפחד מקומוניזם

Front 10

הצג מהי החרפה של 1918 - תוצאות מלחמת העולם הראשונה וחוזה ורסאי

Back 10

מדינות ההסכמה (ארה"ב, בריטניה, צרפת) שניצחו במלחמה אילצו את גרמניה לחתום על חוזה הכניעה – חוזה ורסאי. רפובליקת ויימאר סירבה לקבל את התנאים המשפילים בחוזה אך בלחץ המעצמות היא נאלצה לחתום עליו. חוזה ורסאי הטיל את האשמה במלחמה על גרמניה ובעלות בריתה. החוזה קבע שהן אלה האחריות לכל הנזקים והאבדות שנגרמו למדינות ההסכמה בזמן המלחמה ולכן גרמניה אולצה לשלם. בחוזה הוטל על גרמניה להחזיר שטחים שכבשה, לצמצם את הצבא שלה, לשלם פיצויים כספיים למדינות שבהן נלחמה ונאסר עליה להתאחד עם אוסטריה.
חוזה ורסאי עורר התנגדות רבה בגרמניה ופגע בגאווה הלאומית של העם הגרמני, זה היה חוזה משפיל והסעיף שהאשים את גרמניה במלחמה עורר בקרב העם הגרמני זעם רב.

Front 11

הצג מהם המשברים הכלכליים שגרמו לעליית הנאצים

Back 11

חמש שנים ראשונות – לאחר המלחמה פקד את גרמניה משבר כלכלי, דבר שהחליש את רפובליקת ויימאר. הרפובליקה נאלצה להתמודד עם חיילים משוחררים שחזרו מהמלחמה והפכו למובטלים, לסייע לאלמנות, לנכים ולפצועים, לשקם את התעשייה ולשלם את הפיצויים שהוטלו עליה בחוזה ורסאי.
כדי להתמודד עם ההוצאות הכספיות הגבוהות הרפובליקה הדפיסה כסף אך פעולה זו גרמה לאינפלציה (ערך המטבע ירד ומחיר המוצרים עלה). בעקבות כך, המסחר ירד, הייצור הצטמצם, המשבר גרם לפשיטות רגל, רבים מהמפעלים קרסו ומספר המובטלים עלה ל – 3.5 מיליון בשנת 1923. אווירת ייאוש שררה בקרב האזרחים והחל גל התאבדויות (אנו זוכרים, כי בשנה זו היטלר ניצל את המצב הקשה וניסה לתפוס את השלטון בכוח אך הוא נכשל ונכנס לכלא ל-9 חודשים).

חמש שנים טובות – לאחר חמש שנים של משבר כלכלי, גרמניה החלה לקבל הלוואות מארה"ב וזה אפשר לה לצאת מהמשבר. היא החלה לשקם את הכלכלה, החלו להתבצע עבודות ציבוריות, מספר המובטלים קטן ורמת החיים עלתה. בתקופה זו, השלטון התחזק והמפלגות הקיצוניות שהתנגדו לשלטון (המפלגה הנאצית והמפלגה הקומוניסטית) נחלשו. 1929 – בשנה זו, הבורסה בארה"ב התמוטטה והחל משבר כלכלי חמור גם בארה"ב. גרמניה שהייתה תלויה בעזרתה של ארה"ב נפגעה מאוד מהמשבר, ההלוואות וההשקעות מארה"ב הפסיקו להגיע ושוב החל משבר כלכלי בגרמניה. הבנקים בגרמניה קרסו, מפעלים פשטו את הרגל ונסגרו ומספר המובטלים הגיע בשנת 1933 ל- 6 מיליון.
מצב זה יצר אצל אזרחי גרמניה שוב תחושה של חוסר ביטחון וחוסר אמון בשלטון שיפתור את המשבר. המרוויחים הגדולים מהמשבר הכלכלי היו הנאצים שהבטיחו לאזרחי גרמניה שהם ישנו את המצב הכלכלי בגרמניה וישפרו אותו. כוחם של הנאצים עלה והם הצליחו לתפוס את השלטון בבחירות דמוקרטיות.

Front 12

הצג מה הייתה חולשתה של רפובליקת ויימאר

Back 12

לאחר מלחמת העולם הראשונה התקיימו בחירות בגרמניה, האזרחים בחרו את הממשלה וככה הוקמה רפובליקת ויימאר שהייתה דמוקרטית. אולם, הרפובליקה קמה באווירה קשה שהייתה לאחר המלחמה, אווירה של תבוסה ושל תסכול. הגרמנים ראו ברפובליקה מעשה שנכפה עליהם על ידי המדינות המנצחות, האויבות של גרמניה. מפקדי הצבא טענו כי הצבא הגרמני היה חזק ויכול היה להמשיך ולהילחם ולכן הם כעסו על הרפובליקה על כך שחתמה על חוזה ורסאי.
בגרמניה החלו להישמע גם קולות מצידן של המפלגות הקיצוניות (המפלגה הקומוניסטית והנאצית) שהאשימו את הממשלה, את היהודים ואת הקומוניסטים בבגידה ובהפסד. ראשי הממשלות נאלצו להתמודד לאורך השנים עם ניסיונות של המפלגות הקיצוניות לתפוס את השלטון בכוח ונאלצו להתמודד עם רציחות פוליטיות ועם המשבר הכלכלי החמור. בעקבות המשבר הכלכלי, עלה כוחן של המפלגה הנאצית והמפלגה הקומוניסטית ואף אחד מהמפלגות לא שיתפה פעולה ז עם זו וקשה היה להקים ממשלה שתזכה לרוב ברייכסטאג. הנאצים והקומוניסטים הצביעו נגד כל הצעה שמועלת ברייכסטאג ושום ממשלה לא מצליחה להגיע לרוב ולהעביר החלטות.
הנשיא הינדנבורג מבין שעליו להשתמש בצו חירום שניתן לו על פי החוקה הגרמנית – והוא ממנה כל פעם ראש ממשלה חדש אבל אף אחד מהם לא מצליח להוציא את גרמניה מהמשבר הכלכלי.
לאורך כל התקופה הזאת, היטלר מלהיב את אזרחי גרמניה בנאומיו, מפיץ את האידיאולוגיה הנאצית, מבטיח שהוא יבסס את הכלכלה, יבטל את חוזה ורסאי והאשים את היהודים והקומוניסטים בכל בעיותיה של גרמניה.
בשנת 1932 שוב נערכו בחירות בגרמניה והנאצים זכו ב 230 כיסאות ברייכסטאג. המפלגה הנאצית הופכת להיות המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט אך עדיין לא היה להיטלר רוב כדי להיבחר לקנצלר (ראש ממשלה) של גרמניה. בשל כוחו העולה של היטלר והטרור שהנאצים הפעילו ברחובות נאלץ נשיא גרמניה ב- 30 בינואר 1933 למנות את היטלר לקנצלר גרמניה.

Front 13

הצג מה הייתה פעילותה של המפלגה הנאצית שתרמה לעליית הנאצים לשלטון

Back 13

למפלגה הנאצית הייתה נוכחות מרשימה בכל גרמניה. היטלר הקים את ארגון ה – S.A. (פלוגות הסער) שלבשו מדים חומים והיו בעצם חיילי המשמר של היטלר. לארגון הצטרפו חיילים משוחררים שחיפשו תעסוקה לאחר המלחמה, מובטלים ובריונים. התפקיד שלהם היה לשמור על הסדר באסיפות של המפלגה הנאצית, הם נשלחו להפריע לאסיפות של מפלגות יריבות ואף נקטו בפעולות אלימות נגד מתחרים פוליטיים של היטלר. למפלגה הנאצית ולארגון ה- S.A. נקבע צלב הקרס כסמל המפלגה, הם ערכו כנסים, טקסים ומצעדים ברחובות וגרמו לעם הגרמני תחושת גאווה ושייכות. ברייכסטאג חברי המפלגה הנאצית היו לובשים מדים בישיבות, היו מצביעים במועל יד, היו יוצאים מאולם הישיבות בצעידה צבאית נאצית וזלזלו בחברי המפלגות האחרות שישבו ברייכסטאג.

Front 14

הצג מה היה הפחד מקומוניזם שתרם לעליית הנאצים לשלטון

Back 14

בכל אירופה היה קיים פחד של ממש מהקומוניזם אך בגרמניה הפחד היה גדול במיוחד מאחר והמפלגה הקומוניסטית הייתה חזקה והיו לה מנהיגים כריזמטיים. בעיקר פחדו בעלי ההון והממון הקפיטליסטים (בעלי מפעלים), הקצינים בצבא, מעמד הביניים שחששו למעמדם ולרכושם ולכן העדיפו לתמוך בעליית היטלר והמפלגה הנאצית לשלטון. למעשה, היטלר חיבר בתעמולתו השופטת מוחות את היהודי עם הקומוניזם כאויב משותף ומסוכן שמטרתו אחת היא – להשתלט על גרמניה ולחסלה.

Front 15

הצג מהי האחדה

Back 15

ההשתלטות של הנאצים על גרמניה והפיכתה למדינה טוטליטרית קשורות בתהליך ה"נאציפיקציה" (האחדה) – תהליך שמאחד בין המפלגה הנאצית למדינה הגרמנית והופך את כל גרמניה לנאצית, על-פי סיסמתו של היטלר: "עם אחד, מדינה אחת, מנהיג אחד".

התהליך כלל את האיחוד של כל גרמניה תחת שלטון ריכוזי נאצי, באמצעות שיעבוד כל ארגוני החברה ומוסדותיה לטובת המפלגה וה"פיהרר" ולטובת מימוש האידיאולוגיה הנאצית. הנאציפיקציה כללה את כל התחומים: פוליטיקה , חינוך ותרבות, טרור, תעמולה, כלכלה, משפט ודת. (לדוגמה – בכלכלה: ביטול כל ארגוני העובדים, בפוליטיקה – איסור על קיומן של מפלגות פוליטיות וכו'). כך למעשה נוסד הרייך השלישי שהוא כינויה החדש לגרמניה.

Front 16

ציין מה היו התחומים בהם הנאצים נקטו צעדים לביסוס משטרם

Back 16

1. התחום הפוליטי חקיקתי

2. תחום החינוך - תעמולה - תרבות

3. תחום הטרור

4. התחום הכלכלי

5. התחום הדתי

6. צעדים כלפי היהודים

Front 17

הצג אילו צעדים בתחום הפוליטי-חקיקתי נקטו הנאצים לביסוס משטרם

Back 17

1. שריפת הרייכסטאג והוצאת "צו החירום להגנת העם והמדינה"

2. צו החירום להגנת העם והמדינה (28 בפברואר 1933)

3. חוק ההסמכה

4. ביטול המעמד העצמאי של הרשות השופטת (1933)

5. ביטול המבנה הפדרטיבי של המדינה

6. טיהור המנגנון הציבורי, פקידותי, מפלגות ואיגודים בדרך "חוקית"

7. חוק האחדה

Front 18

הצג מהן שריפת הרייכסטאג והוצאת "צו החירום להגנת העם והמדינה"

Back 18

בליל 27.2.1933, כשבוע לפני הבחירות, בניין הרייכסטאג הועלה באש. הנאצים מיהרו להאשים את הקומוניסטים בפעולה זו, ובעקבות כך נערכו מאסרים המוניים בקרב הקומוניסטים. מאוחר יותר התברר שהיו אלה הנאצים האחראים לשריפת הרייכסטאג.

המטרות בשריפת הרייכסטאג:

א. להחליש את המפלגה הקומוניסטית והסוציאל-דמוקרט בשבוע שלפני הבחירות לרייכסטאג, מפני שאלה היו היריבים העיקריים של המפלגה הנאצית והרי כל הבחירות נועדו לחיסול טבעי ו"דמוקרטי" של כל אויבי הנאצים דרך הקלפי. בפועל, העוצמה הנאצית לא קיבלה בקלפי רוב מוחלט(51%), אלא רק 44% מהציבור הצביע למפלגה למרות תעלולי הטרור הלא דמוקרטיים.

ב. המטרה העיקרית – שריפת הרייכסטאג מביאה לתחושה של מצב חירום ומצב חרום משפטי בפועל, ופיגוע השריפה מאפשר להיטלר לדרוש מהנשיא אישור לחתימה על צווי חירום והרי לפי סעיף48 בחוקת ויימר(1919) לנשיא המדינה סמכות לחתום על צווי חירום במצב של חירום ולמעשה לו גם הסמכות להכריז על מצב חירום. כעת לאחר אירוע זה, קל לשכנע את השניא שיחתום עליהם. אחד מהצווים הללו הוא "צו החירום להגנת העם והמדינה". במסגרת צו זה הוטלו הגבלות קשות על החופש האישי והפרטי, על הזכות להבעת דעה חופשית, הוטלה צנזורה על העיתונות, נעשו האזנות לטלפונים של יריבים, נערכו מעצרים של אנשים ללא משפט וללא הגבלת זמן. (העצורים נשלחו אל מחנה הריכוז הראשון שהוקם, אשר נועד בתחילה לאסירים פוליטיים – מחנה דכאו סמוך לברלין).

תחת האווירה המאיימת הזו התקיימו הבחירות הראשונות של הנאצים בשלטון ואז גם הגיעו לשיא כוחם ברייכסטאג. בבחירות מרץ1933 המפלגה הנאצית זכתה ל-44% מהקולות.

עקרונות באידאולוגיה הנאצית שבאים כאן לידי ביטוי; שלילת הקומוניזם והדמוקרטיה- מעצרים המוניים של מתנגדי המשטר- ללא משפט.

במה סייע צעד זה לבניית המשטר? יצירת אווירה של מצב חירום, שימשה אמתלה להוצאת צווים ותקנות שאפשרו הפעלת טרור, ביטול חירויות היסוד של האזרח. שימשה תירוץ לרדיפת הקומוניסטים שהואשמו במעשה . בעקבות זאת הוצאה המפלגה הקומוניסטית אל מחוץ לחוק. סייעה לאיחוד הכוחות השמרניים סביב הממשלה הנאצית.

Front 19

הצג מהו צו החירום להגנת העם והמדינה

Back 19

זהו צו הנשיא להגנת הרייך הגרמני שנחתם ע"י הנשיא לבקשת הקנצלר יום למחרת השריפה. כידוע, לפי סעיף48 בחוקת רפובליקת ויימר נשיא המדינה רשאי בחתימתו לאשר קיום צווי חירום ולמעשה לנהל תחת משטר צווים, כללים וחוקים שהם באישורו הבלעדי וללא באישור רוב הפרלמנט. למעשה בכוחו של הנשיא להכריז על כניסת המדינה למצב חירום וסיומו של מצב זה וזה כוח בלתי מבוטל. זה הסדק דרכו היטלר נועץ יתד ראשונה ולא דמוקרטית במדינה ולמעשה משליך את מפלגתו על המדינה ומאחד אותן.

צו נשיא הרייך להגנת העם והמדינה אשר עליו חתם הינדנבורג למחרת שרפת הרייכסטאג אפשר להיטלר להשעות את רוב זכויות האדם שנקבעו בחוקת ויימר ואפשר מעצרם של מתנגדים פוליטיים והפחדת מצביעים בבחירות הקרבות באמצעות "פלוגות הסער"(SA).

שריפת הרייכסטאג סיפקה להיטלר תירוץ לפרסום צו חרום חתום בידי הנשיא הגרמני, הינדנבורג בשם "הצו להגנת העם והמדינה". הצו ביטל למעשה את זכויות הייסוד של האזרחים במדינה דמוקרטית והסיר מעליהם את הגנת החוק. בחסות הצו הותר לפגוע בפרטיות האזרח, הוצאו צווי חיפוש והחרמת רכוש ועוד. הצו הסמיך את הממשלה להעביר לידיה סמכויות שלטון בכל אחת ממדינות גרמניה וקבע עונש מוות על פשעי בגידה במולדת, הצתה וחבלה.

מה אמר מצב החירום החדש לפי צו עליו חתם הנשיא הישיש כפי שביקש הקנצלר הפעלתן שהחל בצעד זה לרמוס הדמוקרטיה הגרמנית?

• המפלגות הקומוניסטיות הוצאו מחוץ לחוק, רבים מפעילי המפלגות נעצרו.

• משרדי המפלגה הקומוניסטית ועיתוניה נסגרו.

• הצו הסמיך את הממשלה לתבוע עונש מוות על פשעי בגידה במולדת, על הצתה ועל חבלה.

• הצו ביטל את זכויות האדם ואזרח וזכויות יסוד כמו חופש הביטוי, חופש ההתארגנות, בוטל חופש העיתונות, הזכות לפרטיות ועוד.

• הצווים אפשרו לממשלה לנקוט כל אמצעי שיידרש כולל טרור נגד חשודים בבגידה ולכן הוקמו מחנות ריכוז למתנגדי המשטר, אליהם נשלחו ללא משפט.

• הצו שם קץ לדמוקרטיה הגרמנית. גרמניה הפכה למדינת משטרה.

עקרונות באידאולוגיה הנאצית שבאים לידי ביטוי; שלילת הדמוקרטיה ע"י פגיעה בזכויות הבסיסיות של האזרחים כמו- חופש הביטוי, עיתונות הזכות לפרטיות ועוד.

במה סייע צעד זה לבניית המשטר? השימוש בצווי חירום הגדיל את סמכויות הממשל הפאשיסטי, באמצעותו הפעילו הנאצים טרור ברחובות ופגעו בזכויות יסוד של אזרחים.

Front 20

הצג מהו חוק ההסמכה

Back 20

נחקק בישיבת הרייכסטאג הראשונה לאחר הבחירות (בהן הנאצים הגיעו לשיא כוחם) שהתקיימה ב-23.3.1933. חוק ההסמכה מעניק לממשלה ובפועל להיטלר סמכות לחוקק חוקים ללא אישור הרייכסטאג ובניגוד לדרך החיקוק שהחוקה מבקשת. הרי חוק יש לחוקק בפרלמנט, הוא הרייכסטאג וכאן היטלר לוקח על עצמו תפקיד החיקוק כאילו הוא היה רשות מחוקקת. חוק זה ביטל את תפקידו של הרייכסטאג כרשות מחוקקת וריכז את כל סמכויות החקיקה בידי היטלר. (הרייכסטאג אומנם המשיך להתקיים עד 1939, אך לא היה לו כוח ממשי וסמכויות חקיקה). בעקבות חוק ההסמכה, השלטון הנאצי יכול היה לפעול באמצעות צווים, חוקים ותקנות מבלי שיהיה גוף שלטוני שיוכל לבלום אותו.

חוק ההסמכה ביטל בעצם את אחד העקרונות המרכזיים של הדמוקרטיה, עיקרון שנקרא "הפרדת רשויות". הוא התקבל בנימוק ,שלנוכח שעת החירום יש לרכז סמכויות. החוק הפך את גרמניה לדיקטטורה חוקית בראשות היטלר. הרוב לחוק הושג באמצעות הפעלת כוח ולא באופן חוקי. רבים סבורים כי עם קבלת חוק ההסמכה הוקם בפועל הרייך השלישי.

בעצם חוק ההסמכה אפשר להיטלר להעביר כל חוק שהוא רוצה בלי התנגדות של הרייכסטאג, כולל חוקים בלתי דמוקרטיים וחוקים שעומדים בניגוד לחוקת גרמניה.

הפיקוח על התקציב , אישור חוזים והסכמים עם מדינות ושינויים החוקה הועברו מבית הנבחרים לידי ממשלת הרייך לתקופה של ארבע שנים. למעשה גרמניה הדמוקרטית/הפרלמנטארית חדלה לתפקד ובמקומה הונהג שלטונו הטוטליטארי של היטלר.

משמעות החוק החדש:

• החוק קבר באופן סופי את הדמוקרטיה בגרמניה. הכול נעשה באופן חוקי אך היה מלווה בטרור.

• החוק נתן להיטלר את הסמכות הבלעדית לחוקק חוקים אך לא להיות כפוף להם. החוק משקף את רצון המנהיג ולא את רצון העם.

• החלו מעצרים המוניים וטרור כלפי מתנגדים וגרמניה הפכה למדינת משטרה.

עקרונות באידאולוגיה הנאצית שבאים לידי ביטוי: שלילת הדמוקרטיה ועיקרון
המנהיג- פגיעה בשלטון החוק וריכוז הכוח בידי המנהיג.

במה סייע צעד זה לבניית המשטר? צעד זה ביטל את המבנה הדמוקרטי ויצר זהות מאוחדת ואחת בין המפלגה הפיהרר והמדינה . הצעד חיזק את השלטון הנאצי בכך שהרשות המחוקקת אינה יכולה להגביל את סמכויותיהם ופעולותיהם. הנאצים הם גם הרשות המחוקקת והמבצעת.

Front 21

הצג מהו ביטול המעמד העצמאי של הרשות השופטת

Back 21

כחלק מביטול מנגנון "הפרדת הרשויות" בגרמניה ותהליך ה"האחדה", מחליט היטלר לפגוע בראשות השופטת, וכך מקיץ 1933 בכל בית משפט בגרמניה בנוסף לשני שופטים מקצועיים, נוספו גם שופטים חברי המפלגה הנאצית, שהעקרונות שהנחו אותם לשפוט היו תורת הגזע וחיסול אויבי המפלגה הנאצית. מהלך זה פגע כמובן גם ביהודים. באופן כזה הראשות השופטת אינה עצמאית אלא מנוהלת בפועל ע"י הרשות המבצעת וכך התבטלה לחלוטין הפרדת הרשויות בגרמניה.

עקרונות באידאולוגיה הנאצית שבאים לידי ביטוי? שלילת הדמוקרטיה ותורת הגזע.

במה סייע צעד זה לבניית המשטר? צעד זה ביטל את המבנה הדמוקרטי .

ביטול מנגנון הפרדת הרשויות שכן למעשה הנאצים שולטים בכלל הרשויות; מחוקקת, שופטת ומבצעת- אין הפרדה, ואין בקרה- הכול נשלט ע"י גוף אחד- המפלגה בהובלת המנהיג האחד.

Front 22

הצג מהו ביטול המבנה הפדרטיבי של המדינה

Back 22

במשך תקופה ארוכה גרמניה תפקדה כפדרציה (מדינה המאגדת בתוכה מספר מדינות שלהן ריבונות חלקית, בד"כ בענייני פנים ופועלות מול השלטון המרכזי שלו סמכות בלעדית בנושאי חוץ וביטחון). במהלך תהליך ה"נאציפיקציה" היטלר מבטל את המבנה הפדרטיבי של גרמניה ומבטל את חלוקתה הפנימית ל-18 מדינות. בנוסף לכך בוטל הרייכסראט ("הבית העליון" – הבית העליון של הפרלמנט הפדרלי ברפובליקת ויימר ובו נציגים לכל אחת מ-18 מדינות גרמניה). היטלר ממנה מושלים מיוחדים מטעמו במדינות השונות. כמו כן ניתנה סמכות בלעדית לפטר שופטים ופקידים בכירים ולמנות במקומם אחרים שיהיו נאמנים לשלטון. ביטול המבנה הפדרטיבי של גרמניה הביא לריכוז כל מוקדי השלטון בידי היטלר.

במה סייע צעד זה לבניית המשטר? חיזוק כוחה של המפלגה הנאצית ע"י דאגה לתומכיה. בצעד זה רוכזו עוד סמכויות בידי השלטון הפאשיסטי נאצי. מונו חברי המפלגה הנאצית לתפקידי מפתח במדינה.

Front 23

ציין 3 צעדים לטיהור המנגנון הציבורי, פקידותי, מפלגות ואיגודים בדרך "חוקית"

Back 23

1. טיהור המנגנון הממשלתי באמצעות "החוק להשבת הפקידות המקצועית על כנה"

2. חיסול האיגודים המקצועיים והקמת "חזית העבודה הגרמנית"

3. חיסול כל המפלגות והפיכת גרמניה למדינה בעלת מפלגה אחת - המפלגה הנאצית - "החוק להגנת אחדות המפלגה והרייך"

Front 24

הצג מהו טיהור המנגנון הממשלתי באמצעות "החוק להשבת הפקידות המקצועית על כנה"

Back 24

באפריל 1933 היטלר עשה פעולה של "אריזציה" – השלטת הגזע הארי, כאשר מינה מנגנון של פקידים שיהיה מורכב מ"ארים" בלבד, תוך כדי סילוק יהודים ממשרותיהם, בגלל מוצאם הגזעי, או גרמנים שלא גילו נאמנות למשטר הנאצי (היו אלה בד"כ פקידים מתקופת השלטון של הרפובליקה הויימרית). על-ידי כך, היטלר הבטיח לעצמו את השליטה במנגנון הפקידות הממשלתי. הצו, חוק חדש מאפשר לסלק מתפקידם עובדי מדינה "שלא היו ראויים" מבחינה פוליטית וגזעית וכמובן פגע במתנגדי המשטר וביהודים.

עקרונות באידאולוגיה הנאצית שבאים לידי ביטוי? שלילת הדמוקרטיה ותורת הגזע.

במה סייע צעד זה לבניית המשטר?

א. מנגנון של פקידים צייתנים ונאמנים להיטלר.

ב. היטלר מאותת על כוונותיו כלפי היהודים שהם הראשונים שמפוטרים מהשירותים הציבוריים ובמקומם באים נאצים.

ג. היטלר פותר באופן חלקי את בעיית האבטלה בגרמניה כשהוא מספק תעסוקה לעשרות אלפי מובטלים שתופסים את משרות היהודים בשירות הציבור.

Front 25

הצג מהו חיסול האיגודים המקצועיים והקמת "חזית העבודה הגרמנית"

Back 25

כל האיגודים המקצועיים שהיו קיימים באותה העת הוחרמו על ידי היטלר, במטרה להגיע לשליטה מוחלטת בכלכלה הגרמנית. זה הוביל לכך שעיתונים מקצועיים נסגרו, מנהיגי האיגודים המקצועיים נעצרו והשביתות וההתארגנויות הוצאו מחוץ לחוק. במקום האיגודים הללו היטלר הקים מנגנון שנועד כביכול להגן על הפועלים מפני הקפיטליזם – "חזית העבודה הגרמנית". כל העובדים חויבו להיות חלק מחזית העבודה, אסור היה לשבות ללא אישור מיוחד והממשלה היא שתקבע את השכר והתנאים הסוציאליים של העובדים. מטרותיו של היטלר בהקמת "חזית העבודה הגרמנית"; הן להשיג שליטה מלאה על העובדים הגרמניים, ולהפוך את ארגוני העובדים לכפופים לו ולמפלגה הנאצית. וגם לבטל את האפשרות להתנגדות של העובדים ולקבל את התמיכה של בעלי ההון במפלגה הנאצית.

עקרונות באידאולוגיה הנאצית שבאים לידי ביטוי? שלילת הדמוקרטיה –פגיעה בזכות השביתה וזכויות העובדים.

במה סייע צעד זה לבניית המשטר? שליטה טוטלית בכלכלה ובעובדים.

Front 26

הצג מהו חיסול כל המפלגות והפיכת גרמניה למדינה בעלת מפלגה אחת - המפלגה הנאצית - "החוק להגנת אחדות המפלגה והרייך"

Back 26

ב-14 ביולי 1933 נחקק החוק נגד הקמתן של מפלגות. היטלר הצליח באמצעות חוק זה ובאמצעות טרור והפחדה לגרום להוצאת כל המפלגות מתוך הרייכסטאג ולהשארת המפלגה הנאצית כמפלגה חוקית יחידה. על ידי צעד זה היטלר מבטיח את שלטונה של המפלגה הנאצית לעד וללא איום פוליטי של ממש עליה. כך, תוך מספר חודשים המפלגות היחידות שפועלות כפי שהחוק מבקש היא המפלגה הנאצית(מפלגת הפועלים הנאציונאל-סוציאליסטית) ומפלגת השמרנים מרכזית, "צנטרום" שעמה הישג היטלר רוב מוחלט בפרלמנט. בהמשך (למעשה מערכת הבחירות האחרונה ב12 שנות קיום הרייך ה3, התקיימה במרץ1933), היטלר יעביר את גרמניה למתכונת של משאלי עם לאישורו או שלילתו כפיהרר היחידי ברייך השלישי ותזנח מערכת הבחירות הרב מפלגתית לפרלמנט הגרמני.

עקרונות באידאולוגיה הנאצית שבאים לידי ביטוי? שלילת הדמוקרטיה –ביטול המפלגות.

במה סייע צעד זה לבניית המשטר? ביסוס המפלגה הנאצית כמפלגה יחידה במדינה.

Front 27

הצג מהו חוק האחדה

Back 27

לאחר מותו של הנשיא הינדנבורג, באוגוסט 1934, היטלר מעביר חוק שמאחד את משרת הנשיא עם משרת הקאנצלר. כתוצאה מכך היטלר הופך להיות פיהרר – מנהיג גרמניה כולה. בכך היטלר מגשים את הרעיון של המנהיג מעל לכל. היטלר הפך להיות למנהיג שאין עליו כל הגבלות חוקיות. בנוסף היטלר הפך למפקד העליון של הצבא – מקור כוח נוסף שהבטיח להיטלר שליטה במדינה.

הרי כוחו של הנשיא נבע משתי סמכויות שהיטלר מתמוגג ועורג להן:

א. יכולתו להכריז על מצב חירום בגרמניה.

ב. שליטתו על הצבא.

היטלר ניצל את מות הנשיא והעביר את חוק האיחוד שבמסגרתו הוא איחד את מרשת הקאנצלר עם משרת הנשיא, ולתפקיד החדש הוא קרא "פיהרר".

מרגע זה הפך היטלר לראש הצבא באופן רשמי כשהחיילים והקצינים נשבעים לו באופן אישי. לאחר חוק האיחוד נותר היטלר שליט יחיד בגרמניה ללא מנגנונים שירסנו את כוחו.

עקרונות באידאולוגיה הנאצית שבאים לידי ביטוי? עיקרון המנהיג. שליט יחיד שידו בכול.

במה סייע צעד זה לבניית המשטר? בצעד זה היטלר מוציא לפועל את עקרון המנהיג בהתאם לעקרונות המשטר הנאצי. המנהיג והמפלגה הנאצית עומדים כערכים עליונים מעל האזרח וזה כמובן מחזק את השלטון הפאשיסטי. מתקיימת צייתנות ואין בקורת על המנהיג. בצעד זה מושלמת סופית בניית המשטר הפאשיסטי.

Front 28

ציין אילו צעדים בתחום החינוך - תעמולה- תרבות נקטו הנאצים לביסוס משטרם

Back 28

1. פיקוח אדוק על מערכת החינוך

2. ביטול כל תנועות הנוער והקמת "תנועת הנוער ההיטלראי"

3. תקשורת ותעמולה

4. תרבות

Front 29

הצג מהו פיקוח אדוק על מערכת החינוך שביצעו הנאצים לביסוס משטרים

Back 29

תוכניות הלימודים מגני הילדים ועד לאוניברסיטאות שונו והותאמו לעקרונות האידיאולוגיה הנאצית. כל מקצועות הלימוד גויסו לטובת שטיפת מוחם של התלמידים ברוח האידיאולוגיה הנאצית והתלמידים חויבו ללמוד את תולדות חייו של היטלר ואת תרומתו לגרמניה ולגזע הארי. ברכת "הייל היטלר" וההצדעה במועל יד היו פעולות חובה בבתי הספר. מורים יהודים, סוציאליסטים וקומוניסטים פוטרו. היטלר הורה להדגיש את חשיבות הספורט ופיתוח גוף בריא, כדי לעצב את הגוף הארי בצורה מושלמת.

עקרונות באידאולוגיה הנאצית שבאים לידי ביטוי? תורת הגזע, עליונות הפולק(עם) גרמני, אנטישמיות, שלילת אידיאות אחרות, עקרון הפיהרר

Front 30

הצג מהו ביטול כל תנועות הנוער והקמת "תנועת הנוער ההיטלראי"

Back 30

"ההיטלריוגנד" – נערים בגיל 6-18 מכל גרמניה חויבו להצטרף לתנועת הנוער ה"היטלריוגנד", שבה הם פעלו על פי כללי התנהגות צבאיים ועברו אימונים קדם-צבאיים. בתנועת הנוער החניכים עברו "שטיפת מוח" ברוח האידיאולוגיה הנאצית, תוך מתן דגש על ערכים כגון: ציות, נאמנות למדינה ונאמנות לפיהרר. גם הבנות היו מאורגנות בתנועת נוער – "היונגמֶדָל", שבה הן עברו שטיפות מוח אידיאולוגיות, תוך הדגשת תפקידן המרכזי בחיים – להיות אמהות לילדים ארים בריאים.

עקרונות באידאולוגיה הנאצית שבאים לידי ביטוי? תורת הגזע, עליונות הפולק(עם) גרמני, אנטישמיות, שלילת אידיאות אחרות, עקרון הפיהרר

Front 31

הצג את התעמולה כצעד לביסוס המשטר הנאצי

Back 31

התעמולה הופיעה בכל השטחים: עיתונות, קולנוע, רדיו, חינוך, הפגנות הראווה בכינוסי המפלגה. כינוסים אלה היו מאורגנים ומבוימים עד הפרט האחרון. בטקסים הושמעו שירי לכת, המנון, נחזו מצעדים ותהלוכות ענק של לובשי מדים מנופפים בדגלים עם סמלי המדינה. הכינוסים צולמו מכל זווית אפשרית ופורסמו ביומני קולנוע בכל העולם(ראו בסרט "ניצחון הרצון"). במיוחד שמה דגש התעמולה על פולחן האישיות של היטלר. היטלר הופיע בכנסים ותהלוכות אלו כשאלפים רבים מריעים לו בהתלהבות שקשה לתארה. היטלר הצליח בנאומיו לרתק את העם הגרמני, נאומיו היו בעיניהם "נאומים של נביא". היטלר האמין שהתעמולה צריכה לפנות אל כולם ולכן יש להשתמש במסרים ברורים ולחזור עליהם שוב ושוב (שטיפות מוח) עד שייקלטו אצל האנשים.

Front 32

הצג את הרדיו כצעד לביסוס המשטר הנאצי

Back 32

ברדיו שודרו נאומיו של היטלר לציבור באופן קבוע ותדיר והרדיו בתקופה זו הופך כמו מכשיר נייד אישי –לכל פועל ובכל בית יש אחד כזה. על הרדיו היה פיקוח מטעם משרד התעמולה וכן נחסמו שידורים של תחנות זרות. באמצעות הורדת מחירי הרדיו המוני אזרחי גרמניה רכשו אותו בכמויות אדירות. באמצעות הרדיו הועברו גם שידורים חיים של כינוסי הראווה שערכו הנאצים.

Front 33

הצג את העיתונות כצעד לביסוס המשטר הנאצי

Back 33

עיתונאים נזהרו מלהביע את דעותיהם האישיות וקיבלו הוראות ממשרד התעמולה מה לפרסם? ואיך? בהדרגה נסגרו עיתונים ועד 1934 סגר השלטון הנאצי כ- 1000 עיתונים וכ-350 נסגרו מרצונם. אחד העיתונים החשובים שתרם לתעמולה הנאצית היה עיתון "דר שטרימר" – העיתון פורסם על בסיס שבועי ומספר רב של אנשים קראו אותו. בכותרת של העיתון בעמוד הראשון הופיעה תמיד הסיסמה "היהודים הם אסוננו" וכל שבוע הופיעה קריקטורה ובה הציגו את היהודים כמכוערים, דוחים, סוטי מין וכמנסים להשתלט על העולם.

Front 34

ציין 2 צעדים בתחום התרבות לביסוס המשטר הנאצי

Back 34

1. האולימפיאדה בברלין

2. גיוס האומנות לביטוי הרוח הנאצית

Front 35

הצג את האולימפיאדה בברלין כצעד לביסוס המשטר הנאצי

Back 35

בשנת 1936 נערכה האולימפיאדה בברלין, והיטלר השתמש באירוע בינלאומי זה על מנת להשיג הכרה בינלאומית במשטר הנאצי. המשחקים האולימפיים באותה שנה שודרו באלפי תחנות רדיו, ובפעם הראשונה גם בטלוויזיה. באולימפיאדה הוצגו הספורטאים הגרמנים הבלונדיניים כיורשים של יוון הקלאסית והדבר חיזק את עליונות הגזע הארי.

Front 36

הצג מהו גיוס האומנות לביטוי הרוח הנאצית

Back 36

באמנות המקובלת אצל הנאצים ושאושרה ע"י גבלס הצנזור תוארו דמויות גרמניות המבטאות את טוהר הגזע, על רקע נופיה של המולדת הגרמנית כאשר הם צופים זקופי גו אל מרחבי המחייה האינסופיים של הרייך הגדול. מנגד לאומנות הגרמנית, קבע היטלר שיש "אומנות מנוונת" – יצירות אומנות שלא תמכו באידיאולוגיה הנאצית (יצירות של יהודים, קומוניסטים וכו'). בהמשך כל יצירות "האומנות המנוונת" הוחרמו ללא פיצויים ליוצרים או הועלו באש.

Front 37

ציין מה היו הצעדים לביסוס המשטר הנאצי בתחום הטרור

Back 37

1. שריפת הרייכסטאג כאירוע טרור ורדיפת ודיכוי מתנגדי השלטון

2. שריפת ספרים ויצירות

3. שמירה על טוהר הגזע גם בדרכים דכאניות

4. ליל הסכינים הארוכות

Front 38

הצג מהם שריפת הרייכסטאג כאירוע טרור ורדיפת ודיכוי מתנגדי השלטון

Back 38

כפי שלמדנו, שריפת הפרלמנט הגרמני שבאה למעשה לדכא מתנגדים פוליטיים משמאל(הנאצים הם באגף ימין של המפה) לוותה באווירת טרור ברחובות, אישום שווא כאילו הקומוניסטים שרפו הרייכסטאג וזריעת פחד שבסיסו אומר; "כדאי לך להיות בצד הנכון של המשחק – וכדאי לך לבחור בנו – אחרת כבר ידביקו עליך אשם כלשהו".

הנאצים השליטו אווירה של פחד וטרור בגרמניה, שנשענה גם על הלשנות ותפירת תיקי שווא. הלשנות אלו גרמו לחשדנות הדדית בין האזרחים, אך במקביל העניקו לשלטון כוח. מי שהיה המנגנון שאחראי ליצירת אווירת הטרור היה ארגון ה-S.S. שבראשו עמד הימלר. במסגרת ארגון זה הוקמו גם ה-S.D. (אֵס-דֵה) – "שירות הביטחון" שתפקידיו היו איסוף מודיעין וריגול נגד אויבי המדינה מבית וכללה גם את המשטרה החשאית – הגסטאפו. ארגונים אלה השתמשו במעצרים במחנות ריכוז, כגון דכאו, במטרה "לחנך מחדש" את האסירים שהגיעו לשם (לא יהודיים), שהיו בד"כ אסירים פוליטיים, קומוניסטים, כהני דת נוצריים, צוענים, הומוסקסואלים ועוד. מערכת המשפט הנאצית קיימה משפטי ראווה פתוחים לכל מתנגד שלטוני או אויב מבית שהולבש עליו תיק כזה או אחר ושלחה את ה"נאשמים" לעונש מוות בגרדום והכל למען ייראו ויראו – זו משמעות הפחדה דרך טרור.

Front 39

הצג מהי שריפת ספרים ויצירות כאירוע טרור לביסוס המשטר הנאצי

Back 39

נידוי תרבותי של טקסטים וספרות שלא תומכת בעקרונות הנאציזם – ב-10.5.1933 הועלו באש בכיכר מול אוניברסיטת ברלין ספרי קודש יהודיים וספרי מדע ומחקר שמחבריהם יהודיים, וכן שלל ספרים וספרות של מתנגדים (לא רק יהודים) אפשריים לנאציזם ובכלל כל מסר כתוב התומך בדמוקרטיה, ליברליזם, זכויות אדם, קומוניזם, התנגדות לנשק וללחימה אלימה - כל אלה נשרפו והושמדו בלילה ההוא בברלין וכאמור הוצאו מחוץ לחוק. שריפת הספרים הפומבית נעשתה בטענה כי הם אינם מבטאים את 'הרוח הגרמנית' החדשה והטובה לארים. שריפת הספרים גרמה להוצאת אנשי רוח ואקדמיה יהודיים מחוץ לממסד ולתרבות הגרמנית, וזהו עוד צעד בתהליך ה"נאציפיקציה" שבו התרבות הגרמנית הופכת להיות תרבות נאצית. היינריך היינה (משורר וסופר יהודי שהתנצר שגם ספריו הועלו באש) אמר כמאה שנה לפני שריפת הספרים בגרמניה: "במקום ששורפים ספרים – שם ישרפו גם בני אדם".

Front 40

הצג מהי שמירה על טוהר הגזע גם בדרכים דכאניות

Back 40

ב-14.7.1933 אישרה הממשלה בגרמניה את "חוק העיקור למניעת צאצאים פגועים מן הבחינה התורשתית". במסגרת חוק זה נעשה עיקור בכפייה לסובלים ממחלות תורשתיות, גופניות ונפשיות. בהמשך נערך "מבצע האותונזיה" – T4 "המתות חסד" שבו נרצחו חולים במחלות נפש ובמחלות חשוכות מרפא, במטרה לשמור על טוהר הגזע. במסגרת המהלכים לשמירה על טוהר הגזע נהרגו בגרמניה כ-200 אלף אזרחים ועוקרו עוד כ-300 אלף אזרחים.

Front 41

הצג מהו ליל הסכינים הארוכות

Back 41

בשנת 1934 הנשיא הינדנבורג הישיש נטה למות וכוחו של היטלר התעצם. ב-30 ביוני 1934 נתן היטלר לגסטאפו (המשטרה החשאית) פקודה לחסל את ארנסט ריהם ראש הS.Aושאר מנהיגי ה-S.A. בחיסול זה שהתבצע בלילה אחד חוסלו כאלף ממנהיגי 'פלוגות' הסער' של גרמניה. כך קנה היטלר את תמיכת הצבא הגרמני שהתנגד לצבא זר של מפלגה בתוך גרמניה כמתחרה מסוכן לצבא האחד והמסורתי של גרמניה.

העילה לחיסולים ששווקה לציבור הייתה כי הארגון ניסה לבצע הפיכה ומרד נגד המשטר ההיטלראי וכך נתפר עוד תיק שווא. הסיבה האמתית הייתה חשש מכוחו המתגבר של הארגון ששאף בעתיד להחליף את צבא גרמניה.

כך יצא שהאס -אה המחוסל איבד מחשיבותו והאס-אס תפס את מקומו ולמעשה זה הפך לצבא חדש צומח ומתעצם ליד צבא גרמניה. כל הפעולות נעשו באמצעות הסמכויות הבלתי מוגבלות של היטלר. היטלר הוכיח כי מנהיגותו היא מעל הכול וחושף את אכזריותו ובוגדנותו כשהוא רוצח את האנשים שעזרו לו לעלות לשלטון.

עקרונות באידאולוגיה הנאצית שבאים לידי ביטוי? עיקרון המנהיג- לא ניתן לאיים על המנהיג וגם בעלי ברית בעבר שיעשו זאת- יחוסלו.

במה סייע צעד זה לבניית המשטר ? בצעד זה חיסל היטלר גורמים שמערערים את יציבות שלטונו בגלל שהם מאמינים בדעות שונות משלו בתחומי חברה וכלכלה. בצעד זה חיזק היטלר את תמיכת הצבא והתעשיינים. בצעד זה הרתיע היטלר מתנגדים במפלגה ומחוצה לה.

Front 42

הצג מהן הסיבות לחיסול פלוגות הסער, הSA

Back 42

1. 'פלוגות הסער' היו צבא שמנה למעלה ממיליון חברים, ויחד עם תומכים נוספים מחוץ לארגון הוא מנה כ-3 מיליון חברים. כיוון שהיה ל-S.A. כוח רב, היטלר פחד מהתחזקותם ועליית כוחם ומכך שגוף זה עלול להוות איום בעתיד, ולכן היטלר בוחר לחסלו.

2. בין 'פלוגות הסער' לצבא הסדיר בגרמניה היה מתח רב. הצבא חש כי 'פלוגות הסער' רוצים לתפוס את מקומו בהגנה על הרייך ואילו היטלר העדיף את הצבא הסדיר על פני ה-S.A. החברים ב'פלוגות הסער' היו האנשים הפשוטים בגרמניה (האספסוף הנבער, הפרוע, הכוחני והאלים) והיטלר שידע שאם הוא חפץ לצאת לכיבושים בעולם כדי לייצר מרחבי מחיה חדשים לארים, אז צבא המפלגה הזה, הלא מקצועי, לא מספיק יציב וממושמע פשוט לא יספק הסחורה. היטלר הבין כי עליו לסמוך על הצבא המקצועי שמפקדיו למדו את אמנות המלחמה באקדמיה צבאית מקצועית. הצבא הגרמני לא הסכים לקיומו של עוד מילציה(ארגון צבאי אלים) שתתחרה בו ותסכן אותו ולכן מערכת הביטחון הגרמנית הסכימה לתמוך במהלכי ההשתלטות של היטלר על גרמניה שכן אז הפך לפיהרר הרייך והשלים תהליך ההאחדה בתמורה להעלמת הS.A.

3. ראשי 'פלוגות הסער' רצו ליצור מהפכה חברתית וכלכלית. הם התנגדו להיטלר בטענה שהוא מזניח את הבעיות החברתיות והכלכליות של גרמניה. בתחילת דרכו היטלר הבטיח להם לעשות מהפכה חברתית, אך לא הייתה בכוונתו לממש הבטחה זאת. היטלר העדיף לשמור לצידו את בעלי ההון, התעשיינים ואנשי הצבא שהתנגדו למהפכה חברתית.

Front 43

הצג מה היו ההשלכות של ליל הסכינים הארוכות

Back 43

1. ה-S.A. המשיכו להתקיים עוד זמן קצר לאחר החיסול, אך הם איבדו מחשיבותם כיוון שהיטלר חיסל את צמרת הארגון.

2. בעלי ההון והתעשיינים היו אסירי תודה להיטלר על כך שמנע מהפכה כלכלית וחברתית שהייתה עלולה לפגוע בהם.

3. הצבא שהיה בין האחראים לביצוע מעשי הרצח הפך להיות מחויב לדרכו של היטלר, ולכן להיטלר כפיהרר הרייך היה קל יותר לדרוש מהצבא מחויבות, גם בפעולות בתוך גרמניה וגם במהלכים מחוצה לה.

4. ארגון ה-S.S. התחזק לאחר 'ליל הסכינים הארוכות' והוא תפס את מקומו של ה-S.A ולמעשה הפך לצבא שני בגרמניה שבעתיד גם ימנה חצי מיליון לוחמים. השירות בו ייחשב להתנדבות ומי שרוצה להצטרף אליו יעבור מבדקים פיזיים ומנטאליים קפדניים והמסלול של לוחםSS יהפוך לאחד הקשים בגרמניה ולו אחוז נשירה לא מבוטל. בSS יוקמו "עוצבות המבצע" שלהן תפקיד מפתח במימוש "הסדר החדש" במדינות הכבושות כפי שנלמד בהמשך.

Front 44

הצג מה היו מטרותיו של היטלר בפיקוח על כל אמצעי הייצור הכלכלה בגרמניה

Back 44

1. לפתור את בעיית האבטלה ההולכת וגוברת בגרמניה.

2. להקים כלכלה צבאית חזקה ואיתנה לצרכים מלחמתיים.

3. להקים משק כלכלי עצמאי שלא יהיה תלוי בכלכלת העולם, וכך יהיה אפשר לממש את חזון "הרייך השלישי".

Front 45

הצג מה היו הפעולות שנעשו במסגרת "תוכנית ארבע השנים"

Back 45

1. הוקמו תעשיות צבאיות, והממשלה החלה במדיניות חימוש שבמסגרתה נקלטו פועלים רבים בתעשיות הביטחוניות.

2. הוכרז על גיוס חובה לצבא (בניגוד להסכם ורסאי) כדי לצמצם את מספר המובטלים.

3. ביצוע עבודות יזומות, כגון: סלילת כבישים ובניית מבני ציבור, שבהן הועסקו מובטלים רבים.

4. פוטרו יהודים וגרמנים שאינם תומכי המפלגה הנאצית ממשרותיהם, ומשרותיהם עברו לידיים אריות.

5. נשים נשואות הוצאו ממקומות עבודתן כדי לפנות משרות למובטלים גברים.

6. הוטלו מסים גבוהים על הייבוא ממדינות אחרות, כדי להימנע מתלות בייבוא מוצרים.

7. הוקמה "חזית העבודה" המבטלת כליל את איגודי וועדי העובדים המסורתיים שאוחדו כעת תחת איגוד עובדים לאומי בפיקוח אדוק של המשטר הנאצי.

המדיניות הכלכלית של היטלר הובילה בתחילה לקשיים כלכליים רציניים, אך היא זכתה בסופו של דבר לאהדה, כיוון שהצליחה להקטין את מספר המובטלים מכ-6 מיליון לכ-200 אלף בלבד. כמו כן, עומד היטלר בהבטחת הבחירות שלו, "לחם וכבוד"...כעת יש לפועל הגרמני מה לאכול!

Front 46

הצג מה הפעולות שנעשו בתחום הדתי לביסוס המשטר הנאצי

Back 46

הקונקורדט שנחתם בין הכס הקדוש לבין גרמניה הנאצית ב-20 ביולי 1933. ההסכם נחתם על ידי הקרדינל אווג'ניו פאצ'לי מטעם הוותיקן, ופרנץ פון פאפן סגנו של הקנצלר היטלר מטעם גרמניה. הסכם זה עדיין תקף בגרמניה כיום.

היטלר, שרצה להימנע מהתנגדות הכנסייה ואנשי הדת לפעולותיו, חתם ברומא ב-20.7.1933 על הסכם עם האפיפיור. לפי ההסכם, הכנסייה הקתולית בגרמניה תיהנה מחופש דת וזכויות לחינוך הקתולי, תמורת הסכמתה לא להתערב בפוליטיקה הגרמנית ולתת למפלגה הנאצית אפשרות להשפיע על מינוי בעלי תפקידים בכנסייה. גם עם הנוצרים הפרוטסטנטים הגיע היטלר להסכם שבמסגרתו מונה חברו מהמפלגה נאצית לבישוף הפרוטסטנטי.

Front 47

הצג מהם יעדי\מטרת הנאצים במדיניותם כלפי היהודים

Back 47

1. היעד המרכזי של הנאצים כלפי היהודים בגרמניה היה לעודד את יציאת היהודים מגרמניה כדי שהיא תהיה "נקייה מיהודים", בני הגזע הנחות.

2. לאתר את היהודים ולהגדיר אותם משפטית, כך שיהיה ברור מי הוא יהודי ושתתקיים מחיצה והפרדה ברורה בין יהודים לבין ארים.

3. להוציא את היהודים בצורה הדרגתית מתחומי החברה, הכלכלה, והתרבות הגרמנית. להוציא את היהודים מכל עמדה של השפעה באמצעות השפלה, בידוד,ו חקיקה המבוססת על חוקי הגזע.

4. לנשל את היהודים מרכושם ע"י הפקעת הרכוש- הפיכתו לגרמני טהור -"אריזציה".

5. לגבש את העם הגרמני סביב מדיניות גזענית ולשלהב אותו ע"י תעמולה אידיאולוגית אנטישמית נגד האויב מבית.

Front 48

ציין מה הצעדים מול היהודים למן עליית הנאצים לשלטון

Back 48

1. יום החרם הכלכלי 1.4.33 - צעד מתחום הטרור והתעמולה

2. החוק בדבר השבת הפקידות המקצועית על כנה 7.4.33 - צעד מתחום החקיקה

3. שריפת ספרים ויצירות - צעד מתחום הטרור והתעמולה

4. חוקי נירנברג - ספטמבר 1935 - צעדי חקיקה

5. הגברת תהליך ה"אריזציה" והקצנה ברדיפת היהודים בשנים 1936-1938

6. שנת 1938 כנקודת מפנה: צעד מתחום הטרור והחקיקה

Front 49

הצג מהו יום החרם הכלכלי

Back 49

חודשיים לאחר מינוי היטלר לקאנצלר הוטל חרם כלכלי כלל ארצי על היהודים בגרמניה, שבמהלכו נאסרו פתיחתן של חנויות בבעלות יהודית וקנייה בהן. (זו הייתה הפעולה המאורגנת הכלל ארצית הראשונה נגד היהודים). מטרת החרם הייתה לצמצם את השפעתם המזיקה של היהודים על כלכלת גרמניה ולמחות נגד החרם הכלכלי שהעולם מתכנן על גרמניה, בניהול היהודים. זאת אומרת, שבגרמניה שווק ונמסר המסר כאילו היהדות הבינלאומית יזמה ומובילה חרם על גרמניה החדשה. הכרזת החרם הכלכלי על יהודי גרמניה תוארה כפעולת תגמול והתראה כלפי יהדות העולם, שתחדל ממה שנתכנה בפי הנאצים 'תעמולת זוועה' וחרם כלכלי בחוץ-לארץ נגד 'גרמניה החדשה'. מעשי הטרור של הSA נגד יריבים פוליטיים ויהודים בחודשים הראשונים אחר עליית הנאצים לשלטון אכן עוררו פרסום נרחב ופעולות של מחאה ציבורית ברחבי העולם, אך דווקא המוסדות והארגונים היהודיים נקטו בדרך-כלל קו זהיר, מחשש לפגיעה חוזרת ביהודי גרמניה.

תחילת החרם נקבעה לתאריך 1.4.1933. יום לפני כן נתלו מודעות ענק שבהן הואשמו היהודים באחריות לבעיות הכלכליות בגרמניה. ביום החרם עצמו סומנו חנויות היהודים ולא התאפשרה הכניסה אליהן. למרות הכל, לא כל הגרמנים שיתפו פעולה עם החרם כיוון שהוא עמד בניגוד לצורך לייצב את כלכלת גרמניה (סגירה של בנקים ומפעלים בבעלות יהודית תיפגע בכלכלת גרמניה). ביום שבת, 1 באפריל, בשעה 10 בבוקר נועד החרם להתחיל 'במכה אחת' בכל עיר ועיירה, עד לכפר הקטן ביותר. למעשה התחילו פעולות חרם בכמה מקומות ביום או בערב הקודם – המשך ישיר של פעולות הטרדה והחרמה כלכלית שנמשכו ברציפות גם בשבועות שקדמו לחרם ה'רשמי'. המתכונת הייתה אחידה והתנהלה לפי הוראות מפורטות: משמרות של נאצים במדים, לעיתים חמושים ברובים, הוצבו לפני כל חנות או בית-עסק אחר של יהודים ומנעו את כניסת הקונים. ברחובות נעו מכוניות משא עם נאצים וחברי ארגון [קסדות הפלדה] במדים, מקושטים בשלטים ומשמיעים סיסמאות 'להתגונן, ולא לקנות אצל יהודים'. ברחובות המרכזיים של הערים הגדולות השתדלו להימנע ממעשי אלימות גלויים, אך במקומות רחוקים יותר היו מקרים רבים של ניפוץ חלונות ראווה, ביזת חנויות ופגיעה גופנית בבעלי העסק היהודים.

Front 50

הצג מה המטרות של המשטר הנאצי בקיום יום החרם

Back 50

1. יום החרם היווה את אות הפתיחה של תהליך הדחיקה והנישול של היהודים מהחברה הגרמנית ואת תחילת הבידוד הכלכלי שלהם.

2. יום החרם נועד להרתיע את מתנגדי המשטר הנאצי בכך שהוא מראה את מה שעלול להיעשות למתנגדי המשטר.

3. יום החרם נועד לרצות את הקיצוניים במפלגה הנאצית שדרשו לבצע פעולות מידיות נגד היהודים.

4. יום החרם נועד להרתיע את הארגונים היהודיים בארה"ב ואת החוגים הליברליים במדינות המערב שרצו לפעול נגד הכלכלה הגרמנית ולהחרים סחורות גרמניות. (על ידי יום החרם היטלר בעצם מראה לארגונים היהודיים בארה"ב ולחוגים הליברליים במדינות המערב מה הוא יכול לעשות להם במידה והם יחליטו להחרים אותו מבחינה כלכלית).

Front 51

הצג מהו החוק בדבר השבת הפקידות המקצועית על כנה

Back 51

מטרת החוק הייתה לסלק את היהודים ומתנגדים פוליטית למשטר מהשרות הציבורי והחלפתם בנאצים (פתרון לבעיית האבטלה).

נאסר על היהודים לשמש כעורכי עיתונים. על פי חוק שקבע כי רק אנשים שמוצאם ארי ובני זוגם אף הם ממוצא הארי יוכלו לשמש בתפקיד זה.

החוק פגע קשה ביהודים שרבים מיהם הועסקו בשירות הציבורי (פקידים, רופאים, עורכי דין, מורים, ועוד-הנאצים טענו כי זו הוכחה שהיהודים רצו להשתלט על גרמניה). מרבית האינטליגנציה היהודית לא יכולה יותר להשפיע על הנעשה בגרמניה. באותו חודש אסרו על היהודים בתקנות וצווים שונים לשבת על ספסלים בגנים ציבוריים, להשתייך לארגוני ספורט, ואפילו להחזיק חיות מחמד בביתם.

ובצעד הבא חוקק "החוק למניעת גודש בבתי ספר ובאוניברסיטאות" הגביל את מספר התלמידים והסטודנטים היהודים במוסדות החינוך. זהו החוק נגד צפיפות יתר בבתי ספר ובאוניברסיטאות – חוק זה הגביל את מספר התלמידים היהודים לאחוז וחצי מסך כלל הנרשמים החדשים, ועד לחמישה אחוזים של תלמידים יהודים בכל מוסד לימודי באופן כללי (גם תלמידים חדשים וגם תלמידים ותיקים). בפועל בעקבות חוק זה תלמידים יהודים חדשים לא יכלו להתקבל למוסדות לימוד גרמניים, ותלמידים רבים אחרים נאלצו להפסיק את לימודיהם אם היו מעל למכסה המותרת. בנוסף פוטרו גם מורים, מרצים, סופרים, מוזיקאים מדענים ופילוסופים יהודיים. (איינשטיין שהיה באותה העת חתן פרס נובל לפיזיקה גורש מן האקדמיה למדעים ורכושו הוחרם). בנוסף פורסמו צווים ותקנות שנועדו לבודד את היהודים מהחיים הציבוריים, לדוגמה נאסר על יהודים לשבת על ספסלים בגנים ציבוריים, להיכנס לבריכות שחייה, להחזיק חיות מחמד בביתם ועוד.

Front 52

הצג מהי שריפת ספרים ויצירות כצעד מול היהודים לעליית הנאצים לשלטון

Back 52

זהו נידוי תרבותי של היהודים – ב-10.5.1933 הועלו באש בכיכר מול אוניברסיטת ברלין ספרי קודש יהודיים וספרי מדע ומחקר שמחבריהם יהודיים, כגון: אלברט איינשטיין, זיגמונד פרויד וקרל מרקס.

על אירוע הלילה הזה בכיכר(בבלפלאץ) עם אש השריפה והלפידים, ניצח יוזף גבלס, שר התעמולה של הרייך שהסביר בנאומו מדוע הלילה הזה בו נשרף כל דבר כתוב המאיים על לב האומה הגרמנית הוא לילה חשוב ביותר. נשרפו טקסטים וספרים של שלל כותבים יהודים ולא יהודים שלדברי הנאצים מייצגים תרבות מנוונת שאינה מבטאת את "הרוח הגרמנית" ההיסטורית אלא אופנות חדשות ורוח ליברלית מסוכנת. שריפת הספרים הפומבית נעשתה בטענה כי הם אינם מבטאים את 'הרוח הגרמנית'. שריפת הספרים גרמה להוצאת אנשי רוח ואקדמיה יהודיים מחוץ לממסד ולתרבות הגרמנית, וזהו עוד צעד בתהליך ה"נאציפיקציה" שבו התרבות הגרמנית הופכת להיות תרבות נאצית. היינריך היינה (משורר וסופר יהודי שהתנצר שגם ספריו הועלו באש) אמר כמאה שנה לפני שריפת הספרים בגרמניה: "במקום ששורפים ספרים – שם ישרפו גם בני אדם".

Front 53

ציין מהם שני חוקי נירנברג

Back 53

1. חוק אזרחות הרייך

2. החוק להגנת הדם גרמני והכבוד הגרמני

Front 54

הצג מהם חוקי נירנברג

Back 54

רמיסת זכויות היהודים הגיעה לשיאה בכנס המפלגה הנאצית בעיר נירנברג בספטמבר 1935 ובה אושרו חוקי נירנברג כחוקת הרייך, שמהווים שלב חדש ומשמעותי ביותר ברדיפת היהודים. מעתה ואילך היהודים הפכו לאזרחים מדרגה שנייה (נתינים בלבד ולא אזרחים) משוללי זכויות. הם הוצאו/הורחקו ממעגל החיים הפוליטי, החברתי והכלכלי וזאת בתוקף חוקי הרייך הגרמני. למעשה משום שאינם אזרחים, אינם זכאים להגנה –ודמם הוא הפקר. בעצם חוקי נירנברג נתנו את הבסיס החוקי ליישום תורת הגזע הנאצית, ואפשרו להגדיר מיהו יהודי, ובכך להתחיל את התהליך המאפשר בידוד, העברה לגטאות, ולבסוף את ההשמדה של יהודי גרמניה.

חוקי נירנברג מבטאים היטב את האידאולוגיה הנאצית; מדובר בחוקים המבטאים את תורת הגזע- הם הבטיחו שהאזרחות הגרמנית תוענק רק למי שעומד בקריטריונים של הגזע הטהור. בכך נתנו לגיטימציה חוקית למדניות של אפליה, בידוד, נישול והשפלה של יהודי גרמניה, וכך יצרו הפרדה גזעית בין יהודים לארים בהתאם לאידאולוגיה שיצרו.

Front 55

הצג מהו חוק אזרחות הרייך

Back 55

חוק המגדיר מיהו אזרח הרייך ומיהו 'נתין'. חוק זה קבע שאזרחות גרמנית תוענק רק לבעלי דם גרמני-ארי. זה הוביל לשלילת זכויותיהם הפוליטיות והמשפטיות של היהודים, והם נהפכו מאזרחים שווי זכויות ל'נתינים'. חוק אזרחות הרייך בעצם ביטל את האמנציפציה(הענקת זכויות) ממנה נהנו יהודי גרמניה כמעט 100 שנים.

החוק קובע שאזרח הרייך הוא בעל דם גרמניה או בעל דם קרוב לו, המוכיח שהוא נכון וראוי לשרת בנאמנות את העם הגרמני והרייך. רק אזרח הרייך הוא בעל זכויות פוליטיות מלאות, ומכאן רק מי שעונה על שני הקריטריונים של דם ונאמנות, נחשב לאזרח הרייך. לגבי היהודים כתוצאה מחוק זה הם הפכו להיות חסרי זכויות פוליטיות או הגנה משפטית. החוק בעצם יוצר הפרדה מלאה בין יהודים לגרמנים. מכיוון שעל פי החוק לא היה ברור לחלוטין מעמדם של יהודים שהם תוצאה של נישואי תערובת, הוצאה חודשיים מאוחר יותר תקנה שגם היא נחשבת לחלק מחוקי נירנברג ומחשיבה אותם כ"מישלינג" ולכן יהודים מבחינה משפטית.

לפי החוק החדש: יהודי הוא מי שמוצאו לפחות משלושה סבים יהודים (כאשר סב יהודי הוא סב אשר השתייך לקהילה הדתית היהודית). אדם שאחד או שניים מסביו יהודים נחשב רק למישלינג, אלא אם:

יש לו שני סבים יהודיים, וגם: הוא משתייך לקהילה הדתית היהודית, או נשוי ליהודי, או נולד כתוצאה מיחסים עם יהודי, בין אם במסגרת נישואין ובין אם לא (כך שיש לו 2 סבים יהודים ועוד 2 או יותר סבי-רבא יהודים)

Front 56

הצג מהו החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני

Back 56

חוק זה נועד להבטיח את ההפרדה בין יהודים לגרמנים ולשמור על 'טוהר הדם' של הגזע הארי. מטרת החוק היא להגן על טהרת הדם של העם הגרמני הארי.

מתוקף חוק זה נאסר על ארים להינשא ליהודים, זוגות מעורבים נאלצו להיפרד, נאסר על ארים לקיים יחסי מין עם יהודים, נאסר על יהודים להעסיק עוזרות בית אריות מתחת לגיל 45 ונאסר על יהודים להניף את דגלי המדינה והלאום הגרמני מחשש שיטומאו. יהודים יוכלו להציג סמלים יהודיים כפי שיחפצו.

וגם אושרה בחוק אפליה במספר תחומים כנגד יהודים. לדוגמה, איסור ישיבה בספסלים ציבוריים, איסור כניסה למתחמים ציבוריים שונים, הגבלות על למידה באוניברסיטאות, הגבלה על עבודת אנשי סגל יהודים באוניברסיטאות ועל עבודת רופאים יהודים בבתי חולים גרמניים, איסור על החזקת כלבים וחיות מחמד אחרות על ידי יהודים, ועוד.

כאמור, חודשיים לאחר פרסום חוקי נירנברג פורסמה "תקנה לחוק האזרחות" שבה ניתנה הגדרה מדויקת לשאלה מיהו יהודי. התקנה קבעה שיהודי הוא מי ששלושה מהסבים והסבתות שלו הם יהודים גמורים. אדם שהיה חצי יהודי או רבע יהודי נחשב לבן תערובת, ובמשך הזמן גורלו היה זהה לזה של היהודים הגמורים.

Front 57

הצג משמעותם של חוקי נירנברג

Back 57

1. המשמעות כלפי היהודים – עד כה כל הפעולות נגד היהודים נעשו כמעט בהיחבא ובהיקף מצומצם יחסית. חוקי נירנברג שהתייחסו לכלל היהודים באופן גורף הם הבסיס הלגיטימי והחוקי לכל הפעולות האנטי-יהודיות המקיפות שיעשו בהמשך, כולל השמדת היהודים.

2. המשמעות כלפי היהודים – חוקי נירנברג שוללים את זכויות האזרח של יהודי גרמניה ומביאים לביטולה של האמנציפציה ממנה נהנו יהודי גרמניה עד כה. בנוסף הוסרה מיהודי גרמניה ההגנה המשפטית והם נותרים נתינים חסרי זכויות.

3. המשמעות כלפי היהודים – חוקי נירנברג יצרו הפרדה בין הגזע הארי לגזע היהודי, וזה הוביל לניתוקם של היהודים מהחברה הגרמנית.

4. המשמעות כלפי המשטר הנאצי – עם קבלת חוקי נירנברג הפכה תורת הגזע ממצע המפלגה הנאצית לחוק מדינה מחייב, שלפיו נקבע מי יכול להיות אזרח המדינה מעתה ואילך וממי נשללת האזרחות.

Front 58

הצג 3 דרכים בהן באה לידי ביטוי החרפת המדיניות האנטי-יהודית בשנים 1936-1938

Back 58

1. אריזציה – תהליך שבמהלכו הופקעו עסקים, מפעלים, נכסים ורכוש של יהודים והם עברו מידי היהודים לארים. בנוסף לנישולם הכלכלי של היהודים הוחרף היחס ונאסר עליהם לנהל עסקים ולסחור בירידים ובתערוכות. שיא הליך הנישול הכלכלי והפגיעה הכספית ביהודים יגיע בשנת המפנה 1938, אז על רק "ליל הבדולח" יפורסמו מספר תקנות והוראות המרוקנות את היהודים מקניינם הפרטי באופן כליל.

מטרת התהליך- בידודם של יהודי גרמניה, לנשלם מרכושם ונכסיהם וגם כדי להשפילם ולסלקם מגרמניה.

התהליך כלל- העברת בתי עסק של יהודים לגרמנים, החרמת נכסים ורכוש של יהודים והרחקת יהודים ממקומות עבודה.

עד סוף 1938 השתלטו הגרמנים על רוב עסקי היהודים ורכושם.

2. יהודים חויבו לשאת תעודות זהות באופן תמידי, ועל הדרכונים שלהם הוטבעה האות J כסמל ליהדותם. הדבר נועד להקל על זיהוי היהודים. פורסם צו שאסר על היהודים להעניק לילדיהם שמות גרמניים, על היהודים נאסר לסחור בבורסה, שמות רחובות על שם אישים יהודים משנים את שמם.

כעת, היהודים חויבו להוסיף לשמם הפרטי את השם 'שרה' לנשים ואת השם 'ישראל' לגברים. זהו כאמור אמצעי סימון וזיהוי שיקל על הSS בהמשך הדרך לזהות בנקל את המטרות המיועדות להשמדה.

3. וגם, מעתה חל ביטול המעמד המשפטי של הקהילות היהודיות בגרמניה, ממנה הן נהנו עד כה. אלו לא יוכלו עוד לקיים פעילות גלויה כארגונים על מוסדותיהם, עיתוניהם...

Front 59

ציין מדוע שנת 1938 מהווה נקודת מפנה במדיניות האנטי-יהודית של המשטר הנאצי

Back 59

1. עלייה ניכרת במספר התקנות, הצווים וההגבלות שהוטלו על היהודים מאז עליית היטלר לשלטון בגרמניה

2. הטיפול בענייני יהודים הועבר לידי רשות מרכזית אחת ה-SS

3. הגירה כפויה

4. גירוש זבונשין

5. טרור ליל הבדולח

Front 60

הצג עלייה ניכרת במספר התקנות, הצווים וההגבלות שהוטלו על היהודים מאז עליית היטלר לשלטון בגרמניה בשנת 1938

Back 60

מטרתם של תקנות וצווים אלה הייתה נישולם של היהודים מהחברה ומהכלכלה. לדוגמה: נאסר על יהודים להיכנס לגנים ציבוריים ולמוסדות תרבות ובידור, כל הילדים היהודיים סולקו מבי"ס ומהאוניברסיטאות (עד עתה היו מכסות לתלמידים יהודיים וכעת גם המכסות האלו בוטלו), נשללו רישיונותיהם של רופאים ועורכי דין יהודיים.

Front 61

הצג כיצד הטיפול בענייני יהודים הועבר לידי רשות מרכזית אחת ה-SS בשנת 1938

Back 61

עד שנת 1938 לא היה מנגנון אחד שריכז את המדיניות האנטי-יהודית, אלא בכל משרד ממשלתי היה נציג מיוחד שהיה אחראי לענייני היהודים, ולא היה תיאום בין נציגים אלו. כעת, כשכל הטיפול בענייני יהודים מרוכז בידי ה-S.S. הופעלו יותר כוח, טרור ואלימות כלפי היהודים.

Front 62

הצג מהי הגירה כפויה בשנת 1938

Back 62

לאחר סיפוח אוסטריה במרץ 1938, יהודי אוסטריה סבלו מרדיפות, חוקים ותקנות אנטישמיים בדיוק כמו יהודי גרמניה. המשטר הנאצי באוסטריה החל להפעיל לחץ על יהודים במטרה שיהגרו מאוסטריה. בשביל לעודד את ההגירה מאוסטריה הוקמה באוגוסט 1938 'הלשכה המרכזית להגירת יהודים בווינה' שבראשה עמד אדולף אייכמן. לאחר שלשכה זו הצליחה לעודד כרבע מיהודי אוסטריה להגר מהמדינה, הוקמה לשכה דומה גם בברלין וגם עליה פיקד אייכמן.

Front 63

הצג את גירוש זבונשין

Back 63

הגירוש ההמוני הגדול הראשון – בגרמניה התגוררו עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה כ-50 אלף יהודים בעלי אזרחות פולנית. באוקטובר 1938 החליטה ממשלת גרמניה לגרשם לפולין, אבל פולין סירבה לקבל אותם. למרות זאת, גרמניה גירשה כ-17 אלף יהודים לשטח ההפקר שבין גרמניה לפולין. הפולנים מנעו מהם להיכנס לשטחי פולין וגירשו אותם בחזרה לגבול גרמניה. המגורשים נמלטו מצד לצד תוך איומים על חייהם. רק לאחר משא ומתן בין ממשלות גרמניה ופולין הסכימה פולין לקבל את המגורשים. רוב המגורשים שהו בעיירת הגבול הפולנית זבונשין והם מצאו את עצמם חסרי כל. היה זה הגירוש ההמוני הגדול ביותר של יהודים בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה.

Front 64

הצג את טרור ליל הבדולח

Back 64

הפוגרום הארצי הראשון המגובה על ידי השלטון – בין המגורשים לעיירה הפולנית זבונשין היו הוריו של הרשל גְרִינְשְׁפָּן, שהיה צעיר יהודי בן 17 שהתגורר ולמד בפריז. באמצעות מכתבים מהוריו קיבל הרשל מידע על הגירוש המשפיל, החרדה והסבל שעברו. כדי לבטא את מחאתו וכעסו נגד המדיניות הנאצית, הוא תכנן להתנקש בחייו של שגריר גרמניה בפריז, אך השגריר לא נפגע מניסיון התנקשות זה אלא מזכירו ארנסט פום-רט שנהרג.

כעבור יומיים, בלילה שבין ה-9 ל-10 בנובמבר 1938 החל פוגרום שלובה ונתמך בידי ההנהגה כלפי יהודי גרמניה שנמשך גם למחרת היום. במהלך פוגרום זה הוצתו מאות בתי כנסת, בתי ספר חנויות ודירות השייכים ליהודים וחוללו בתי קברות יהודיים.

תוצאות האירוע: במשך לילה אחד וביום שאחריו נרצחו 91 יהודים, רבים נפצעו, 30 אלף יהודים נאסרו ונשלחו למחנות ריכוז רק בשל יהדותם. אותם 30 אלף נאסרו ונשלחו למחנה הריכוז דכאו (זו הפעם הראשונה בה נשלחו יהודים למחנה ריכוז). כמו כן נהרסו 7000 בתי עסק, נשרפו בתי ספר יהודיים, הוצתו כ 400 בתי כנסת, חוללו בתי קברות ונפגעו מרכזי קהילות.

לאחר ליל הבדולח מצבם של היהודים בגרמניה הורע. פעילותם של רוב המוסדות והארגונים היהודיים בוטלה והונהגה מדיניות שנועדה לכפות על היהודים להגר מגרמניה. לצורך זה הוקמה "הרשות המרכזית של הרייך להגירת יהודים" שנשלטה על ידי זרועות הביטחון. בעקבות ליל הבדולח הגירת היהודים הואצה וכמחצית מהיהודים שהיו בגרמניה עם עליית היטלר לשלטון היגרו ממנה עד לשנת 1939.

Front 65

הצג מדוע ליל הבדולח מהווה נקודת מפנה והחמרה, החרפה במדיניות המשטר הנאצי

Back 65

1. 'ליל הבדולח' מהווה מעבר משלב חקיקה מפלה לשלב של אלימות פיזית כלפי היהודים – 91 יהודים נרצחו ב'ליל הבדולח' ומאות נפגעו במהלך הפרעות.

2. 'ליל הבדולח' הוא הפוגרום הראשון שנעשה בהיקף ארצי מאורגן אשר גובה ע"י השלטון והוא מהווה צעד מסלים(מדרדר) שאחריו התגלגלו צעדים קשים נוספים כלפי היהודים בגרמניה.

3. הגברת האריזציה בכלכלה – לאחר 'ליל הבדולח' השלטונות דרשו מהיהודים לשלם קנס של מיליארד מארק וכספי הביטוח שלהם הוחרמו, וזה גרם להחרפת הפגיעה הכלכלית ביהודים. מס 2 ברייך ה3, רייכסמרשל הרמן גרינג, במסגרת מכלול תפקידיו, היה בעל תפקיד מכריע ברדיפות היהודים שקדמו להשמדתם הפיזית בשואה, להחרמת רכושם ולפרעות ליל הבדולח. גרינג הוא שיזם, וביצע, את הטלת ה"קנס" בסך מיליארד מארקים שהושת על יהודי גרמניה לאחר ליל הבדולח. זאת במסגרת התקנה "לשיקום חזות הרחובות" שלאחר אירועי הבדולח שכן על היהודים לשלם הכופר כי הם הסיבה לנזקים ברחובות גרמניה שלאחר אירועי הבדולח.

4. כמו כן, מיד לאחר האירועים תוקנה תקנה נוספת לעניין "הוצאת היהודים מחיי הכלכלה של גרמניה". זהו הצו שהורה על סגירה מוחלטת של כל בית עסק בבעלות יהודית. על היהודים היה ציווי למכור עד סוף 1938 כל עסק שעמד לרשותם ולהפקיד כל נכס ורכוש שעמד לרשותם. לכן מכרו מיד עסקים, קרקעות, ניירות ערך בשוק ההון, תכשיטים, כל חפץ שהוא בעל ערך מלבד חפצים הנזקקים לקיום בסיסי שוטף, וזה כולל יצירות אמנות רבות.

5. במהלך הפוגרום של נובמבר, ולראשונה נשלחו יהודים למחנות ריכוז בשל היותם יהודים בגרמניה המהווים איום ביטחוני על הרייך שאשמים באירועי נובמבר, אבל כמובן גם כדי להכות בהם, להפחידם, לנשלם מחומר ולגרום להם לעזוב את גרמניה לאלתר (יותר מ-30 אלף יהודים נשלחו למחנות ריכוז). יהודים שהראו במסמכים כי יש להם לאן להגר לא נשלחו למחנות ריכוז. המטרה המרכזית הייתה בנובמבר1938, טיהור וניקוי הרייך(הישן) מיהודים. ראש האס.אס, הימלר הורה שאותם שלושים אלף יהודים בעלי האמצעים שנעצרו באירועי ליל הבדולח, ישוחררו ממעצרם רק כאשר יוכיחו במסמכי הגירה כי ביכולתם לעזוב את הרייך. במשך הזמן שוחררו אותם אסירים "מאיימים" על הרייך גם אם לא הצליחו להוכיח עזיבתם בפועל.

6. בינואר1939 הוקמה "הרשות המרכזית ברייך להגירת היהודים" מגרמניה. רשות זו תחת משדר הפנים ובביצוע האס. אס הייתה אמורה לדאוג להגירה מואצת ומוגברת של יהודים מן הרייך. המטרה הייתה להוציא מגרמניה את העניים והחלשים בין היהודים וזאת כדי שמצוקתם של היהודים תגבר במדינות החדשות אליהן יהגרו ובכך תגבר שנאת היהודים.
בין 1938 לבין 1939 פחת ממש מספר היהודים בגרמניה מ300 אלף ל185 אלף עם פרוץ המלחמה.

Front 66

הצג מה הייתה השפעת האירועים של ליל הבדולח על יהודי גרמניה

Back 66

1. למחרת הפוגרום נתפסו בידי הגסטאפו המשרדים של מרבית המוסדות היהודיים בגרמניה .

2. מכה קשה לתשתיות הקהילה בתחומי חברה סעד ותרבות שסייעו עד אז להישרדות היהודים בגרמניה.

3. הוטל קנס חסר תקדים (מיליארד מארק) שהיו כרבע מהרכוש היהודי לכיסוי נזקי ליל הבדולח –פגיעה קשה במעמדם הכלכלי.

4. שארית התקווה שהייתה ליהודים כי יוכלו להסתדר בגרמניה נופצה , הדבר מביא לגל הגירה גדול של כ –100 אלף יהודים עד פרוץ המלחמה .

Front 67

הצג מהו הסדר החדש

Back 67

לגרמניה הייתה מטרה ברורה, בסוף המלחמה היא רצתה לראות "עולם חדש" שבו מעוצבת אירופה מחדש לפי חזון הגזעים הנאצי.

הנאצים האמינו שבאמצעות המלחמה הם יצליחו לברוא מציאות חברתית, מדינית וכלכלית חדשה שמבוססת על האידיאולוגיה הנאצית. "סדר עולם חדש" שייבנה במהלך המלחמה ויתקיים אחריה. "הרייך השלישי בן אלף שנה", (מדברי היטלר). ותוך שניים – שלושה דורות יעלה מספר תושביו ל 200- מיליון דוברי גרמנית המנהיגים את הגלובוס. על כן צפויה משימה חשובה לחיילי גרמניה הנאצית(ורמאכט וגם SS) – להכשיר את הקרקע – כ"מרחב מחיה" – עבור 200 מיליון ארים.

במסגרת הסדר החדש יש להבטיח "מרחב מחיה" לגזע הארי על חשבון גזעים אחרים ולנצל עמים שדורגו נחותים לצורכי הרייך השלישי.

השלטון הנאצי ימלוך על כל אירופה, כשלצדם שליטי בובה משתפי פעולה, ועמים נחותים – הסלאבים - כמשרתים, תוך ניצול אמצעיה ועושרה של אירופה לטובת גרמניה.

סדר חדש חברתי וכלכלי, שהעולם בו בנוי לפי מדרג גזעי. בסדר זה לכל עם יש תפקיד בהתאם לגזע שלו:

העמים האריים: עמי מערב אירופה וצפונה-אזרחים שווי זכויות ברייך-יוצרי התרבות.

העמים הסלאביים: עמי מזרח אירופה הנחותים נועדו להיות עבדים לצורך פיתוח כלכלת הרייך ומכונת המלחמה הנאצית. הם גויסו לעבודות כפייה וזכויותיהם נרמסו-נושאי התרבות.

יהודים ,צוענים ואנשים חריגים בהתפתחותם הם תתי אדם חסרי ערך- נועדו לגרוש וחיסול אין להם זכות קיום ב "סדר החדש" -הורסי התרבות.

מטרות הסדר החדש היו- להקים רייך גרמני שיתקיים לפחות אלף שנים, להבטיח "מרחב מחיה" לגזע הארי על חשבון גזעים אחרים ולנצל עמים שדורגו נחותים לצורכי הרייך השלישי.

יש לזכור:הדרך בו יושג ה"סדר החדש" הוא: "ראשית: כבוש, שנית: שלוט, שלישית: נצל".

Front 68

הצג את מטרות הסדר החדש

Back 68

רעיון "הסדר החדש" הוא הרעיון אותו שאפו הנאצים לממש באירופה לאחר שינצחו במלחמת העולם השנייה. הרעיון כולל שלושה מרכיבים עיקריים:

1. מטרתם הייתה לעצב מחדש את אירופה ולהקים סדר עולמי חדש – סדר חברתי, כלכלי ומדיני המבוסס על עקרונות האידיאולוגיה הנאצית. הסדר החדש נועד לבסס את מעמדם של הגרמנים כשליטי אירופה, לצידם של שליטים אחרים שיהיו עושי-דבריהם ("שליטי בובה").

2. הסדר החדש יהיה מבוסס על תורת הגזע והמדרג הגזעי – מתחת לעם הגרמני יהיו עמים נחותים שתפקידם יהיה לשרת את הגרמנים (העמים הסלאבים). בנוסף הסדר החדש יוכל לממש את האידיאולוגיה הנאצית במלואה.

3. הסדר החדש נועד לממש את עקרון 'מרחב המחייה' – ע"י התפשטות מזרחה על חשבון העמים הסלאבים (פולין ובריה"מ).

4.המטרות הנוספות ב"סדר החדש":
א. תפקידו של "הסדר החדש" הוא לבטל את חוזה ורסאי המשפיל וליצור מרחב מחייה לעם הגרמני.

ג. "הסדר החדש" יארגן את העמים באירופה מחדש עפ"י תורת הגזע הנאצית. העמים האירופאים יתחלקו לשלוש קבוצות:

1. עמים ממוצא ארי – עמים השייכים לגזע הנורדי, כמו: הדנים והנורבגים. עמים אלה אמורים להיות שותפים באימפריה החדשה שנוסדה בגרמניה.

2. העמים הסלאבים – עמי מזרח אירופה שנחשבו לנחותים. תפקידם היה לשרת את הגזע הארי שנחשב לעם האדונים. לדוגמה: גרמניה הפכה את פולין ובריה"מ לשטחי מאגר של עובדי כפייה במהלך המלחמה.

לגבי הקומוניזם בברית המועצות – הקומוניזם נחשב לאיום על הגזע הארי ועל האנושות, כיוון שהוא דוגל בשוויון בין בני אדם, ולכן היטלר קבע שיש להשמידו (את הרעיון ולא את תומכיו).

3. הגזעים הנחותים ביותר היו היהודים והצוענים והם נועדו לגירוש ולחיסול.

ג. במסגרת "הסדר החדש" העמים הסלאבים ינוצלו ככוח עבודה ומקורותיהם הכלכליים יילקחו לטובת הרייך, לדוגמה: חומרי גלם, כלי עבודה ותובלה, מפעלי תעשייה, סחורות ועוד.