Study your flashcards anywhere!

Download the official Cram app for free >

  • Shuffle
    Toggle On
    Toggle Off
  • Alphabetize
    Toggle On
    Toggle Off
  • Front First
    Toggle On
    Toggle Off
  • Both Sides
    Toggle On
    Toggle Off
  • Read
    Toggle On
    Toggle Off
Reading...
Front

How to study your flashcards.

Right/Left arrow keys: Navigate between flashcards.right arrow keyleft arrow key

Up/Down arrow keys: Flip the card between the front and back.down keyup key

H key: Show hint (3rd side).h key

A key: Read text to speech.a key

image

Play button

image

Play button

image

Progress

1/29

Click to flip

29 Cards in this Set

  • Front
  • Back
אופניים נוסעים בחושך עם חישוק גלגל מואר
השפעה של נסיון העבר על התפיסה (יוהנסן)
צוק חזותי
תפיסת עומק אצל תינוקות וחיות
(Gibson & Walk)
רמז בודד (טקסטורה, פרלקס) מספיק לתינוקות גם אם השני לא תואם.
מציגים לתינוק קוביות בגדלים ומרחקים שונים
Gordon Bower / Perceptual Constancies
תינוקות מגיבים באופן נכון לרמזי מרחק
חתולים בקרוסלה
התנסות עם העולם התלת ממדי דרושה בשביל לתפוס אותו
(Held)
אפרוחים עם משקפיים
האפרוח טועה במיקום הניקור שלו למרות שראה את העולם רק דרך העדשות העקומות - תמיכה ברכיב המולד של התפיסה
(Hess)
מסתכלים על אוביקט אחד (מעוות) וממששים אוביקט אחר
Visual Capture: השיפוט מסתמך על הראייה, אפילו אם בוחרים באובייקט התואם לפי מישוש.
(Rock & Harris)
עדשות מסיטות, צריך לתפוס מוט.
Short-term adaptation.
המישוש כן מחנך את הראייה בסופו של דבר - גם כאשר מורידים את העדשות צריך זמן להתרגל חזרה. זה לא נובע משינוי ב-felt position of the arm, בגלל שתפיסת כיוון של צלילים לא משתנה
עדשות שהופכות את שדה הראייה למעלה-למטה
Long-term adaptation
המוח הסתגל לשינוי תוך כמה שבועות, והיה צריך להתסגל חזרה אחרי שהעדשות הוסרו
(Kohler)
תפעול של רמזי מרחק וזויות ראש בשיפוט גודל של הירח
מפריך את תיאורית זוית הראש של בורינג ומאשש את ה-ADT של גרגורי
(Rock & Kaufman)
X---X
אי אפשר להסביר את אשליית מילר-לייר באמצעות תהליך שהוא bottom-up בלבד, כי אפשר לגרום לה גם באמצעות תפעול הקשב
האזנה דיכוטית, בערוץ הלא-קשוב יש מלים שהותנו עם שוק שמלי
תפיסה בלתי מודעת של גירויים אודיטוריים. שמיעת המלים המותנות גרמה לעלייה ב-GSR למרות שהנבדקים לא היו מודעים להן.
(Cortillier & Wood)
יציבות אוזניות
תנועת הראש ("כן"/"לא") השפיעה על נכונות להסכים עם מסר כלשהו
(Wells & Petty)
הטרמה של polite/rude
מי שהוטרם עם rude נטה יותר להפריע לזוג כדי לבקש הוראות.
(John Bargh)
הצגת שתי תמונות של בחורות
התמונות מוחלפות אחרי הבחירה והנבדק מספק הסבר לבחירה שהוא לא בחר בה
(Johanssen)
מלבן ומלה בתוכו או לידו
תגובה יותר מהירה (האם שבר במלבן נמצא בימין או בשמאל) כאשר המלה שקוראים היא בתוך המלבן, למרות שמדובר באותו מרחק.
(Treisman, Kahneman & Burkle)
שתי צורות אלת על השנייה
זוכרים רק את הצורה שהפנו אליה קשב, למרות החפיפה במיקום
(Rock & Guttman)
לתאר אחד או שני מאפיינים של צורה אחת או שתיים
מה שמשנה את זמן התגובה זה מספר האוביקטים שצריך להתייחס אליהם, לא מספר התכונות.
(Duncan)
שני מלבנים, גירוי יכול להופיע בצד השני של אותו מלבן או באותו צד של מלבן אחר
תומך ב-OBT. זמן תגובה נמוך יותר כאשר הגירוי מופיע באותו אובייקט, למרות שהמרחק זהה.
(Egly, Driver & Rafal)
הנבדק מתפעל את הפרש הזמן בין הדלקויות של נורה
אופרציה מתלכדת עם הניסוי של ספרלינג שהעלתה אורך זכרון איקוני של 200 מ"ש
(Haber & Standing)
סיבוב מנטלי של אות
לוקח יותר זמן לזהות האם האות היא רגילה או מראה ככל שהיא מסובבת יותר
(Roger Shepard)
ספרות רגילות ומטושטשות במבחן זיהוי
החיפוש בזכרון הוא טורי ולא מקבילי. ספרות מטושטשות מגדילות את שיפוע זמן התגובה (כפונקציה של מספר הספרות ברשימה) -> זכרון חזותי ולא סמנטי
(Sol Sternberg)
לדמיין תמונה על הקיר מהזכרון ולמצוא בה אוביקטים
תמיכה ברעיון של ייצוגים חזותיים ב-LTM
(Kosslyn)
ביקורת על הניסוי עם המגדלור
איך יודעים באיזה כיוון לחפש?
הנבדקים עושים מה שרוצים מהם.
(Pylyshyn)
לדמיין קוים אדומים אנכיים וירוקים אופקיים
כשמסתכלים על גריד שחור, מתקבל after-effect כאילו באמת הסתכלו על הצבעים
תמיכה בייצוג חזותי בזכרון טווח ארוך
(Finke)
לדמיין ambiguous figure
כשמקרינים את הדמות מהזכרון אי אפשר לראות את הפירוש השני. כשמציירים אותה מהזכרון אפשר. נגד ייצוג חזותי ב-LTM.
(Reisman)
רמז מופיע ליד אות שצריך להגיב לה, האות הנגדית מופיעה ליד או רחוק
Flanker Task
לקשב החזותי יש גודל (מעלה אחת)
(Eriksen)
הפניית קשב לפי רמז שנכון ב-80% מהמקרים
Cost-benefit
מדגים את תופעת הפנס הקשבי
(Posner)
שני סוגים של קשב
קשב אקסוגני - אוטומטי, מופנה לרמזים פריפרליים
קשב אנדוגני - מבוקש ונשלט, לפי רמזים סנטרליים
(Jonidas)
בסיס אמפירי ל"דבק הקשבי"
Feature vs. Conjunction search
Illusory conjunctions
(Treisman)