Politics And Media - Hebrew

Front 1

הגדרה של תקשורת פוליטית

Back 1

דוריס גרבר
"תקשורת פוליטית היא בנייה, משלוח, קבלה ועיבוד של מסרים הצפויים להשפיע על הפוליטיקה. ההשפעה עשויה להיות ישירה או עקיפה, מיידית או מושהית. השולחים של המסרים עשויים להיות פוליטיקאים, עיתונאים, חברים בקבוצות אינטרס שונות או אזרחים."

Front 2

הגדרה של זירת התקשורת הפוליטית

Back 2

המרחב הסימבולי בו מתרחשת התקשורת הפוליטית. בו מגובשים ומועברים כל המסרים על ידי כל השחקנים המעורבים. כולל כל המסרים שזוכים לחשיפה ואלו שאינם זוכים לחשיפה.

Front 3

מדיהטיזציה

Back 3

סטרומבאק
חפיפה הולכת וגדלה בין התקשורת לפוליטיקה – כתוצאה מכך, יותר ויותר מהפוליטיקה מתנהלת בתקשורת.
התקשורת כמקור המידע המרכזי עבור רוב האנשים בדמוקרטיות מתקדמות.

Front 4

תיווך

Back 4

סטרומבאק
המדיה מהווה ערוץ מרכזי למידע על השלטון בעבור האזרחים וכן כלי תקשורת ביניהם לבין שחקנים פוליטיים.

Front 5

מדדים לבחינת רמת המדיהטיזציה

Back 5

• המידה בה מדיה מהווה מקור מידע מרכזי על הפוליטיקה (תיווך)
• מידת העצמאות של המדיה מאמצעים/מוסדות פוליטיים (ירד הsound bite)
• המידה בה תכנים נשלטים ע"י לוגיקה פוליטית ולא תקשורתית
• המידה בה הפוליטיקה והפוליטיקאים נשלטים ע"י הלוגיקה התקשורתית ולא הפוליטית

Front 6

4 הטיות מידע בתקשורת

Back 6

בנט
1. פרסונליזציה – לקחת בעיות ולהפוך אותם לסיפורים אישיים.
2. דרמטיזציה – להתמקד בדרמה.
3. פרגמנטיזציה – אופן ההתמקדות גורם לכך שהתמונה הרחבה נעלמת מאתנו.
4. סמכות פוליטית וסדר חברתי – התמקדות בשחקנים המרכזיים והסמכותיים במערכת הפוליטית והתעלמות מאחרים.
כל קבוצה הנתפסת כמסכנת סדר חברתי – זוכר לסיקור תקשורתי שלילי.

Front 7

מודל התחרות הפוליטית Political contest model

Back 7

G. Wolfsfeld
1. ההליך הפוליטי משפיע יותר - רוב האירועים בתקשורת יזומים מהפוליטיקה
2. מידת השליטה בסביבה הפוליטית - כיום קשה יותר להשיג שליטה בסביבה הפוליטית ולכן תמיד תהיה זרימת מידע יותר מאשר מתואר בתאוריית הIndexing.
3. היכולת להשיג קונצנזוס - עיתונאים לא ירצו להראות לקוראים שלהם תמונה ששונה מהערכים של הציבור.
4. משאבים וכישרונות של שחקנים שלא בהנהגה מצליחים "לדחוף" את הסיפור שלהם ולהשיג סיקור תקשורתי.
5. PMP – Politics-Media-Politics - תהליכים פוליטיים קובעים את סדר היום בתקשורת, אך גם התקשורת משפיעה על התנהגות הפוליטיקאים.

Front 8

מרכז מול פריפריה

Back 8

ירחי וצפתי - סיקור אירועי טרור
מה שחשוב לתקשורת היא הדעה של המרכז – העיתונאים מגיעים משם, כך נתפס עולמם. לכן קבוצות שוליים ופריפריה סובלים מסיקור נמוך (Political logic).
אירועי פריפריה נכנסים לסיקור בעקבות אירועים חריגים (פשע, הבראה, עוני, אבטלה..) ובצורה סטריאוטיפית שמצגיה את השוני ולא הדמיון.

Front 9

השוואת מערכות מדיה

Back 9

Hallin & Mancini
עד כמה המאפיינים הייחודיים לחברה הספציפית משחקים תפקיד במערכת יחסים שבין הפוליטיקה לתקשורת.
מדדים: תקשורת מסחרית/ציבורית, מקצועיות עיתונאים, מידת רגולציה, תפוצת העיתונאות, סוגי משטרים דמוקרטיים.

Front 10

מאבק על בניית סדר היום התקשורתי

Back 10

Agenda Building
מי משפיע על סדר היום התקשורתי כפי שהוא היום?
יש משמעות פוליטית חשובה שמשפיעה על חיי היום יום

Front 11

זרימת חדשות בזירה הבינלאומית News Flow

Back 11

Galtung & Ruge
גורמים המשפיעים על זרימת חדשות מחו"ל. כיצד נעשים "אירועים" ל"חדשות"?
השערות שמבוססות על פסיכולוגיית התפיסה – מה מושך את תשומת ליבנו (וכנראה גם את צומת ליבם של עיתונאים).

1. תדר. 2. סף (א. עוצמה מוחלטת. ב. עוצמה גוברת) 3. חד משמעיות. 4. משמעותיות. (א.קרבה תרבותית. ב.רלוונטיות) 5. התאמה לציפיות (אפשרות חיזוי מראש. ב.ביקוש) 6. הפתעה (א. חוסר אפשרות חיזוי מראש. ב.נדירות) 7.המשכיות. 8. מבנה. 9. התייחסות לאומות עלית. 10. התייחסות לאנשי עלית. 11. האנשה ומיקוד בפרטים. 12. התייחסות למשהו שלילי.

Front 12

תהליך המסגור

Back 12

Entman
תהליך של מתן משמעות להתרחשויות תוך בחירה והדגשה של חלק מן המידע, העובדות, התצפיות והמשמעויות והתעלמות או מחיקה של אחרות. באופן המקדם הגדרה מסוימת של הבעיה, הטלת האחריות, שיפוט מוסרי ו/או פתרון לבעיה
הסיבה – הערכים של העיתונאים משפיעה על ראיית העולם שלהם.

Front 13

מסגור אסטרטגי Game Frame

Back 13

Patterson ; Capella
. הסיקור לא מתמקד באידיאולוגיות המפלגות/המועמדים או בנושאים המרכזיים שעל סדר היום – אלא מתמקד בטקטיקות של המפלגות השונות, בשאלה מי מנצח/מי מפסיד, תדמית המועמדים.
סיקור "מרוץ סוסים" או ספורטיבי ("התקפה"/"הגנה"/"נוק אווט").

Front 14

מסגור נושאי למול אפיזודי

Back 14

S. Iyengar
. מסגור תמטי/נושאי/מהותי הוא מסגור שמתמקד ברקע, בעובדות, במשמעויות הרחבות של הבעיה ונותן פרטים רבים וזווית רחבה.
מסגור אפיזודי הוא מסגור שמתמקד בדרמה/בקונפליקט/בצבע/בmedia logic. אירוע כעומד בפני עצמו וללא הצגה של הקשר רחב יותר.

Front 15

שקולות

Back 15

Chong & Druckman
באמצעות שינוי של מילה/מושג/נקודת הסתכלות אנו יוצרים משמעות שונה.

Front 16

אפקט הפריימינג

Back 16

קהנמן וטברסקי: בעיית השפעת האסיאתית
קהנמן וטברסקי הגדירו את האדם כשונא הפסד, כאשר הם נמצאים במצב רווח הם שונאים סיכון, כאשר הם במצב הפסד זה גורם להפעלת האהבה לסיכון – שינוי של מילה אחת.

Front 17

דיפלומטיה ציבורית של שפר ושנהב

Back 17

מקרה בוחן: מבצע עופרת יצוקה, הלחימה בעזה ב2009
המחקר מציג את מידת ההשפעה של המסגור הישראלי/פלסטינאי על דעת התקשורת העולמית בזמן ההתנתקות – כאשר מטרת ישראל הייתה להוריד את הביקורת כלפיה בעולם ולמנוע ויתורים עתידיים.

Front 18

פרסונליזציה וכריזמה בפוליטיקה הישראלית

Back 18

שפר
פרסונליזציה פוליטית היא תהליך אשר מתבטא בעלייה במשקלו של הפרט וירידה במשקלה של הקבוצה (למשל מפלגה) בפוליטיקה.
שלושת נכסי ההפקה: גילוי אפקטיביות פרלמנטרית; מעמד פוליטי; מיומנויות תקשורתיות
הממצאים שהוצגו מראים שלמיומנות תקשורתית כריזמטית יש השפעה רבה על הסיקור התקשורתי וההצלחה האלקטורלית של הח"כים.

Front 19

דיעה מול עמדה

Back 19

הדעה היא זו שאנו מבטאים כלפי חוץ כאשר שואלים אותנו על עמדתנו. העמדה נמצאת מתחת לפני השטח, היא נטייה מתמשכת יותר. פחות מושפעת משינויים נקודתיים כאלו או אחרים.

Front 20

גיבוש דעה

Back 20

Zaller's RAS Model (Receive, Accept, Sample information)
מה קורה כאשר אנו נחשפים למידע מאתגר או שונה מהתפיסות הקיימות שלנו?
1. הנחת ההתקבלות
2. הנחת ההתנגדות
3. הנחת הנגישות
4. הנחת התשובה
התקשורת לא אומרת לנו מה לחשוב. היא בוחרת לנו על מה לחשוב. אלו הנושאים בהם נעשה שימוש כאשר אנו מקבלים החלטות פוליטיות.

Front 21

שתי משמעויות למונח קהל

Back 21

Price
קהל למול המון – המון זה קבוצה של אנשים שאין משהו שמחבר ביניהם. קהל זה קבוצה של אנשים שיש ביניהם עניין או נושא מסוים משותף.
מדיניות של סקרי משאל עם- יכולה להיות בעייתית ואף סותרת. אם להמון אין מחויבות לתהליך עד שנשאלים זה מפיל אחריות כבדה מאוד על התקשורת.
למרות זאת, במשאל עם הציבור יכול להתריע בפני השלטון אודות נושאים אשר מטרידים אותו, זקוקים להתייחסות שלטונית ומה הרצון הכללי של הציבור.

Front 22

H. Blumer - מעורבות לדעה

Back 22

התנאי הראשוני הוא גילוי עניין ומעורבות פעילה בנושא. למול אותו קהל קיים ההמון שאין לו מודעות קבוצתית.
היחיד מתנתק מחיי הקהילה ונחשף בביתו לבדו לתקשורת ולכן לא יכול לתפקד כחלק מקהל. מתחולל תהליך בו ההמון מחליף את הקהל.

Front 23

J. Habermas מרחב ציבורי

Back 23

צמיחת המעמד הבינוני במאה 18 היא ראשית ההתפתחות של המרחב הציבורי שאפשר יצירת דעת קהל. דעת הקהל התקיימה במרחבים ציבוריים – שם ניהלו אנשים שיחות על מגוון נושאים על סדר היום.
הסיקור הרדוד של התקשורת והחד כיווניות שלה (נכתב לפני קיום האינטרנט) מונעים התפתחות של מרחב ציבורי.
יש צורך במרחב ציבורי בו אנשים נחשפים לעושר ומגוון דעות כדי לגבש לעצמם דעה

Front 24

השפעת התקשורת Putnum

Back 24

צופים כבדים בטלוויזיה הפסיקו לדבר עם אנשים אחרים בסביבתם (סביבות 1980). עדות לכך שהתקשורת "שוברת" את הקהל והופכת אותו להמון ולפריטים מבודדים.

Front 25

4 מימדים של דעת קהל

Back 25

שמיר ושמיר
1. אקלים הדעה – מה שהציבור חושב שהציבור חושב. דעת הקהל על דעת הקהל.
תוצאה של תהליך חברתי. משתנה ברמה הכללית, לא מדויק וחמקמק. תופעה חברתית
המפעילה לחץ נורמטיבי על הציבור.
צפיות לגבי העתיד – הערכות המבוססות על מידע, דעת קהל2. בעולמם של הכלכלנים.
3. ערכים, אמונות, נטיות אישיות – יוצרים את דעת הקהל של הסקרים.
4. מימד התנהגותי – דעת קהל כביטויים בתקשורת, כהתנהגות קהל באמצעות דיונים ופעולות
של אנשים (מובן הברמסי).

Front 26

ספירלת השתיקה

Back 26

E. Nuella Newman
תאוריה שאין לה הרבה תימוכין אמפיריים והרבה ביקורת וסתירות. החשיבות בה היא שהיא מסבירה את אחת ההשפעות האפשריות של אקלים הדעה.
ברגע שאקלים הדעה לא תומך בדעות שלנו, אנחנו מרגישים שלא בנוח להתבטא, לנסות לשכנע וכתוצאה מכך – לא יהיו אנשים נוספים שיתבטאו בדעה זו.
אלו עיקרי התיאוריה (Katz, 1981:28):
1. יחידים מחזיקים בדעות.
2. מתוך פחד מבידוד, ימנעו יחידים מלהביע את דעותיהם אם הם מניחים שהן אינן נתמכות ע"י אחרים (הרוב).
3. 'חוש סטטיסטי למחצה' מופעל ע"י היחידים כדי למפות את הסביבה בחיפוש אחר סימני תמיכה (החוש משתמש לידיעה מי זה הרוב ומה הוא חושב)
4. אמצעי תקשורת ההמונים מהווים מקור הייחוס העיקרי למידע על התפלגות הדעות ולפיכך על אקלים התמיכה/אי תמיכה.
5. אמצעי תקשורת ההמונים נוטים לעוות את התפלגות הדעות בחברה, כשמקור ההטיה הנו תפיסת העולם (השמאלנית) של העיתונאים.
6. אלה התופסים עצמם כלא נתמכים ע"י הרוב (אנשי ימין), קבוצות של יחידים – אשר יתכן ואפילו באותו זמן מהוות את הרוב – יאבדו בטחון ויפרשו מהוויכוח הציבורי, וכתוצאה מכך יואץ הליך הגסיסה של עמדתם דרך ספירלת השתיקה שמגשימה עצמה. ייתכן והם עצמם לא ישנו דעתם, אולם הם חדלים מלגייס אחרים לתמיכה בדעה ולמעשה נוטשים את הקרב.

Front 27

עד כמה אנו צריכים בדמוקרטיה להקשיב לדעת הקהל?

Back 27

Habermas – שתי משמעות נוגדות לדעת הקהל בדמוקרטיה
דעת הקהל פועלת כסמכות המבקרת את ההנהגה הפוליטית (סמכות ביקורתית בשרות האזרחים) או שהיא רק מעוצבת ע"י מניפולציות תקשורתיות ע"י פוליטיקאים (תוצר של מניפולציה).

J. Stuart Mill
דמוקרטיה היא שלטון העם ודעת קהל אמורה לבטא את רצון העם, מיל מזהיר מפני רודנות הרוב ודעת הקהל.

Hamilton and Madison
מדיסון (רפובליקנית)- מודל השליח. דעת הקהל צריכה לשלוט. נבחרי הציבור הם שליחים ותפקידו של שליח לבצע ולקיים את רצון שולחיו.
המילטון(פדרליזם) – מודל הנאמן. הציבור נותן לנבחריו את השלטון בנאמנות. רק בנקודת היציאה (בחירות) יש אפשרות לדעת הציבור להכריע.

Front 28

השפעות התקשורת על השתתפות פוליטית (דעות שליליות)

Back 28

Putnum - פגיעה בהון החברתי
בשורה של מחקרים (המפורסם שבהם Bowling alone) טוען שהתקשורת פוררה את ה"הון החברתי" – אותן רשתות קהילתיות שמחברות בין אנשים.
מתאם שלילי בין הצפייה בטלוויזיה לבין אמון חברתי, חברות בקבוצות והצבעה.
האשם הוא המדיום של הטלויזיה.

Patterson - הטיית הנגטיביות
פטרסון טוען שלא עצם המדיום הוא שמשפיע אלא התוכן - הטון.
התקשורת מתמקדת בשלילי ובאינטרפרטציה שלילית של המטרות והמניעים של הפוליטיקאים.
הדבר הזה גורם לציניות בציבור. מביא חוסר Trust במערכת הפוליטית, במפלגות.

Cappella; Jamieson - ספירלת הציניות – מסגור אסטרטגי
מאחר והמסגור התקשורתי הוא בעיקר אסטרטגי ולא מהותי, התקשורת לא מציגה בעיות ויתרונות אלא מתמקדת בעיקר באותם רצונות של פוליטיקאים של כסף-כיסא-כבוד. מביא לירידה באמון, ציניות וירידה בהשתתפות. גם כאן אין התייחסות למדיום עצמו.

Front 29

השפעות התקשורת על השתתפות פוליטית (דעות חיובית)

Back 29

Norris - מחזקת את המעורבות
כמות הטלוויזיה בה צופים קשורה במובהק להשתתפות הפוליטית– ככל שצופים ביותר טלוויזיה, ההשתתפות הפוליטית יורדת.
אם מסתכלים על התוכן בו צופים, מגלים כי רמת ההשתתפות עולה אצל מי שצופה בחדשות; ויותר למי שצופה בתוכניות אקטואליה
המנבא הטוב ביותר להשתתפות פוליטית הינו ההשכלה

Schck et al. - השפעות שונות על אנשים שונים
מסגור אסטרטגי ישפיע יותר דווקא על אלו שנחשפים מעט לכל הפוליטיקה והקמפיין בתקשורת.
אזרחים שרואים את הקמפיין והחדשות הם אזרחים בעלי ידע רב יותר ועניין רב יותר, מחזיקים בעמדות מוצקות ופחות צפויים להיות מושפעים מהמסגור (טענה הדחייה של זלר). משפיע על אלו שמראש צפויים פחות להשתתף.

Front 30

השפעת החדשות הרכות והסאטירה הפוליטית

Back 30

פטרסון
גם המסגור הציני פוגע בהשתתפות.

Baum
מדבר על כך שחשיפה לחדשות רכות ותכנים חדשותיים רכים תורמת לעלייה בהשתתפות. יש הנגשה של הפוליטיקה לאזרחים פחות מתוחכמים וגם לאזרחים שפחות מתעניינים.

Front 31

השפעות התקשורת

Back 31

מודל ההשפעות המוגבלות: קבוצת קולומביה Lazarsfeld
סקר פאנל שחוזר לאותו מדגם של אנשים כמה פעמים במהלך הקמפיין.
1. ההשפעה החזקה ביותר – משתנים סוציו-דמוגרפיים.
מראה על כך שאין השפעה של הקמפיין התקשורתי.
2. מידת העניין בבחירות – אנשים שמתעניינים בבחירות נחשפים לקמפיין במידה רבה.
3. מועד קבלת החלטה – אותם אנשים שמתעניינים בבחירות הם גם אנשים שבדרך כלל מקבלים החלטה פוליטית מוקדם יותר.
גם כאן השפעת הקמפיין התקשורתי קטנה (כבר קיבלנו החלטה).
4. חשיפה לקמפיין/לתעמולה – מי שמתעניין הוא זה שנחשף. מי שמתעניין הוא זה שכבר יודע למי הוא הולך להצביע.
5. חשיפה סלקטיבית – נחשפים באופן סלקטיבי למידע. "פותחים את האוזניים" במסר תומך ו"סוגרים את האוזניים" במסר שלא תומך

המרה (שינוי בדפוסי הצבעה) – זיהו רק 8%
הפעלה – אם על פי המודל הסוציולוגי אצביע למפלגה מסוימת ואני לא מתעניין בפוליטיקה, הקמפיין מפעיל את הנטיות המוקדמות שלי
חיזוק – לחזק את המשוכנעים.

Front 32

סדר יום Agenda setting

Back 32

McCombs and Shaw
ההשפעה הגדולה של התקשורת היא לבנות לנו את סביבת המידע ולהשפיע על המידע שיהיה נגיש לנו ויפעיל אותנו – השפעות קוגניטיביות עקיפות.
נמצא מתאם חזק בין סדר היום התקשורתי לסדר היום הציבורי

Front 33

הטרמה PRIMING

Back 33

Iyengar and kinder
הרעיון הוא שהציבור שופט את התפקוד וההטמעה של מועמדים ומפלגות לפי הנושא או בהתאם לקריטריונים הכי בולטים בזיכרון שלהם.

Front 34

אסטרטגיות בקמפיין

Back 34

Iyengar and McGrady
1. אסטרטגיות לניהול הסיקור החדשותי
הימנעות מהזנת השתוללות
התמודדות עם אובייקטיביות חיונית
משחק הציפיות
ניהול אירועים
ויסות גישה
מקורות מתחרים
דו קרב תקשורתי
2. אסטרטגיות פרסום
• הגדרת קהל יעד אליו יופנה הקמפיין – בוחרים פוטנציאליים באזורים תחרותיים.
• פרסום טלוויזיוני בעת תכניות הנצפות ע"י קהל הבוחרים בעלי זכות הצבעה (כגון חדשות מקומיות).
• Riding the wave – קישור הפרסום לנושאים או אירועים הנמצאים בכותרות.
• שימוש בנקודות ביוגרפיות בשלב מוקדם בקמפיין להצגת המועמד ולאחר מכן מעבר לפרסום תדמיתי ונושאי.
• ניצול היתרון של תחומי עיסוק ownership issues
• שימוש ב-wedge כאשר זה נחוץ
• פרסום שלילי ליצירת סיקור תקשורתי ואמינות כלפי הבוחרים. שימוש בממלאי מקום לשם העברת מידע השנוי במחלוקת.
• כשמותקפים, יש ליזום מתקפת נגד.

Front 35

חמש השפעות התקשורת על הפרט

Back 35

ווספלד
1. מסגור (אנטמן)
2. תיאוריית סדר היום (מקומס ושו)
3. Priming (איוונגר וקינדר)
4. למידה
5. שכנוע (RAS זלר)

Front 36

סוגי מסגור

Back 36

דה וורס
מסגור נושאי - מסגרות שרלוונטיות רק לנושאים או אירועים מסוימים
מסגור גנרי - מסגרות שיכולות להתעלות מעל מגבלות נושאיות ולהיות זהות ביחס לנושאים שונים, חלקן אף בזמנים ובהקשרים תרבותיים שונים.

המסגור הוא דינמי. מורכב מ:
1. בניית המיסגור- הגורמים המשפיעים על תכונות מבניות של מסגרות חדשות יכולים להיות פנימיים כמו עיתונאים וארגונים חדשים או חיצוניים ( לא מפרט מה). תהליך בניית המסגור מצוי במאבק מתמיד בין ה עיתונאים לעלית, ולתנועות חברתיות.
2. Frame setting- יחסי הגומלין בין המסגור של התקשורת לידע הקודם של הפרט ונטיותיו.
3. תוצאות המסגור- יכולות להיות שכנוע ברמת האינדיבידואל או החברה. התוצאה ברמת פרט יכולה להיות שינוי עמדה לגבי נושא מסוים. ברמה החברתית מסגרות עשויות לתרום לעיצוב תהליכים כגון קבלת החלטות, ופעולות קולקטיביות.