פסיכולוגיה

Front 1

תגובה ללחץ:

אזעקה

Back 1

בשלב זה מצלצל במוחינו פעמון אזעקה פנימי המאותת שקרה משהו שמאיים עלינו. עקב כך מתרחשים שינויים פיזיולוגיים כגון עליה בדופק, הסמקה, רעד שנגרמים ע"י המערכת הסימפטתית. זהו שלב אינטנסיבי מאוד ולכן היכולת של האורגניזם להתנגד ללחץ פוחתת, והיא נמוכה מיכולת ההתנגדות שלו במצב רגיעה.

Front 2

תגובה ללחץ:

התנגדות

Back 2

בשלב זה פעילות הגוף מתייצבת, ויכולת ההתנגדות שלו ללחץ היא ברמה הגבוהה מהרגיל. כך שמתאפשרת התמודדות עם לחץ. אם הלחץ מתמשך זמן רב או עם יש חשיפה לגורמי לחץ נוספים, פוחתת יכולת ההתנגדות של אדם והיא עוברת לשלב השלישי.

Front 3

תגובה ללחץ:

תשישות

Back 3

בשלב זה פוחתת התנגדות האורגניזם בהדרגה, כי האנרגיות שגויסו בשלב של תגובת האזעקה, נוצלו עד קצה גבול היכולת ואין מסוגלות לפעול עוד. האדם נהיה תשוש ומבולבל.

Front 4

תגובה פיזיולוגית ללחץ

Back 4

פיזיולוג אמריקאי ששמו וולטר קאנון גילה ששינויים פיזיולוגים המתרחשים באורגניזם במצבי לחץ נועדו להכשיר אותו לאחת משתי תגובות אפשריות: להלחם או לברוח. התסמינים שמצא קאנון וחבריו נובעים מהפעלתן של המערכת הסימפטטית והפאראסימפטטית

Front 5

מערכת סימפטטית

Back 5

אחראית על זרימת דם מהירה, נשימה מהירה, הפרשת סוכר ברמה גבוהה כדי ליצור יותר אנרגיה, עליה בלחץ דם בשל התכווצות כלי הדם, האצה בפעילות הלב ועליה במתח השרירים.

Front 6

מערכת פאראסימפטטית

Back 6

מורידה את רמת הפעילות של מערכות אחרות שאינן חיוניות להתמודדות עם לחץ, כמו מערכת העיכול כדי לפנות את כל האנרגיה לטיפול במצב הלחץ.

Front 7

תגובות קוגנטיביות במצבי לחץ:

דימויים קטסטרופלים

Back 7

תמונות דמיוניות של מצבים מפחידים העלולים להתרחש. הם מפריעים להתמודדות עם מצב הלחץ.

Front 8

תגובות קוגנטיביות במצבי לחץ:

הפרעות חשיבה

Back 8

במצבי לחץ משתבשת יכולתינו לארגן את מחשבותינו ביעילות, בברירות ובהגיון. אנו מתקשים לפתור בעיות ולהחליט החלטות, קשה לנו לחשוב בגמישות על פתרונות ועקב כך נפגעת חשיבתינו היצירתית

Front 9

תגובות קוגנטיביות למצבי לחץ:

הפרעת קשב

Back 9

יכולת הריכוז פוחתת. דעתו של האדם מוסחת, הן ע"י דימויים קטסטרופלים והן ע"י גירויים חיצוניים

Front 10

תגובות קוגנטיביות למצבי לחץ:

זיכרון

Back 10

אדם הנתון בלחץ מתקשה להפנים מידע ולכן הוא גם לא יזכור אותו. מידע ישן שגם הופנם בזיכרון לטווח ארוך, עלול להיות בלתי נגיש, עקב קשי שליפה הנובעים מהתעסקות בדימויים קטסטרופלים.

Front 11

עומס כמקור ללחץ

Back 11

כאשר גירוי מסויים מאופיין בעוצמה גבוהה עד כי אין ביכולתינו להסתגל אליו, נוצר עומס. אומנם אנשים יכולים להסתגל למגוון רחב של גירויים פיזים בעלי עוצמה רבה, כמו חום קור ורעש. אך ליכולת ההסתגלות יש גבולות ואנו חווים לחת כאשר הגירויים עוברים גבולות אלו. עומר נוצר גם כשיש לבצע יותר מדי פעולות בפחות מדי זמן, או שהסטנדרטים של הביצוע כה גבוהים עד כי אין אפשרות לבצע את העבודה בצורה מספקת.

Front 12

קונפליקט כמקור ללחץ

Back 12

אדם בקונפליקט נמצא במצב שבוע ליו לבחור אחת משתי אופציות אפשריות או יותר. כל קונפליקט יוצר לחץ, כי לכל בחירה יש מחיר. קונפליקטים עלולים להתעורר גם כשיש שני רצונות או שני צרכים פנימיים מנוגדים .

Front 13

חוסר שליטה כמקור ללחץ

Back 13

מצב מאיים עלול להלחיץ יותר כאשר אנו חשים חוסר שליטה, ולהלחיץ פחות כאשר אנו מאמינים שביכולתינו לשלוט בו, אפילו שבפועל אנינו עושים דבר בעניין הלחץ. כלומר, עצם תחושבת השליטה או היעדרה משפיעה על רמת הלחץ שחווים. עם זאת רמת הלחץ יכולה להיות פחותה כאשר אנו מאמינים ביכולתינו לשלוט במצב.

Front 14

מודל האינטרקציה

Back 14

לזרוס טען כי מיקוד תשומת הלב בגירוי או בתגובה אינו מספיק. ולפיכך,לפי התיאוריה שלו: לחץ הוא תופעה סובייקטיבית, ומושפע מהערכת מצב שעושה האדם.

Front 15

מודל האינטרקציה:

הערכת המצב כמאיים

Back 15

תפיסת המצב כמאיים היא תוצאה של הערכה סובייקטיבית של המצב. אותו מצב עלול להתפס כמאיים אצל אדם א, וכלא מאיים אצל אדם ב.

Front 16

מודל האינטרקציה:

הערכת יכולת ההתמודדות

Back 16

אם המצב נתפס כמאיים אך האדם סבור שעומדים לרשותו משאבים להתמודד איתו הוא לא יתפס כמלחיץ.

לפיכך תפיסת המצב כמאיים אינה תלויה רק במאפייני המצב, אלא גם במאפייני האדם. אדם יכול להעריך מצב מאיים באופן סובייקטיבי כאילו אין לו כלים להתמודד איתו, אף על פי שבאופן אובייקטיבי - יש לו.

Front 17

דרכי התמודדות עם לחץ:

התמודדות הממוקדת בבעיה

Back 17

תקופת מצב הלחץ ושינוי או בריחה ממנו. התמודדות ישירה הממוקדת בבעיה מתאימה במצבי לחץ שהאדם מסוגל לשנותם או לסגת מהם.

Front 18

דרכי התמודדות עם לחץ:

התמודדות מתרימה

Back 18

כוללת פיתוח מיומנות שיש לישמן לפני התרחשות מצב הלחץ. המיומנות החשובות והמרכזיות בהתמודדות מטרימה הן איסוף מידע (המידע שנאסף משמש יסוד לניתוח תוכניות פעולה עם מצב הלחץ העתידי) ופיתוח תוכנית פעולה למצב הלחץ העתידי. כדי לפתח תוכנית פעולה, האדם צריך קודם לצפות מה יהיו הדרישות שיכוונו אליו ואחכ להתארגן בתגובות לדרישות אלו. פתרון בעיות היא דרך נוספת המובילה לפיתוח תוכנית פעולה.

Front 19

דרכי התמודדות עם לחץ:

התמודדות ממוקדת ברגשות

Back 19

התמודדות מסוג זה אינה משנה את מצב הלחץ עצמו, אלא את הרגשות או מחשבות אשר האדם חווה, ובכך מקלה עליו. התמודדות זו מתאימה למצבי לחץ בלתי נשלטים.

Front 20

התמודדות ממוקדת ברגשות - מנגנוני הגנה

Back 20

שיטות לא מודעות להורדת לחץ במצבים שבהם התמודדות ישירה יותר אינה אפשרית או שהיא מאיימת על האדם.

מנגנוני הגנה אינם משנים את מצב הלחץ אלא משנים את האופן שבו נשפט מצב הלחץ של האדם.

Front 21

התמודדות ממוקדת ברגשות - הערה מחודשת של המצב

Back 21

לבחן מחדש תפיסה ראשונית כדי להסב הערכת מצב שלילית - אין מה לעשות, לחיובית - בעיה, אך יש איך להתמודד איתה.

התמקדות בהיבטים חיובים של משבר מסיה את דעתו של האדם מהיבטים שליליים ומאיימים ולכן מעוררת רגשות חיוביים ומונעת מרגשות שליליים להתעורר.

הערכה מחודשת מדדת את תחושבת השליטה של אדם במצב הלחץ כי היא מנוסחת במונחים של "מה אפשר לעשות כדי להפיק תועלת מהמצב"- הגברת תחושת השליטה במצב> הפחתת תחושת איום

Front 22

פסיכולוג קליני

Back 22

מתמחה בטיפול ואבחון מטופלים בעלי קשיים רגשיים והפרעות נפשיות מגוונות, בגילאים ואוכלוסיות שונות.

Front 23

פסיכולוג חינועכי

Back 23

מתמחה באבחון וטיפול בתלמידים, וכן ייעוץ להורים לצוות החינוכי (מורים, גננות ומנהלי בתי ספר), במסגרת בית הספר וגן הילדים.

Front 24

פסיכולוג התפתחותי

Back 24

מתמחה באבחון וטיפול בתינוקות, פעוטות וילדים עד גילאי תחילת הלימודים בבית הספר, ובייעוץ להוריהם.