Use LEFT and RIGHT arrow keys to navigate between flashcards;
Use UP and DOWN arrow keys to flip the card;
H to show hint;
A reads text to speech;
391 Cards in this Set
- Front
- Back
- 3rd side (hint)
|
שינויים בהפרעות חרדה בDSM |
הפרדת פרקים התקפי אימה הם מאפיין בכל הפרעה אין דרישה שמי שמעל 18 יזהה שלא הגיוני |
|
|
|
ההפרעות הכי שכיחות בפסיכיאטריה |
הפרעות חרדה 17% מהאוכלוסייה יותר בנשים יותר במעמד סוציואקנומי נמוך |
|
|
|
הבדל בין פחד לחרדה |
פחד חשיפה מיידית לסכנה. אקוטי. הופעה פתאומית. אובייקט חיצוני ומודע
חרדה חשיפה לסיגנלים של סכנה. הופעה הדרגתית. מתמשך. אובייקט לא מודע |
|
|
|
מתי חרדה היא אבנורמלית |
כשלא הולמת את השלב ההתפתחותי כשגורמת לליקוי או מצוקה כשלא תואמת לסיטואציה |
|
|
|
חרדה לפי פרויד |
הצטברות ליבידו>> איתות לאגו לשנע מנגנוני הגנה אל נץמול קונפליקט לא ההדחקה גורמת לחרדה. להפך
הפרעות חרדה- הפרעות בתפקוד האגו מטרת הטיפול-לא להעלים חרדה אלא לשפר סבילות |
|
|
|
שלבי החרדה |
דיס אינטגרציה רדיפה אבדן אהבת הורה סירוס. חרדה אדיפלית סופר אגו. אשמה |
|
|
|
תאורית אקזיסטנציאלית לחרדה |
קיום חסר מטרה ומשמעות |
|
|
|
מדדים פיזיולוגיים של חרדה |
פעילות דרמלית. רק שליטה סימפתטית. מוליכות בסיסית עולה בחרדה ויורדת בדיכאון. בחרדה יש עלייה בתנודות ספונטניות.
פעילות לב. HRV נמוך. עלייה בתדר הנמוך. ירידה בטונוס ווגלי.
נשימה. היפרוונטילציה ירידה בריכוז פדח עם עקצוצים ופלפיטציות.
הEEG עלייה בבטא וירידה באלפא בחרדה
שרירים. עלייה במתח שרירים בGAD. שרירי המצח ורגשות שליליים. רפלקסים ערים.
רפלקס סטרטל. המצמוץ הכי עקבי . יש עלייה בסטרטל בPTSD
|
|
|
|
המערכת הנוירואדרנרגית בהפרעות חרדה |
בעיקרון יש פעילות יתר של המערכת. רמות MHPG גבוהות בשתן. חשיפה מתמשכת לדחק שלא ניתן להמלט ממנו תביא דווקא לירידה בהפרשה. חשיפה לסביבה קרה תעשה סנסיתיזציה ותגביר הפרשה.
בPTSD יש עלייה בNE . עלייה ברמה בנערות אחרי התעללות מינית בקורלציה לחומרת לסימפטומים. בחולי PTSD ירידה בריכוז רצפטורים אלפא 2 ובפעילות MAO. הרמות מיד לאחר החשיפה לא חוזות סיכוי לPTSD . פרזוסין חסם אלפא 1 לסיוטים. למערכת תפקיד בקונסולידציית הצץתניה לפחד אך מתן חסמי בטא לא מועיל.
חרדה חברתית. פרופנולול יעיל.
הפרעת אימה. יומבאין משרה התקף אימה. קלונידין גורם לצניחה מוגזמת בלחץ הדם. הפרשת NE גבוהה יותר אצלם באופן בסיסי |
|
|
|
הציר HPA בהפרעות חרדה |
הרצפטורים לCRH הם CRH1 שגורם לחרדה ונמצא בלוקוס צרוליוס. וCRH2 בכרויוד פלקסוס מונע חרדה. בPTSD ירידה בנפח ההיפוקמפוס. קורטיזול גבוה בCSF אך נמוך בפריפריה. תגובה מוגזמת לDST . בהפרעת אימה. הפעלת יתר של הציר. תגובה נמוכה של CRH למתן ACTH |
|
|
|
נוירוסטרואידים |
כוללים את פרוגסטרון וALLO חומרים נוגדי חרדה מגבירים פעילות GABA A מורידים פעילות CRH לכן בהריון יש שיפור בדכ בהפרעות חרדה וריבאונד מיד לאחר הלידה. בגלל הפרוגסטרון. בהפרעת אימה רמות גבוהות של פרוגסטרון בשלב לוטאלי כדי למנוע התקף אימה |
|
|
|
AVP וחרדה |
הפעלת הרצפטורים גורמת לחרדה |
|
|
|
המערכת הדופמנרגית וחרדה |
הMPFC הוא הראשון שמגיב לסטרס. מאוד רגיש . רק אחכ המזולימבי. אם תהיה פעילות נמוכה מדיי של דופמין בMPFC לא תהיה יכולת דעיכה בפוביה חברתית ירידה בD2 בהפרעת אימה פולימורפיזם של COMT וולין בלבנים. עלייה בהפרשת HVA בחולים |
|
|
|
המערכת הסרטנרגית והפרעות חרדה |
סרוטונין עולה בהתחלה בעקבות חשיפה לסטרס אך חשיפה לסטרס מתמשך תגרום דווקא לירידה. רגידות פוסט סינפטית לסרוטונין בהפרעת אימה
הפעלת 5HT1A נוגדת חרדה. בוספירון. הפעלת 5HT2A עי mCCP מעוררת חרדה. וגורמת לפשבקים בPTSD.
בהפרעת אימה רמות סרוטונין נמוכות בדם
|
|
|
|
האלל הקצר לנשא לסרוטונין קשור ב... |
ביישנות חוזה השפעת טיפול בSSRI
|
|
|
|
מערכת GABA והפרעות חרדה |
בהפרעת אימה אין שינוי ברמות GABA בדם אך הן כן נמוכות בחולי PTSD |
|
|
|
חומר שיכול לעורר התקף אימה רק בחולים ולא בבריאים |
פלומזניל |
|
|
|
די ציקלו סרין הוא... |
אגוניסט חלקי של הרצפטור לגלוטמת NMDA יעיל כטיפול אדגובנטי לCBT בפוביות |
|
|
|
קטמין מפחית PTSD ב.. |
נפגעי כוויות |
|
|
|
NPY |
חלבון הפועל בעיקר בלוקוס צרוליוס מווסת תיאבון ושינה. נוגד חרדה מפחית שחרור CRH בסטרס קשור בביצועים טובים יותר בהכשרה |
|
|
|
גאלאנין |
מופרש עם NE בלוקוס מדכא פעולת הלוקוס צרוליוס נוגד חרדה |
|
|
|
CCK |
פועל בקורטקס וגרעיני הבסיס מעורר חרדה גם בבריאים ובעיקר בחולים מעורר חרדה גם בPTSD דווקא ריכוז CCK בCSF הוא נמוך |
|
|
|
רמות אנדורפינים בPTSD |
רמות גבוהות בCSF . נמוכות בדם
רגישות מוגברת לכאב ורמות אופיאטים גבוהות
מתן מורפיום בילדים עם כוויות יכול למנוע PTSD.
נלטרוקסן משמש לטיפול בסימפטומים של עוררות יתר.
|
|
|
|
הפרעה אורגנית שמחקה OCD |
אפילפסיה של האונה הטמפורלית |
|
|
|
הcingulate מעורב ב... |
OCD |
|
|
|
הsepto hippocampal מעורב ב |
הפרעת אימה |
|
|
|
מיהם הפניקוגנים |
CCK CO2 לקטט מכווץ כלי דם יומבאין איזופרוטרנול mCCP פלומזניל קפאין |
|
|
|
מבנים שגורמים להכחדת התניה לפחד |
אמיגדלה לימוד ההכחדה הVMPFC שימור של ההכחדה |
|
|
|
מבנה שאחראי לRENWAL ההקשר הסביבתי |
היפוקמפוס |
|
|
|
שינויים מבניים במוח בהפרעות חרדה |
עלייה בנפח החדרים בקורלציה למשך טיפול בבנזו א סימטריה במוח- ליקויים טמפורליים מצד ימין |
|
|
|
BEHAVIORAL ACTIVATION PARADIGM |
אמיגדלה. פנים מפחידות יותר מכועסות. אינסולה. צפייה בתמונות מעוררות גועל. הצינגולייט הקדמי. שטרופ. מילה וצבע. ליקוי מייצג חוסר יכולת לדכא גירוי מעורר חרדה. |
|
|
|
פעילות האמיגדלה |
פגיעה בגרעין הלטרלי או המרכזי של האמיגדלה תפגע ביכולת לייצר התנייה ולהגיב לגירוי מפחיד |
|
|
|
מבנה שקריטי ליצירת התניה בזיכרון רגשי |
אמיגדלה זקוק לרצפטורים אדרנרגיים אלפא1 בטא1 |
|
|
|
גירוי PAG לטרלי |
עוררות סימפטתית התנהגות מוטורית מגוננת היפואלגזיה אלחוש צייד שנפצע קלות |
|
|
|
גירוי PAG קדמי |
נסיגה ורגיעה התנהגותית פציעה קשה |
|
|
|
BNST |
|
|
|
|
הקורטקס האורביטו פרונטלי |
עולה בפעילותו בOCD הפרעות חרדה ודיכאון . יחס הפוך בין עצמת ההפעלה לבין לומרת הסימפטומים.תפקידו לווסת את התגובה ההתנהגותית והפיזיולוגית לחרדה. טיפול בנוגדי דיכאון בשתי ההפרעות הופך |
|
|
|
הצרבלום המידיאלי וחרדה |
הפעילות עולה במצבי חרדה |
|
|
|
המרכיב התורשתי בהפרעות חרדה |
20-50% פולימורפיזם לנשא לסרוטונין 4% מסקנה לסביבה תפקיד חשוב מאוד |
|
|
|
תחלואה במשפחות של חולים בהפרעות אימה |
ל50% יש קרוב משפחה עם הפרעת אימה יש גם יותר פוביה ספציפית |
|
|
|
ממצא ביוכימי בקורלציה לחומרת PTSD |
רמות NE בCSF |
|
|
|
הפרוגנוזה של הפרעת הסתגלות גרועה יותר ב... |
מתבגרים |
|
|
|
טיפולים לOCD כשאין תגובה לSSRI |
אנאפרניל. ספציפי לסרוטונין. אנטי כולנרגי אפקסור MAOI קלונקס אוגמנטציה עם מייצבים אנטי פסיכוטיים. ריספרידל מה לא- בופרופיון |
|
|
|
דה סנסיתיזציה סיטמתית היא טיפול טוב ל... |
פוביה הפרעות בתפקוד המיני OCD |
|
|
|
הTCA מועילים בPTSD בעיקר ל... |
עוררות יתר |
|
|
|
הגורם האורגני השכיח להתקפי אימה |
קוצר נשימה |
|
|
|
מנגנוני הגנה בפוביה ספציפית |
התקה סימבוליזציה |
|
|
|
מנגנוני הגנה בהפרעת אימה |
סומטיזציה החצנה היפוך תגובה Undoing |
|
|
|
הטיפול הטוב ביותר בBDD |
SSRI |
|
|
|
הטיפול החשוב ביותר למניעת PTSD |
גיוס מערכות תמיכה |
|
|
|
התגובה הרגשית השכיחה ביותר בשעות הראשונות של ASD |
פעלתנות יתר ללא מטרה |
|
|
|
שכיחות תחלואה פסיכיאטרית בדור 2 לשואה |
לכל החיים יותר גבוהה אך point לא יותר גבוהה |
|
|
|
כמה ממקרי המוטיזם הסלקטיבי קשורים לפוביה חברתית |
90% |
|
|
|
שכיחות סינקופה בהתקפי אימה |
20% |
|
|
|
פוביה שנוטה להופיע בגיל מוקדם יותר |
דם |
|
|
|
הפרעת החרדה עם הקשר הכי חזק לתקיפה מינית בילדות |
הפרעת אימה. 60% מהנשים עם הפרעת אימה עברו תקיפה מינית או פיזית |
|
|
|
כמה מחולי PTSD מחלימים אחרי שנה |
50% |
|
|
|
מתי PE לא יעיל |
כשיש אמנזיה לאירוע |
|
|
|
אזור במוח קריטי לGAD |
האונה האוקסיפיטלית עלייה בריכוז הרצפטורים לGABA |
|
|
|
אזור במוח קריטימלהפרעת אימה |
אונה טמפורלית |
|
|
|
הפרעות החרדה ומחלות גופניות |
הכי שכיח ביטוי של הפרעת אימה הכי נדיר פוביה ספציםית 60% מחולי גרייבס סובלים מGAD 25% מחולי פרקינסון הפרעת אימה 17% מחולי פרקינסון חרדה חברתית |
|
|
|
הצמד הכי שכיח בOCD |
קונטמינציה ובדיקה |
|
|
|
סטטיסטיקות בBDD |
20% מנסים להתאבד 30% מרותקים לבית 90% קו מורבידיות של דיכאון |
|
|
|
תחלואה במשפחות של BDD |
OCD דיכאון |
|
|
|
כמה ממקרי OCD בעקבות אירוע סטרסוגני |
70% |
|
|
|
שינויי EEG בOCD בשינה |
כמו בדיכאון כך גם תגובת GH קהה לקלונידין |
|
|
|
שינויי EEG בהפרעת אימה |
בעת התקף בשליש שינויים פרוקסזמליים ברבע יש האטה פוקאלית |
|
|
|
שכיחות הפרעת אימה |
עד 4% פי 2 בנשים |
|
|
|
גורמי סיכון להפרעת אימה |
התעללות מינית וגופנית בילדות פרידה מאמא>מאבא מין נקבה גורמי דחק.בעיקר אבדן גירושים. פרידה. טמפרמנט נוירוטי ורגיש לחרדה אירועים סאב ספיים בעבר עישון
|
|
|
|
מה לא גורם סיכון להפרעת אימה |
חרדת פרידה בילדות קליק מיד סיסטולי וMVP |
|
|
|
אבחנה של הפרעת אימה |
התקפי אימה חוזרים ולא צפויים עם 4 מתוך 13 פלוס לפחות חודש עם דאגה מהתקף נוסף והשלכותיו או שינוי לא אדפטיבי בהתנהגות האדם |
|
|
|
לכמה מהסובלים מהפרעת אימה יש גם התקפים תלויי סיטואציה |
50% |
|
|
|
מאפיינים נוספים של חולים בהפרעת אימה |
דאגנות. תוצאה קטסטרופלית רגישים לת.ל של תרופות אך מרבים לצרוך נמשך לרוב 20 עד 30 דקות סיכון מוגבר לאובדנות. לשאול |
|
|
|
קו מורבידיות של הפרעת אימה |
אגורפוביה. הכי שכיח דיכאון. 80% ..בשליש עוד לפני הפרעת אימה. גם BP אך פחות שכיח סמים היפוכוכונדריאזיס OCD הפרעות אישיות |
|
|
|
כמה מהחולים בהפרעת אימה חווים התקף לילי |
שליש עד רבע |
|
|
|
שינויים פיזיולוגיים במצב מנוחה בהפרעת אימה |
קצב לב מוגבר . EMG מוגבר. שינויי מוליכות וEEG .
ההבדלים הכי אופיינים הם בנשימה והם מאפשרים להבדיל מול GAD. יירידה בווריאביליות TV. רגישים לCO2 יותר מהפרעות חרדה אחרות
פחות עלייה בקצב הלב בתגובה לסטרס ביחס לאדם בריא
סטרטל מוגבר |
|
|
|
2 מדדים פיזיולוגיים בהפרעת אימה בקורלציה לסימפטומים |
ריכוז NE בCSF רגישות לCO2 |
|
|
|
המרכיבים הגנטיים בהפרעת אימה |
חוזק בינוני הגן COMT תכונת נוירוטיות הפרעות גופניות. תריס. מיגרנה. שלפוחית שתן |
|
|
|
רגישות לחומרים במוח בהפרעת אימה |
סרוטונין. רגישות יתר פוסט סינפטית. ירידה בריכוז 5HT1A
גאבא. ירידה בפעילות גאבא באמיגדלה והיפותלמוס. ירידה בריכוז הרצפטורים
|
|
|
|
לקטט בהפרעת אימה |
עולה ברמתו יותר ביחס לבריאים ליקוי בפינוי לקטו גורם לירידה בזרימת דם במוח בעיקר בOFC מצד ימין והACC ופרונטלית |
|
|
|
ליקויים במבנה המוח בהפרעת אימה |
ירידה בנפח קורטקס טמפורלי מצד ימין ירידה בנפח האמיגדלה דוצ |
|
|
|
אילו אזורים פעילים בזמן התקף אימה |
גרעיני הבסיס והאינסולה מי לא פעיל PFC |
|
|
|
כיצד נבדיל בין אסטמה להתקף אימה |
ספירומטריה בזמן ההתקף |
|
|
|
כמה התקפים לפחות צריך כדי לאבחן הפרעת אימה |
2 |
|
|
|
חסר בויטמין שמדמה התקף אימה |
B12 |
|
|
|
הסברים פסיכודינמיים להפרעת אימה |
|
|
|
|
מהלך הפרעת אימה |
הופעה לרוב בשנות ההתבגרות המאוחרות או גיל המבוגר הצעיר לרוב לא ניתן לזהות בבירור גורם דחק אחרי 1 או 2 אין עדיין חשש תדירות מכמה פעמים ביום לפעם בחודש לעתים מנסה להסתיר את ההתקפין מהלך כרוני עם תנודות של תקופות |
|
|
|
פרוגנוזה בהפרעת אימה |
40% ללא סימפטומים במעקב ארוך טווח 50% סימפטומים קלים שלא פוגעים בתפקוד הרוב צתפקדים בצורה נורמלית רק 10% סימפטומים משמעותיים |
|
|
|
מרכיבי CBT להפרעת אימה |
פסיכוחינוך. הסברים שהמצב לא באמת מסוכן. הבנייה מחדש קוגנטיבית INTROCEPTIVE EXPOSURE הכי חשוב חשיפה אין ויו לתורות וכו
מה לא הרפייה ונשימות מגבירים נשירה |
|
|
|
יעילות CBT בהפרעת אימה |
יש מחקרים שמראים ששילוב עם תרופות יעיל יותר מכל אחד בנפרד גם CBT קבוצתי יעיל יעיל גם במניעה |
|
|
|
שילוב של CBT עם אימיפרמין להפרעת אימה |
פחות טוב אחרי חצי שנה |
|
|
|
הפרעת החרדה עם הפגיעה הקשה ביותר בתפקוד |
אגורפוביה. פגיעה קשה בתפקוד מהלך כרוני ופרסיסטנטי. רמיסיה מלאה נדירה ללא טיפול 10% אם יש הפרעת אימה טיפול בה יעזור כאן
אם אין הפרעת אימה ההפרעה כרונית וקשה עם שימוש באלכוהול ודיכאון |
|
|
|
שכיחות אגורפוביה |
6% פי 2 בנשים הרוב קשורים בהפרעת אימה. 3/4 בביח |
|
|
|
אבחנה של אגורפוביה |
|
|
|
|
הפרעות חרדה שנדירה בילדות |
אגורפוביה. הגיל הממוצע הוא 17 |
|
|
|
אבחנה מבדלת של אגורפוביה מול חרדה חברתית פוביה ספציפית ומבוכה ממצב רפואי |
חרדה חברתית. מצבי ביקורת עי אחרים פוביה ספציפית. רק מצב אחד. מקום סגור מצב רפואי. הולם ומציאותי |
|
|
|
בדיקת סטטוס בזמן התקף אימה |
רומינציות גמגום וקשיי דיבור ליקויי זיכרון דה פרסונליזציה דיכאון |
|
|
|
שכיחות פוביה ספציפית |
10% פי 2 בנשים פוביה מדם וזריקות M=F |
|
|
|
סוגי פוביות |
חיות. ילדות. סביבה טבעית. ילדות. דם וזריקות. ילדות מצבים. מבוגר צעיר. גבהים כן בילדות אחר פחד מחנק או הקאה. תחפושות. רעש |
|
|
|
מה גורם בעיקר לפגיעה התפקודית בפוביות ספציפיות |
הקו מורבידיות |
|
|
|
מיזופוביה |
פחד מלכלוך וזיהום |
|
|
|
האבחנה של פוביה ספציפית |
במשך 6 חודשים לפחות פחד או חרדה ממצב או אובייקט. כמעט תמיד מעורר פחד. גורם להימנעות או מצוקה. מעבר לכל פרופורציה |
|
|
|
פוביה ספציפית לעומת סכיזופרניה |
הפוביה היא אגו דיסטונית |
|
|
|
הפרעות חרדה בהן אין שינוי במדדים פיזיולוגיים בזמן מנוחה |
פוביה ספציפית GAD OCD פוביה חברתית
מה כן- הפרעת אימה. PTSD |
|
|
|
2 סוגי אובייקטים |
פילוגנטיים. לא מודע . תגובת אמיגדלה חזקה יותר. יותר סטרטל. קשור במין. פחד מעכבישים. אונטוגנטיים. הפרט עצמו. טיסות. |
|
|
|
מנגנוני הגנה בפוביה ספציפית |
התקה סימבוליזציה הימנעות |
|
|
|
Counter phobic attitude |
מושג של אוטו פנישל הכחשה של הפחד . מחפש סכנה וריגושים ילד משחק ברופא ונותן זריקה |
|
|
|
ווטסון ופוביה |
הניסוי של אלברט הקטן התניה פאבלובית של גירוי נייטרלי ארנב לגירוי מפחיד עכבישים |
|
|
|
רוב החולים עם פוביה ספציפית נוהגים להגיע לטיפול |
לא נכון
מתחיל לרוב בילדות ונמשך שנים רבות הרוב לא זוכרים את נסיבות הופעת הפוביה |
|
|
|
גורמי סיכון לפוביה ספציפית |
חשיפה לאינפורמציה. סיקור אסון מטוס היתקלות שלילית עם המושא בעבר מוות של הורה אלימות והתעללות בבית השפלה מאח גדול
|
|
|
|
פרויד ופוביה |
נוירוזה. קונפליקט אדיפלי |
|
|
|
פסיכותרפיה בפוביה ספציפית |
דה סנסתזציה מערכתית חשיפה in vivo חשיפה בדמיון participant modeling
מה עוד היפנוזה. וירטואלי. משפחתי |
|
|
|
אבחנה של פוביה חברתית |
פחד או חרדה סביב סיטואצעה בה חשוף לביקורת מתוצפת (למשל אוכל או שותה) או כשצריך לבצע מול אחרים. בילדים חייב להיות גם מול בני גילם +חושש שפעולותיו יעוררו השפלה ומבוכה או יפגעו באחרים +כמעט תמיד+ נמנע מהסיטואציה או סובל כשקורית+ מעבר לפרופורציה הצפויה+ יותר מ6 חודשים |
|
|
|
שינויים בDSM לגבי פוביה חברתית |
|
|
|
|
הפרעת האישיות השכיחה כקו מורבידיות של חרדה חברתית |
הימנעותית. דפוס ההימנעות הוא יותר רחב |
|
|
|
שכיחות הפרעת חרדה חברתית |
2-15% |
|
|
|
ההבדל בין אגורפוביה לחרדה חברתית |
חרדה חברתית לא תוקל כשיש איתו מישהו מוכר. להפך נלחץ ככל שיש יותר אנשים |
|
|
|
קו מורבידיות של חרדה חברתית |
דיכאון הפרעת אימה סמים קונדקט בולמיה |
|
|
|
פוביה חברתית מדייטים תהיה ברמיסיה ב |
נישואים |
|
|
|
פוביה חברתית בצעירים |
סיטואציות ספציפיות אך חרדה בעוצמה רבה |
|
|
|
מאפיינים של חולה עם פוביה חברתית בבדיקה |
לא אסרטיבי תנוחת גוף ריגידית ביישנים ולא מגלים פרטים לא יוצר קשר עין הסמקה גברים מתעכבים בנישואים נשים עקרות בית שותים אלכוהול לפני מסיבה |
|
|
|
גורמי סיכון גנטיים לפוביה חברתית |
אינהבציה חברתית. 15% מהילדים. נסוגים מול מצב חדש נוירוטיות וריאקטיביות גבוהה |
|
|
|
2 נוירוטרנסמטורים חשובים בהפרעת חרדה חברתית וראיות |
אדרנלין. טיפול בחסמי בטא דופמין. MAOI יותר יעיל מTCA. ירידה בקליטת דופמין בסטריאטום |
|
|
|
הפוביה הספציפית עם המרכיב התורשתי החזק ביותר |
פוביה מדם ומחטים |
|
|
|
אבחנה של GAD |
|
|
|
|
מאפייני ילדים עם GAD |
פרפקציוניסטים קונפורמיסטים דואגים לגבי ביצועים בלימודים ספורט דואגים מפני אסונות טבע מחפשים כל הזמן אישרור |
|
|
|
מאפייני מבוגרים עם GAD |
פיננסים בריאות נושאיםצשוליים כמו נקיונות בבית ואיחורים בגיל קשיש בעיקר גופני ובטיחות. נפילות |
|
|
|
מאפייני דפוס החשיבה בGAD |
הכללת יתר OVERGENERALIZATION לא מזהיםמאפשרות מילוט לא גמישים תשומת לב מוגזמת לשלילי על פני חיובי |
|
|
|
ביטויים סומטיים שכיחים של GAD |
כאבי שרירים הזעה בחילות ושלשולים |
|
|
|
ביטויים סומטיים פחות שכיחים בGAD |
עוררות יתר כמו דופק מהיר ודיספנאה |
|
|
|
הפרעה עם דפוסי שינה הפוכים מדיכאון |
GAD ירידה בREM שנת דלתא |
|
|
|
גורמי סיכון גנטיים של GAD חופפים לעתים לאלו של |
דיכאון |
|
|
|
האזור החשוב בGAD |
אונה אוקסיפיטלית שם ריכוז רצפטורים לGABA גבוה ביותר |
|
|
|
שכיחות GAD |
5% פי 2 בנשים |
|
|
|
מהלך GAD |
הופעה בגיל צעיר יחסית. חציון 30 תוכן הדאגות משתנה לפי הגיל פונים לטיפול אחרי שנים של הפרעה הרוב פונים בגלל התלונות הסומטיות לכן מגיעים יותר לרופאי משפחה ופנימאים
|
|
|
|
ההפרעה החרדתית עם הכי הרבה קו מורבידיות |
GAD כולל IBS הפרעות חרדה אחרות דיכאון סמים |
|
|
|
פרוגנוזה בGAD |
גרועה ככל שגיל ההופעה צעיר יותר מחלה כרונית גם מי שמחלים חצי יחווה התלקחות רק שליש פונים לטיפול |
|
|
|
הפרעת GAD מול חרדה רגילה |
חרדה רגילה ניתן לשים בצד. לא חודרני בGAD הטוח של הנושאים רחב יותר אינה מלווה בסימנים סומטיים |
|
|
|
רגישות אלפא 2 לקלונידין בGAD |
יורדת. אין הפרשת קלונידין |
|
|
|
טיפול בGAD |
לפחות שנה. CBT עם תרופות בשילוב הCBT פחות יעיל ביחס לחרדות אחרות
מרכיבי הCBT: הרפייה . התייחסות למטה דאגה אי סבילות לחוסר וודאות. חשיפה בדמיון חשובה לגבי העתיד. |
|
|
|
פסיכותרפיה דינמית ותומכת לGAD |
דינמית. להגביר סבילות לחרדה. לא מעלימים חרדה תמיכתית. |
|
|
|
כמה זמן נדרש כדי לאבחן חרדת פרידה בילד לעומת מבוגר |
חודש 6 חודשים |
|
|
|
קריטריון לאבחנה של חרדת פרידה |
|
|
|
|
שינויים באבחנה של חרדת פרידה בDSM החדש |
האבחנה זזה פרק
מאפשר לאבחן לראשונה גם מעל גיל 18 וגם מתאים את הקריטריון גם צאצאים יכולים להיות דמות משמעותית וההימנעות גם בעבודה.
|
|
|
|
כיצד חרדת פרידה מתבטאת במבוגרים |
מתקשים לעשות שינויים כמו חתונה ומעבר דירה. בודקים כל הזמן איפה הילד או בן הזוג |
|
|
|
הפרעת החרדה השכיחה ביותר בילדות |
חרדת פרידה |
|
|
|
גיל ההופעה של חרדת פרידה והמין |
7-9 רק 10% לפני בית ספר בגיל בית ספר יותר בנות לפני כן בנים כמו בנות |
|
|
|
סימפטומים בחרדת פרידה כתלות בגיל |
יותר סימפטומים וסיוטים בילדים צעירים יותר |
|
|
|
גורמי סיכון לחרדת פרידה |
תורשתי. 73% יותר מהסביבתי דפוס התקשרות חרד עם ההורה פסיכופתולוגיה בהורה. דיכאון וחרדה התנהגות הורית מגוננת ושתלטנית אירועי דחק של אבדן. הגירה גירושים |
|
|
|
הטיפול בחרדת פרידה |
CBT בילד צעיר מאוד טיפול בקשר הורה ילד |
|
|
|
פרוגנוזה בחרדת פרידה |
הרוב משתפרים עם הזמן עדיין סיכון מוגבר לאובדנות במבוגרים דיכאון וBP |
|
|
|
שכיחות אילמות סלקטיבית |
0.71% יותר בבנות |
|
|
|
כמה זמן נדרש לאבחנה של מוטיזם סלקטיבי |
חודש שהוא לא הראשון בביס |
|
|
|
מה הסייג לאבחנה במוטיזם סלקטיבי |
לא נובעת מחוסר שליטה בשפה |
|
|
|
גורמי סיכון למוטיזם סלקטיבי |
בנות מהגרים שפה שנייה |
|
|
|
מהלך של מוטיזם סלקטיבי |
אחוזי רמיסיה ספונטנית גבוהים סביב 60% טוב יותר ככל שהחל בגיל צעיר |
|
|
|
טיפול במוטיזם סלקטיבי |
תרופות ssri טיפול התנהגותי. דה סנסתזציה מערכתית קלינאי תקשורת |
|
|
|
מאפייני ילדה עם מוטיזם סלקטיבי |
בדכ ביישנים ומאוד מודעים לעצמם אנשים קבועים עמם מדברים מתקשים בתקשורת לא וורבלית. צילום אוכל ובתקשורת שפת גוף |
|
|
|
הקו מורבידיות השכיחה במוטיזם סלקטיבי |
פוביה חברתית |
|
|
|
המחלה הגופנית הכי שכיחה כגורם להפרעת אימה |
קרדיומיופתיה. 80% מאלו בתור להשתלה |
|
|
|
המחלה הגופנית הכי שכיחה כגורם לGAD |
גרייבס. שני שליש גם בsjorgon יש |
|
|
|
אפילפסיה כגורם להפרעות חרדה |
בעיקר Parttial complex לעתים הביטוי היחיד של האפילפסיה מוקד בפארא היפוקמפוס הימני יגרום להפרעת אימה |
|
|
|
הפרעות חרדה ומחלות גופניות אחרות |
פרקינסון. 25% הפרעת אימה. 17% חברתית אנמיה חסר B12 פאוכרומוציטומה PRIMARY BILIARY CIRRHOSIS אלרגיה שבץ |
|
|
|
אילו סמים בעיקר גורמים להפרעות חרדה |
סרטנרגיים כמו LSD MDMA אדרנרגיים. קוקאין אמפטמינים קפאין |
|
|
|
הפרעות חרדה בגמילה מאלכוהול |
התקפי אימה. 80% יחוו אגורפוביה ופוביה חברתית. מסתגרים |
|
|
|
סוגי הפרעות חרדה משנית לסמים |
GAD LIKE PANIC ATTACK LIKE STIMULANT INDUCED OCD בגמילה או שימוש באמפטמינים. סטראוטיפיות וטקסי ארגון חפצים. חיטוט בבגדים |
|
|
|
הפרעת חרדה מושרית קפאין |
בעיקר סינדרום דמוי GAD אך יכול להיות מכל סוג. כולל פוביה חברתית וOCD
אנשים עם הפרעות חרדה רגישים יותר להשפעות קפאין וכך גם בני משפחותיהם להמליץ לנם להימנע כליל או לא יותר מ200 מג ליום
פולימורפיזם ADORA2
קודם לנסות גמילה לפני שמתחילים נוגדי חרדה |
|
|
|
קנביס וחרדה |
ההפרעה הפסיכיאטרית הכי שכיחה שלו בדכ משתמשים חדשים או פוטנטי יותר עוגיות גם קנביס רפואי |
|
|
|
אינהלנטים וחרדה |
דווקא בזמן אינטוקסקציה לא לתת בנזו |
|
|
|
הלוצנגנים וחרדה |
חרדה היא הגורם המוביל לפניית מיון של משתמשי PCP
נובע מתחושת אבדן שליטה ושינוי במציאות טיפול בבנזו |
|
|
|
MIXED ANXIETY DEPRESSIVE DISORDER |
לשני שליש מהסימפטומים הדיכאוניים יש גם חרדתיים אלפרזולם בוספירון פחות נעדיף תרופות המבוססות על NE למעט שילוב של דיכאון וGAD אז נבחר באפקסור |
|
|
|
תרופות מרשם שגורמות לחרדה |
נוגדי דיכאון בהתחלה סטרואידים תרופות לצינון עם אפדרין תאופילין אינסולין מונוסודיום גלוטמת גלולות OC אלטרוקסין תרופות לירידה במשקל |
|
|
|
מה מפריע לעיבוד רגשי בCBT |
הימנעות התנהגות בטחון הסחת דעת בנזו |
|
|
|
Introveptive exposure |
הפרעת אימה ופוביה ספציפית קשית חריף פולי קפה כסא |
|
|
|
השילוב הטוב ביותר לפסיכותרפיה בהפרעות חרדה |
טיפול קוגנטיבי עם חשיפה לגבי הרפייה מוטל בספק |
|
|
|
דה סנסתסציה סיסטמתית |
מוטיזם סלקטיבי פוביה ספציפית או חברתית הפרעות בתפקוד מיני |
|
|
|
הפרעת חרדה אגו סינטונית |
GAD |
|
|
|
כמה מחולי OCD משתפרים עם פסיכוכירורגיה |
40% |
|
|
|
קצב היארעות הפרעות חרדה בשני המינים |
בנשים מגיע לשיא בעשור 4 5 לחיים בגברים קבוע |
|
|
|
הפרעת החרדה עם המרכיב התורשתי הכי חזק |
הפרעת אימה. פי 7 בבן משפחה |
|
|
|
מקצוע עם הרבה הפרעות חרדה |
עקרות בית קשור ברמת הכנסה והשכלה נמוכה |
|
|
|
חשיפה לבנזו מורידה סיכוי לתגובה ב... |
הפרעת אימה אך לא בGAD |
|
|
|
אדם עם פחד מטיסות עומד לטוס מחר |
לוריוון |
|
|
|
תגובה לטיפול להפרעת אימה מושרית קוקאין |
מגיבים טוב לבנזו מחמירים עם TCA בגלל קינדלינג |
|
|
|
מתי מתבצעת קונסולדציה של זכרונות טראומתיים |
בתוך 6 שעות מהאירוע |
|
|
|
הטסט הכי טוב לחולל התקף אימה |
אינהלציה של CO2 |
|
|
|
שינויים מבניים בהפרעת אימה |
אטרופיה בקורטקס טמפורלי מימין כיווץ כלי דם במוח הפרעות בPET בפארא היפוקמפוס |
|
|
|
מתוארת חולה עם התקף אימה. הטיפול... |
בנזו כעת. SSRI בהמשך |
|
|
|
אישה עם התקפי אימה מטופלת בפרוקסטין וממשיכה לסבול מהימנעות וחרדת ציפייה |
להחליף לאפקסור |
|
|
|
ממגנון הגנה ייחודי לOCD |
Isolation of affect |
|
|
|
מה דומה בין טריכוטלומניה לOCD |
שניהם אגו דיסטוניים |
|
|
|
מה שונה בין טריכוטלומניה לOCD? |
טריכוטלומניה. נשים. קונפליקט אדיפלי הפרעת OCD. בנים שווה לבנות. אנאלי |
|
|
|
מה לא כוללת הפרעת הסתגלות? |
אבל |
|
|
|
בן 60 עם קוצר נשימה לראשונה בחייו ותחושה שעומד למות |
לא מתאים להפרעת אימה. לבדוק |
|
|
|
התמונה הקלינית בניצולי שואה |
אבל לא מעובד שינויים באישיות. הסתגרות פסיביות תלותיות חשדנות. נטייה לדאגנות סף גירוי נמוך. סבלנות נמוכה נדודי שינה סיוטים הפרעות פסיכוסומטיות אשמת שורדים ודיכאון משברים בחיים האישיים גורמים לפירוק הגנות כמו ניתוח פרוסטטה |
|
|
|
הקן המתרוקן אופייני ל... |
עקרות בית כשהבן האחרון עוזב את הבית |
|
|
|
הידרכסזין |
אנטי היסטמין. יעיל בGAD |
|
|
|
אחוזי התגובה לשילוב תרופות עם CBT בהפרעת אגרנות |
נמוכים. 18% |
|
|
|
כמה זמן נטפל בPTSD |
שנה |
|
|
|
אירוע בעקבותיו יש יחסית פחות PTSD |
אסונות טבע |
|
|
|
משך הטיפול בSSRI בהפרעת אימה |
לפחות שנה |
|
|
|
טיפול בחרדה בעת גמילה מהנשמה |
הרפייה |
|
|
|
BDD עם סימפטומים פסיכוטיים |
30% |
|
|
|
אבחנה מבדלת של הפרעת הסתגלות |
PTSD GAD BRIEF PSYCHOTIC SOMATIZATION MDD מה לא מצב פסיכוטי לאחר לידה דיסתימיה |
|
|
|
הפוביה הספציפית הכי שכיחה |
חיות |
|
|
|
קו מורבידיות בOCD |
67% דיכאון 25% פוביה חברתית |
|
|
|
תוך כמה זמן מהאירוע תופיע הפרעת הסתגלות |
3 חודשים |
|
|
|
שכיחות הפרעת הסתגלות במסגרות שונות |
20% מרפאה פסיכיאטרית 12% בית חולים כללי 8% אוכלוסייה כללית לחצי מהם יש בעיה גופנית |
|
|
|
הפרעת חרדה ששכיחותה לא משתנה עם הגיל |
פוביה ספציפית |
|
|
|
אבחנת OCD |
|
|
|
|
לכמה מחולי OCD יש גם דלוזיות וגם אובססיות |
75% |
|
|
|
לכמה מחולי OCD יש העדר מוחלט של תובנה |
4% |
|
|
|
כמה מאמינים שהקומפולסיות שלהם לא הגיוניות וכמה מתנגדים |
80% מאמינים 50% מנסים להתנגד |
|
|
|
מאפיינים אפשריים של OCD |
תובנה. הרחבה חדשה. ייתכן שינוי עם הזמן לגבי אותו מטופל טיקים עם או בלי. משמעות: יותר גברים. יותר סדר וסימטריה. תופעות תחושתיות. גיל הופעה מוקדם |
|
|
|
הOCD לפי הICD |
אסור שהקומפולסיה תגרום להנאה רוב הימים במשך שבועיים לא דורש מינימום זמן פר יום של שעה |
|
|
|
שכיחות OCD |
3% גברים=נשים בבני נוער וילדים יותר בנים כי גיל ההופעה בבנים צעיר יותר |
|
|
|
הבדלים בOCD בין גברים לנשים |
גברים. גיל הופעה ממוצע 19. יותר טיקים. יותר מחשבות חודרניות אסורות סדר וסימטריה. נשים. גיל הופעה ממוצע 22. פחות טיקים. יותר זיהום ונקיון |
|
|
|
מתי OCD היא יותר תורשתית |
גיל הופעה צעיר יותר אגרנות טיקים |
|
|
|
האם OCD הפרעה תורשתית |
יש מקרים שכן ויש שלא. 47% תורשתיות. כרומוזום 9 SCLA גלוטמת. סרוטונין |
|
|
|
הפרעות שכיחות יותר בקרובי משפחה של חולי OCD |
OCD GAD טיקים היפוכונדיאזיס הפרעות אכילה . כסיסת ציפורניים. |
|
|
|
שינויים ביולוגיים במוח בOCD |
פעילות מוגברת פרונטוסטריאטום עם מטבוליזם מוגבר בקאודאט באונה הפרונטלית ובצינגולום. נפח הקאודט יורד דוצ. |
|
|
|
זיהום שגורם לOCD |
GBS בטא המוליטי כוריאה עש סידנהאם ב10-30% |
|
|
|
מאפיינים דינמיים של OCD |
רגרסיה לשלב אנאלי סדיסטי בידוד. Doing undoing. ספק פתולוגי אמביוולנטיות דפוסי חשיבה רגרסיביים- חשיבה מאגית חשיבה אומניפוטנטית לעתים יש רווח משני. פוגע בהיענות בני משפחה משתתפים פעילים גורמי דחק בסיבה יכולים להחמיר סימפטומים. הריון לידה. טיפול בתינוק |
|
|
|
גורמי סיכון לOCD |
התעללות בילדות רווקים גזע לבן טמפרמנט של אינהביציה התנהגותית טיפול תרופתי? בלפונקס ב75% היה כבר לפניו. זחפרקסה סרוקוול ריספרידל. מה לא - סוליאן וגאודון |
|
|
|
האובססיה הכי שכיחה ומה גוררת |
קונטמינציה. גוררת רחצה הימנעות ובושה |
|
|
|
האובססיות לפי שכיחות |
זיהום . דיברנו ספק פתולוגי. מוביל לבדיקה. מחשבות חודרניות.לרוב אלים או מיני סימטריה אחרים. דת מספרי מזל
|
|
|
|
הקומפולסיות הכי שכיחות לפי סדר |
בדיקה רחצה ספירה |
בדוק מי במקלחת מתרחץ ותספור כמה בפנים |
|
|
לכמה יש רק אובססיות |
6% |
|
|
|
הקומפולסיה הכי נדירה |
אגרנות |
|
|
|
למי פונים חולי OCD |
רופאי עור אקזמה נוירולוגים. טיקים רופא נשים. כשמופיע אחרי הלידה שיניים. נזק מנקישות קרדיולוג ילדים. סידנהאם |
|
|
|
YBOX |
10 שאלות. ניקוד מאפס עד 40 לא מתחשב בתוכן. רק בחומרה |
|
|
|
הקו מורבידיות היחידה שמופיעה אחרי הOCD |
דיכאון |
|
|
|
קו מורבידיות בOCD |
דיכאון. 67% הפרעות חרדה. ל25% פוביה חברתית ADHD הפרעות אכילה טורט. השילוב עובר בתורשה. PANDAS הפרעות אימפולסיביות כמו ODD |
|
|
|
מדדים בטסטים ביולוגיים של OCD מזכירים מאוד... |
דיכאון. ירידה בREM LATENCY העדר דיכוי בDST תגובה מוקהת של הורמון גדילה לקלונידין |
|
|
|
אבחנה מבדלת של OCD מול PANDAS וOCPD |
PANDAS הופעה אקוטית בילד ולא הדרגתית . טיפול בCBT עם תרופות. אנטיביוטיקה לא מונעת. OCPD אין אובססיות וקומפולסיות רק ל15% מחולי OCD יד תכונות פרה מורבידיות של OCPD |
|
|
|
ההבדל בין טיקים לקומפולסיות |
תנועות פחות מורכבות לא נועדו לנטרל אובססיות |
|
|
|
מהלך הופעת המחלה בOCD |
גיל מבוגר צעיר במחצית ההופעה פתאומית. 50-70% בעקבות אירוע דחק הריון. מוות במשפחה. עיכוב של עד 10 שנים. מסתירים מהלך כרוני ללא טיפול. רק חלק קטן עובר רמיסיה ספונטנית
|
|
|
|
פרוגנוזה בOCD |
85% המשכי 2% אפיזודי 10% מתדרדר |
|
|
|
גורמים פרוגנוסטיים רעים בOCD |
הופעה בילדות ללא גורם דחק בר זיהוי כניעה לקומפולסיות קומפולסיות ביזאריות קו מורבידיות סכיזוטיפלית דיכאון העדר תובנה |
|
|
|
מה לא קשור לפרוגנוזה בOCD |
תוכן האובססיות |
|
|
|
יעילות CBT בOCD |
כמו של טיפול תרופתי. זהו טיפול הבחירה היתרון- שימור האפקט לאורך זמן יותר |
|
|
|
הטיפול ההתנהגותי הכי יעיל לOCD |
חשיפה ומניעת תגובה. 83% יגיבו
1. החשיפה מורידה פחד. ניתן לבצע in vivo או בדה סינסתזציה סיסטמתית או חשיפה בדמיון. אם אין מצוקה כנראה מדובר בהימנעות קוגנטיבית.
2. מניעת התגובה מורידה קומפולסיות
השילוב ביניהם הכי יעיל |
|
|
|
המטרה בטיפול קוגנטיבי בOCD |
לא האובססיות שהן פנטזיות אלא המחשבות האוטומטיות אם...אז |
|
|
|
טיפול משפחתי בOCD |
חשוב תמיד לערב משפחה להפסיק תמיכה כלכלית לא להשתתף בטקסים או לאפשר הימנעות לא לעזור לו לכסות מול ביס או עבודנ |
|
|
|
סיבוך של DBS |
פרכוסים. טיפול בפניטואין בOCD יהיה ממוקם בגרעיני הבסיס או הקפסןלה הקדמית |
|
|
|
מה ננסה לפני ניתוח בOCD |
ECT |
|
|
|
שכיחות BDD |
2% יותר בנשים רווקות |
|
|
|
אבחנה של BDD |
פרה אוקופציה בפגם או בליקוי בהופעה חיצונית שאחרים לא שמים לב אליו או רואים רק ליקוי קל+ התנהגות חוזרנית או פעילות מנטלית שגורמים למצוקה או ליקוי |
|
|
|
מה צריך לשלול לפני שמאבחנים BDD |
אם יש גם הפרעת אכילה הדאגה לא מוגבלת רק למשקל ושומן |
|
|
|
מאפיינים של BDD |
עם דיסמורפיה של שרירים. מצב התובנה. הרוב חסרי טובה כאן |
|
|
|
לכמה אזורי גוף בממוצע יש התייחסות בBDD |
4 הפנים הכי שכיח |
|
|
|
מחשבות שווא שכיחות בBDD |
יחס |
|
|
|
קו מורבידיות של BDD |
30% מרותקים לבית 20% מנסים להתאבד דיכאון אצל 90% ויש גם הרבה OCD הפרעות אישיות נרקיסיסטית וסכיזואידי |
|
|
|
תאוריה קוגנטיבית של BDD |
ליקוי בעיבוד מידע וויזואלי. מתמקד בפרטים ולא בשלם |
|
|
|
מנגנוני הגננה של BDD |
התקה של קונפליקט הדחקה עיוות השלכה סימבוליזציה |
|
|
|
המקרה של פרויד לBDD |
איש הזאב |
|
|
|
טיפול בBDD |
הבחירה CBT עם חשיפה ומניעת תגובה תרופות: SSRI הבחירה אנאפרניל MAOI פימוזיד אוגמנטציה עם ריטלין ליתיום וSGA |
|
|
|
שכיחות הפרעת אגרנות |
5% M=F |
|
|
|
אבחנה של הפרעת אגרנות |
קושי להיפטר מרכוש ללא קשר לערך הקושי נובע מצוקה בעת השלכת הרכוש. מאמין שיזדקק לו בהמשך. חיבור רגשי לפריטים. פוחד לשכוח.
מסכל אפשרות להשתמש במרחב המחייה |
|
|
|
מצב רפואי שיכול להוביל לאגרנות |
פרדר ווילי |
|
|
|
מאפיינים של הפרעת אגרנות |
תובנה. לרובם אין תובנה. מכחישים בשלב ראשון ולא פונים לטיפול לבד עם רכשנות מוגברת. 80% |
|
|
|
אבחנה מבדלת של אגרנות |
פסיכוטי קשה. יש מחשבות שווא דמנציה קשה. רצגינג פילפרינג. אכילת יתר הסתרה פגיעה מוחית |
|
|
|
מאפיינים מלווים של אגרנות |
אי החלטיות פרפקציוניזם הימנעות קושי בתכנון |
|
|
|
אגרנות היא הפרעה תורשתית |
נכון. ל80% קרוב משפחה אוגר |
|
|
|
פעילות מטבולית ירודה באגרנות |
צינגולום אחורי אונה אוקסיפיטלית |
|
|
|
טיפול הבחירה באגרנות |
CBT תוצאות לא טובות. תרופות לא בטוח יעילות |
|
|
|
קו מורבידיות של אגרנות |
הפרעת OCD. הכי שכיח. 30% עם אגרנות קניה קומפולסיבית. 50% עם אגרנות אישיות הימנעותית פרנואידית סכיזטפלי הפרעת ADHD .אגרנות מעלה סיכון פי 10 בחולה OCD קלפטומניה הימורים פתולוגיים הפרעות אפקטיביות הפרעות חרדה |
|
|
|
אבחנה של טריכוטלומניה |
משחכת שיער שמובילה לאיבוד שיער נסיונות להפסיק נכשלו גורם למצוקה או ליקוי |
|
|
|
שכיחות טריכוטלומניה |
0.6% פי 10 בנשים |
|
|
|
במה טריכוטלומניה שונה מOCD |
התגובה לSSRI פחות טובה אין שכיחות מוגברת במשפחות של OCD |
|
|
|
מאפייני חולות עם טריכוטלומניה |
בעיקר בנות בכורות 40% לועסות או בולעות את השיער לשליש יש בזואר הקרקפת הכי שכיחה לרוב לא כואב. לעתים מלווה בגרד או עקצו מנסים להסתיר התקרחות. מלווה בעוד השחתה עצמית. דפיקות ראש מתח פנימי לפני. הקלה וסיפוק אחרי לרוב לא עם זרים. רק בני משפחה ממוקד מול אוטומטי אנמיה היפוכרומית ולויקוציטוזיס ניתן לאשר בביופסיה |
|
|
|
קו מורבידיות של טריכוטלמניה |
חיטוט בעור הכי שכיח דיכאון רבא והפרעות חרדה OCD טיקים וטורט הפרעות אכילה הא גבולית נרקיססטית OCPD
מה לא סמים ואלכוהול
|
|
|
|
מתי לא נאבחן טריכוטלומניה |
כשהמשיכה היא חלק מאובססיה כמו סימטריה נאבחן OCD כשמדובר בעיסוק בדפקט חיצוני נאבחן BDD |
|
|
|
גורמי סיכון לטריכוטלומניה |
נשים פולימורפיזם לרצפטור לסרטונין אירועי דחק. בעיקר אבדן אובייקט הפרעות בקשר עם ההורים מה לא תכונות אישיות ספציפיות |
|
|
|
גורם פרוגנוסטי טוב בטריכוטלומניה |
הופעה לפני גיל 13 מגיבה לטיפול אחרת המהלך ערוני |
|
|
|
טיפול בטריכוטלומניה |
היפנוזה. העור הוא מטרה ביופידבק טיפול CBT טיפול הבחירה תרופות SSRI אפקסור ליתיום נלטורקסן במקרים קשים נשקול קלונקס ובוספירון |
|
|
|
אבחנה של הפרעת גרד בעור |
חיטוט בעור מוביל לנגעים נסיונות לעצור לא מצליחים גורם למצוקה |
|
|
|
האזור העקרי לגירוד |
הפנים |
|
|
|
מהלך הפרעת גירוד בעור ושני שיאים |
הרבה פעמים יחד עם מצב עורי אמיתי גיל ההתבגרות או בין 30 עד 45 44% מהנשים יש קשר לווסת |
|
|
|
השלכות חברתיות של הפרעת גרד |
נמנעים מסיטואציות חברתיות מתביישים ומכסים באיפור או תחבושת 12% מנסים להתאבד |
|
|
|
המניע לגירוד בעור |
מתח נפשי שמוקל עם הגירוד |
|
|
|
הסברים דינמיים לגרד בעור |
איבר ארוטי. אוננות מחאה כנגד סמכות הורית הקלת מתח נפשי. סכסוך בנישואים. הריון |
|
|
|
דרמטיטיס ארטיפקטה |
הפרעת FACTITIOUS בעור פי 8 בנשים שיטות מורכבות יותר מגירוד שלפוחיות כיבים סינוסים בצקת
צורה לא ליניארית אך גבולות חדים גאומטריים
תיאור מעורפל |
|
|
|
הפרעה גופנית עם חיטוט בעור |
פרדר ווילי |
|
|
|
טיפול בחיטוט בעור |
SSRI נלטרוקסן למיקטל CBT |
|
|
|
OLFACTORY REFERENCE SYNDROME |
גברים רווקים צעירים סביב 25 מקלחות תכופות. מחליפים הרבה בגדים מאמינים שיש להם ריח מסריח לשלול אפילפסיה טמפורלית לשלול גידול היפופיזה לשלול דלקות סינוסים |
|
|
|
הפרעת אישיות עם פרוגנוזה רעה בOCD |
סכיזוטיפלי |
|
|
|
לחולי OCD יותר חומר אפור ופחות לבן |
נכון |
|
|
|
שכיחות PTSD |
8% עד 15% חווים סימפטומים סאב קליניים 10% בנשים ו 4% בגברים |
|
|
|
כמה ממי שנחשף לטראומה יפתח PTSD |
20% |
|
|
|
כמה נחשפים לטראומה |
60% מהגברים. בעיקר מלחמות 50% מהנשים. אונס |
|
|
|
אבחנה של PTSD מעל גיל 6 |
2 עוררות יתר 2 קוגנטיביים ומצב רוח שלילי 1 חודרנות 1 הימנעו ת |
|
|
|
אבחנה מתחת לגיל 6 |
עדיין 2 עוררות יתר ו1 לפחות חודרני או 1 הימנעות או שינוי שלילי קוגנטיבי סף אבחנה נמוך יותר |
|
|
|
הבדלים בDSM5 |
|
|
|
|
מאפיינים של הפרעת PTSD |
החמרה מאוחרת.אחרי 6 חודשים מהאירוע עם סימפטומים דיסוציאטיביים |
|
|
|
כמה זמן נדרש כדי לאבחן PTSD |
יותר מחודש עם מצוקה |
|
|
|
סימפטומים חודרניים |
זכרונות חודרניים. בילדים אפשרי משחק חלומות פלשבקים דיסוציאטיביים תגובה פיזיולוגית פסיכולוגית לחשיפה |
|
|
|
סימפטומים של הימנעות |
זכרונות רגשות ומחשבות תזכורות בעולם החיצוני |
|
|
|
שינויים שליליים בקוגניציה או מצב רוח |
חוסר יכולת לזכור הבט משמעותי אמונות שליליות של בק מצב רוח שלילי בושה אשמה כעס פחד תחושת זרות וריחוק ירידה בהתעניינות ובפעילןת חוסר יכולת לחוות אושר סיפור אהבה |
|
|
|
שינויים של עוררות יתר |
בעיות ריכוז סף גירוי נמוך סטרטל מוגזם התנהגות פזיזה והרסנית בעיות שינה |
|
|
|
גורמי סיכון לחשיפה לטראומה |
גבר לא משכיל נוירוטי ומוחצן אנטי סוציאלי בילדותו היה קונדקט סיפור משפחתי פסיכיאטרי |
|
|
|
גורמי סיכון לPTSD |
נשים חוסר תמיכה חברתית גיל צעיר יותר בזמן הטראומה סימנים רכים רקע פסיכיאטרי . חרדה אפקטיבי אנשים עם אלקסתימיה שימוש בסמים ואלכוהול הסטוריה של PTSD מעמד סוציואקנומי נמוך מיעוט אתני רמת חינוך נמוכה ו IQ נמוך נרקסיזם הכנה לקויה לתפקיד רווק אלמן או גרוש מוקד שליטה חיצוני ולא פנימי תפיסת חיים פטליסטית האשמה עצמית הסטוריה משפחתית פסיכיאטרית חומרת ומשך הטראומה גרוטסקי הקורבן הוא ילד אלימות בין אישית יותר מכוחות טבע הרג חייל אויב מצב דיסוציאטיבי העדר תמיכה ירידה בנפח ההיפוקמפוס |
|
|
|
גיל שיא לPTSD |
מבוגר צעיר. יותר נחשפים |
|
|
|
כמה מASD יפתחו PTSD תוך חצי שנה |
78% |
|
|
|
ממצאים בקורלציה לחומרת הסימפטומים בPTSD |
מידת הקרבה ועוצמת הטראומה מידת העלייה בקצב הלב בתזכורת רמת NE בשתן חוסר הארגון בעת סיפור הנרטיב ירידה בנפח ההיפוקמפוס והACC |
|
|
|
מדדים פיזיולוגיים לעוררות יתר בPTSD |
קצב לב מוגבר במנוחה. הכי עקבי . עלייה בלחץ דם דיאסטולי בשכיבה תוצאה של ירידה פארא סימפתטית תגובת יתר לתזכורת. התניה קלאסית סטראטל מוגבר. מצמוץ לא יעלה ללא הכנה. קצב לב כן. אין חפיפה ביניהם |
|
|
|
שינויים בטסטים קוגנטיביים בPTSD |
דעיכה בזכרונות חיוביים. פחות של שלילים
סיפור נרטיב הטראומה לא מאורגן
Over general retrival style
הפרעה בסטרופ במלים הקשורות בטראומה. משקף ירידה בACC יכול לזהות מתחזים |
|
|
|
המודל הAMIGDALOCENTRIC של PTSD |
ירידה בפעילות ובנפח של מבנים שאמורים לפקח מלמעלה על האמיגדלה בקורלציה לחומרת ההפרעה: היפוקמפוס זיהוי סביבה בטוחה הMPFC הכחדה של פחד הACC דיכוי תשומת לב לטראומה תגובת אמיגדלה מוגזמת מאוד לתזכורות מטראומה ולפנים מפחידות |
|
|
|
שינויים ברצפטורים בPTSD |
עלייה ברגישות אלפא 2 לקלונידין יומבאין עלייההברגישות רצפטור מיו לאופייטים |
|
|
|
עדות למרכיב תורשתי בPTSD |
מרכיב של 30% צאצאי ניצולי שואה עם PTSD פחות קורטיזול ירידה בנפח ההיפוקמפוס גורם סיכון סימנים רכים גורם סיכון
|
|
|
|
מצב רפואי שיכול לעורר PTSD |
אנאפילקסיס מתעורר מהרדמה בניתוח |
|
|
|
נוירואדרנלין בPTSD |
רמות גבוהות בקורבנות אונס בשתן ירידה אדפטיבית בריכוז אלפא 2 בטסיות יומבאין גורם לפלשבקים והתקפי אימה |
|
|
|
קורטיזול בPTSD |
רמות נמוכות של קורטיזול בדם ושתן דיכוי מוגזם בDST תגובה מוקהת של ACTH במתן CRH |
|
|
|
בטא אנדורפינים בPTSD |
רמות נמוכות בדם נלטרוקסן מפחית סימפטומים |
|
|
|
המודל הדינמי של PTSD |
מעורר מחדש קונפליקט וטראומה מהילדות רגרסיה להגנות של הכחשה ודיסוציאציה |
|
|
|
המודל הקוגנטיבי של PTSD |
Emotional processing נסיון כושל לעבד את כל המידע בטראומה בהימנעות אין אקטיבציה של הזכרון הטראומתי ולכן אין מידע מתקן |
|
|
|
מה מפחית סיכוי לפתח PTSD |
חבלת ראש עם אמנזיה שימוש בהדחקה Repressive coping בנזו מונעים את ההדחקה |
|
|
|
מודל התנהגותי לPTSD |
הטראומה גורם לא מותנה רווח משני מחזק |
|
|
|
אבחנה מבדלת של PTSD |
חבלת ראש. יש בלבול ופגיעה באוריינטציה. אין הימנעות או חויה מחדש. התחזות. ממשיכים להתדרדר חרף טיפול מיטבי. מחלימים כשיש 100% נכות. טראומה בנסיבות חריגות בני ערובה |
|
|
|
סינדרום מלחמת המפרץ |
עייפות תלונות גופניות קוצר נשימה כאבי ראש פריחה קשיי ריכוז התקרחות פגיעה באונה פרייטלית מימין וגרעיני הבסיס נשק כימי סארין |
|
|
|
קו מורבידיות של PTSD |
שני שליש עם קו מורבידיות דיכאון GAD סמים אובדנות סכרת פיברומיילגיה מחלות לב |
|
|
|
גורמים פרוגנוסטיים שליליים בPTSD |
הימנעות קו מורבידיות. הפרעות אישיות קצוות הגיל. ילדים וקשישים. נוקשה או אין |
|
|
|
כמה מהילדים ומהמבוגרים יפתחו PTSD לאחר כוויה |
80% מהילדים 30% מהמבוגרים |
|
|
|
כמה חולי PTSD יחלימו תוך שנה ללא טיפול |
50% אחרי שנה סיכוי קלוש להחלמה |
|
|
|
כמה מחולי PTSD ימשיכו להחמיר |
10% |
|
|
|
כמה מחולי PTSD חווים סימפטומים קלים יחסית? |
40% |
|
|
|
למה לא לתת בנזו בPTSD? |
חוסמים עוד יותר את תגובת הHPA כן כדאי לתת קורטיזול |
|
|
|
ממה להימנע בטיפול בPTSD |
3 ה פ פסיכולוגיה. דה בריפינג פתולוגיזציה פרמקולוגיה |
|
|
|
מה כן לעשות בPTSD |
התערבות במשבר: הרחקה מסכנה מים מזון היגיינה בסיסית גיוס תמיכה מחברים ומשפחה. הכי חשוב לכבד אם לא רוצה לדבר. נדובב בקצב ציפייה לחזרה לתפקוד שמירה על הרצף השגרתי |
|
|
|
מבחני סקר לזיהוי PTSD |
לא מצליחים לאתר את כולם False positive גבוה |
|
|
|
קמץ |
קרבה. להשאיר בשטח ולא לפנות מיידיות. לטפל מהר ציפייה. שיחזור לתפקד |
|
|
|
טיפול CBT לPTSD ו4 מרכיביו |
היחיד שהוכח במחקר יעיל גם במניעה 4 מרכיבים: 1. חשיפה. הכי הרבה ראיות. מומלץ חד משמעית. In vivo או בדמיון, הדרגתי או דה סנסתזציה או בהצפה. המטרה היא אקטיבציה של מבנה הפחד ולתת אינפורמציה מתקנת. הכי בולט PE משחזרים שוב ושוב את חווית הטראומה במשך 40 דקות. מקליט את עצמו ומקשיב בבית. בלי הרפייה בזמן החשיפה עצמה שכן הרפיה היא התנהגות בטיחות. עד 15 פגישות. 2. שיטות ANXIETY MANAGMENT . ללמד שיטות הרפיה נשימות הסחות דעת ושיטות קוגנטיביות לוויסות החרדה. משפיעות מהר יותר אך ההטבה נמשכת פחות זמן. 3. שיטות קוגנטיביות. כותבים מס פעמים את הסיפור וקןראים תגר על האשמה. יש שיעורי בית. 4. טיפול EMDR. גיוס מנגנוני הריפוי של המטופל עי אקטיבציה של שתי ההמיספרות. אותה מערכת עיבוד מידע של REM. אחרי הטיפול פחות הפעלה לימבית ויותר קורטיקלית |
|
|
|
המלצות IOM לPTSD |
ממליצים על טיפול בחשיפה אין יתרון לתוספת טיפול קוגנטיבי אזרחים מגיבים טוב יותר מחיילים רוב המחקרים באזרחים אין די ראיות להמליץ על EMDR |
|
|
|
קנביס לPTSD |
השיפור הכי בולט הוא בשינה מוריד שנת REM וסיוטים. משפר מצב רוח מכחיד זכרונות טראומה משפר תפקוד מיני זיכרון וקשב מפחית שימוש בסמים אחרים מפחית שימוש במשככי כאבים מפחית שימוש בתרופות פסיכיאטריות צריך 30% נכות לפחות 3 שנים הפרעה לאחר מיצוי טיפולים אחרים |
|
|
|
הSSRI המאושרים ל PTSD |
סרטרלין פרוקסטין |
|
|
|
הגורם לCOMPLEX PTSD |
טראומה ממושכת או טראומה שהופיעה בילדות לרוב בעלת אופי בן אישי משפיעה על האישיות לדוגמא: התעללות מינית בילדות הזנחה בילדות |
|
|
|
סימפטומים של קומפלקס PTSD |
קושי בוויסות העצמי:
וויסות רגשי של האפקט. הליבה מערכות יחסים שינויים בתשומת לב והכרה. דיסוציאציה שינויים לרעה במערכת האמונות סומטיזציה. כאב כרוני. תפקוד מיני לקוי
פלוס סימפטומים מלווים: פגיעה עצמית. חוסר תקווה לעתיד. שינוי באישיות. שינוי בתפיסת המתעלל (אידיאליזציה ופנטזיה) |
|
|
|
ניצולי שואה נבדלים מחולי PTSD ב... |
רמת תפקוד. רובם הקימו משפחות והיו לאזרחים פעילים |
|
|
|
מה גרם לסוף התקופה הלטנטית של ניצולי השואה |
משפט אייכמן פרשת השילומים |
|
|
|
POST CONCENTRATION CAMP SYNDROME |
רב המשותף על ההבדל עם PTSD
רגזנות ותוקפנות חרדה ודיכאון נדודי שינה הפרעות פסיכוסומטיות. כאבי ראש עייפות סיוטים ואסוציאציות אדישות וקהות רגשית קשיי ריכוז וזיכרון רומינציות והרהורים אובססיביים נטייה לאידאלזציה של טרום המלחמה חוסר אמון וחשדנות תחושת ריקנות ובדידות. פלנטה של אושויץ רגשות אשם על ששרדו ובושה נטייה להתרחק מהחברה נטייה לדאגנות ומתח. רגישות יתר למצב הבטחוני. זלזול במעמד והשכלה תחושת ייאוש ודיכאון בימי זכרון סף גירוי נמוך ונטייה להתרגז נבהלים בקלות מנופאוזה והזדקנות מוקדמת חוסר יכולת להנות ולחוש סיפוק. אנהדוניה עדיף לחיות לבד מאשר לסמוך על אחרים משבר קשה בעיקר דיכאוני עקב פטירת בן משפחה מחלה גופנית פיטורים או פציעה
בחלק יש שינויי אישיות. אצל הרוב לא. פסיביות תלותיות וחוסר ישע. שיטפלו בהם. אחרים- חשדנות כלפי העולם עם מרירות וציניות תוקפנית כלפי האחרים. השינויים מחריפים עם הזמן |
|
|
|
מאפייני הטראומה הייחודיים לשואה |
מחלות גופניות ורעב. נזק נוירולוגי למוח השפלה כמוטיב עקרי אבד לא מעובד. חוסר יכולת להתאבל רגרסיה אדפטיבית לא ניתן להביע זעם כלפי התוקפן הדחקה מאסיבית של דחפים תוקפניים דה הומניזציה |
|
|
|
תגובות אפשריות של ניצול לזכרון השואה |
הימנעות בכל מחיר מכל מה שמזכיר. כמו מדי צבא וסרטי מלחמה צורך עז להפגש עם ניצולים ולשוחח. רואים בזה שליחות וייעוד. כותבים זכרונות. |
|
|
|
מה נדיר בניצולי שואה |
אובדנות מצב פסיכוטי הפרעןת אפקטיביות מלאות |
|
|
|
ניצולי שואה דומים ל... |
שורדי הפצצה האטומית |
|
|
|
מדוע מגיעים ניצולי שואה לטיפול |
לא עקב תסמינים הקשורים במישרין בשואה. בעיות בנישואים בעבודה עם הילדים |
|
|
|
איזו קבוצת גיל בשואה משתקמת הכי טוב |
מתבגרים ומבוגרים צעירים. ילדים- פגיעה קשה בהתפתחות. הכי הרבה פסיכוזות והפרעות אישיות. נשואים והורים לילדים- בעיות קשות |
|
|
|
מנגנון הגנה בשואה |
רגרסיה אדפטיבית צמצום האישיות למינימום ההכרחי |
|
|
|
החמרה עם הגיל של ניצולי שואה |
מחלות גופניות החלשות של מנגנוני הדחקה הצפה של הטראומה פטירת בן זוג וחברים. בדידות |
|
|
|
עקרונות הטיפול בניצולי שואה |
המטרה הקלה סימפתומטית ולא רמיסיה בדכ טיפול סימפתומטי ותמיכתי האזנה עם אפשרות לקתרזיס ואבראקציה שימוש בתרופות נרקואנליזה היפנואנליזה לנדודי שינה |
|
|
|
מאפייני דור שני |
באו במקום בני משפחה שנהרגו עומס ציפיות חוו את ההורים כקורבנות וחלשים ההורה לא היה מסוגל לשאת תובענות ילד מדכא את צרכיו...ילד הורי ביקורת עצמית גבוהה סופר אגו חלש. כוחות אגו חלשים קושי לבטא כעס. יוצא כדרשנות והתפרצות כושר הסתגלות גבוה. הסתגלות=לשרוד כשלא מצליחים להסתגל מצוקה קשה כישלון=מוות
|
|
|
|
דפוסי הורות של ניצולי שואה |
או הסתרה או פריצה של השואה לכל תחום שתלטנטת וריסון יתר או מתירנות ופינוק לחץ להצליח ופחד מכשלון חרדת פרידה קשה מהילדים פגיעה באינדבידואציה ובאוטונומיה |
|
|
|
מטרת הטיפול בדור שני |
להשתחרר מתלות היתר בהורים לגבש זהות עצמית בלי רגש אשם שהושלך עליהם |
|
|
|
פסיכופתולוגיה בדור 2 בשואה |
אין הבדל בשכיחות חרדה ודיכאון פסיכופתולוגיה לכל החיים גבוהה פסיכופתולוגיה POINT ללא הבדל נשים- יותר דיכאון ולביליות רגשית גברים-יותר מוחצנים דומננטיים ואסרטיבי
|
|
|
|
קריטריון לASD |
חשיפה או איום בחשיפה לסכנת מוות פציעה או פגיעה מינית עם לפחות 9 סימפטומים במשך 3 ימים לפחות אך פחות מחודש
לרוב מופיע מיד אחרי הטראומה אך לא תמיד ליקוי תפקודי או מצוקה |
|
|
|
שיעורי ASD כשיש תקיפה כמו אונס ירי המוני או רצח |
20-50% חצי מחולי PTSD החלו כASD |
|
|
|
מאפייני חולה עם ASD |
אשמה תחושה שמאבד את השפיות התנהגות כאוטית ואימפולסיבית הימורים החלטות לא שקולות |
|
|
|
מה הדרישה היחידה לגורם הדחק עבור הפרעת הסתגלות? |
שיהיה בר זיהוי |
|
|
|
תוך כמה זמן מגורם הדחק צריכה להופיע הפרעת הסתגלות ומרגע שחלף תוך כמה זמן היא צריכה לעבור |
3 חודשים 6 חודשים |
|
|
|
מה יש לשלול לפני שמאבחנים הפרעת הסתגלות |
אבל נורמלי |
|
|
|
איך קובעים שהסימפטומים בהפרעת הסתגלות הם משמעותיים |
מצוקה מעבר למה שמצופה בתרבות ליקוי תפקודי |
|
|
|
גורמי הדחק השכיחים להפרעת הסתגלות |
משפטיים
כלכליים
בין אישיים. למשל גירושים מבוגרים ומתבגרים. ילד אחרון שעוזב את הבית |
|
|
|
שכיחות הפרעת הסתגלות |
2-8% פי 2 בנשים. רק במתבגרים W=M 35% מהנערים עם סכרת נעורים 35% עם הישנות סרטן שד 50% מהאנשים עם בעיה רפואית ספציפית
|
|
|
|
תתי סוג בהפרעת הסתגלות |
דיכאוני. הכי שכיח. יותר בנשים. גיל מבוגר יותר. לרוב סביב גורמי דחק במשפחה. נמצאים בסיכון לדיכאון בהמשך
חרדתי. דאגנות וחרדת פרידה עם עצבנות קונדקט. גברים מעורב. לא ספציפי. כמו הכחשה וחוסר היענות לטיפול בעקבות בשורה מרה. תחושת מרירות ונקמנות שנעשה אי צדק |
|
|
|
הפרעת הסתגלות בICD |
צריכה להופיע תוך חודש ולא 3 ח6דשים מגורם הדחק |
|
|
|
האם אבחנה של הפרעת הסתגלות היא תקפה ואמינה |
תקפה אך לא אמינה 2 רופאים נוהגים לא להסכים ביניהם הpredictive validity יוכלת לחזות מהלך טובה במבוגרים אך לא במתבגרים |
|
|
|
הcontent validity של הפרעת הסתגלות מול דיכאון |
הוא טוב: הGAF טוב יותר חומרת המחלה נמוכה יותר פחות מהלך כרוני אשפוזים קצרים יותר אובדנות בשלב מוקדם יותר אובדנות אימפולסיבית עם אלכוהול |
|
|
|
מה לא קובע את הסיכוי לפתח הפרעת הסתגלות? ומה כן |
חומרת גורם הדחק לא ביחס ישר
1. גורם הדחק. הפיכות. משמעות סובייקטיבית משך ועוצמה כן. האם חוזר על עצמו בודד או המשכי. האם מלווה באבדן משאבי תמיכה באיזה שלב בחיים הופיע גורם הדחק. האם יש קשר בין גורם הדחק לאירועי עבר. מהי מידת התמיכה של הסביבה (עודף תמיכה>לא יכול להתמודד לבד) 2. פרה דיספוזיציה אישית ומידת הRESILIENCE. אבדן הורה בגיל צעיר. פסיכופתולוגיה ברקע (הפרעת אישיות) מחלה גופנית ברקע. גנטיקה |
|
|
|
מהי RESILIENCE |
מידת הפגיעות לגורם דחק
לפי ויניקוט נקבע לפי מירכת היחסים בין הילד להורה
מה מעלה- IQ גבוה. אלטרואיזם. אופטימיות. סגנון התמודדות אקטיבי ולא פאסיבי. יכולת וויסות אפקט. המרת חוסר אונים טראומתי לנלמד. |
|
|
|
שיעורי קו מורבידיות בהפרעת הסתגלות |
70% |
|
|
|
גיל ההופעה השכיח של הפרעת הסתגלות |
בעיקר גיל ההתבגרות. גורמי הדחק בית ספר חדש גירושי הורים בעיות בבית ספר. אם מבוגרים אז סיבות כלכליות שלבי מעבר בחיים בעיות בזוגיות |
|
|
|
אצל מי הפרוגנוזה בהפרעת הסתגלות פחות טובה |
1. מתבגרים. 44% החלמה לעומת 70% יותר דיכאון וסמים בהמשך החיים 2. הפרעות התנהגות 3. סימפטומים כרוניים. לתת הסוג אין ככ משמעות פרוגנוסטית |
|
|
|
מבוגרים שלא מחלימים מהפרעת הסתגלות נוטים לפתח בהמשך... |
דיכאון ואלכוהליזם. אין סיכון מוגבר לPTSD |
|
|
|
מתבגרים שלא מחלימים מהפרעת הסתגלות נוטים לפתח בהמשך... |
מגוון- סכיזופרניה BP אנטי סוציאלי סמים ודיכאון. סיכון מוגבר לPTSD |
|
|
|
כמה מהחולים המאושפזים עם הפרעת הסתגלות עושים נסיון אובדני |
60% מתאבדים מוקדם יותר אימפולסיבי במהלך מהיר. בעיקר כשגורם הדחק הוא התאבדות אדם קרוב |
|
|
|
טיפול הבחירה בהפרעת הסתגלות |
לא תמיד נטפל. פסיכותרפיה היא טיפול הבחירה יותר תמיכתי ופחות אקספלורטיבי התערבות במשבר. טיפול קצר מועד. תמיכה הרגעה שינויים בסביבה המיידית ולעתים אשפוז . לעתים מס פעמים ביום. יש להיות גמישים. טיפול תומך יכול להיות קבוצתי (דיאליזה) כשמשותף בטיפול אישי להיות מודע לרווח משני |
|
|
|
אבחנה של הפרעת התקשרות ריאקטיבית |
|
|
|
|
על מה חשוב להקפיד באבחנה של הפרעת התקשרות ריאקטיבית |
נשלל אוטיזם הופיע לפני גיל 5 אך אחרי גיל התפתחותי של 9 חודשים |
|
|
|
סימפטומים מלווים של הפרעת התקשרות ריאקטיבית |
FTT לא אורגנח IQ נמוך יותר היפוקינזיס אפאטיה מבט ראדאר נראים אומללים אינם מפחדים מול גירוי מפחיד אדישים לפרידה מהאם חוסר תזונה. בטן תפוחה מרסמוס צואה מסריחה משקל נמוך היקף ראש תקין טונוס שרירים חלש גיל עצמות מעוכב הורמון גדילה תקין או גבוה קורטיזול נמוך בעיות התנהגות יותר תחלואה פסיכיאטרית |
|
|
|
שכיחות הפרעות התקשרות |
פחות מ1% באוכלוסיות בסיכון 10% למעוכב ו20% ללא מעוכב |
|
|
|
ילדים דורשים יותר זמן ממבוגרים כדי להחלים מהפרעת הסתגלות |
נכון |
|
|
|
בPTSD יש הזעת יתר |
נכון |
|
|
|
חומרת הליקוי התפקודי בהפרעת הסתגלות דומה לזו של... |
דיסתימיה |
|
|
|
מטופל עם GAD הפסיק טיפול תרופתי. הסיכון להתלקחות בתוך שנה |
80% |
|
|
|
המרכיבים בPTSD שפסיכותרפיה הכי מועילה לו |
הימנעות קהות רגשית |
|
|
|
ההפרעה הכי שכיחה ביוצאי כתות |
PTSD |
|
|
|
הפרעה במהלך החשיבה אופיינית לחרדה |
רומינציות |
|
|
|
בעקבות השינוי בקריטריון לOCD צפוי ששיעורי האבחנה.... |
יעלו |
|
|
|
עקרונות התערבות באסון טבע |
יצירת holding environment. מזון מחסה טריאז לזיהוי סיכון גבוה. ילדים.כוחותהצלה טיפול תומך. פסיכוחינוך . תמיכה. אופטימיות. לא לעשות דה בריפינג הCBT הוא התערבות שלישונית . מבוסס על חשיפה. מוריד סימפטומים של PTSD |
|
|
|
מיקרו פסיכןזה בבורדרליין |
הזיות רעיונות יחס שינויים בתפיסת הגוף לרוב מביעה ספק בסימפטומים וחולף |
|
|
|
הגדרת הICD לACUTE STRESS REACTION |
הפרעה חולפת אך קשה באדם בריא בתגובה לדחק נפדי או גופני יוצא דופן לרוב חולף תוך שעות עד 2-3 ימים . לאחר מכן תתכן אמנזיה חלקית או מלאה. גורם הדחק: איום רציני לחיים של האדם עצמו או של מי שיקר לליבו (תאטנה או אונס למשל) או שינוי קיצוני במעמד החברתי של האדם (אש שרפה את הבית, מתאבל על הרבה אנשים). האדם עצמו: לא כל אחד יפתח את ההפרעה בתגובה לאותו גורם דחק. הסיכון עולה כשיש מחלה גופנית או תשישות כמו בקשישים. הסימפטומים: ווריאביליים. מצב ראשוני של הלם עם הצטמצמות בתשומת החב וההכרה חוסר אוריינטציה. לאחר מכן נסיגה מהסביבה עד כדי מצב דיסוציאטיבי או אגיטציה ואף פוגו . יש סימני חרדה אוטונומיים כמו טכיקרדיה הזעה והסמקה שמופיעים תוך דקות מגורם הדחק. דגשים לאבחנה: חייב להיות קשר טמפורלי בין גורם הדחק לה9רעה או מיד או תוך דקות. התמונה הקלינית מעורבת ואף סימפטום לא נשאר הרבה זמן. חולף מהר לרוב תוך שעות כאשר גורם הדחק חולף וגם אם גורם הדחק ממשיך או אינו הפיך- יש הקלה תוך 48 שעות וחולף לגמריי תוך 72 שעות. |
|
|
|
הגדרת הICD לPTSD |
גורם דחק למצב מאיים וקטסורופלי שסביר שיגרום למצוקה קשה כמעט בכל אדם. למרות זאת יש דברים שמעלים סיכוי שיתפתח כמו אסתניה וקומפולסיביות או מחלה נוירוטית ברקע. עם זאת גורמים אלו אינם נחוצים או מספיקים כדי להסביר את הופעת ההפרעה. תזמון ההופעה: תתכן תקופה לטנטית אחרי הטראומה של שבועות עד חודשים. רק לעתים נדירות מתעכב מעל 6 חודשים. כעיקרון אין לאבחן אם לא הופיע תוך 6 חודשים מגורם הדחק שהיה דחק יוצא דופן בחומרתו. אם הופיע מעל 6 חודשים אך עדיין נראה חולה אופייני נאבחן probable. סימפטומים: פלשבקים חודרניים חלומות הקהיית תגובה רגשית ניתוק מהסביבה אנהדונוה הימנעות ממה שקשור בטראומה. לעתים נדירות התפרצות דרמטית של פחד או תוקפנות עקב חשיפה לתזכורת. יש מצב של עוררות יתר אוטונומית וסטארטל מוגבר עם אינסומניה. שכיח גם אובדנות דימוש בסמים ואלכוהול. קריטי לאבחנה- סימפטומים חודרניים כמו סיןטים ופלשבקים. תומך אך לא קריטי- הימנעות עוררות אוטונומית ניתוק רגשי ושינויים במצב הרוח. מהלך: לרוב יש החלמה. מיעוטמעובר למהלך כרוני עם שינויי אישיות. |
|
