• Shuffle
    Toggle On
    Toggle Off
  • Alphabetize
    Toggle On
    Toggle Off
  • Front First
    Toggle On
    Toggle Off
  • Both Sides
    Toggle On
    Toggle Off
  • Read
    Toggle On
    Toggle Off
Reading...
Front

Card Range To Study

through

image

Play button

image

Play button

image

Progress

1/17

Click to flip

Use LEFT and RIGHT arrow keys to navigate between flashcards;

Use UP and DOWN arrow keys to flip the card;

H to show hint;

A reads text to speech;

17 Cards in this Set

  • Front
  • Back

IBD - UC

מחלה שכיחה בעיקר בעולם המערבי




קליניקה-


שלשול דמי


כאבי בטן - לא תמיד


רגישות בבטן שמאלית תחתונה


טנסמוס- תחושת לחץ ליציאה




בקולונוסקופיה-


דלקת המערבת את המעי הגס בלבד


רציפה


חייבת לערב את הרקטום


ללא מעורבות של פי הטבעת




בביופסיה-


מעורבות של הרירית ללא חדירה לשכבות העמוקות




מחלה קלה- עד 4 יציאות ליום


מחלה מתונה- מעל 4 יציאות עם סימנים סיסטמיים קלים


מחלה קשה- 6 יציאות דמיות ומעלה, עלייה בדופק, חום סיסטמי או אנמיה מתחת 10.5




פרוקטיטיס-


דלקת ברקטום המלווה בהפרשה דמית ומוגלתית עם לחץ בפי הטבעת.




במחלה נרחבת- כ15%- נראה סימנים של דלקת חמורה- חוסר תיאבון, בחילות, הקאות.




ניתן לראות קרישיות יתר- לא ברור באיזה מנגנון.




עישון- מגן מפני התקפים של המחלה




אבחנה-


נראה ברנטגן מעי כמו "צינור עופרת" בגלל הצטלקויות


קולונוסקופיה או סיגמוסקופיה- ביופסיה


p-ANCA




סיבוכים-


טוקסיק מגה-קולון- מצב חמור ומסכן חיים עם פרפורציות של המעי הגס, ירידה באלבומין, היפוקלמיה ועלייה בתפקודי כבד.


פגיעות באיברים אחרים-


פרקים ועמו"ש - הכי נפוץ


פריחה אופיינית- אריתמה נודוזום


יכול במצב חמור להיות גם פיודרמה גנגרנוזום


דלקת בלשכת העין- אובאיטיס


PSC בכבד


בכליות- נטייה לייצר אבני אוקסלט


סיכון מוגבר לקרצינומה של הקולון ודרכי המרה




יש קלאבינג באצבעות



IBD- אטיולוגיה

לא מוכח.


בתאי האפיתל במעי נאבדים Tight Junctions


יש חדירות מוגברת המאפשרת לפתוגנים להכנס בשילוב עם מוטציות ברצפטורים שעל תאי מערכת החיסון המולדת גורמים לזיהוי פלורת מעי תקינה ורכיבי מזון כפתוגנים


עלייה בלימפוציטים מסוג טי -


Th1 - crohn, Th2 - UC


פגיעה באיזון מווסתי הדלקת --> דלקת אוטואימונית




יש רכיב גנטי משמעותי אך לא ברור.




קרוהן- 30% מהמקרים קשור במוטציה בגן שקשור בחישה של תאי אפיתל המעי-


NOD2



IBD- טיפול

אופציה כירורגית-


הסרת החלק החולה. יותר רלוונטי בקוליטיס




תרופתי-


5-ASA


אנטיביוטיקה- מטרונידזול, ציפרו


גלוקוקורטיקואידים


אימורן- אימונומודולטור, נקשר לדנ"א ומונע חלוקת תאים. ניתן כדי לאפשר הורדת סטרואידים. מונע גם שגשוג של לימפוציטים.


ANTI- TNF-α - infliximab - מעכב קסקדה דלקתית




מתוך פרוטוקול טיפול 2011 -


1. 5-ASA + אנטיביוטיקה


2. קורטיקוסטרואידים


3. אימונומודולטורים- אימורן וכו


4. תרופות ביולוגיות

IBD- Crohn

מחלה המופיעה לרוב בגילאי 15-25, עם שיא הופעה נוסף באזור גיל 60. היארעות גוברת, בעיקר בעולם המערבי.




קליניקה-


שלשול - לא דמי


כאבי בטן ימנית תחתונה


ירידה במשקל


חום


בקולונוסקופיה-


נראה דלקת לא רציפה שיכולה להופיע לאוכך כל מערכת העיכול, אך אופיינית בעיקר באילאום ובצקום.


בשכיחות גבוהה יש מעורבות של פי הטבעת.




בביופסיה-


פגיעה טראנסמורלית- חודרת לעומק הדופן ויכולה ליצור פיסטולות סביב לולאות מעי והאנוס.




צורות הופעה-


דלקתית- הפעלה חיסונית--> שלשולים, כאבי בטן, עלייה במדדי דלקת, אנמיה של מחלה כרונית ומעורבות של הפרקים.


חסימתית- רקמת הדלקת מתחלפת בפיברוזיס וצלקת--> חסימת מעיים וחוסר תגובה לטיפול תרופתי.


פיסטולרית- איי רקמה תקינה לצד רירית פגומה




אפטות- כיבים כואבים בפה עם סטומטיטיס בחך ובשפתיים




Creeping Fat- שומן המכסה איזורים דלקתיים


נראה כגוש ברביע הימני התחתון עם הגדלת בלוטות




מעורבות אקסטרה אינטסטינלית- פחות שכיח, אך קיים


סיכון מוגבר ליצירת פיסטולות ולסרטן המעי הדק




אבחנה-


אנמיה מאקרוציטית בגלל חסר בבי12 עקב פגיעה בטרמינל איליאום


עלייה במדדי דלקת בבדיקת דם


חלבון קלפרוטקטין בצואה - מעיד על פעילות לויקוציטים


בצילום בריום- String Sign


קולונוסקופיה וביופסיה




ASCA- Anti Saccharomyces Cervisiae Antibodies




עישון- מגביר שכיחות התקפים!

צליאק

רגישות יתר לגליאדין- מרכיב בחלבון החיטה (גלוטן) שגורמת לפגיעה דיפוזית לא ספציפית במעי הדק הפרוקסימלי.




יש קשר גנטי




הסתמנות-


באופן קלאסי יופיע אצל ילדים בגילאי 3-4


יכול להופיע לראשונה אצל נשים לאחר הלידה הראשונה




כאבי בטן


נפיחות


שלשול כרוני


איבוד משקל


ריח אופייני לצואה


אנמיה


כאבי עצמות / אוסטאומלציה


הפרעות בגדילה לילדים


שינויים בשיניים


דרמטיטיס הרפטיפורמיס- תגובה עורית של תאי טי מרוגשים


חסר בויטמין די- היפוקלצמיה, היפופוספטמיה ונסיון פיצוי של הפאראתירואיד




אבחנה-


סרולוגיה-


anti-transglutaminase = anti-TTG


anti-gliadin


anti- endomysial


ביופסיה-


השטחת הווילי, ריבוי תאים לימפוציטיים


CD8


נצפה לשיפור קליני ושיפור במראה הרקמה בביופסיה לאחר הקפדה על דיאטה ללא גלוטן




טיפול-


דיאטה


סטרואידים

Bacterial Overgrowth Syndrome

שגשוג של חיידקי קולון במעי הדק


יכול להגרם ע"י סטאזיס או לולאה עיוורת




קליניקה-


שלשול


צואה שומנית


אנמיה מאקרוציטית




מתי נחשוד-


בנוכחות חוסר בויטמין בי12 עם רמות חומצה פולית תקינות


מבחן שילינג- שיפור לאחר מתן אנטיביוטיקה


מבחן נשיפת מימן- לאחר עיכול לקטוז




טיפול-


בהתאם למקור- כירורגיה או אנטיביוטיקה רחבת טווח

Whipple's Disease

מחלה של גברים המאופיינת בשלשול, כאבי בטן, ירידה במשקל וכאבי פרקים


לעתים ישנה מעורבות נוירולוגית




סיבוכים-


התכהות העור


אובאיטיס


אנדוקרדיטיס


ירידה באלבומין


התנפחות העור




אבחנה-


ביופסיה מהדאודנום




טיפול-


רספרים למשך שנה-שנתיים

IBS

כאבים בטן ושינויים ביציאות ללא כל גורם פיזיולוגי או ביוכימי


כ-15% מהאוכלוסיה! - שכיחה יותר בנשים




סוגים-


IBS-C- מאופיינת בעצירות


IBS-D- מאופיינת בשלשולים


IBS- A- מעבר בין שלשולים לעצירות




סימפטומים-


תחושת נפיחות אבדומינלית


חוסר התרוקנות


כאבים ברקטום


גזים


שלשול שלא מלווה בכאבים


כאבי בטן ברביע ימני עליון




לעתים מלווה בפיברומיאלגיה, שלפוחית רגיזה והפרעות בשינה.




אטיולוגיה-


מוטורית- אבנורמליות בתנועתיות המעי


סנסורית- בארורצפטורים ומכנורצפטורים בעלי סף רגישות נמוך במערכת העיכול.


לעתים יכול לבוא לאחר זיהום חריף-


post infectious IBS - קמפילובקטר/ שיגלה


כנראה שלאחר הזיהום יש עלייה בתאי אנטרוכרומפין מפרישי סרוטונין ובתאי טי


נראה החמרה בסימפטומים על ידי סטרס נפשי




מחלה התקפית ולא רציפה




Rome II criteria - לאבחנה לפי קליניקה


לפחות 12 שבועות מכאב בטן- לא חייב להיות רצוף


עם שניים מתוך שלושת הבאים-


הכאב מוקל לאחר יציאה


תחילת הכאב קשורה בשינוי בתדירות היציאות


תחילת הכאב קשורה לשינוי בצורת היציאות




קריטריונים נוספים במכוונים לאבחנה-


קושי ביציאות


הפרשת ריר בצואה


תחושת נפיחות בטנית




ירידה משמעותית במשקל, הופעה בגיל מבוגר וכאבי בטן מעירים משינה --> מרמז על אבחנה אחרת!




טיפול-


SSRI, TCA


היפנוזה ופסיכותרפיה

שלשול אוסמוטי- הגדרה וגורמים נפוצים

שלשול של פחות מליטר אחד ביממה. נפסק לאחר צום של 48 שעות


נגרם עקב הצטברות מומסים בחלל המעי וירידה בספיגת המים חזרה לגוף.




חישוב מרווח אוסמוטי-


290-((Na + K)*2)


שלשול אוסמוטי יהיה תוכן בעל מרווח אוסמוטי גדול מ-50




גורמים-


חסר באנזים לקטאז


צריכת סורביטול / פרוקטוז / מגנזיום סולפאט


סינדרומים שמתאפיינים בתת ספיגה כמו צליאק

שלשול סקרטורי- הגדרה וגורמים נפוצים

שלשולים של יותר מליטר ליממה (בכולרה יכול להיות ל-10 ליטרים ביממה) שלא תלויים במזון ולא ייפסקו בצום.


השלשולים הם עקב הפרשת אקטיבית של מלחים ללומן ומים בעקבותיהם.


יש הפרשה לא תקינה של אלקטרוליטים- בעיקר נתרן וכלור


יכול להגרם גם עקב טוקסינים שתוקפים תעלות או משאבות יונים.




חישוב מרווח אוסמוטי-


290-((Na + K)*2)


שלשולים אלו בעלי מרווח אוסמוטי קטן מ-50




גורמים-


זיהומים - אי. קולי, כולרה


הפרשות מגידולים שפוגעים באפיתל


משלשלים


חומצות מרה ושומן


פגמים מולדים

שלשול כרוני

שלשול הנמשך מעל 4 שבועות, לרוב יציאה של 220-250 גר' צואה ליום




יכול להיות מלווה במחלת חום-


ג'יארדיה, אמבה IBD




עקב תזונה לקויה-


אי סבילות לחלב


רגישות לגלוטן


צריכת ממתיקים מלאכותיים




נלווה למחלה סיסטמית-


סוכרת, היפרתירואידיזם




ע"ר שימוש בתרופות-


לקסטיבים, אנטיביוטיקות או תגובה פתולוגית לכל תרופה אחרת




שלשול דמי-


לשלול גסטרינומה, דימום מכיבים או קוליטיס כיבית




מחלות מין-


פרוקטיטיס, כלמידיה, איידס




יכול להופיע לאחר כימותרפיה או הקרנות




בבדיקה פיזיקלית-


סימני התייבשות - יותר בשלשול סקרטורי ופחות בכרוני


רגישות בטנית- מיקום?


צפורניים- קלאבינג?


מסה בבטן


בדיקה רקטלית


ירידה במשקל


סטאטוריאה




בדיקות מעבדה-


דם סמוי


ש"ד


ספירה


ביוכימיה: היפוקלמיה?- שלשול סקרטורי, היפוקלצמיה והיפופוספטמיה- חוסר ויטמין די


משטח צואה- לגילוי פרזיטים


איסוף צואה ל24 שעות- בדיקת הרכב הצואה


איסוף צואה בצום


ביופסיית מעי וקולונוסקופיה


בדיקת רמות הורמוני תירואיד


טיפול אמפירי לג'יארדיה- פלג'יל




שכיחות במדינות מפותחות-


IBS>>IBD>>malabsorbtion>>infections




שכיחות במדינות עולם שלישי-


זיהומים!!!




אטיולוגיות נדירות יותר-


עמילואידוזיס, סקלרודרמה, קרצינואיד

פנקריאטיטיס חריפה

מתחלק לאינטרסטיציאלית- 85% או נמקית - 15%


כאשר האחרונה מסוכנת יותר




אטיולוגיות-


מחלת אבנים בכיס מרה עם חסימה של הספינקטר 40%


אלכוהוליזם 10-30%


אידיופטית 35%


היפרטריגליצרידמיה, Post ERCP




תרופות שפוגעות בלבלב-


טיפול באיידס


אימונומודולטורים


טיפול באפילפסיה




מהלך המחלה-


שלב 1- שפעול טריפסין בתוך הלבלב במקום במעי


שלב 2- דלקת מקומית בלבלב


שלב 3- התפשטות הדלקת מחוץ ללבלב




קליניקה-


כאב בטן עז בעיקר במידאפיגסטריום, מקרין לגב, מוקל ברכינה קדימה ומלווה בבחילות והקאות


במקרים חמורים הכאב ילווה בחום, טכיקרדיה, שוק וקומה




הסתמנויות נדירות-


דיסקולורציה אכימוטית- בעור בצדי הגוף עקב פריצה של הנוזל אל דופן הבטן שגורר דימום תת עורי רטרופריטוניאלי. במצב כזה 35-45% תמותה


צהבת- בגלל חסימה מכנית של צינור המרה המשותף.


נקרוזיס של השומן התת עורי- בגלל שחרור ליפאז


תרומבופלסביטיס ברגליים- מצב פרו-קרישתי עקב הדלקת




במעבדה-


מבחן עמילאז- אפשר בשתן או בסרום


עמילאז מתחיל לעלות 6-12 שעות מתחילת הכאב ונשאר גבוה ל3-5 ימים. העלייה היא לכפי 3 מהנורמה


*בפנקריאטיטיס ע"ר היפרליפידמיה אין עלייה משמעותית בעמילאז*


מבחן ליפאז- הליפאז עולה מהר יותר ונשאר זמן רב יותר, עם זאת זו בדיקה יקרה עם סטנדרט בעייתי




חומרת המחלה לא תקבע לפי רמות האנזימים!


אלא לפי ציון אפאצ'י מעל 8 והמטוקריט מעל 44% שלא מתוקן ביממה הראשונה.




הדמיה-


סי.טי עם חומר ניגוד- עוזר לאבחנה, הערכת חומרה והערכת סיבוכים.


אולטרסאונד- משמש לסיבוכים של דרכי מרה ולא כאמצעי אבחנתי.




אבחנה דורשת שניים מתוך השלושה-


כאב בטן מתאים


עלייה בעמילאז או ליפאז לפחות פי 3 מהנורמה


תמונה מתאימה בסי.טי




גורמי סיכון-


גיל מעל 55


BMI > 30


אי ספיקה של איזשהי מערכת בזמן הקבלה


נוזל פלאורלי או תסנינים ריאתיים




טיפול-


תמיכתי.


נוזלים, אנלגטיקה, לעודד אכילה


העברה לטיפול נמרץ של חולה עם כשל מערכת משפרת פרוגנוזה


לא נותנים אנטיביוטיקה מניעתית!

פנקריאטיטיס כרונית

דלקת מתמשכת של הלבלב שגורמת לנזק מבני ואי ספיקה אנדוקרינית ואקסוקרינית של הלבלב.


מהווה גורם סיכון משמעותי לגידולי לבלב




אטיולוגיות-


אלכוהוליזם- 75%


אידיופתי- 10%


אירועים חוזרים של פנרקיאטיטיס חריפה יכולים לגרום לפנקריאטיטיס כרונית.




קליניקה-


כאב בטן במידאפיגסטריום, מופיע לאחר ארוחות ומתגבר עם התקדמות המחלה.


אי ספיק אקסקרינית- בהתחלה גזים ונפיחות בטנית, בהמשך סטאטוריאה, חוסר ספיגה של ויטמינים מסיסי שומן ושל בי12


אי ספיקה אנדוקרינית- סוכרת, היפוגליקמיה..




מעבדה-


רמות ליפאז ועמילאז תקינות לרוב


צביעת סודן לצואה להערכת סטאטוריאה


אלסטאז בצורה- בדיקה רגישה וספציפית. תהיה אינדיקטיבית עוד בשלב מוקדם של אי ספיקה אקסוקרינית


מתחת ל100 מיקרוגרם/מ"ג מעיד על אי ספיקה אקסוקרינית




הדמיה-


סי.טי


MRCP


הרחבה של צינוריות מרה


ERCP - אבחנתי. נראה תמונה של התרחבויות והיצרויות




צילום בטן- ב30% מחולים נראה הסתיידויות בצינוריות הלבלב.




טיפול-


מתן אנזימים חיצוני


טיפול בסיבוכים האפשריים- כאב, חסימה, סרטן, ירידה במשקל, חוסר בויטמינים מסיסי שומן


ADEK


התנזרות מאלכוהול

דימום מדרכי עיכול עליונות

המטמזיס- הקאה דמית- דם טרי או מעוכל


מלנה- צואה שחורה כזפת של לפחות 50 מ"ל דם מעוכל




אטיולוגיות-


דימום מכיב פפטי- הכי שכיח כ-50%


דלקת בושט- נדיר שדלקת תגרום לדימום


מלורי וייס- נפוץ באלכוהוליסטים. נראה הקאה דמית אחרי הקאות לא דמיות


יל"ד פורטלי- מצב חירום. 30% תמותה במקרה של דימום


הדימום יהיה מדליות או מכלי דם מורחבים בקיבה


אם אין קשירת דליות סיכוי של 70% לחזרה


גידולים- מקור נדיר לדימומים ממע' עיכול עליונה.




כמובן שמיד נעשה אנדוסקופיה לאבחנה וטיפול.

דימום מדרכי עיכול תחתונות

המטוכזיה- דימום רקטלי. דם אדום ולא מעוכל בצואה. אם הוא כהה או החולה היפוולמי - יכול להיות ממקור דרכי עיכול עליונות




אטיולוגיות-


דיברטיקוליטיס- הכי שכיח- כ40%


טחורים- כ15% מהמקרים. אך גם אם מוצאים טחורים חייבים להתקדם לקולונוסקופיה לשלילת גידול


קוליטיס איסכמית- בעיקר בזקנים


מחלות מעי דלקתיות


קוליטיס זיהומית- שיגלה, סלמונלה או קמפילובקטר


אנגיודיספלזיה- נדיר. נראה קישור לא תקין בין עורק לוריד יותר מעל גיל 70 ובאזור הצקום.


גידולים- כל ירידה ברמות ברזל מחשידה בכיוון זה


חולי איידס- CMV COLITIS


תגובה מאוחרת להקרנות


NSAID - נדיר אבל אפשרי


בכמות קטנה- יכול להיות פיסורה.




כמובן שקודם כל ננסה לעשות קולונוסקופיה לאבחנה וטיפול. אם בלתי אפשרי- ארתריוגרפיה

דמם מדרכי עיכול- קליניקה ואבחנה

קליניקה מכוונת-


חיוורון - מרמז על דימום מאסיבי


Spider Angiomata - מרמז על שחמת


Telemgiectasia - מרמז על מלורי וייס


היפרפיגמנטציה בריריות- מרמז על פאוץ-ייגר


הפטוספלנומגלי- מרמז על יל"ד פורטלי


מיימת


Caput Medusa- יל"ד פורטלי או שחמת


רגישות בטנית




הערכה המודינמית-


היפוולמיה קלה/ בינונית- טכיקרדיה במנוחה


Orthostatic hypotension - איבוד של לפחות 15% מנפח הדם


תת לח"ד בשכיבה- אובדן של לפחות 40% מנפח הדם


גירוי צפקי- חשד לפרפורציה




בדיקות מעבדה-


המוגלובין - אם הדימום מסיבי אך החולה הגיע במהירות עוד לא נראה ירידה בהמוגלובין כי עוד אין מיהול של הדם


אלקטרוליטים ותפקודי כליות- תיתכן פגיעה כלייתית במנגנון פרה-רנלי ועלייה באוריאה כתוצאה מעיכול דם


תפקודי כבד וקרישה


אוריאה- עלייה חדה מאוד מרמזת על כך שהדימום הוא ממקור גבוה והדם התעכל מספיק זמן בסביבת חיידקי המעי הגס


ברזל, טרנספרין ופריטין - להערכה


דם לסוג והצלבה




לאבחנה-


זונדה - לפינוי ואבחנה של תוכן הקיבה. אם יש דם טרי או מעוכל - המקור הוא עליון, אם אין דם - המקור הוא מתחת לפילורוס


גסטרוסקופיה- ניתן גם לטפל


קולונוסקופיה- לא יעיל בזמן הדימום, אך נבצע בהקדם


מיפוי כדוריות אדומות- נראה קרינה איפה שיש דלף


אנגיוגרפיה- מזהה רק דימום מאסיבי

השפעה של סוכרת על מערכת העיכול

הפגיעה היא כחלק מהנוירופתיה האוטונומית


יש פגיעה יותר במערכת הסימפתטית שאחראית על הספיגה ופחות במערכת הפארא-סימפתטית שאחראית על התנועתיות




ושט-


ירידה בטונוס הספינקטר התחתון= צרבת ורפלוקס


ירידה ביכולת הכיווץ = דיספאגיה


סיכון גבוה יותר לאזופגיטיס וקנדידיאזיס




קיבה-


יריה בפריסטלטיקה


ירידה בסנכרון עם הפילורוס- בחילות, הקאות, בזואר


אטרופיה של רירית הקיבה- פגיעה בהפרשת חומצה ואנמיה מאקרוציטית




מעי דק-


תת ספיגה


פגיעה במוטיליות- bacterial overgrowth




מעי גס-


Bactertial overgrowth = שלשול


פגיעה במוטיליות = עצירות




רקטום-


ירידה בלחץ הספינקטר הלא רצוני- חוסר שליטה ביציאה




בנוסף-


כאב בבטן עליונה


ירידה במוטיליות- עלייה בשכיחות אבנים בכיס מרה


כבד שומני




טיפול-


איזון הסוכרת


פרמין- נוגד בחילה, מעלה התכווצות בקיבה ורלקסציה של הפילורוס


דומפרידון- כמו פרמין, לא חודר למח ויותר ספציפי לקיבה


אריתרומיצין- מעלה תנועתיות מעי


קלונידין- מעלה ספיגה


סומטוסטטין- מוריד תנועתיות מעי


סיבים תזונתיים- מעט תנועתיות מעי