משפט עסקי

Front 1

מהו משפט

Back 1

המשפט היא כלי בידי המדינה לפתור בעיות חברתיות ונורמות חברתים

Front 2

מטרות המשפט

Back 2

להגיע לאיזה שהוא וודאות בחיים כאזרח שמה שנעשה יהיה לזה חוק שאליו ישתייך

Front 3

מטרות משפט מסחרי

Back 3

היא להגיע לנורמות שינהלו את חוקי המסחר

Front 4

מוסר

Back 4

המוסר הוא בעצם כללי התנהגות שעוסקים ביחס למה שהוא טוב ולמה שהוא ראוי

Front 5

יחסי גולמין בין משפט למוסר

Back 5

המשפט שצריך להיות מבוסס על מוסר בשביל לדעת מהו טוב מבחינה מוסרתית רק נתון לדעת אישית בשביל לדעת מהו מוסרית ומהו לא מוסרית

Front 6

עקרונות המשפט

Back 6

עקביות בתוצאות, בהירות ובעיקר יציבות שתאפשר קשיחות וחוסר גמישות במע' המש' כדי שבסופו של דבר לא ייעשה עיוות דין

Front 7

שתי גישות לגבי השאלה כמה הריבון צריך לאכוף נורמות מוסריות

Back 7

הגישה הפטרנליסטית
הגישה הנגדית – הליברלית

Front 8

הגישה הפטרנליסטית

Back 8

שחשוב שהריבון יקבע כמה שיותר חוקים ובעצם יתייחס בחקיקה כמעט לכל דבר שהוא מוסרי ואנו רוצים שהוא יתקיים , העיקרון של גישה זו הוא שהריבון יודע יותר טוב מאיתנו מה נכון והוא קובע זאת בחקיקה

Front 9

הגישה הליברלית

Back 9

טוענת שהאדם הוא היודע מה הטוב בשבילו והריבון צריך לאכוף מינימום נורמות מוסריות , ורק את הנושאים החשובים ביותר אנו נחוקק , העיקרון לחוקק כמה שפחות . האדם הוא היודע מה טוב עבורו

Front 10

הגישה בישראל

Back 10

בישראל יישנה הרבה מאד חקיקה (פטרנליסטית) אולם יישנם זירות בהם המשפט יותר ליברלי

Front 11

צדק

Back 11

בסופו של דבר הוא תחושת בטן שלנו לגבי מה נכון שיהיה

Front 12

שתי גישות של צדק שהן מנוגדות

Back 12

סוציאליזם
וקפיטליזם

Front 13

סוציאליזם

Back 13

תפיסת הצדק הסוציאליסטית אומרת שכל אחד בחברה צריך לקבל לפי צרכיו

Front 14

קפיטליזם

Back 14

הגישה הקפיטליסטית אומרת שכל אחד צריך לקבל לפי השקעתו.

Front 15

משפט פרטי

Back 15

דיני עבודה דיני משפחה דיני תאגידים דיני חוזים ועוד

Front 16

משפט ציבורי

Back 16

המשפט הפלילי, למיסים, למשפט מנהלי, חוקתי ועוד
כלומר המשפט הציבורי מתייחס למערכת היחסים שבין האזרח למדינה

Front 17

הרשות המחוקקת

Back 17

הכנסת

Front 18

הרשות המבצעת

Back 18

הממשלה

Front 19

והרשות השופטת

Back 19

בתי המשפט

Front 20

שלוש רשויות בישראל

Back 20

הרשות המחוקקת
הרשות המבצעת
והרשות השופטת

Front 21

מקורות לתוקף של המשפט

Back 21

אחד על ידי הכנסת , שתיים ע"י חקיקת משנה שנקבעת ע"י הרשות המבצעת ( הממשלה והשרים) שלוש מערכת המשפט (פסיקות) ארבע: הספרות – אין לה תוקף מחייב אבל היא מעצבת פסקי דין

Front 22

חוזה

Back 22

ההסכמה בין אנשים ועל רצון חופשי של הצדדים לחוזה

Front 23

חופש החוזים

Back 23

לעיקרון זה מספר הביטים: ההיבט המהותי הינו שמבחינת התוכן החוזי הצדדים לחוזה יכולים להסכים על כמעט כל דבר שירצו. בהיבט הצורני הצדדים יכולים לכרות חוזה בכל דרך שבה ירצו ( בין אם בכתב ובין אם בע"פ).

Front 24

מטרות החוזה

Back 24

החוזה נועד להסדיר מערכת יחסים בין בנ"א כאשר ישנו חשש שמא העניינים שסוכמו היום לא יתבצעו בעתיד כלומר לחוזים יש לכבול אדם להתחייבות שהוא נתן

Front 25

חוזים לא חוקיים

Back 25

חוזה לפיו על פלוני לשדוד את אלמוני שהחוזה מתבטל לפי החוק

Front 26

חוקים שהם קוגניטיביים

Back 26

כלומר לא ניתן להתנות עליהם בחוזה למשל חוק פיצויי פיטורין, המעביד והעובד אינם יכולים לסכם שלא יהיו פיצויי פיטורין מכיוון שחוק פיצויי הפיטורין הוא קוגניטיבי (או חוק שכר מינימום)

Front 27

חוקים דיספוזיטיביים

Back 27

סעיפים מרשים שניתן להתנות עליהם, כלומר: אם יש חוזה שבמסגרתו קבעו הצדדים משהו שונה מהחוק אזי החוזה יגבור על סעיפי החוק הדיספוזיטיביים.

Front 28

סעיף 1 לחוק החוזים

Back 28

קובע כי חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי החוק

Front 29

סעיף 2 לחוק החוזים

Back 29

קובע כי להצעה יהיו שני אלמנטים שבלעדיהם הרי שלא תהיה הצעה

Front 30

האלמנט הראשון- גמירות דעת

Back 30

אלמנט זה מתייחס לכך שצריכה להיות כוונה אמיתית להתקשר בחוזה כאשר הכוונה האמיתית הזו צריכה לקבל ביטוי באמצעות פעולות חיצוניות של האדם. דוגמה לכך יכולה להיות אופן ניהול המו"מ/כתיבת מסמך הצעה מסודר וכו'

Front 31

האלמנט השני- מסוימות

Back 31

הכוונה היא שההצעה צריכה להיות מפורטת וברורה כלומר ההצעה צריכה לכלול את כל הפרטים הרלוונטיים לצורך חתימת החוזה

Front 32

חתימה

Back 32

לעניין חתימה, על פניו עצם החתימה יכולה להעיד על גמירות דעת אבל הבעיה בד"כ עולה כאשר אנו עוסקים במצב שבו לא הייתה חתימה, בתי המשפט הכירו בגמירות הדעת גם במצבים שבהם לא הייתה חתימה אלא היו מעשים חיצוניים אחרים שהעידו על גמירות הדעת (כדוגמת שוכר שלא חתם על הסכם השכירות ורק הבעלים חתם אבל השוכר נכנס לדירה)

Front 33

סעיף 5 לחוק החוזים

Back 33

קובע שהקיבול יהיה בהודעת הניצע זה שמציעים לו את ההצעה שנמסרה למציע והמעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי החוק המציע יכול לחזור בו מההצעה ששיגר לניצע רק בהודעה לניצע ורק אם הוא חזר בו לפני שהניצע נתן הודעת קיבול

Front 34

סעיף 6 לחוק החוזים

Back 34

שהקיבול יכול להיעשות גם ע"י התנהגות כל שהיא, שנעשה דרך הצעה שמעידה על גמירות דעת
החוק גם קובע שקביעה של המציע במסגרת ההצעה שהיעדר תגובה מצד הניצע תיחשב לקיבול היא לא ברת תוקף

Front 35

סעיף 8 לחוק החוזים

Back 35

שהצעה פוקעת אחרי שעבר זמן סביר (אם התקופה לקיבול נקבעה בהצעה –נלך לפי מה שנכתב בהצעה) בית המשפט ייקבע לפי סוג ההצעה מהו זמן סביר בהתאם לנסיבות

Front 36

פסק דין בית יולייס

Back 36

פס"ד "בית יולייס" , הרקע לפס"ד אדם רצה למכור נכס ע"מ למכור אותו הוא פנה לקבלן שאליו יציעו את ההצעות לרכישת הנכס, ע"מ להראות רצינות היו צריכים הניצעים להפקיד ערבות עבור הצעתם לרכישת הנכס לאחר פתיחת כל ההצעות ראו שהאדם בעל ההצעה הטובה ביותר לא הגיש ערבות. נשאלה שאלה בבית המשפט האם הניצע שלא הציע את הערבות זכאי לקבל את הנכס או לא?
השופט ברק אמר שמכיוון שהיה כאן עניין של חוסר תום לב (האדם שהציע נהג בחוסר תום לב) אולי מכיוון שרצה פתח מילוט וע"כ ישנה בעייתיות בהצעתו דעתו של ברק הייתה דעת מיעוט ואילו דעת הרוב בבית המשפט הייתה שמכיוון שהייתה פה "גמירות דעת" והייתה כאן הצעה מ

Front 37

זיכרון דברים

Back 37

זיכרון דברים הוא בעצם מסמך שפותח או התפתח כפרקטיקה של השוק, אנשים רצו לכרות חוזה בסופו של דבר ואילו בדרך לכריתת החוזה וכחלק מהמשא ומתן הם יברו זיכרון דברים

Front 38

מבחנים לזיכרון דברים

Back 38

המבחנים יבדקו עם הזיכרון דברים יחשב כחוזה לכל דבר ועניין
1) שמות הצדדים
2) הגדרה של הנכס
3) המחיר
4) מתי מוסרים את החזקה בנכס
5) מועדי תשלום
6) המיסים – מי משלם ואיזה מס
בנוסף לפרטים לעיל זיכרון הדברים חייב לכלול גמירות דעת כלומר שזיכרון הדברים יהיה כזה שהצדדים יתכוונו שהוא יהווה חוזה

Front 39

סעיף 12א לחוק החברות

Back 39

קובע שבמשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב

Front 40

המושג של תום לב

Back 40

זהו מושג שסתום, מושג כלל, אין הגדרה בחוק לגבי מהו תום לב ולא ברור מהחוק האם נבחן תום לב מבחינה סובייקטיבית- האם ניכנס לראש של האדם ונבחן את כוונותיו האמיתיות או שמא בחינת תום הלב תעשה מבחינה אובייקטיבית כלומר ננסה לחשוב איך האדם הסביר היה נוהג באותן נסיבות.
בגלל שמדובר במושג שסתומי ללא הגדרה בית המשפט הוא זה שיוצק את התוכן במושג הזה והוא מפרש אותו, המשמעות היא שלשופט או לביהמ"ש לעניין זה יש כוח רב משום שהוא יכול להחליט מה בעיניו נחשב כתם לב ומה לא.

Front 41

פסק דין ספקטרום נגד צרפתי

Back 41

נקבע שמבחן תום הלב הוא מבחן סובייקטיבי.

Front 42

פסק דין פנידר נגד קאסטרו

Back 42

בית המשפט קבע שיצירת מכשולים לניצע כך שהוא לא יצליח לקבל את ההצעה מהווה גם היא חוסר תום

Front 43

פס"ד שיכון עובדים נגד זקני

Back 43

מקרה נוסף מעניין שבו שוב רואים את כוחו של עיקרון תום הלב בא לידי ביטוי בכך שבית המשפט קבע שניהול מו"מ ללא כוונת התקשרות אמיתית או העלאת דרישות במהלך המו"מ שהן לא חוקיות/הגיוניות יכול להוות גם כן חוסר תום לב במו"מ,

Front 44

פגמים בכריתת חוזה

Back 44

טעות,הטעיה,כפייה ,עושק,חוזה פסול

Front 45

טעות

Back 45

סעיף 14 לחוק החוזים מבחין בין טעות שהצד השני ידע עליה לבין טעות שהצד השני לא ידע עליה וגם לא היה צריך לדעת עליה (סעיף 14 א ו-ב). בעצם ישנם מספר עילות מצטברות (חייבות להתקיים יחדיו) כדי שנוכל להשתמש בעילה של טעות
יש לשים לב שלפי סעיף 14א כאשר הצד השני לחוזה ידע או שהיה עליו לדעת, במצב כזה אותו צד שהתקשר בחוזה עקב טעות רשאי לבטל את החוזה.
לאומת זאת סעיף 14ב אומר שאם הצד השני לא ידע על הטעות ולא היה עליו לדעת עליה רשאי בית המשפט לפי בקשת הצד שטעה לבטל את החוזה אם בית המשפט סבור שהדבר צודק כלומר במקרה זה הצד שטעה לא יכול לבטל את החוזה אלא הוא צריך ללכת לבית המשפט

Front 46

הטעיה

Back 46

סעיף 15 לחוק החוזים קובע באופן מפורש שאדם שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאה של הטעיה רשאי לבטל את החוזה.
החוק קובע שהטעיה היא בין השאר אי גילוי של עובדות שעל הצד השני היה

Front 47

מחדל מתי מהווה הטעיה

Back 47

פרופ' גבריאלה שלו אומרת שבעצם החובה לגלות חלה רק על פרטים שהצד השני לחוזה לא יכול לגלות בעצמו כלומר , שלא תהיה השקעת משאבים כפולה אלא רק דבר שאתה לא יכול לגלות, למשל במכירת רכב כאשר אני לא אומר לצד השני שיש שאסי לא בטוח שזאת בעיה לטעון להטעיה מכיוון שזה ניתן לבדיקה. לאומת עמדה זאת בתי המשפט מכילים גישה רחבה יותר על חובת הגילוי כלומר היא חושבת שכל המידע הרלוונטי צריך לעבור לצד השני.

Front 48

כפייה

Back 48

סעיף 17א לחוק החוזים קובע כי מי שהתקשר בחוזה בעקבות כפייה שכפה עליו הצד השני לחוזה בכוח או באיומים יכול לבטל את החוזה

Front 49

שלושת התנאים שיהיה כפייה

Back 49

שלושה תנאים מצברים: 1- איום במפתיע שיגרום לנזק בלתי הפיך ו2- שהצד המאוים הוא פגיע במיוחד 3- מאוחר יותר נקבע שצריכה להיות עוצמת לחץ שממש מהווה סחיטה

Front 50

עושק

Back 50

סעיף 18 לחוק החוזים קובע שמי שהתקשר בחוזה בעקבות ניצול מצוקת צד לחוזה או החולשה השכלית שלו או הגופנית או חוסר הניסיון שלו וגם שתנאי החוזה גרועים במידה לא סבירה מהמקובל רשאי לבטל את החוזה.

Front 51

חוזה גרוע

Back 51

לדעת השופט שמגר כאשר בוחנים מהותית את תנאי החוזה יש לבחון את סטנדרט החוזים המקובל בשוק, כלומר גם אם החוזים האחרים הם על פניו לא הוגנים ניקח אותם בחשבון כאשר אנו מחליטים האם חוזה כזה או אחר הינו גרוע.
השופט ברק חושב שלא בהכרח העמדה הזו מתקבלת על הדעת ונכונה,
יש לשים לב שכאשר מדובר בחוזים מיוחדים, חריגים, שלא רואים הרבה בשוק תהיה בעיה לבית המשפט לבוא ולומר שתנאי החוזה הינם תנאים גרועים
השופט זמיר בפס"ד גנז נגד כץ אף אמר שבאותו מקרה לא הייתה דרך אפילו לקבוע אם תנאי החוזה היו סבירים או שמא לא.

Front 52

סעיף 30 לחוק החוזים

Back 52

חוזה שכריתתו או תוכנו או מטרתו הן בלתי חוקיים או בלתי מוסריים או שהם סותרים את תקנת הציבור - בטל

Front 53

חוזה פסול

Back 53

זה בעצם סעיף 30 לחוק החוזים
שבית המשפט רשאי לבטל את החוזב או אפילו לפרק אותו לחלקיו

Front 54

סעיף 29 לחוק החוזים

Back 54

במידה והחוזה מותנה באיזשהו תנאי, אבל התנאי לא התקיים בתוך התקופה שנקבעה, או במידה והתקופה לא נקבעה אך עבר זמן סביר, הרי שאם אותו תנאי היה תנאי מתלה לחוזה, הרי שהחוזה יתבטל
לדוגמא

• לדוגמה, חברה שרוצה לרכוש חברה אחרת ואומרת בואו נחתום חוזה וזהו, אלא יש תנאים, כמו קבלת ערבות בנקאית או אישור בורסה או צד ג', ואם התנאים לא מתקיימים, זה בהחלט יכול להוות בסיס לביטול חוזה

Front 55

חוק החוזים בסעיף 32א

Back 55

חוזים שבסיסם ישנן הגרלות או הימורים (כלומר שהתוצאה של החוזה תלויה בניחוש מאורע), הרי שאותו חוזה לא יכול להוות עילה לאכיפה או לפיצויים.
לדוגמא
כלומר הצדדים בחוזה לא יוכלו לבוא ולהסתמך על הוראות חוק החוזים לעניין החובה לקיים את הוראות אותו חוזה או לדרוש פיצויים בגינו, אלא אם מדובר במשחק הגרלה או הימור שהוסדרו בחקיקה או שניתן לערוך אותם לפי חוק

Front 56

חברה
(לפני 1999)

Back 56

חברה מוגדרת בחוק החברות ככזאת שהתאגדה לפי הוראות חוק החברות או פקודת החברות

Front 57

חברה פרטית

Back 57

מוגדרת בחוק החברות כחברה שאינה חברה ציבורית.

Front 58

חברה ציבורית

Back 58

מוגדרת בחוק החברות כחברה אשר מניותיה רשומות למסחר בבורסה, או שהוצעו לציבור ע"פ תשקיף (שמוגדר בחוק ני"ע).

Front 59

ממשל תאגידי

Back 59

מושג זה מתייחס לאופן ניהול החברה

Front 60

סעיף 2 לחוק החברות

Back 60

כל אדם יכול לייסד חברה רק אם מטרתה אינה נוגדת את החוק ושהיא אינה בלתי מוסרית ולא נוגדת את תקנת הציבור.

Front 61

האישיות המשפטית הנפרדת של חברה:

Back 61

המשמעות היא שהחברה היא אישיות בפני עצמה והיא יכולה לתבוע ולהיתבע בפני עצמה להיות חייבת וכו' המשמעות בנוסף היא שהבעלים של החברה יכולים להיות גם עובדים בחברה (גם כאשר הם מחזיקים ב100% מהחברה

Front 62

פס"ד שעוסקים בנושא האישות המשפטית הנפרדת

Back 62

פס"ד סולומון
פס"ד LEE

Front 63

פס"ד סולמון

Back 63

עסקו באדם שהיה מעבד עורות ורצה לרכוש באמצעות החברה שלו חברה נוספת שעוסקת בייצור עורות, לחברה לא היה את כל הסכום לרכישת החברה השנייה וע"כ בעל החברה החליט לתת לחברה מכיסו הלוואה שתאפשר לה לקנות את החברה השנייה. החברה שנקנתה לא הצליחה ונכנסה לפשיטת רגל, כאשר הגיעו הנושים של החברה לגבות את חובותיהם הגיע גם בעל החברה כאחד מהנושים, באו ואמרו הנושים האחרים- אתה הבעלים של המפעל מה אתה רוצה מאיתנו? ענה להם הבעלים שהוא נושה ככל אחד מהם. הדבר התגלגל לביהמ"ש אשר קבע על פי "עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה" כי אין הבדל בין הבעלים של החברה לנושים האחרים של החברה, ואפילו

Front 64

פס"ד
LEE

Back 64

למר לי הייתה חברת מטוסי ריסוס, במסגרת החברה שלו הוא היה עובד של החברה, יום אחד הוא רכש מטוס ריסוס חדש וכאשר הוא יצא איתו לטיסה המטוס התרסק, באה אשתו ותבעה את חברת הביטוח על מוות עובד של החברה וחברת הביטוח טענה שהוא הבעלים ולא עובד. על פי עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת רצתה גברת לי לתבוע את החברה. ביהמ"ש הצדיק אותה וחייב את חברת הביטוח לשלם לה פיצויים.

Front 65

הגבלת אחריות- (עקרון האחריות המוגבלת)

Back 65

עיקרון זה אומר שבעל חברה אינו אחראי להפסדים בחברה אלא בסכום אותו השקיע בחברה ואינו צריך לשלם מכיסו הפסדים שצברה החברה
אולם לעיתים בית המשפט יכול להגדיל את אחריותו של בעל החברה – הרמת מסך- כאשר ביהמ"ש רואה שבעל המניות פשע בטיפול בחברה ואזי הוא נדרש לשלם מכיסו סכום מסוים כאשר נקבע ע"י ביהמ"ש.

Front 66

סעיף 35 לחוק החברות

Back 66

כי אחריות בעלי מניות לחברה יכול שתהיה מוגבלת אבל ההגבלה הזו חייבת לקבל ביטוי בתקנון החברה

Front 67

יתרונות בהגבלת אחריות

Back 67

1.שבעלי המניות לא יצטרכו לפקח באופן אישי על כל עסקה שהחברה עושה משום שהם לא מסכנים את כל רכושם
2.הגבלת אחריות מאפשרת למנהלים בחברה שלא לקחת בחשבון את הסיכונים האישיים שיש לבעלי המניות בחברה, משום שבכל מקרה לא ניתן יהיה לרדת לנכסיהם של בעלי המניות.

Front 68

חיסרון בעיקרון הגבלת האחריות

Back 68

סיכון מוסרי בעל מניות לא יפסיד יותר מידי והסיכון העיקרי יהיה מופנה למקום אחר לאג"ח בחברה והנושים של החברה

Front 69

סעיף 6 לחוק החברות

Back 69

שישנם מקרים בהם ניתן יהיה לייחס חוב של החברה לבעל מניות בה,שבית המשפט יוכל לעשות זאת רק אם הוא החליט שבנסיבות העניין הדבר הינו ראוי וצודק ורק במקרים חריגים שמנויים בסעיפי החוק.

Front 70

מכוח אישיות משפטית נפרדת

Back 70

לב לבייב לא היה חייב להזרים מזומנים לחברה אבל אף על פי כן הזרים אפילו שזה נוגד את עיקרון אישיות משפטית נפרדת והגבלת אחריות

Front 71

התנאים לרישום חברה

Back 71

סעיף 8 לחוק החברות קובע כי בקשת רישום חברה תכלול 1. העתק של תקנון החברה 2. הצהרה של הדירקטורים הראשונים שיכהנו בחברה בה אותם דירקטורים מביעים את נכונותם לשמש כדירקטורים בחברה

Front 72

סעיף 24 לחוק החברות

Back 72

שחברה יכולה להירשם בכל שם אבל יש לכך מספר מגבלות.

Front 73

סעיף 27 לחוק החברות

Back 73

קובע שחברה לא תירשם בשם שהוא כבר תפוס על ידי חברה אחרת ובנוסף חברה לא תשתמש בשם שעלול להטעות את הציבור ולגרום לו לחשוב שמא החברה קשורה בדרך כלשהיא לחברה אחרת בעלת שם דומה

Front 74

שלוש מבחנים שבית המשפט בודק הטעיה בשם

Back 74

a. המראה והצליל
b. סוג הסחורה וסוג הלקוחות
c. שאר הנסיבות שאפשר לדלות מהסביבה

Front 75

דירקטריון

Back 75

חוק החברות קובע באופן מפורש שדירקטוריון החברה הוא זה שיתווה את המדיניות של החברה ויפקח על ביצוע תפקידי המנכ"ל ופעולותיו, החוק גם קובע שהדירקטוריון הוא זה שימנה ויפטר את המנכ"ל, ויחליט על הנפקת אג"ח, ייקבע את תוכניות הפעולה של החברה ואת אופן מימונן, הוא זה שיבדוק את מצבה הכספי של החברה ואת מסגרת האשראי שהיא יכולה לקחת, ועוד מספר סמכויות שיש לדירקטוריון.

Front 76

סעיף 56 לחוק החברות

Back 76

קובע כי ישנן החלטות שיתקבלו אך ורק ע"י האסיפה הכללית של החברה (האסיפה הכללית מורכבת מבעלי מניותיה של החברה), החלטות שיתקבלו ע"י האסיפה הכללית יהיו למשל החלטות בדבר מינוי דירקטורים חיצוניים של החברה, רו"ח שיבקר את דוחותיה , שינוי התקנון של החברה ועוד.

Front 77

ועדת הביקורת

Back 77

הוא לעמוד על הליקויים בניהול העסקי של החברה תוך כדי היוועצות במבקר הפנים של החברה וברו"ח המבקר של החברה

Front 78

סעיף 114 לחוק החברות

Back 78

קובע כי דירקטוריון חברה ציבורית חייב למנות מבין חבריו ועדת ביקורת

Front 79

סעיף 115 לחוק החברות

Back 79

קובע שמספר חברי ועדת הביקורת לא יהיה פחות משלושה ויהיו חברים בה כל הדירקטורים החיצוניים,

Front 80

חוק החברות בסעיפים 270 -275

Back 80

קובע שעסקאות חשודות שלבעל החברה ישנם אינטרס בהם, תעבור הצבעה אצל כל בעלי העניין בחברה ורק אצל האחוזים שאינן שייכים לבעל החברה בנוסף צריך רוב שיצביע בעד ההצעה

Front 81

חובות זהירות וחובות אמונים

Back 81

חובת הזהירות קובע שנושא משרה בחברה יכול להוריד את חובת הזהירות שלא יצטרך לשלם בעד הפסד שנעשה לחברה אך מבחינת חובת אמינות לא יכול להתפטר לכן יש כזה חוק שאומר אם בעל החברה מחזיק באג"ח של החברה ישנו חוק שאומר שהאג"ח שלו ייגבה אחרון מהאג"ח

Front 82

המנהל הכללי

Back 82

חוק החברות קובע במפורש (סעיף 120) שהמנהל הכללי של החברה הוא יהיה זה שאחראי על הניהול השוטף של החברה.
כמובן שלאור היותו נושא משרה בחברה יחולו עליו חובות עליהם נדבר מאוחר יותר. הדירקטוריון בסופו של דבר מפקח על ההנהלה השוטפת של התאגיד, הדירקטוריון מטווה מדיניות מסוימת ואילו המנכ"ל והמנהלים תחתיו מוצאים את המדיניות אל הפועל

Front 83

הדירקטור החיצוני

Back 83

דירקטור ציבורי- בחברה ציבורית יש חובה למנות שני דירקטורים חיצוניים לפחות (סעיף 240 קובע זאת), הדירקטור החיצוני צריך להיות כזה שאין לו שום זיקה (קשר עסקי, משפחתי וכו') לבעל השליטה בחברה,
בוועדת הביקורת המשמשת כוועדה שחובה למנותה בחברה ציבורית שני הדירקטורים החיצוניים יהיו חייבים לכהן במסגרתה כדירקטורים חיצוניים, כאשר יש לשים לב שוועדת הביקורת צריכה למנות לפחות שלושה חברים, (המטרה לכך שיש לפחות שני דירקטורים חיצוניים היא כדי שיהיה להם רוב בוועדת ביקורת).
* ישנה חובה שלפחות אחד מהדחצים יהיה בעל כשירות חשבונאית ופיננסית

Front 84

רואה החשבון המבקר

Back 84

חוק החברות עוסק גם ברו"ח מבקר, כאשר הוא קובע שרו"ח הוא זה שיבקר את הדוחות הכספיים של החברה והוא זה שיחווה את דעתו על אותם דוחות (סעיף 154). החוק קובע שהאסיפה הכללית היא זאת שתמנה ותפטר את רו"ח המבקר של החברה כאשר השכר של רו"ח ייקבע גם הוא על ידי האסיפה הכללית אלא אם האסיפה הסמיכה את הדירקטוריון לקבוע את השכר. בכל מקרה החוק קובע באופן מפורש (סעיף 126) שרו"ח יהיה בלתי תלוי בחברה

Front 85

הדוחות הכספיים

Back 85

החברות יצטרכו ככלל, להגיש דוחות שנתיים ליום ה31 לדצמבר באותה השנה, חברות ציבוריות יצטרכו בנוסף להגיש גם דוח כל רבעון. הדירקטוריון של החברה הפרטית יביא בפני האסיפה השנתית את הדוחות שאושרו על ידיו ובסופו של דבר הדוחות יישלחו לבעלי המניות.
• כל הדוחות ייערכו ע"פ כללי חשבונאות מקובלים (IFRS)

Front 86

חובות של נושא משרה

Back 86

כדי שנושאי המשרה יפעלו בצורה נאותה במסגרת תפקידם בניהול השוטף של החברה הרי שחוק החברות קובע שיחולו עליהם חובות שנקבעו בחוק,

Front 87

חובת זהירות

Back 87

סעיף 252 לחוק החברות קובע שעל נושא המשרה תחול חובת זהירות כלפי החברה, החובה הזו מבוססת בסופו של דבר על עוולת הרשלנות בנזיקין, המטרה של חובת הזהירות החלה על נושא המשרה היא להטיל אחריות על רשלנות של נושא משרה אשר הביאה לנזק לחברה, כאשר ע"מ שחובת הזהירות הזו לא תרתיע יותר מדי אנשים מלכהן כנושאי משרה הרי שהחוק קובע שישנן אפשרויות בהן נושא המשרה יהיה פטור כלפי החברה מחובת הזהירות אפשרות אחרת היא שיהיה לאותו נושא המשרה ביטוח ואפשרות נוספת היא שהחברה תתחייב להחזיר לו כסף במידה והוא ייתבע, בגדול הרעיון הוא שאנו נביט על נושא המשרה הסביר בחברה כלומר כאשר נבחן אם נושא משר

Front 88

חובת אמונים

Back 88

סעיף 254 קובע כי על נושא המשרה תחול גם חובת אמונים. כלומר אותו נושא משרה צריך לנהוג בתום לב ולהימנע מפעילויות שיוצרות ניגודי עניינים בין עבודתו כנושא משרה בחברה לבין עניינו הפרטיים, הוא צריך לגלות לחברה כל מידע שמגיע אליו כתוצאה ממעמדו ואסור לו לנצל הזדמנויות עסקיות בחברה. (למשל מידע על אודות קרקע ברומנייה שיש לחברה שנושא המשרה קונה אותה לעצמו)

Front 89

עסקאות עם בעלי עניין

Back 89

אם יש לבעל עניין אינטרס בלמכור מוצר שלה לחברה או שיש לה אינטרס מבחינת שחברה אחרת שלה תהיה שווה יותר בעל העניין צריך לקבל אישורים מיוחדים הקבועים בחוק

Front 90

סעיף 275 לחוק החברות

Back 90

והסעיף קובע כי לצורך האישור של העסקאות בעל העניין נדרש ראשית אישור הדירקטוריון ולאחר מכן אישור ועדת הביקורת (שם יושבים אותם שני דח"צים) ולאחר מכן אישור של רוב שאר בעלי המניות שאין להם עניין אישי באישור העסקה.

Front 91

תום לב

Back 91

בכל מקרה לבעל השליטה, כבעל מניות ישנה חובת הגינות שהוא צריך לפעול לפייה סעיף 192
לחוק החברות

Front 92

סעיף 192 לחוק החברות

Back 92

שבעל מניות ינהג בהפעלת זכויותיו ובמילוי חובותיו כלפי החברה וכלפי בעלי המניות האחרים בחברה בתום לב והוא ימנע מניצול כוחו לרעה,

Front 93

ני"ע ושקיפות חברתית

Back 93

חברה שרוצה להיות חברה ציבורית
במצב כזה החברה צריכה לעבור דרך הרשות לני"ע ולערוך תשקיף – החברה צריכה להיות שקופה לציבור כדי שהמשקיע יוכל להחליט האם להשקיע בחברה.
בחוק ני"ע נקבע מהי כמות הגילוי שאותה צריכה החברה לחשוף בפני הציבור

Front 94

משפט העבודה

Back 94

זה חלק מחופש החוזים רק שהמעביד נמצא ביחס יותר טוב מהעובד לכן צריך לריבון לתערב בחקיקת חוקים שבניהם זה הדברים ישרים חוק שכר מינמום וימי חופשה ובניהם דברים עקיפים כמו חופש לשביתה

Front 95

בשנת 92 נחקקו שני חוקי יסוד

Back 95

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו
וחוק יסוד חופש העיסוק

Front 96

חופש העיסוק

Back 96

אומרת שמעביד יכול לעשות מה שרוצה במפעל שלו כל עוד זה לא פוגע באינטרסים אחרים

Front 97

חוק כבוד האדם וחירותו

Back 97

היסוד הכירו למשל בחופש העיסוק שלו והזכות לשוויון- שהיא בהקשר שלנו אומרת שהמעסיק חייב לנהוג בשוויון במסגרת הקבלה לעבודה, תנאי עבודה שווים וכו'.

Front 98

הגבלה של תחרות

Back 98

מעביד יכול לפטר עובד ושהוא לא יעבוד לחברה מתחרה כדוגמת היי טייק שיתן להם מידע שלמד בחברה הקודמת

Front 99

חופש העיסוק בנוגע להגבלת תחרות

Back 99

האם הגבלת תחרות נוגד את חוק חופש העיסוק מיכוון שאני לא נותן לא להתעסק בחברה מתחרה ואם כן למה אני נותן לא הגבלת תחרות

Front 100

פס"ד ארקיע נגד חגי יהלום

Back 100

בפס"ד זה דנו בטייס שהועסק ע"י חברת ארקיע ונשלח על ידה להכשרה בהטסת מטוסי בואינג 757 , לפני יציאתו להכשרה הוא חתם על כתב התחייבות שאם הוא יסיים ביוזמתו את העבודה לפני תום התחייבות של שנתיים הוא ישלם פיצוי בגין הכשרתו, כאשר הפיצוי מדורג לפי משך הישארותו, חצי שנה לאחר סיום הקורס הוא עזב את העבודה וארקיע תבעה ממנו פיצויים, בית הדין קבע שבמקרה זה הושקעו דמים רבים בהכשרת העובד שניתן להצדיק בגינם את הגבלת חופש העיסוק של אותו הטייס. אבל רק למשך תקופה מסוימת כאשר במקרה שלנו ההגבלה הייתה מדתית משום שנתנו מדרג מסוים לפיצויים שיצטרך לתת לחברה.

Front 101

פס"ד שח"ל נגד טובל

Back 101

- מדובר באדם שהיה איש מכירות בחברה ולאחר מכן מנהל, הוא היה חתום על סעיף סודיות ואי תחרות למשך שנה. אחרי שהוא סיים את עבודתו הוא ישר הלך לעבוד בחברה מתחרה, והחברה הישנה הגישה תביעה לבית הדין לפיצוי כספי וכן לצו שיורה לאותו עובד לשעבר שלא יעשה שימוש בסודות המסחריים של החברה ושלא יתחרה בה. בפס"ד זה נקבע שרשימת הלקוחות של אותו עובד הייתה בגדר סוד מסחרי משום שהחברה משיגה את הלקוחות מדלת לדלת והיא בעצם עושה מאמץ להשיג כל לקוח , לכן בית הדין חשב שזה בסדר להגביל את פנייתו של אותו עובד לשעבר ללקוחות של שח"ל.

Front 102

יחסי עובד מעביד

Back 102

מי הוא עובד מתי יש לי אחריות אליו האם קבלן הוא עובד שלך מתי יש לך שייכות על הרכוש של העובד הם להרחיב את הגדרה של עובד או לצמצם אותה ומבחנים שיש לזיהוי עובד ומעביד מתייחסים לנושא הזה מי הוא עובד

Front 103

טיעונים בעד צימצום הגדרת עובד

Back 103

בעידן המודרני שעלות העבודה למעסיק זה פקטור מאד חשוב והקטנת עלויות העבודה (שיעזרו לתחרות) מחייבת צמצמום הגדרת עובד

Front 104

טיעונים בעד להרחיב את הגדרת עובד

Back 104

שחשוב להעניק לכמה שיותר אנשים סל של זכויות מבחינה ערכית ומבחינה חברתית, וכדי שאותו אדם אשר עושה עבודה מסוימת יהיה מעמדו אשר יהיה לא יפגע.

Front 105

מבחנים לזיהויים של יחסי עובד מעביד

Back 105

מבחן השליטה והכפיפות
מבחן הקשר האישי
מבחן ההשתלבות
מבחן המעורב

Front 106

מבחן השליטה והכפיפות

Back 106

לפי מבחן זה עובד הוא כל אחד המקבל הנחיות והוראות מאדם אחר כיצד לעבוד והוא מציית לאותם ההוראות, נכון להיום המבחן הזה איבד את כוחו כמבחן עצמאי אשר באמצעותו בודקים מי הוא עובד אולם הוא כן עוזר להבין מי הוא עובד כאשר לא ניתן להשתמש במבחן ההשתלבות (להלן).

Front 107

מבחן הקשר האישי

Back 107

לפי מבחן זה נבחן האם אותו אדם צריך לבצע את העבודה באופן אישי והוא לא רשאי להיזקק למחליף או עוזר על חשבונו. המבחן הזה הוא מבחן שבודק תנאי הכרחי אבל לא תנאי מספיק, כלומר אם אדם מסוים עובד בעבודת תיוק אצל מישהו אבל מדי פעם הוא שולח מחליף במקומו- כלומר הוא לא עושה את זה תמיד באופן אישי אז לפי המבחן הזה נאמר שאין יחסי עובד מעביד. מבחן זה יכול לשלול יחסי עובד מעביד כלומר במקרה שהוא מתקיים ניתן לומר שלא מתקיים יחסי עובד מעביד. נציין שגם מבחן זה נמצא לצד מבחן ההשתלבות

Front 108

מבחן ההשתלבות
מפן החיובי

Back 108

למבחן זה ישנם שני פנים אחד חיובי ואחד שלילי. מבחינת הפן החיובי עלינו לבחון האם אותו עובד הוא חלק מאיזה שהיא יחידה ארגונית ניהולית שבמסגרתה אותו עובד נתון לסמכות מסוימת שנמצאת מעליו, למשל אם אנו מדברים על מפעל אז מפעל גדול שיש בו היררכיה עובדים הנהלה, ומדובר באיזה שהיא יחידה כלכלית שנותנת שירותים או עוסקת במסחר אז ברור שאם האדם שלפנינו הוא חלק מהיחידה הארגונית הזו אזי מדובר בעובד

Front 109

מבחן ההשתלבות מפן שלילי

Back 109

הפן השלילי (מצידו של העובד) של המבחן בוחן האם אותו אדם הוא בעצמו בעל עסק משלו שמשרת את המפעל באופן עצמאי, כדי לבחון האם מדובר בבעל עסק עצמאי ולא עובד, נבדוק האם הוא מחזיק אמצעי ייצור בבעלותו, האם הוא זה שנושא בהוצאות הייצור לבדו, נבדוק האם הוא מעסיק עובדים ונבדוק האם הוא נושא בסיכון בעצמו.

Front 110

מבחן המעורב

Back 110

במסגרת המבחן המעורב בית המשפט מביט על המצב של העובד ועל הנסיבות שבהם הוא שרוי ומחליט האם מתקיימים יחסי עובד מעביד . כלומר מדובר במבחן כללי (מבחן סל) שבמסגרתו בית המשפט חושב מה ראוי שיהיה. למשל ישנם כל מני אנשים שעובדים מהבית אז קשה לומר שמבחן ההשתלבות ומבחן השליטה מתאים להם ומכיוון שמבחינת המדיניות שלנו אנו מעוניינים להגן עליהם נשתמש במבחן המעורב.

Front 111

פס"ד מור נגד אנגל

Back 111

: סיפור המעשה הוא במשרד חקירות פרטי שבמסגרתו מי שניהל את המשרד לכל תיק הוא היה לוקח חוקר ממאגר החוקרים שהיו לו, כאשר החוקרים יכלו לסרב לבצע את הפעולה. במידה ונלקחה העבודה החוקר פועל לבד, החוקר קיבל בסופו של דבר תשלום של 25% מהשכר שקיבל מור כאשר ההוצאות השונות הוטלו חלקם על בעל הבית וחלקם על החוקר. יש לציין שאנגל (החוקר) שילם מיסים באופן פרטי. כאשר תבע החוקר ממור (בעל הבית) את זכויותיו הסוציאליות אמר בית המשפט שישנו כאן מבנה ארגוני ומאידך גם הפן השלילי לא התקיים- הוא לא היה בעל עסק עצמאי . בית המשפט בעצם אמר שלא נכון להסתכל רק על מבחן ההשתלבות אלא הסתכל על המבחן המעור