• Shuffle
    Toggle On
    Toggle Off
  • Alphabetize
    Toggle On
    Toggle Off
  • Front First
    Toggle On
    Toggle Off
  • Both Sides
    Toggle On
    Toggle Off
  • Read
    Toggle On
    Toggle Off
Reading...
Front

Card Range To Study

through

image

Play button

image

Play button

image

Progress

1/6

Click to flip

Use LEFT and RIGHT arrow keys to navigate between flashcards;

Use UP and DOWN arrow keys to flip the card;

H to show hint;

A reads text to speech;

6 Cards in this Set

  • Front
  • Back

סיומות ומקורם של הנוגדנים

ximab - chimeric




umab - human




cept - fusion proteins

המבנה המולקולרי של התרופות הביולוגיות לטיפול בפסוריאזיס

הנוגדנים הכימרים - כמו INFLIXIMAB (רמיקייד)- מכילים חלבונים של עכבר בתוך הנוגדן.




נוגדן שהוא humenized - כמו IXEKIZUMAB (שהוא IL-17 inibitor) מכיל כמות מופחתת של חלבון של עכבר עם איזורי קשירה אנושיים מהונדסים בתוכו.




נוגדן אנושי לחלוטין (fully human) כמו אדלימומב (הומירה) - מכיל חלבונים אנושיים בלבד.




ההבדלים בין חלבוני העכבר מול חלבונים אנושיים ישפיע על התגובה החיסונית האנושית על ידי השראה של ADA )(antidrug antibodies וזה נקרא IMMUNOGENICITY.



consequence of ADA

לADA שלושה תוצרים


- bioavailibility ירוד של התרופה הביולוגית


- ירידה ביעילות (efficacy)


- יהיו תופעות לוואי מתווכחות אימונית כמו אנאפילקסיס או הווצרות קומפלקסים אימונים.

סוגי ADA

1) neutalizing ab - מפריעים לפעילות הביולוגית של הנוגדן התרופתי ולכן יש ירידה באפקט כי לנוגדן יש ירידה ביכולת הניטרול של הציטוקין המטרה.


תהליך זה מוביל לאיבוד תגובה וכולל את הסיכון לת"ג של ADA.


2) הסיכוי להתפתחות הADA נקשר לכמות החלקיקים הקסרוגנים (מחיות) ולכן הוא גבוה יותר בנוגדנים הכימריים (אינפליקסימאב - רמיקייד)


3) ADA יכול גם להתפתח בנוגדנים אנושיים לחלוטין משום שהSEQUENCEעצמו יכול להיות אנטיגן חדש לחלוטין למערכת החיסונית.




נמצאה שהסיכון לפיתוח ADA משתנה בין הנוגדנים לפי המטרה שלהם. נוגדנים TNF הם בעלי סיכוי גבוה יותר לADA לעומת IL17A או סטלרה.


למעשה כמעט מחצית מהמטופלים ברמיקייד לRA או קרוהן מפתחים ADA רלוונטי קלינית.


וכן כ40% מהמטופלים בהומירה גם לפי מחקרים מפתחים את זה.


התוצר של זה הוא איבוד התגובה לטיפול היכולה להוביל לבעיות קליניות מבחינת הטיפול לטווח ארוך.

החיסוניות של IL-17a Ab and IL-12/23 ab היא נמוכה לעומת הנוגדנים המונוקלונלים האחרים

מחקר ריסנטי ביצע השוואה בין סוגי נוגדני האנטי-ציטוקינים והראה שנוגדנים כנגד אינטרלאוקין 17A ו אינטרלאוקין 12/23 הם אימונוגנים (הם נוגדנים אנושיים)




דבר זה מצביע על כך שהדבקות לטווח ארוך בתרופות אלו יהיה טוב יותר מאשר הנוגדנים המונוקלונאלים האחרים.

סיכום

החיסוניות הנקשרת עם הטיפולים החדשים ובעיקר של נוגדי IL17 נראה שנמוכה יותר מאשר התרופות הביולוגיות הישנות.




התרופות החדשות (גם סטלרה בעניין זה) הן טובות לא רק בתגובתן אלא בטיפול לטווח ארוך שיפעל כל הנראה לזמן יותר ארוך בגלל החיסוניות הזו.