• Shuffle
    Toggle On
    Toggle Off
  • Alphabetize
    Toggle On
    Toggle Off
  • Front First
    Toggle On
    Toggle Off
  • Both Sides
    Toggle On
    Toggle Off
  • Read
    Toggle On
    Toggle Off
Reading...
Front

Card Range To Study

through

image

Play button

image

Play button

image

Progress

1/25

Click to flip

Use LEFT and RIGHT arrow keys to navigate between flashcards;

Use UP and DOWN arrow keys to flip the card;

H to show hint;

A reads text to speech;

25 Cards in this Set

  • Front
  • Back
configural-cue approach
an approach to the analysis of control by compound stimuli that assumes that organisms respond to a compound stimulus as an integral whole rather than a collection of separate and independent stimulus elements.
discriminative stimulus
הבחנה
a stimulus that controls the performance of instrumental behavior because it signals the availability of reinforcement.
בסשן אחד יש שני סוגי צעדים:
CS+ = CS1-US
CS- = CS2
אין כאן הכחדה כי לא התבצעה רכישה של הגירוי השני.
יש כאן בסשנים מעורבבים.
multiple schedule reinforcement
a procedure in which different reinforcement schedules are in effect in the presence of different stimuli presented in succession. generally, each stimulus comes to evoke a pattern of responding that corresponds to whatever reinforcement schedule is in effect during that stimulus.
overshadowing
הצללה
interference with the conditioning of a stimulus because of the simultaneous presence of another stimulus that is easier to condition.
אם הגירויים מחושים שונים, לא יודעים מי יצליל.
אם הגירויים מאותו חוש, בדרך כלל זה עם העוצמה החזקה יותר יצליל את החלש יותר.
תלוי בחיה עצמה ובסוג החיה ובUS, מאוד ספציפי לניסוי המסוים הזה.
הגדרה מעגלית.
stimulus discrimination
differential responding in the presence of two or more stimuli.
stimulus discrimination procedure - classical conditioning
(differential inhibition)
a classical conditioning procedure in which one stimulus CS+ is paired with the US on some trials and another stimulus CS- is presented without the US on other trials. as a result, the CS+ comes to elicit a CR and the CS- comes to inhibit this response.
stimulus discrimination procedure - instrumental conditioning
a procedure in which reinforcement for responding is available whenever one stimulus S+ (or Sd) is present and not available whenever another stimulus S- (or Sdelta) is present.
stimulus-element approach
an approach to the analysis of control by compound stimuli that assumes that participants respond to a compound stimulus in terms of the stimulus elements that make up the compound.
stimulus generalization
הכללה
the occurrence of behavior learned through habituation or conditioning, in the presence of stimuli that are different from the stimuli used during training.
ככל שהגירוי החדש דומה יותר לישן יש יותר הכללה.
stimulus generalization gradient
עקומת הכללה
a gradient of responding that is observed if participants are tested with stimuli that increasingly differ from the stimulus that was present during training.
עוצמת התגובה כפונקציה של שונות במאפיין כלשהו של הגירוי.
salience
בולטות / עוצמת הגירוי
כמה הגירוי בולט ברקע שלו, מעבר לתכונה הפיזיקלית. תלוי גם בסובייקט. ככל שהבולטות יותר גדולה הגירוי יכנס טוב יותר (מהיר ועם עוצמה חזקה יותר) להתניה. הגדרה מעגלית.
blocking
חסימה
conditioning to a stimulus could be blocked if the stimulus were reinforced in compound with a previously conditioned stimulus.
CS1 + US
ואחר כך:
CS1 + CS2 + US
לא תהיה למידה על הגירוי השני.
ניסוי של Kamin
ניסוי עם חסימה, אור + רעש חלש + רעש חזק.
בודקים על ידי דיכוי, suppression.
אור עשה הצללה מלאה על רעש חלש.
אור עשה הצללה חלקית על רעש חזק.
לבד כל אחד משלושת הגירויים גרם לדיכוי מלא.
גורמים המשפיעים על הצללה
1 - בולטות (לא רק פיזיקלית).
2 - התוקף היחסי של הגירוי,
relative validity. כמה טוב הגירוי מנבא את הUS. יצליל גירויים שמנבאים פחות טוב. ניסוי של wagner: לא הייתה למידה על אור כי היה גירוי אחר שניבא יותר טוב את הUS.
3 - ההיסטוריה של הגירוי (KAMIN) - חסימה (סוג של הצללה שנובע מהיסטוריה). זה עם ההיסטוריה יצליל על זה בלי ההיסטוריה.
תנאי ללמידה לפי אריסטו
סמיכות בזמן.
אבל זה לא נכון! מה שקובע למידה זה האם הגירוי מנבא יותר טוב מגירויים אחרים את הUS.
blocking
חסימה
סוג של הצללה שנובעת מהיסטוריה.
A-US
ואז:
AB-US
לא תהיה למידה על B.
A עושה הצללה ל-B בגלל ההיסטוריה שלו.
ההסבר של KAMIN - לUS יש כוח אסוציאטיבי מוגבל, לא יכול להחזיק המון גירויים. אם נשנה משהו בUS בשלב 2 כן תהיה למידה על B - unblocking. בגלל גורם ההפתעה (ציפינו לUS רגיל).
1 - חוק הלמידה כפונקציה של ההפתעה בUS
rescorla & wagner
כדי שתהיה למידה חייבת להיות הפתעה בקשר להופעת/אי-הופעת הUS. ככל שההפתעה יותר גדולה (תלוי בגודל הציפייה) הלמידה תהיה יותר חזקה.
למידה = dV = קבוע*(למדה פחות V) = מידת ההפתעה.
למדה - מה שקורה בפועל.
V - הכוח האסוציאטיבי של כל הגירויים, למה מצפים (לפני למידה = 0). עד כמה החיה מצפה לUS כשמציגים לה את CS.
dV - שינוי בכוח האסוציאטיבי.
אחרי כל צעד מוסיפים את dV ל- V ומציבים שוב.
V=lamda - יודעים שיש למידה, זה המקסימום.
מניחים שCR פרופורציונלי ל-V. העקומה של CR היא מאותה צורה כמו העקומה של V. הקבוע זה קצב הלמידה, =<1.
בחסימה - בשלב 1 V=lamda, למידה מלאה על A. בשלב 2 הUS לא משתנה, אין הפתעה לכן אין למידה:
V-lamda=0=dV.
בהצללה - AB מתחרים אחד עם השני על הכוח של הUS.
2 - חוק הלמידה כפונקציה של ההפתעה בUS
rescorla & wagner
התניה אקס' - מצפים שהUS לא יופיע והוא כן מופיע. dV+
התניה אינ' - מצפים שהUS כן יופיע והוא לא מופיע. lamda=0, -dV
הסברים לחסימה
1 - אין הפתעה לכן אין למידה (r&w). קשור לאסוציאטיביות של US.
2 - לא לומדים על B כי הוא לא מספק אינפורמציה חדשה. קשור לאסוציאטיביות ולאסוציאביליות של הCS. החיה לומדת שהוא לא חשוב ולכן קשה לו להכנס להתניות (latent inhibition). ירידה באסוציאביליות שלו, היכולת שלו להכנס להתניות חדשות.
אסוציאביליות
היכולת של גירוי להכנס להתניות חדשות.
contiguity
סמיכות בזמן בין ארועים
(אריסטו)
תנאי לא מחייב ללמידה (טעם)
contingency
קשר/תלות בין שני ארועים
תנאי מחייב ללמידה
חוק העוצמה של פבלוב
ככל שהUS יותר חזק ככה ההתניה רבה ומהירה יותר, וההכחדה איטית יותר.
ניסוי של Garcia & Kohlen
התאמת הCS ל-US
חולדות, טעם+אור+תקתוק
CS=לית'יום שעשה בחילה או שוק
מים עם טעם בלי אור ותקתוק - אלה שקיבלו לית'יום סירבו לשתות.
מים בלי טעם עם אור ותקתוק - אלה שקיבלו שוק סירבו לשתות.
כל פעם משהו אחר עשה הצללה, וככה אפשר לדעת על איזה גירוי התבצעה למידה.
מסקנה - גם תכונות הUS והתאמתו לCS קובע איזה גירוי נכנס להתניה / עושה הצללה (ולא רק תכונות הגירוי). מידת ההתאמה בין הCS ל-US.
תלוי בסוג בעל החיים ובחיה הספציפית (יונים מחפשות מזון לפי מראה, כלבים לפי שמיעה).
הדמיון בין הCR לUR
בדרך כלל מאוד דומה, וקשור גם לתכונות הCS - התקרבות לאור אבל לצליל אי אפשר להתקרב. קשור גם לתכונות הUS, אם האוכל בקערה אפשר להתקרב.
לפעמים בכלל לא דומה - בתגובה לשוק הUR זה לקפוץ ולהבהל והCR זה לקפוא במקום.