Corrientes En La Literatura Española

Front 1

תנועת האוונגרד

Back 1

אוסף של מגמות, נטיות ותנועות לא הומוגני.
תנועת אמנים, כותבי מסות ואינטלקטואלים שפעלו בערך מ-1910 ובראשם אורטגה אי גאסט.
הרגישו חלק מדור כלל אירופאי. דחו את המלנכוליות, דקדנטיות והיופי כערך עליון של המודרניזם

Front 2

עכשוויות ואקטואליות

Back 2

מאפיין של האוונגרד- צמא לדברים אקטואליים ולאנטי נוסטלגיה בתחומים כמו ספורט תרבות ותעשייה

Front 3

אליטיזם

Back 3

אוונגרד-
לא סבלו את הוולגריות
במאמרו של אורטגה על מרד ההמונים טען שקבוצות האליטה שהיו היחידות שנתנו חשיבות ומשמעות לאמנות, היסטוריה וחשיבה, הולכות ונעלמות אל מול מנטאליות ההמונים ושזה חמור ומדאיג

Front 4

אנטי פופולרית

Back 4

אוונגרד-
אינה מובנת לכל אלא רק למיעוט סלקטיבית היא גרמה לבורגנים להבין שאינם מבינים באמנות ולכן הבורגנים דחו אותה וזלזלו בה

Front 5

חדשנות

Back 5

שונה מכל המאה ה-19- אוונגרד

Front 6

סגנון מעוות

Back 6

עקרון יצירתי אנטי מימטי ולכן הסמל שלהם הוא מראה שבורה כי לא שאפו לחקות את המציאות אלא להתעלם ממנה ולברוח ממנה

Front 7

אנטי דידקטיות

Back 7

היעדר התזה, התנגדו לתפיסות תועלתניות של האמנות, להעברת המסר ולתיקון חברתי מצדה. האמנות היא אובייקט להתבוננות ולהרהור

Front 8

דה- הומניזציה ואנטי רגשנות

Back 8

דחייה של הסנטימנט האנושי והתכנים והסיפור האנושיים

Front 9

אמנות מלאכותית- אמנותית

Back 9

----לא ברור----

Front 10

ריחוק אסתטי

Back 10

ההנאה מהאומנות צריכה להיות אינטלקטואלית ותוך הבנה אסתטית של אלמנטים והאמצעים האסתטיים המופעלים ביצירה.
באמנות הישנה הקורא/צופה השליך את עצמו על היצירה, חיפש את עצמו וחיפש להזדהות עם עצמו

Front 11

שבירת אייקונים

Back 11

לפי אורטגה כדי להבין את התפתחות האמנות מהרומנטיקה עד האוונגרד יש לקחת בחשבון את הדחייה של האמנות הקודמת כגורם להנאה אסתטית. התגובה היא לעגנית ואגרסיבית החדשה עשויה כמעט כולה שלילה של הישנה

Front 12

האמנות כמשחק

Back 12

האמנות לא משנה סדרי עולם ולכן לא צריכה להיות חמורת סבר הפונקציה הקונטיבית שואפת לאפס ומוצא מהחדשה הפאתוס

Front 13

המטאפורה החדשה

Back 13

המסורתית היתה בעלת תפקיד האצלה והאדרה של המציאות ושל אובייקט והיתה קישוטית המטאפורה החדשה הופכת לאובייקט האסתטי עצמו כחלק מההתרחקות מהמציאות ומטרתה לא לייפות אותה.

Front 14

כיעור

Back 14

דוחה את היופי המוחלט כערך אסתטי עליון וכשם שאין האצלת מציאות והאדרת היופי נובע גם הכיעור

Front 15

סופרה ריאליזם ואינפרה ריאליזם

Back 15

כתחבולות המדגישות את הדה- הומניזציה ואת שלילת חיקוי המציאות
נקודת המבט ההומנית מציבה היררכיות בחשיבות ובמשמעות של דברי. האוונגרד הופך את ההיררכיות האלו על ידי האינפרה והסופרה

Front 16

אינפרה ריאליסמו

Back 16

התייחסות לאובייקטים ונושאים שלא היו בעלי ערך אסתטי או בעלי סטטוס באמנות או כחלק מפרופיל אמנותי.
בנוסף זה נעשה על ידי הקצנה של פרטים ריאליסטים כזכוכית מגדלת שמעוותת מימדים. זה מתבטא בהגזמה ובעודף פרטים.

Front 17

סופרה ריאליסמו

Back 17

ביטול הדיכוטומיות של הכרה- אי הכרה, מציאות- הזיה שפיות- שגעון כמו כן נכנסו אלמנטים של מעבר למציאות כמו הפנטסטי, המופלא החלומי.
הסוריאליזם הוא התפתחות מאוחרת של זה

Front 18

הרומנטיקה

Back 18

הגיעה מאוחר יחסית לספרד ונמשכה מעט זמן וכבר באמצע המאה ה-19 הוחלפה על ידי הריאליזם. זה מאוד פרדוקסלי כי מצד אחד היא בעלת בסיס תיאורטי עמוק מאוד ומצד שני נמשכה זמן מועט.

Front 19

המקור של הרומנטיקה

Back 19

במדינות פרוטסטנטיות שהפכו את החויה הדתית לאישית ואינטימית

Front 20

ה"אני"

Back 20

הדמות הראשית של הרומנטיציזם

Front 21

מחיקת הגבול בין החיים לכתיבה

Back 21

הרומנטיקן חי את שירתו כ-את חייו וקרא את העולם כ-את שירתו. הכתיבה עבור הרומנטיקן היא חוויה קיומית ולא רק סגנון אמנותי זו הייתה דרכו לחשוב, לחיות למות, להתאהב

Front 22

מציאות חוץ טקסטואלית

Back 22

באותה תקופה יש שינויים מהותיים שמשפיעים על היציבות הפוליטית. כמו המהפכה התעשייתית, רמת האוריינות עולה, עליית המעמד הבורגני כשחקן חזק והקמת מדינות לאום חדשות. כל אלו מביאים לאי סדר במציאות, חוסר יציבות ועולם שמשתנה

Front 23

אנלוגיה

Back 23

כפיצוי על העולם שמשתנה וכדרך להסביר ולתאר את המציאות הלא יציבה.
האנלוגיה היא האידיאה של ההתאמה האוניברסלית
לפיה העולם הוא כטקסט בו הכל מתחרז.
המילה "כמו" האנלוגית מחברת, מגשרת ומתווכת בין דברים שונים מבלי לבטל אותם. היא מאפשרת קיום מקביל ובזכותה העולם מובן יותר ומסודר יותר.
האנלוגיה הגדולה ביותר של הרומנטיקן היא שכפי שהעולם נוצר על ידי האל כך הוא בורא על ידי אמירה את עולמו/יצירתו שלו שהיא כ-עולם.

Front 24

האירוניה

Back 24

היא התהום שמפרידה בין הדברים שביניהם חיברה האנלוגיה
היא הפצע שדרכו מדממת האנלוגיה
התאונה הקטלנית
האירוניה היא השבירה של האנלוגיה ושל ההתאמה האוניברסלית, והיא מה שמראה את פגיעותם של הדברים אל מול אומניפוטנטיותם

Front 25

תנועת שבר כפול

Back 25

הרומנטיקה מהווה תנועת שבר גם מבחינה אסתטית וגם מבחינה חברתית-פוליטית:
שבר אסתטי- הרומנטיקה שואבת את השראתה מימי הביניים ולא מהעולם היווני רומי. (מתבטא בפולקלור, אמונות, אידיאלים, וכו')
שבר חברתי-פוליטי- הרומנטיקה היא תנועה של אמנים צעירים ופוליטיקאים שביקרו את הצורות השמרניות והחומרניות של המעמד הגבוה ואת מוסרניותם.
הם נטשו את הנוחות מרצונם החופשי לטובת השוליים וחיפשו חוויה רוחנית וסנטימנטלית.

Front 26

תיאטרליות של האמוציות

Back 26

האמן הרומנטי פיצל את ה"אני" לצופה, שחקן ומחזאי ונטה לדמיין את עצמו כמי שבאמת חווה את האמוציות ביצירתו. האמן העדיף לבטא את תחושותיו העוצמתיות מאשר לבטא את עצמו בטיעונים רציונלים כי רצה לאמץ לעצמו פוזה של סנטימנטליות כאובה וסובלת. כל ההחצנה הזו של הרגשות נועדה ליצור אפקט מסוים.

Front 27

אגוצנטריות חולנית

Back 27

גישתו של הרומנטיקן היא שה"אני" במרכז העולם שאינו מבין אותו ונשמתו בחיפוש הבלתי מושג.
זה מתבטא על ידי ארבע מטאפורות:
1- הנעורים האבודים
2- האהבה האנוכית
3- הנפש התמימה והטהורה
4- הגישה ההתאבדותית

Front 28

האהבה האנוכית

Back 28

כמטאפורה מאפשרת לאמן להביע את רגשותיו תוך כדי התעלמות ממושא האהבה האהבה כאן היא כלפי האהבה או כלפי הכאב שהיא מייצרת.
כמטאפורה לאגוצנטריות החולנית

Front 29

הנפש התמימה והטהורה

Back 29

נסחפת לעשיית פשעים כי לאמן אין שליטה על עצמו

Front 30

הגישה ההתאבדותית

Back 30

האמן הרומנטי רוצה להתאבד כתגובתו של נער מתבגר שהעולם הקר והעוין לא מבין אותו. למרות שלא בהכרח עושה זאת הוא מדמיין רגע זה ומביים אותו

Front 31

הנעורים האבודים

Back 31

כגן עדן אבוד ובלתי מושג יש אידיאליזציה ונוסטלגיה לזמן שעבר

Front 32

סובייקטיביות

Back 32

האמן הרומנטיקן צובע את המציאות עם הפנטזיה שלו, עם התשוקות שלו והרגשות שלו. הוא מבטא בחופשיות את חלומותיו ותחושותיו מבלי להתייחס למציאות ותוך אידיאליזציה

Front 33

פולחן לרגשות ולרוחניות

Back 33

ניתנת עדיפות לרגשות כמו המיאוס, הכאב הקיומי, הפתוס, העצבות והשממה

Front 34

ראייה סלקטיבית של הטבע

Back 34

האמן בוחר בתיאורי הטבע כאמצעים ונושאים לתיאור רגשותיו זה מתבטא גם בהתאמה שיש בין הנוף ומזגו למצב רוחו של האמן. התאמה בין הקוסמוס להלך הרוח.
(לכן תמיד הים סוער, חשוך וכו')
הרומנטיקן תמיד נמצא בקיצון או שהוא משווה את עצמו לאל הכל יכול שברא את העולם באמצעות המילה או שהוא מפגין את פגיעותו ונחיתותו אל מול עוצמות הטבע

Front 35

נוף שחוזר על עצמו ביצירות

Back 35

חורבות, יערות חשוכים, ים סוער, קתדרלות גותיות, מסדרים ומקדשים מימה"ב

Front 36

אקזוטיות

Back 36

האמן הרומנטי בורח גם בזמן וגם במרחב
בזמן: על ידי החזרה לימה"ב כאידיאל רומנטי וכתק' של חוויה רוחנית ודתית. בו היתה נוסטלגיה ואידיאליזציה לזמן הזה וממנו שאבו השראה.
במרחב: התלהבו מהמזרח כפי שעלה בדמיונם כעמום, פנטסטי ומרוחק. תפיסתם היתה ציורית ולא גיאוגרפית.
"הפרא האציל" שלא קולקל על ידי התרבות והתעשייה גם קיבל אידיאליזציה.
האויב הגדול ביותר של הרומנטיקה היו התעשייה והרכבת כי קירבו את האורייט האמיתי לא כפי שדמיינו

Front 37

הערכת הלאומי והפופולרי

Back 37

כל מדינה חיפשה בתוכה את הנושאים, הג'אנרים והמקומות ליצירה הייחודיים לה. בספרד הרבה מהאמנים היו גם מנהיגים פוליטיים והיה רצון להציג את העם ומנהגיו כי האמינו בכוחו של העם.
מתפתח הקוסטומבריסמו על ידי העיתונות ועיתונאים יצאו למקומות כפריים ונידחים כדי לתאר ולכתוב על מנהגים מקומיים, ביטויים, ידע עממי, אגדות וכו'. ובעיקר כי לתארם ולהציגם באופן ציורי

Front 38

החירות

Back 38

הכריז על חירות בכל תחומי החיים וגם על חירות בתחום האמנותי, בלי חוקים ונורמות ובלי גבולות. גם בכתיבה אין גבולות ואפילו הפרקטיקה עצמה היא לכתוב עד שנמאס.

Front 39

האקספרסיביות

Back 39

עקרון אסתטי מרכזי שמאפשר את ביטוי הרגשות והעולם המבולבל של האמן על ידי שבעה דברים: מצבים ודימויים עמומים ואמביוולנטים,
שימוש באנחות הכרזתיות כמו או ו- אה כדרגה הטהורה ביותר של הרגש,
ביטויי ספקות וחוסר וודאות
היפרבטון, סינסתסיה, סנסטסיה, הפיטטו רומנטי, אלוזיות

Front 40

המילה כמופע

Back 40

האמן מאמין ביכולתה הפרפורמטיבית של המילה והאמירה כיוצרות

Front 41

דור 27

Back 41

קבוצת אמנים בעלי השכלה רחבה שנוצרה בעקבות חגיגות ה-300 למותו של גונגורה, נקראו גם דור החברות כי היו מאוד מאוחדים.
הזדהו עם האידיאל הגונגוריאני לפיו השפה הפואטית צריכה להיות קשה ושונה ולא יומיומית ופשוטה.

Front 42

רה-הומניזציה של האמנות

Back 42

חזרה לדמויות, נושאים אנושיים וסנטימנטלים כמו אהבה גורל מוות וכו'
למרות זאת שמרו על שפה קשה מהוקצעת ומלוטשת סטייל גונגורה מה שהקשה על הבנת הקורא.

Front 43

ניאו-פופולריזם

Back 43

חידוש צורות ליריות ופופולריות מהמסורת העממית תוך שימוש במגמות אוונגרדיות שהקשו גם הן על הבנת הקורא

Front 44

הריאליזם

Back 44

לפי המטוטלת של וולפלין זו תנועה שקמה כריאקציה לרומנטיציזם ומטרתה לחקות את המציאות באופן הנאמן ביותר. יעקבסון הציע עוד שלוש פרשנויות והן: היצירה הריאליסטית מציגה את עצמה כהשתקפות נאמנה של המציאות
ב- הקורא תופס את היצירה כהשתקפות נאמנה של המציאות כמו קיחוטה
ג- הזרם הריאליסטי הוא היישום המושלם ביותר של השאיפה הריאליסטית כמו כן לפי רולנד בארת בכל זרם ותנועה יש אשליית מציאות, היא אינה ייחודית לזרם אחד אך זה מתבטא ברמות ועוצמות שונות וכאן זה אלמנט מרכזי והעוצמתי ביותר.
אשליית המציאות מתבטאת על ידי המלאות הרפרנציאלית על ידי הוספת פרטים ונתונים חסרי חשיבות כדי להשתוות לתמונת המציאות ולייצר מוחשיות

Front 45

מטרת הזרם, האמן והחומר לפי וולק רנה

Back 45

מטרת הזרם היא לחקות, לשכפל ולהעתיק את המציאות החברתית העכשווית באופן אובייקטיבי-כ"ראי"
האמן רואה את עצמו כמדען ואנתרופולוג מבלי להביע עצמו בסובייקטיביות והחומר שברשותו צריך להיות תוצר של צפייה ישירה בתהליכים ובמציאות

Front 46

מציאות חוץ ספרותית

Back 46

במחצית השנייה של המאה ה-19 החלו מהפכות ליברליות (אביב העמים) שהביאו לביסוס הדמוקרטיה, המעמד הבורגני ממשיך להתחזק, המכונות מחליפות את האדם ומעלות את רמת האבטלה, הרעיון הפילוסופי השלט הוא הפוזיטיביזם לפיו תולדות הידע האנושי מתחלקים ל3 שלבים: התיאולוגי בו הדת שלטה, המטאפיזי בו ההשערה שלטה והפוזיטיבי בו התצפית האמפירים ועקרון הסיבה והתוצאה שלטו והועברו למדעי החברה.

Front 47

דחיית מאפיינים מהרומנטיציזם

Back 47

דוחה את מרבית המאפיינים מהרומנטיציזם ובעיקר כל מה שמבטא עמימות, הפנטסט והסמלי.
המקרי, החריג והמיוחד כי יוצאים מן הכלל
הכתיבה הסגנונית שמבטאת סובייקטיביות
ואת המיתוס והעל טבעי

Front 48

משלב מאפיינים...

Back 48

את המציאות החברתית העכשווית כולל אספקטים לא מיופים בה ומוסיף שני נושאים שהיו עד אז טאבו - הסקס והמוות הפיזי

Front 49

מציאות וסביבה טבעית קונקרטית ומתפתחת

Back 49

האדם מוצג כבתוך מציאות מתפתחת כחלק מאשליית המציאות כ"ראי" בדרכים. ייצוג שמשקף דינמיותותנועה מתמדתבניגוד לבריחה המתמדת של הרומנטיציזם

Front 50

אובססיה בתיאורים

Back 50

חשיבות לסיווג ולקטלוג כדי להקנות את המלאות הרפרנציאלית האמן עורך מעין ספירת מלאישל דברים

Front 51

דקורום

Back 51

התאמה בין דמות למאפייניה מבחינת משלב, מגדר, דיבור וכו' רועי הצאן בקיחוט ה מדברים כמו מלומדים ולכן זה לא ריאליסטי

Front 52

מציאות כמושג

Back 52

המציאות עבור האמן הריאליסטי נתפסת כמושגת וכאובייקט שניתן לתאר, להציג ולהסביר ויש אמונה בשפה ככלי ליישום אלו

Front 53

נובלה

Back 53

הג'אנר האולטימטיבי עברו זרם זה בשל היקף התיאורים, הנובלה מקבלת כאן את צורתה המוגמרת

Front 54

דאגה סוציאלית חברתית

Back 54

כאידיאל נוצרי בורגני בחברה הספרדית, יש בנובלה הריאליסטית תודעה חברתית אך אין קריאה למחאה או ביקורת נוקבת

Front 55

דידקטיות כ-כשל

Back 55

למרות השאיפה להיעדרות התזה כחלק מהאובייקטיביות ולדחיית הדידקטיות, זה בלתי נמנע והאמן הריאליסטי מביע את עמדותיו כבר בעצם כתיבתו על המציאות האקטואלית
הסופר משתמש בסיפור הדמויות כבמסגרת להבעת עמדותיו

Front 56

טיפיפיקציה של הדמויות

Back 56

הטיפוס הוא דמות שטוחה וחד מימדית המייצגת פלג או שכבה בחברה זה פוגע באשליית המציאות כי במציאות הדמויות מורכבות יותר ואינן חד מימדיות

Front 57

מניכאיזם

Back 57

חלוקת העולם לשני קטבים, שחור ולבן טובים ורעים. גם כאן פגיע בייצוג המציאות כי העולם מורכב יותר

Front 58

יומרה לאובייקטיביות

Back 58

האובייקטיביות שאמורה להתבטא על ידי TO SHOW AND NOT TO TELL
ועל ידי אימפרסונליות מופרת ויש לנו מספר מאוד נוכח ומיידע

Front 59

מספר מאוד נוכח

Back 59

מתבטא על ידי ליווי הקורא, מתן פרשנויות פסיכולוגיות תוך ידיעת עולמם הפנימי של הדמויות יודע גם מה טוב בשבילן.
מבע מופשט ואמירות כלליות שדרכן מביע את עמדותיו
כל אלו פוגעים בייצוג הריאליסטי

Front 60

נטורליזם

Back 60

חוקיו נגזרים מהריאליזם רק שמקצין יותר מאפיינים מסוימים
לפי רנה וולק נחשב לשלב התפתחותי מאוחר של הריאליזם

Front 61

יומרות וכוונות מדעיות מובהקות

Back 61

גם בנטורליזם יש את מטרות החיקוי האובייקטיבי והמציאות הטוטאלית כולל האספקטים השליליים וכאן יש גם כוונות מדעיות

Front 62

מתעניין בתופעות חברתיות

Back 62

שמדגישות את הצדדים הפיזיולוגיים/ביולוגיים/אינסטינקטיביים שמדגישים את החייתיות/בהמתיות של האדם.

Front 63

מתעניין בצדדים אפלים

Back 63

של החיים והקיום, עליהם מושלכת האומנות הנטורליסטית כמו מחלות פתלוגיות העניים והמסכנים בשולי חברה ואספקטים שמציגים את הצדדים השליליים במציאות כמו הניצול, העבדות וכו'

Front 64

יישום של עקרונות מדעיים

Back 64

היצירה הנטורליסטית היא כדו"ח מדעי מפורט ומדויק בו גם מיושמים עקרונות התצפית על תהליכים ומציאות וגם מוצאים מסקנות. בנוסף, החומר עליו נכתבת היצירה צריך גם הוא לעמוד בעקרונות אלו ולעמוד בתופעות הניתנות למדידה- כלומר שחייבים לשלול דמיון וספקולציות. העולם הנטורליסטי הוא עולם סדור עם חוקים וחוקיות שניתן לצפות ולנבא

Front 65

תפיסה דטרמיניסטית

Back 65

לפי גישת הנטורליזם האדם וחייו הם תוצר ותוצאה של גורמים וסיבות פיזיולוגיים (גנים ותורשה) וסביבתיים (חינוך..) אין חשיבות לרצונו ובחירתו האישית של האדם. הכל קבוע מראש ומתנהל על פי סיבה ותוצאה

Front 66

הכשל הנטורליסטי

Back 66

אי הסתפקות בחשיפת המציאות וקריאה למחאה של הקורא על ידי הדרדרות למניפולציה רגשית ומלודרמה. האופי הפוליטי ביצירה לא מתבטא בנאומים ארוכים ואמירות פוליטיות אלא באפקט אמוציונלי וביצירת הזדהות של הקורא עם הקורבן. הפונקציה הקונטיבית מקבלת מקום חשוב בשל הסחיטה הרגשית של הקורא

Front 67

ההבדלים בין דור 98 למודרניזם

Back 67

מודרניזם:
1-סגנון אומנותי אסתטי
2- אסתטיקה של חושים
3- לפני הכל, הטכניקה
4- שאיפות קוסמופוליטיות, ראו עצמם כשייכים לקב' אמנים כלל עולמית
5- הסתפקו בחידוש הקונספט הספרותי וחימוש האקספרסיביות
דור 98:
1- שירות ועומק רעיוני בעל משמעות פוליטית לאומית (גם סגנון אמנותי ולשון אמנותית אבל זניח לעומת הרעיון הפוליטי, היצירה ככלי)
2- תפיסת החיים לפני הכל
3-מודאגים בעיקר מהבעיה הלאומית
4- שאפו לזעזע את התודעה הלאומית ולהגיע לשורשים העמוקים של החיים הרוחניים

Front 68

דור 98

Back 68

קבוצה זו נקראה כך כי בשנה זו ספרד נחלה תבוסה ואסון צבאיים שסיימו את החלום האימפריאליוזה הוביל לחוסר יציבות פוליטית פנימית. לא היתה תגובה ציבורית והחברה הספרדית היתה משותקת ואפתית.
דור זה מורכב מקבוצת סופרים אינטלקטואלים ובראשם מיגל דה אונמונו, שביקרו את הקונפורמיזם ואת ההדרדרות החברתית תרבותית כלכלית של ספרד. הם שאלו שאלות על מיהם הספרדים ומהי ספרד וחיפשו את השורשים הספרדיים במסורת, שפה, תרבות ואמנות

Front 69

סובייקטיביות 98

Back 69

ייחודם הוא שרצו להבין את המציאות תוך התבוננות פנימית על עצמם

Front 70

פסימיזם אקטיבי

Back 70

תפיסת המציאות שלהם רוויות עצבות כאבם הקיומי הוא בגלל האומה הספרדית אך הם לא היו סקפטים אלא חדורי תקווה. הם היו אקטיביסטים וניסו להשפיע בחברה והפוליטיקה

Front 71

גבריות

Back 71

גישתם האקטיביסטית וההתערבותית נתפסה כגברית

Front 72

אידיאליזם

Back 72

דור 98 האמינו שצריך להוציא את ספרד מהקיפאון, הם לא ייצגו את ספרד תוך ייפוי הם תרו אותה בשטח ובספריות כדי למצוא פתרון לשאלות הלאומיות והאישיות שהעסיקו אותם. התבטא על ידי שני דברים: אידיאליזם היסטורי- האמינו שאפשר לחקור וללמוד על הנפש הספרדית דרך האינטרה היסטוריה שלה במנהגים, מוזיקה, מסורת, וכו'
טרנסצנדנטליות של הנוף הקסטיליאני שהועלה לנוף בעל ערך טרנסצנדנטלי בשל חשיבותו כלב המדינה- פיזית ורוחנית שכן בו נולדה האומה הספרדית. כסמל להיספאניות- בשל מהותו הפנימית והמהותית הוא קיבל את ערכו האסתטי

Front 73

אחדות דור 98

Back 73

אחדותם התבטאה בכך שחלקו את אותן דאגות ובעיות, בתקוותם לשיפור חברתי פוליטי וליצירת "דור חדש". כתבו כאינדיבידואלים ולא כקולקטיב

Front 74

קרבה לקונספטיזם של קוואדו

Back 74

גם קוואדו התנגד למנהיגות הפוליטית, מחה נגד המלכים ונאסר. בנוסף, גם ביצירותיו הרעיון והמסר חשובים כמו ביצירותיהם של 98 שבהם עומק ורעיון פוליטיים

Front 75

דאגה מטאפיזית

Back 75

עיסוק ודאגה עמוקים ממשמעות חייו של אדם, חיפוש אחר ערכים ואמיתות. היו אנטי קלריקלים ודיברו על אלמותיות ועל החשיבות וההשפעה שבמעשי אדם ובחירותיו על חייו

Front 76

דחיית האירופיזציה

Back 76

האמינו בהמנעות מייבוא ופנייה לתיאוריות פוליטיות אינלקטואליות מבחוץ. קראו לפוליטיקאים ולאינטקלטואלים לפנות ליצירת אלו מבפנים והפנו ביקורת כלפי מי ששלא התבסס על כוחות אלו מבפנים

Front 77

דאגה לעניין הזמן

Back 77

אובסייה לנסיון להבינו, לא בהכרח כתבו על ענין הזמן אלא על הזמניות ועל כך שהאדם לא מנותק ממנו

Front 78

סגנון הכתיבה

Back 78

פשטות- כריאקציה למאה ה-19 המנופחת והמוגזמתשפה ודקדוק ברורים שאפו להחדיר בעם את האהבה לספרד ולכן רצו שהשפה תהיה ברורה ופשוטה
ושימוש בשפה סמלית ומרמזת- כפי שנראה אצל מאצ'אדו

Front 79

מודרניזם

Back 79

התנועה הספרותית הראשונה שצמחה באמל"ט והשפיעה על ספרד התקדימים לה צרפתיים והם הושפעו מהתנועות- הפרנסו והסימבוליזם

Front 80

פרנסו

Back 80

עייפו מהפאתוס הרומנטי
העריצו דברי פאר מסין ויפן
שקעו במצבי תודעה משונים על ידי אלכוהול וסמים
שלושת חוקיו היו: המשורר יכול לחדור את האחדות המסטית של היקום ולבטא אותה, אובייקטיביות בשירה(נגד האדרת האני ורגשותיו של המשורר), המחשת אפקטים ויזואלים (הביאו את הפלסטית
.לשירה)

Front 81

סימבוליזם

Back 81

כינו את עצמם דקדנטים כחלק ממחאתם נגד הבורגנות והקידמה
מאפייניהם:
יצאו נגד הריאליזם בפרוזה ופרנסו בשירה והתנגדו לגישות תועלתניות של האומנות כמחקת מציאות ולא כיוצרת מציאות
השירה כן סובייקטיבית
גמישות הצורה לעומת נוקשות הפרנסו
התקרבות לתחום המוזיקלי

Front 82

חידוש הקצביות

Back 82

כתיבה במקצבי חשיבה ורגש שהביאו להדהוד חריזה גם בתחושות וברגש

Front 83

מפגש מחודש עם יופי

Back 83

היופי מקבל את מירב בחשיבות ביצירה
המשורר מחפש נושאים חדשים ליצירה אנינת טעם בניגוד לטעם הבורגני, השגרתי והנדוש- במוזיאונים בפסלים של הרנסאנס ובדברי פאר מסין ויפן

Front 84

המשורר כנביא

Back 84

יחיד סגולה- מבורך או מקולל
חושף הקסם במילים, חודר לאחדות המיסטית ומבטא אותה

Front 85

קוסמופוליטיסמו

Back 85

פנו וקידמו רעיונות ותיאוריות זרים
לא שאפו להשתייך ללאום
ראו את עצמם כחלק מקהילה עולמית של אמנים

Front 86

שליטת הפונקציה הפואטית

Back 86

מרכז הטקסט הוא השפה
משחררים את השפה מהיותה כלי להעברת מידע
השפה הפכה לאובייקט אסתטי
הרחיבו והעשירו את אוצר המילים הפואטי

Front 87

אומנות לשם אומנות

Back 87

תשוקה לאסתטיקה, למשחקי שפה
בניגוד לדידקטיות

Front 88

קרבה לגונגוריסמו

Back 88

אחרי 100 שנה שהנאורות מצנזרת כל מה שלא מבינה, הצרפתים קוראים את גונגורה

Front 89

דחייה של הוולגרי, היומיומי והשגרתי

Back 89

חיפשו השראה במוזיאונים, פסלים של הרנסאנס, ברוקוקו, טרנדים אומנותיים ומהסגנון יפני וסיני
הם כללו ביצירותיהם סמלים אריסטוקרטיים, תיעבו את הבורגנותהנדוש ואת השפה השחוקה

Front 90

אסקפיזם

Back 90

גישתם של התבודדות וסגידה ליופי, זה קשור גם לצריכת הסמים והאלכוהול וגם לתיעוב הבורגנות
נולדת דמות חדשה באמלט- הבוהמי של אי התאמה חברתית, שונא בירוקרטיזציה, בורגנות, אחידות ומסחור האומנות

Front 91

רגעיות

Back 91

הדגשת הרגע והנוכחי, משיב את הקארפה דיאם
מתאפיין בחושניות, פאגאניות, חומרניות על פני הטרנסצנדנטיות והנוסטלגיה

Front 92

מלנכוליה

Back 92

גישתם רוויה עצב פנימי לא מוסבר
ברומנטיקה נהנו ממנו וכאן מתייסרים ממנו
עצב ללא תקנה זה הוא הצד השני של הקארפה דיאם המודרני

Front 93

הערכה של הטבע

Back 93

לא בשל מהותו, משמעותו ההיסטורית-לאומית ורוחנית של הנוף
הנוף לא משקף את פנימיות האמן
אלא שיש לו ערך אסתטי בזכות עצמו ומופיע הנוף הטהור ללא הדמויות

Front 94

אנדלוסיה הים תיכונית

Back 94

כתרבות מדגישת חושים וחושניות

Front 95

הנשיות

Back 95

גישתם הרצפטיבית והלא התערבותית נתפסה כנשית לא עניין אותם החברתי והפוליטי אלא רק האסתטי והאמנותי

Front 96

חימוש האקספרסיביות

Back 96

מטרתם היתה לחדש את השפה הפואטית שנשחקה זה נעשה על ידי 3 דברים:
1- מוזיקליות קרעו לשירה ת'צורה- מס' שונה של הברות בשורות, חריזה בלתי צפויה ומוסתרת
2- חושיות, צבעוניות, סינסתסיה, סנסטסיה
3- ניאולוגיזם וארכאיזם במילים